גליה, טרוף לאומני זה ענין של אחוזים
ההבדל בין מדינה מטורפת למדינה שפויה הוא באחוז הפסיכים בציבור ובעוצמת השפעתם. גם בשבדיה, אם תחפשי מספיק טוב, תוכלי למצוא איזה תמהוני שירצה לחדש את מסעי הצלב, אז מה? זה עושה שבדיה לאיראן? במצרים וירדן יש בהחלט טירוף לאומני ודתי אלים, בווליום גדול בהרבה מאשר אצלנו. הם מדוכאים בכוח ע"י השלטון הדמוקרטי והיציב בארצותיהם. אגב, השלטון שם מתעב אותנו בדיוק באותה מידה. האם את חושבת שיהיה לנו שלום עם ירדן ומצרים ללא צבא בגבול? מכיוון שהתשובה ברורה - תסיקי בעצמך איזה שלום זה. אין פתרון אחר מלבד דמוקרטיזציה, חינוך לדמוקרטיה, סובלנות, פתיחות, כיבוד זכויות האדם. יציבות אמיתית מושגת על-ידי הפניית האנרגיות לאפיקים חיוביים, לכלכלה, חברה, תרבות. המנטליות הערבית הפרימיטיבית לא מספקת את הסחורה בענין זה. ה"בחירות" שהם עושים מדי פעם זו בדיחה. האם יש שם וויכוח ציבורי פתוח? האם יש שם פיתוח של החינוך וההשכלה, האם יש שם גישה חופשית למקורות מידע אובייקטיוויים, לדעות שונות? האם יש שם עיתונות חופשית? האם יש שם כלכלה חופשית, תעשייה מתקדמת, סובלנות לדעות שונות, לזכויות האישה, לזכויות האדם בכלל? האם יש שם מערכת משפטית בלתי תלויה, נאורה והוגנת? החברה הערבית רחוקה שנות אור מהחברה הישראלית. עד שלא יתרחש איזה צמצום דרמטי בנושא הזה, עד שהם לא ירגיעו קצת את רמת האדרנלין שלהם ויתחילו לעסוק בפיתוח ארצותיהם במקום להשתולל ברחובות ולשרוף דגלים כמו עדר גורילות מטומטמות - לא יהיה שלום אמיתי.
ההבדל בין מדינה מטורפת למדינה שפויה הוא באחוז הפסיכים בציבור ובעוצמת השפעתם. גם בשבדיה, אם תחפשי מספיק טוב, תוכלי למצוא איזה תמהוני שירצה לחדש את מסעי הצלב, אז מה? זה עושה שבדיה לאיראן? במצרים וירדן יש בהחלט טירוף לאומני ודתי אלים, בווליום גדול בהרבה מאשר אצלנו. הם מדוכאים בכוח ע"י השלטון הדמוקרטי והיציב בארצותיהם. אגב, השלטון שם מתעב אותנו בדיוק באותה מידה. האם את חושבת שיהיה לנו שלום עם ירדן ומצרים ללא צבא בגבול? מכיוון שהתשובה ברורה - תסיקי בעצמך איזה שלום זה. אין פתרון אחר מלבד דמוקרטיזציה, חינוך לדמוקרטיה, סובלנות, פתיחות, כיבוד זכויות האדם. יציבות אמיתית מושגת על-ידי הפניית האנרגיות לאפיקים חיוביים, לכלכלה, חברה, תרבות. המנטליות הערבית הפרימיטיבית לא מספקת את הסחורה בענין זה. ה"בחירות" שהם עושים מדי פעם זו בדיחה. האם יש שם וויכוח ציבורי פתוח? האם יש שם פיתוח של החינוך וההשכלה, האם יש שם גישה חופשית למקורות מידע אובייקטיוויים, לדעות שונות? האם יש שם עיתונות חופשית? האם יש שם כלכלה חופשית, תעשייה מתקדמת, סובלנות לדעות שונות, לזכויות האישה, לזכויות האדם בכלל? האם יש שם מערכת משפטית בלתי תלויה, נאורה והוגנת? החברה הערבית רחוקה שנות אור מהחברה הישראלית. עד שלא יתרחש איזה צמצום דרמטי בנושא הזה, עד שהם לא ירגיעו קצת את רמת האדרנלין שלהם ויתחילו לעסוק בפיתוח ארצותיהם במקום להשתולל ברחובות ולשרוף דגלים כמו עדר גורילות מטומטמות - לא יהיה שלום אמיתי.