גם לנו חג אורים ותומים ממש לא תמים

lollla

New member
גם לנו חג אורים ותומים ממש לא תמים

בנוסף לאישפוז הנוסף המתמשך של אבי - אתמול באמצע הלילה לולי התחיל לחרחר נואשות מסטרידור אמנם לא פעם ראשונה- אבל מתקפה כזו - חשבתי שאני הולכת לאבד אותו
לאחר שדחפתי את ראשו לפריזר פשוט לקחתי את העגלה ועם הפיג'מה ונעלי הבית יצאתי. בתוך המעלית החלטתי שלא נצא החוצה אלא נטייל באוטו = ובלי להרגיש - ולאור חרחוריו הנואשים של לולי - טיילנו ישר לבית החולים .רצתי איתו מהחנייה כמו משוגעת. אני עם פיג'מה ונעלי בית מפרווה- והוא עלי - מוציא קולות של חמור שהולך לאבד את קולו. למותר לציין - שבניגוד לחדר מיון של מבוגרים - תוך שנייה קיבל אינהלציה. וטיפול של כשעתיים. הגענו לקראת 6 ולקראת 8 היינו בדרך הביתה. האבחנה - סטרידור קשה/ משמעותי..... טוב - מה שלא הורג מחשל. ואני עם רשימת הפעילויות להיום ולכל השבוע........ מעניין שתמיד בחגים או במסיבות סיום הילד חולה טוב - העיקר שהוא חי נושן ובועט - מי צריך יותר מזה עדיין משתעל כמו כלב ולעיתים יוצא לו נשימה מחרחרת - אבל לפחות הוא נושם אתמול בלילה נשמע כמו משתנק - מפחיד לאללה - לא מאחלת לאף אחד טוב - אין לי כוח לאייקונים - תחזיקו אצבעות ללילה קל - חוזרים עכשו לרופאה שלו להמשך טיפול
 
אוי ואבוי, לולה... ../images/Emo10.gif נשמע מפחיד.

לא מקנאה בך, נשמע שאת עוברת תקופה קורעת שקשה להירגע ממנה כי כל פעם נכנסת איזו עז אחרת. מחזיקה לך
בכל הכוח ללילה קל הלילה וכמוהו כל הלילות הבאים!
 
רק חייבת להוסיף פה איזה סיפור שזה

מזכיר לי, ששמעתי אתמול מעולה מאוקראינה שהיום היא סבתא. כשסיפרתי לה על השבוע הקשה שהיה לי עם התותחון החולה, היא סיפרה לי סיפור שגרם לי לברך על מה שיש וגם, לחשוב על אימהוּת: כשהתינוק שלה היה בן שנתיים ושבעה חודשים, כך סיפרה, הוא חלה לפתע בעיצומו של החורף והחום שלו הגיע ל- 42 מעלות או משהו כזה (היא לא זכרה בדיוק). בעלה היה שתיין שנחר, כולו מדיף אדי וודקה וספירט, והיא לא ידעה מה לעשות. היא הזמינה אמבולנס שלקח אותה עם הילד לביה"ח. בביה"ח הילד רתח מחום והרופאים הודיעו לה שעליה להשאירו שם ולחזור הביתה כי הם לא מאפשרים שינה עם החולים המאושפזים. היא סירבה לעזוב אותו ואז הבהירו לה שהיא יכולה להשאיר אותו וללכת הביתה - או - לקחת אותו איתה הביתה. מאחר שהיא לא הסכימה לעזוב אותו, הם נתנו לו זריקה להורדת החום והעיפו אותה משם, ב- 03:00 בלילה בקור אימים, כשהכל בחוץ קרח וחושך מוחלט (מדובר באיזור כפרי כלשהו). היא סיפרה לי איך יצאה עם הילד (שלא היה קל לנשיאה, כאמור, בן שנתיים ושבעה חודשים), כולו עטוף בשמיכה חמה, כשהיא הולכת וכושלת על הקרח הקפוא בקור מקפיא עצמות, תוך שהיא נשענת על בתים בדרך כדי לא ליפול, הולכת בחושך ובוכה, הולכת ובוכה, במשך שעתיים עד שהגיעה לביתה. היא אמרה שלעולם לא תשכח את זה. למחרת הילד התעורר בלי חום ובעלה השיכור לא האמין שכך קרה בלילה. זה גרם לי לחשוב, איזה כוחות ותעצומות נפש האימהוּת נותנת לנו. פשוט מדהים.
 
שלא תחשבי שלא שאלתי אותה...

קודם כל, היא סיפרה את הסיפור עם דמעות בעיניים כך שלא היה קל להתחיל לשאול שאלות. שנית, היא ענתה לי שהוא היה אבא טוב, אהב את הילדים והם אהבו אותו (לשון עבר, כמובן, שהרי כצפוי הוא עבר מן העולם בגיל 50 בזכות ה"תחביב" שלו). אה, כן, וגם היא אהבה אותו. מה לעשות.
 

דש1דש

New member
אוי לולה, לולה....

תחליפי מזוזות, תמצאי מישהו שיסיר ממך את עין הרע - משהו קורה אצלך.... או שאת ממצה את כל הנחסים לכל החיים בשנה אחת - או שאני לא יודעת מה לחשוב..... העיקר שלולי בסדר.
 

catנוע

New member
אוי, לולה ../images/Emo201.gif

מה קורה אצלך? די, קישטה כל הצרות
מקווה שיהיה לכם לילה קל ושקט
 

אורora

New member
ועוד דבר

עם התקפות פתאומיות כאלה תקני מכשיר אינהלציה ותחזיקי בבית תרופות, ואז תוכלי לתת לו עזרה ראשונה מיידית.
 

Tin Tinn

New member
YYY לולה, איזה סיפור ../images/Emo5.gif

מקווה שהלילה (והלילות הבאים) יהיו שקטים
דרך אגב, אם יש הסטוריה ידועה של חרחורים מסטרידור, לא כדאי לבקש מהרופא טיפול לשעת חירום? אינהלציה שתעשי לו בבית, בלי הטרטור של להוציא אותו בכפור הזה לבי"ח?
 

הילה ד1

New member
איך מרגישים עכשיו????

מקווה שזה חלף עבר לא ולא ישוב לעולםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
 

lollla

New member
אז ככה - אינהלציה - יש, ומאתמול גם

הכדור המומס במים אבל... עד עכשו היו מתקפות נורמליות אתמול הוא פשוט לא נשם ופחדתי שעד שאכין אינהלציה.... לכן יצאתי מיד לכפור - אחרי שראש בפריזר לא עזר ממש ואם כבר היינו באוטו- אז למה לא לקפוץ למקום חמים ובטוח- וגם מוכר
ואגב, נרופאה אמרה שבנתקף חריף כמו זה - אינהלציה לא מספיקה- רק הכדור אז מהיום יש לנו אותו פעמים קודמות המתקפות לא דרשו אותו זהו- הילד עדיין נובח קלות מידי פעם- אבל המשבר עבר- תודה לאל
 

אורora

New member
גם לי יש את הכדור הזה בבית

אבל דעי שאלה סטרואידים מהסוג הלא נעים. נותנים רק שממש אין ברירה
 

הרמוניה

New member
אני בעד לשמור כדורים ולא להשתמש....

מקווה שהקטן שלך מרגיש יותר טוב כל כך מפחיד סיפורי הריאות האלה.... רק בריאות-והרבה הרמוניה
 
למעלה