במהלך טיפולי פריון, ניתנים הורמונים כמו GNRH אגוניסט, LH, FSH, HCG. בעקבות גירוי הורמונלי, נוצר מספר רב יותר של זקיקים דומיננטיים, רמות האסטרוגן בדם עולות משמעותית, ומעל רמה של 3500 ישנה סכנה להיווצרות של תסמונת גירוי-יתר שחלתי.
לצורך הביוץ, ניתן HCG, הורמון שמביא לשחרור של חומרים ואזואקטיביים, עליה בפקטורים של קרישה (וגורם לקרישתיות יתר) ועליה בחדירות של כלי דם, הגורמת לאובדן נוזלים בחלל הבטן ובאזורים נוספים.
לאחר הביוץ, ישנה כמות גדולה של זקיקים אשר הופכים לגופיף צהוב בתהליך הנקרא לוטאניזציה ומייצרים VEGF. גופיפים צהובים אלו גם מגבירים את חדירות הנימים וגורמים לבריחה של נוזלים החוצה, מה שעלול לגרום למיימת והצטברות של נוזלים בחללים נוספים, כמו בחלל הפלאורלי של הריאות.
מי נמצאת בסיכון לגירוי יתר?
• נשים צעירות
• נשים בעלות תסמונת שחלות פוליציסטיות
• נשים המקבלות HCG (אוביטרל)
• במקרה של הריון, יש הפרשה אנדוגנית של HCG. בחלק מהמקרים, התזמון של גירוי היתר מתרחש כחמישה עד עשרה ימים אחרי הטריגר הראשוני של הביוץ, כאשר במחזור הריוני עלולה להיות החמרה בעקבות הופעה של HCG האנדוגני
• נשים אשר סבלו מגירוי יתר בעבר
• כאשר ישנן רמות גבוהות של אסטרוגן
• כאשר ישנם זקיקים מרובים (בגודל בינוני)
לצורך הביוץ, ניתן HCG, הורמון שמביא לשחרור של חומרים ואזואקטיביים, עליה בפקטורים של קרישה (וגורם לקרישתיות יתר) ועליה בחדירות של כלי דם, הגורמת לאובדן נוזלים בחלל הבטן ובאזורים נוספים.
לאחר הביוץ, ישנה כמות גדולה של זקיקים אשר הופכים לגופיף צהוב בתהליך הנקרא לוטאניזציה ומייצרים VEGF. גופיפים צהובים אלו גם מגבירים את חדירות הנימים וגורמים לבריחה של נוזלים החוצה, מה שעלול לגרום למיימת והצטברות של נוזלים בחללים נוספים, כמו בחלל הפלאורלי של הריאות.
מי נמצאת בסיכון לגירוי יתר?
• נשים צעירות
• נשים בעלות תסמונת שחלות פוליציסטיות
• נשים המקבלות HCG (אוביטרל)
• במקרה של הריון, יש הפרשה אנדוגנית של HCG. בחלק מהמקרים, התזמון של גירוי היתר מתרחש כחמישה עד עשרה ימים אחרי הטריגר הראשוני של הביוץ, כאשר במחזור הריוני עלולה להיות החמרה בעקבות הופעה של HCG האנדוגני
• נשים אשר סבלו מגירוי יתר בעבר
• כאשר ישנן רמות גבוהות של אסטרוגן
• כאשר ישנם זקיקים מרובים (בגודל בינוני)