גם תאונה כבר אי אפשר לעשות בשקט...
לכל מי ששאל את עצמו לאן נעלמתי אז שתדעו שאני כאן כל הזמן נכנס קורא ושומר איתכם על קשר גם אם אתם לא מרגישים. קניית האופנוע שתכננתי נדחתה בכמה חודשים עקב בעיות אישיות ושוב תודה לכל אלו שעזרו, פנו והמליצו. ולגבי הכותרת אז זה מתחיל ככה: הבוקר אני קם מאוחר כרגיל ונוסע לי להנאתי על הוספה לעבודה. נהנה מהרוח הקרירה שבעוד שעות מעטות יהפוך לחום הלוהט של היום. הכביש לא עמוס ואני בנסיעה רגועה כרגיל בנתיב הימני. בתוך הקסדה המחשבות נודדות על הדברים שקורים לאחרונה ועל רשימת הפגישות שיש לי היום ואיך אני אספיק לסיים את כל התכניות והמטלות. פתאום משום מקום הגיחה מונית שחתכה מהנתיב השמאלי אל הימני והעיפה אותי לקיבינימאט. מישהו כאן תיאר את זה פעם יפה - איבוד האחיזה בכידון, הנפילה לכביש, פרק הזמן של ההחלקה על הכביש עד לעצירה על ערימת עצים וקוצים טראאחחחחח.... קודם כל תחושת הכעס שזה קרה לי (פעם ראשונה מזה 19 שנה) אח"כ אני בודק את עצמי, אני רואה, נושם, מסדר את הרגליים קדימה מוריד את הקסדה ובינתיים מתחילים להגיע אנשים מסביב ומישהו כבר מזמין אמבולנס. תודה מיוחדת לבחור בשם אלון שדאג לי, הרים את הקטנוע, סידר וארגן לי את התיק והתקשר עוד פעמיים היום כדי לוודא מה שלומי. את הוספה מישהו דחף לתוך משתלה שבקרבת מקום ובינתיים האמבולנס כבר בדרך. מרימים אותי על הקרש ואני לא אוהב את התחושה של להיות מרכז העניינים, רסן לצוואר, אלונקה, הופ לתוך האמבולנס שבתוכו כמה נשמות טובות שבודקים דופק, לחץ דם מנסים לתקשר איתי, שואלים שאלות והנה אנחנו כבר במאיר. מכאן סדר הפעולות הרגיל של בדיקה ראשונית, חיטוי הפצעים, טטנוס, רנטגן, ולאורטופד. נשמע מהר אבל בפועל זהו תהליך די מתיש למישהו שמת רק להכנס למיטה ולהתעורר מחלום הבלהות הזה. תוצאות ראשוניות: לא נמצאו שברים. מכות בכל הגוף. שפשופים בידיים בגב וברגל. (הערות בקשר לזה בהמשך) בעיות מיוחדות: לנהג הפוגע אין ביטוח חובה. ניסה לדובב אותי להגיע להסדר ולא לפנות לביטוח או משטרה. מוזר אבל לא הגיעה משטרה לא למקום התאונה ולא לבית החולים. התקשרתי מבית החולים למשטרה לאחר שהנהג ניג´ס לי ונאמר לי שלא נפתחה שום קריאה ושאני צריך לבוא בעצמי לתחנת המשטרה לדווח ולקבל אישור. זה יחכה למחר בבוקר. אחרית דבר: 1. מעיל עור היה חוסך לי את התענוג שאני מרגיש ברגע זה. 2. כדאי ללבוש מעיל עור גם על וספה. 3. גם אם כבר קיץ ונעים ושזה כולה וספה מצ´וקמקת כדאי מעיל עור. 4. אולי בגלל שהמהירות לא גבוהה נורא עם וספה גם מעיל קורדורה או אפילו ג´ינס יכול היה להועיל. 5.גם עם 19 שנות וותק בנהיגה על אופנועים, וכאחד שתמיד טוען שגם אם אתה לא אשם יכולת למנוע את התאונה, אני מודה היום שיש מקרים שזה בלתי נמנע ולא נתון לשליטתך. לכן אני מנסה לסלוח לעצמי על המקרה המצער של היום. 6. יש נהגים של תחבורה ציבורית שלא יודעים לנהוג ושאין להם ביטוח חובה. 7. למי שהגיע עד לכאן ועדיין לא הבין מה היתה כוונת הכותרת אז היא למה לא יכולתי ליפול על תאונה עם נהג רגיל ונורמאלי עם רשיונות וביטוח בתוקף כמו שצריך להיות כי עכשיו אני אפילו לא יודע לקראת איזה קשיים אני עומד. 8. מישהו חושב שאחרי היום אשתי עוד תסכים שאני אקנה אופנוע ? 9. עכשיו כואב לי כל הגוף אז אני פשוט אגרור את עצמי ביחד עם האגו הפגוע ואלך למיטה. סעו בזהירות. דורי
לכל מי ששאל את עצמו לאן נעלמתי אז שתדעו שאני כאן כל הזמן נכנס קורא ושומר איתכם על קשר גם אם אתם לא מרגישים. קניית האופנוע שתכננתי נדחתה בכמה חודשים עקב בעיות אישיות ושוב תודה לכל אלו שעזרו, פנו והמליצו. ולגבי הכותרת אז זה מתחיל ככה: הבוקר אני קם מאוחר כרגיל ונוסע לי להנאתי על הוספה לעבודה. נהנה מהרוח הקרירה שבעוד שעות מעטות יהפוך לחום הלוהט של היום. הכביש לא עמוס ואני בנסיעה רגועה כרגיל בנתיב הימני. בתוך הקסדה המחשבות נודדות על הדברים שקורים לאחרונה ועל רשימת הפגישות שיש לי היום ואיך אני אספיק לסיים את כל התכניות והמטלות. פתאום משום מקום הגיחה מונית שחתכה מהנתיב השמאלי אל הימני והעיפה אותי לקיבינימאט. מישהו כאן תיאר את זה פעם יפה - איבוד האחיזה בכידון, הנפילה לכביש, פרק הזמן של ההחלקה על הכביש עד לעצירה על ערימת עצים וקוצים טראאחחחחח.... קודם כל תחושת הכעס שזה קרה לי (פעם ראשונה מזה 19 שנה) אח"כ אני בודק את עצמי, אני רואה, נושם, מסדר את הרגליים קדימה מוריד את הקסדה ובינתיים מתחילים להגיע אנשים מסביב ומישהו כבר מזמין אמבולנס. תודה מיוחדת לבחור בשם אלון שדאג לי, הרים את הקטנוע, סידר וארגן לי את התיק והתקשר עוד פעמיים היום כדי לוודא מה שלומי. את הוספה מישהו דחף לתוך משתלה שבקרבת מקום ובינתיים האמבולנס כבר בדרך. מרימים אותי על הקרש ואני לא אוהב את התחושה של להיות מרכז העניינים, רסן לצוואר, אלונקה, הופ לתוך האמבולנס שבתוכו כמה נשמות טובות שבודקים דופק, לחץ דם מנסים לתקשר איתי, שואלים שאלות והנה אנחנו כבר במאיר. מכאן סדר הפעולות הרגיל של בדיקה ראשונית, חיטוי הפצעים, טטנוס, רנטגן, ולאורטופד. נשמע מהר אבל בפועל זהו תהליך די מתיש למישהו שמת רק להכנס למיטה ולהתעורר מחלום הבלהות הזה. תוצאות ראשוניות: לא נמצאו שברים. מכות בכל הגוף. שפשופים בידיים בגב וברגל. (הערות בקשר לזה בהמשך) בעיות מיוחדות: לנהג הפוגע אין ביטוח חובה. ניסה לדובב אותי להגיע להסדר ולא לפנות לביטוח או משטרה. מוזר אבל לא הגיעה משטרה לא למקום התאונה ולא לבית החולים. התקשרתי מבית החולים למשטרה לאחר שהנהג ניג´ס לי ונאמר לי שלא נפתחה שום קריאה ושאני צריך לבוא בעצמי לתחנת המשטרה לדווח ולקבל אישור. זה יחכה למחר בבוקר. אחרית דבר: 1. מעיל עור היה חוסך לי את התענוג שאני מרגיש ברגע זה. 2. כדאי ללבוש מעיל עור גם על וספה. 3. גם אם כבר קיץ ונעים ושזה כולה וספה מצ´וקמקת כדאי מעיל עור. 4. אולי בגלל שהמהירות לא גבוהה נורא עם וספה גם מעיל קורדורה או אפילו ג´ינס יכול היה להועיל. 5.גם עם 19 שנות וותק בנהיגה על אופנועים, וכאחד שתמיד טוען שגם אם אתה לא אשם יכולת למנוע את התאונה, אני מודה היום שיש מקרים שזה בלתי נמנע ולא נתון לשליטתך. לכן אני מנסה לסלוח לעצמי על המקרה המצער של היום. 6. יש נהגים של תחבורה ציבורית שלא יודעים לנהוג ושאין להם ביטוח חובה. 7. למי שהגיע עד לכאן ועדיין לא הבין מה היתה כוונת הכותרת אז היא למה לא יכולתי ליפול על תאונה עם נהג רגיל ונורמאלי עם רשיונות וביטוח בתוקף כמו שצריך להיות כי עכשיו אני אפילו לא יודע לקראת איזה קשיים אני עומד. 8. מישהו חושב שאחרי היום אשתי עוד תסכים שאני אקנה אופנוע ? 9. עכשיו כואב לי כל הגוף אז אני פשוט אגרור את עצמי ביחד עם האגו הפגוע ואלך למיטה. סעו בזהירות. דורי
