גם אני ילדתי! לידה מדהימה בלניאדו עם פנינה

Amoureuse

New member
גם אני ילדתי! לידה מדהימה בלניאדו עם פנינה

אני עוד אכתוב סיפור לידה מסודר (זו חוויה שחובה לזכור...) אבל בקצרה, זה התחיל בדיוק כמו שפחדתי (מאיפה ראיית העתיד הזו??) - ירידת מים ללא צירים. אבל זה המשיך אחרת מכל התסריטים השחורים, הצירים התחילו אחרי כ-8 שעות, ואח"כ הכל זז די מהר. בין פתיחה 2 ל-7 היו רק שעה וחצי וכך קרה שאסנת, המיילדת איתה קבעתי, לא הספיקה להגיע וגם לא הדול שלי... אבל אסנת ארגנה לי את פנינה ולמרות שלא הכרתי אותה קודם היא היתה מדהימה, אין מילים בפי. אחותי הצטרפה חצי שעה אחרי וגם עשתה עבודה מדהימה למרות שהיא צעירונת שלא ילדה עדיין. נכנסתי למרכז הלידה ביום שני ב -8 בבוקר וב 10:15 נולד התינוק המהמם שלי, כאשר את ה"צעד האחרון החוצה" עשיתי בעצמי, פנינה ממש "הכריחה" אותי כי אני פחדתי לפגוע בו. זה היה מדהים לגמרי. יצאתי שלמה בלי שום תפר, מייד הייתי על הרגליים ובהחלטה ספונטנית, אחרי שראיתי שביות שם זה יהיה קשה להחריד בתנאי המחלקה, יצאתי הביתה אחרי כמה שעות. לא יאומן כמה הפורום הזה השפיע עלי, בלעדיכן זה לא היה עולה בדעתי
מאחלת לכל מי שקרובה שתהיה לה לידה מדהימה כזו (לפחות כזו) בין אם בבית או במרכז לידה או בבית חולים. ושתזכו כולכן לתינוקות מהממים מקסימים ונפלאים כמו הבחורצ'יק שלי...
 

עופריקה

New member
יו-הו!!!../images/Emo65.gif

את "נשמעת" מה זה בהיי! כמה מרגש לקרוא. ממש זרמת עם כל השינויים. והיו כמה שאלו
ושוב זה מדהים אותי כל פעם מחדש - מי שצריך להיות בלידה, נמצא שם. איזה יופי. פוסט קל, שפע חלב, בריאות ו... מחכה לסיפור המלא. בסבלנות כמובן. מזל טוב!
 

Amoureuse

New member
הי

אם יש לך שאלות ספציפיות דחופות על לניאדו את מוזמנת לשאול במסר, עד שאספיק לכתוב סיפור מלא
 
תודה.חושבת בעיקר על דברים שלא חווית...

כמו- האם יתנו לבעלי להיות איתי במקרה שהצירים מתמשכים אבל לא מתפתחת לידה , ומעלים למחלקת נשים? (במקרה כזה נראה לי שאני עפה הביתה, כמובן, בלי קשר אם ירשו לו להיות לידי או לא) האם יאפשרו לאמי לבלות אתי את הלילה שם , אם לא אתפנה במהירות כמוך (אם לא מבחינתי זה לא תנאים לביות, ואני לא אלד שם). בקיצור- תשתדלי לנוח ולקחת בשתי ידיי\ם כל עזרה (למרות שחוויית לידה טובה לפעמים משכיחה כמה זה חיוני לנוח) ופוסט קל , ו...הכל הכל נהיה יותר קל עם הזמן.
 
כמובן "נפלה לי" השורה המקשרת שאמרה-

אז תודה רבה על הצעת העזרה... ואני מאחלת לך פוסט קל ככל האפשר.
 

Amoureuse

New member
אלו בהחלט בעיות רציניות

אני ממש לא חושבת שזה מקום לביות, ובגלל זה הלכתי הביתה. אבל כמובן אם הלידה קשה יותר לא תמיד זה פשוט ללכת הביתה (ולפעמים כמובן מצב התינוק לא מאפשר). לא שאי אפשר לביית שם, יש בנות שעשו את זה, אבל התנאים קשים, במיוחד בזמן עומס. אני הייתי בחדר ל-4 שהוא במקור חדר ל-3 שדחפו בו עוד מיטה. יש מקלחת צמודה עם שרותים ויש עוד כיור מחוץ למקלחת (מטעמי דת לנטילת ידיים אני משערת ולא מתוך התחשבות בתינוקות
). אני לא ראיתי אף בעל שם בלילה, והאמת שזה יהיה חסר התחשבות בשכנות לחדר, אלא אם לא תיכנסו לחדר, כלומר תסתובבו במסדרון ליד חדרי הלידה. לא סימפטי. באמת קיללתי קצת את מר גורלי לעשות את כל השלב הלטנטי לבד - אמנם אין לי בעל אבל בדיוק בשביל זה רציתי דולה... או את אחותי. אין לי מושג איך זה בבית חולים אחר, בכל מקרה זה בעייתי כשאת בחדר עמוס נשים. כן ראיתי אמא אחת שנשארה שם עד מאוחר - לבחורה שהיתה מאושפזת במיטה הצמודה אלי כבר 4 ימים לפני לידה. גם זה בעייתי - אני ניסיתי עוד לישון שם וזה מאד הפריע. נכון שהן יכלו להתחשב יותר, האמא היא "פרסונל" שם כמו שהיא טרחה לציין בפני כשביקשתי התחשבות (ועוד ניקדה את ה='נ' בקמץ, פחחח), אז הן הביאו עוד מלווה פתאום ב-10 בלילה. בקיצור, יש הרבה בעיות שם, המחלקה באמת על הפנים. אבל אם את מוכנה לברוח משם במקרה של אשפוז לפני לידה, ולצאת מהר אחריה - מקס' להישאר לילה אחד (לפי העיצה בסוף את נראית לי מנוסה כבר, לא?), והלידה עצמה בסדר עדיפויות יותר גבוה אצלך, אז לניאדו שווה. אם את בראש ש"את הלידה כבר נעבור איכשהו, האשפוז משמעותי יותר" אז אל תלכי לשם. את מאד צודקת בנוגע לעיצה בסוף, אני מרגישה עדיין, 5 ימים אחרי, בהיפר גבוה, לא נחה מספיק בלי ספק וברור לי שמתישהו האנרגיות יעלמו. את צודקת שלידה קלה משכיחה שבכל זאת חייבים לנוח. המזל שהמשפחה שלי מכריחה אותי לקבל עזרה, עוד לא השאירו אותי לילה אחד לבד והיום פעם ראשונה שאני לבד בשעות היום יום שלם - לבקשתי - אבל אמא במרחק 15 דקות נסיעה, אז תמיד אפשר להתקשר
שתהיה לך לידה קלה ועד אז, המשך הריון קל!
 

רחל צ

New member
אני הייתי בביות מלא באותו מקום במעבר של החדר

במיטה הרביעית בחדר של שלוש... זה לא היה נחמד בכלל, (בעיקר בשעת הביקור כשעשרות מבקרים עברו דרכי ודרך התינוק שלי ליולדת במיטה ליד )אף אחת אחרת לא היתה בביות וכשאיליי בכה בלילה יצאתי החוצה מהחדר כי לא רציתי להפריע לישון וגם לא רציתי שיתעוררו ויהיו עוד קולות, השתחררתי בבוקר היום שאחרי הלידה. אבל האמת היא שהייתי גם באותו היי שעליו מדברת אמורז והכל דיי ריחף מעל לא רציתי שום עזרה נשארתי בעיקר כי דאגתי בגלל ההנקה וממש לא עזרו , אפילו לקחתי את עצמי לחדר בו מניקות נשים שהתינוקות בתינוקיה רק כדי שאולי מישהי תעשה טובה ותזרוק מילה אחרי שנואשתי מהעזרה שעוברת בחדרים וכלום... בדרך הביתה קניתי מטרנה טו גו ומשאבה... והזמנתי יועצת הנקה (המטרנה לא נפתחה המשאבה עבדה חודשיים ללא הפסקה כמעט) ועם כל זה הלידה עצמה והתמיכה והשמירה על הרצונות שלי בלידה פעילה היו בעמדת חשיבות בעיניי מעבר לנוחות ושאר ירקות והיתה לי לידה מצויינת ואני כן מעודדת נשים ללכת ללניאדו ולצאת כמה שיותר מוקדם. (אני גם בין אלו שהמליצו לאמורז ללכת לשם במקום תל השומר והמלונית
)
 
היי! אפשר גם להשחיל שאלה?

עוד לפני הסיפור המלא? בתור "הבאה בתור" בלניאדו (נראה לי שאני אמורה להיות הבאה בתור מהפורום
) - אחרי ירידת המים ועד 9.5 שעות לאחר מכן (לפי הסיפור המקוצר - 8 שעות עד צירים + שעה וחצי עד פתיחה 7) - איפה היית? בלניאדו? במחלקה? למה הדול/אחות שלך לא היו איתך בקטע הזה? אפשר כמה מילים על החלק הזה? תודה!! ושוב מזל טוב
 

Amoureuse

New member
ברור שאפשר

בעקרון הגעתי לבית החולים רק ב-6 אחה"צ ועד שנגמרו הפרוצדורות והייתי במחלקה עם פיג'מה ומיטה היה 9 בלילה, וזה כבר סוף שעת ביקור, אז כולם הלכו (אמא שלי ואחותי היו איתי עד השלב הזה). מכאן ועד הכניס לחדר לידה בפועל היו כמעט 11 שעות (מתוכן הצירים התחילו אחרי חצות, פתיחה 7 נמדדה ב 7:30 בבוקר). בזמן הזה אכן הייתי לגמרי לבד, וזה היה מבאס קצת כמו שכתבתי קודם לאנטוניה. מכיוון שהסתובבתי במסדרון אולי היו נותנים לאחותי להסתובב איתי (אבל לא התקשרתי אליה, כי הייתי עדיין בתסריטים הרעים שיש עוד מ-ל-א זמן) - אבל גם אם כן זה ממש לא כמו להיות בבית. (לדוגמא למקלחת נכנסתי רק ב-6 כשכולן כבר היו ערות, לא היה לי נעים להרעיש בלילה). מכיוון שהדול שהיה אמור להיות לי הוא גבר, לא נראה לי שהיתה דרך להכניס אותו למחלקה. כשאני חושבת על זה עכשיו, כדאי לך להתקשר ללניאדו ולשאול אם יש להם פתרון לעניין הזה. אם היה לי בנזוג היה ממש על הפנים שהוא לא איתי. ומה, לשבת באולם שם למטה או במסדרון חדר לידה זה הפתרון? ואם לא היה לילה זה בכלל היה זוועה, כשבמחלקה כל הזמן מסתובבים ובשעות ביקור זה ממש גן חיות (וזה לא ביטוי שלי, אלא של האחות שם), אז איך אני אמורה להעביר ככה צירים, בצורה פומבית כזאת? (יולדות הבית של הפורום בטח חושבות עכשיו שהנה אפילו לניאדו זה לא מציאה ויאללה תישארי בבית
) אם סגרת עם מיילדת פרטית אז תנסי לבדוק איתה מה הפתרון, ואם לא אז אולי תתקשרי למי שמנהלת את מרכז הלידה, לא זוכרת מי זאת ותשאלי?
 
תודה על הפירוט

זה ממש מטריד אותי, אבל למעשה, אני מניחה שיכולת לצאת להסתובב בחוץ ולחזור כשבא לך, לא? זאת אומרת - אם אני אגיע לאותו מצב, אני יכולה להסתובב עם בעלי והדולה מחוץ למחלקה ולא להתאשפז בכלל - נכון? הבעיה היא מה קורה אם זה לוקח יותר מ- 12 שעות.... אין לי מיילדת פרטית. יש לי דולה ואני רשומה למרכז.
 
למעלה