גם לכם הילדים עושים טרור?

גם לכם הילדים עושים טרור? ../images/Emo2.gif

שלום. הילד שלי עולה השבוע לכיתה א' והוא בלחץ – הוא שואל אם אפשר לחזור לגן והוא גזר את הרצועות של הילקוט שקנינו לו לרגל העלייה לכיתה א'. אתם נתקלים בבעייה דומה?
 

lady mika

New member
דווקא אצלי הילדה מצפה לעלות לכיתה א'

מה עשיתם עם הילקוט? איזה סרט...
 
גם אצלי היא משתוקקת כבר

אמנם היא כל הזמן אומרת שהיא גם קצת מפחדת, אבל במילים שלה: "אני אתגבר, ויהיה בסדר"
 

lady mika

New member
נשמע בעייתי. את יכולה לשאול מומחיות בחינם

זה נשמע שהילד שלך חושש. אישית אצלנו הילדה דווקא די שמחה לעלות לכיתה א' ואין לי עצה לצערי. בכל אופן אני חושבת שכן תוכלי לקבל תשובות מגורמים מוסמכים, עדיף לא? ראיתי שיש מחר אירוח של מומחיות של משרד החינוך בפורום gov.il הבנתי שכבר עכשיו אפשר לשאול ותראי את התשובות מחר. נסי, אין לך מה להפסיד.: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/SiteForum/gov/1977/view/144672363 המון הצלחה
 
למה להשתמש במילה כמו טרור?

נראה לי שהגישה שלך ממש שלילית, לא פלא שהילד לחוץ.
 

dorooni

New member
אותי זה דווקא שעשע

הילדים, באופן כללי ובכל הגילאים, בהחלט עושים דברים שניתן להגדיר כטרור.
 

dorooni

New member
לא נכון

שפה לא מעצבת מציאות; רגשות ומחשבות מעצבים מציאות.
 
../images/Emo10.gif נשמע שהוא בפחד גדול....

מה עשית כשגילית את גזירת הרצועות? איך את מתמודדת עם החרדה שלו?
 
אני חושבת שהילד בחרדה וחששות.

לא אחת ילדים מביעים פחד וחרדה באקטינג אוט ובהתפרציות זעם. חשוב נראה לי לתמלל לו את החששות והפחדים , אולי להתייעץ עם איש מקצוע לקנות ספרים על עליה לכיתה א'. הייתי בשלב זה אולי גם מערבת את יועצת בי"ס או מבקשת פגישה נוספת עם המורה, הולכת שוב לביקור בבי"ס ותת תחושה של מוכר. אני יוכולה לנחם אותך כי הבן של השכנה שלי גם חוווה קשיים ופחדים , לא ישן בלילה בודק שוב דבולות. אצלי התלמידונת סופרת את הימים להתחלה. אבל כל ילד מגיב שונה זה תלוי בטמפרמט , בויסוט חושים והתמודדות עם התחלות חדשות. שיהיה בהצלחה
 

נוRית

New member
זו תקופה לא קלה לכולם

וןכמו שנאמר - כל אחד מגיב אחרת, ארם כי התגובה אצלכם נשמעת לי חריפה מדי, ואולי באמת דורשת "התערבות חיצונית" כלומר - עזרה מקצועית. הבת שלי מאוד מתרגשת, ואצלנו זה מתבטא ביותר בכי, הרבה "אנטי", בדיקת גבולות ועוד... אני מדברת איתה הרבה, מנסה לתמלל את ההתרגשות והחששות. אבל אצלנו בסה"כ היא "מטפחת" את הקשר שלה עם הילקוט - מכניסה-מוציאה-מסדרת וכ"ו... היא בהחלט מחכה לכיתה א'...
 
ילד מסכן, הוא בטח בחרדה גדולה.

ממה בדיוק הוא פוחד? יהיו איתו חברים שהוא מכיר? הוא בלחץ מהלימודים והחובות? מהשינוי? אולי קשה לו הפרידה מהגננת או מחברים? אני מכירה ילדה (לא הבת שלי) שהיתה בחרדה איומה מכיתה א', וכבר ביום הראשון הגיעה למסקנה שזה נורא כיף. מצד שני, יכול להיות שהפחד מעיד שהוא לא מוכן עדיין?
 
למעלה