גם אני מצטער שלא ידעתי על הוריי יותר, אל תעשו את הטעות כמוני

[סופהו1]

יש הבדל עצום בין לא להתעניין ובין חדירה לפרטים/לא

להתעניין.
&nbsp
אפרופו סודות אישיים, יש לי מה להוסיף.
אבל אלו סודות.
אז לא.
אבל כן יכולה להוסיף שאם למישהו יש סודות שאינו מספר, עדיף שגם ישמיד עדויות.
גילוי סודות של אדם אחרי מותו, עלול להסתיים ברע.
&nbsp

 

[צליליתה]

אני לפעמים חושבת על מפני דירתי אחרי מותי

תיעוד סודות? ניירות מהבנק נחשב? וגם זה, בעידן הדיגטלי כמעט ואין.

אני חושבת שהכי לא נעים לפנות את הג׳אנק של הזולת. מדי פעם נתקפת מרץ ומרוקנת מגירה או מדף. עושה לי טוב בחיי, ואני מאוד מקווה שעד יום מותי, אני אספיק לנקות פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד מלא פעמים.

 

[Scuba Diver]

לא התכוונתי לממש חדירה לפרטים הקטנטנים

אלא איך עברה עליהם הילדות על מה חלמו, מה רצו להיות שיהיו גדולים
כמה בני דודים היו? כמה מהם מתו בשואה? איך? מתי?
לאן הסבים שלי הבריחו את המשפחות? איפה העבירו את המלחמה? לאן חזרו? איך נפגשו?
אני חושב שכמו העץ, גם האדם זקוק לשורשים ושלי לא ידועים לי ברובם.

 

[חייבתלהגיב]

יש בעייה מסוימת שלא דיברו עליה -

מהניסיון שלי, בשלב מסוים הזכרון מתחיל להשתבש (גם בלי דמנציה וכו') ולכן מה שתשמע מההורים הוא ממש לא בהכרח מה שקרה. אתה עלול לשמוע סיפורים שפשוט אינם נכונים, ובמה בדיוק זה יועיל לך? אני יודעת שאומרים שכשמאבדים את הזכרון בדרך כלל את הזכרונות הכי ישנים זוכרים עדיין - הבעייה היא שלרוב קשה לבדוק שהזכרון הישן הוא אכן מה שקרה, וכאמור, מהניסיון שלי - הוא לאו דווקא קרה, לפחות לא כמו שהוא מסופר. זה לא שהם אומרים "שכחתי", הם חושבים שהם זוכרים ופשוט מספרים משהו לא נכון.

 

[Scuba Diver]

ולכן עדיף אולי כששני ההורים עוד בחיים

אז אפשר להצליב מידע.
וחוץ מזה אז מה אם במקום רק עובדות תקבלי את הנרטיב שלהם?

 

[חייבתלהגיב]

חשבתי שאתה רוצה לדעת את החלומות שהיו להם

כשהיו ילדים, וכו' - אז אי אפשר להצליב מידע, כי רק אחד מהם יודע.
ולגבי הנרטיב שלהם - זה לא הנרטיב שלהם, הם פשוט שכחו מה הסיפור הנכון. בעבר הם סיפרו דברים אחרים על אותם מאורעות - כלומר הנרטיב היה שונה. בחלק מהמקרים אני פשוט הייתי שם (או אפילו זה סיפור עליי) אז אני יודעת שהסיפור הראשון היה נכון והשני כבר לא. ולא רק זה, גם הסיפור השני יכול להשתנות בהמשך לסיפור שלישי, וכו'. אז מה המשמעות של לדעת את הסיפור שהם מספרים ברגע נתון? שלא לדבר על כך שהסיפור הלא נכון יכול להזיק בצורה כזאת או אחרת - לפגוע במה שאתה חושב עליהם, במה שאתה חושב על עצמך, וכו'.
מה שאתה זוכר ומה שאתה חושב עליהם זה מה שהם בשבילך. מה שלא חלקו איתך לא קשור אליך. מה שכן - כן. אני יודעת את הדברים שעברו על ההורים שלי בילדותם והם בחרו לי לספר לי, להראות לי תמונות לגביהם, וכו'. אני לא יודעת את כל מה שלא. אני יודעת איפה הם למדו, במה הם היו טובים, מה הם אהבו לעשות, מי היו חברים שלהם, וכו'. אני לא יודעת מה הם חלמו להיות כשהם יהיו גדולים, אם היה משהו כזה, ועוד שלל דברים אחרים שהם לא בחרו לספר לי. אז מה? זכותם לעצב את דמותם בעיניי כמו שהם רוצים, לא כמו שאני רוצה - וזה חלק ממי שהם.

 

[Scuba Diver]

למיטב ידיעתי, הדימנציה פוגעת בראש ובראשונה

בזכרון חדש והבינוני ודווקא זכרונות ילדות נשארים לאורך זמן.
הם כמובן עוברים אדפטציה - או קי, אז זה לא מושלם. אז מה?

 

[Scuba Diver]

ועוד דבר

הכרת הנרטיב שהוא לא בהכרח האמת לאמיתה - גם זה עוזר להכיר את האישיות של האדם.
נראה לי.

 

[חייבתלהגיב]

לא, מה שקורה לאנשים בשלב הזה

הוא לא איזה שיקוף של מי הם היו או של האישיות שהייתה להם - הוא מקסימום משקף באיזשהו מובן את המצב שלהם עכשיו, וזה לא "הם", ולא קשור למה שאתה מחפש - העבר שלהם, מי הם באמת, וכו'.
לא יודעת באיזה גיל הוריך נפטרו - אולי הם לא הגיעו לשלב הזה ואז במקרה שלך כן היה טעם לשאול כי אולי יש עוד משהו שהם רוצים לספר לך ופשוט לא יצא. כך או כך, רוב הסיכויים שזה משהו שולי ולא איבדת משהו מהותי מכך שלא תחקרת אותם.

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל אני לא מדברת על דמנציה,

אבל דבר שני, כמו שאמרתי התפיסה שהזכרון הישן נשמר היא בעייתית כי לרוב זה הזכרון שהכי קשה לוודא אם הוא נכון - יכול להיות שהוא זה שהם הכי הרבה זמן חושבים שהוא נכון גם כשהוא לא, או שככל שמתקדם הזמן הם מספרים דברים יותר אחורה בלי שיהיו נכונים.

 

[חיא2]

לצערי ולדאבון לבי

החותנת האהובה שלי נמצאת בתהליכים דמינטטיביים מתקדמים.
כך, לאחרונה, היא לא זיהתה את בנה וחשבה שהוא איזה חבר שהיה לה, אבח החבר שהיה לה היה גבר אחר לגמרי.
כל מילה שכתבת נכונה ביחס אליה.
למזלם של ילדיה, מעולם היא לא הסתירה כלום, כך שידיעת העבר שלה נמצאת אצלם, ולא בכל דבר יש טעם להתגאות.

 

[Scuba Diver]

"חשבה שהוא איזה חבר שהיה לה"

זה דווקא נשמע כמו זכרון ילדות שעדיין ישנו שם איפה שהוא עמוק במוח, לא?
כל מקרה לגופו...

 

[חיא2]

לא, החבר שהיה לה היה מישהו אחר לגמרי

 

[Scuba Diver]

נפלאות המוח האנושי