גיליתי משהו מוזר מאוד.

Idan91

New member
גיליתי משהו מוזר מאוד.

בתנ"ך, כשהוא מנוקד, נכתב: "בְנוֹת-שִׁילוֹ" בזה שאיננו מנוקד, לעומת זאת, נכתב: "בנות-שילה" בתנ"ך "בכתיב המסורה ללא ניקוד", משום-מה, דווקא כתוב: "בנות-שילו" ?*ל מ ה? *סימן השאלה הראשון אמור להיות הפוך, בשביל דוברי הפורטוגלית שבינינו, אלה שצריכים אזהרה גם לפני מילת/משפט השאלה.
 

Idan91

New member
שיט!!!

זה לא הכניס את הקישורים. טוב, האמינו לי שעשיתי "העתק-הדבק" כראוי, הזמן קצר והמלאכה מרובה.
 

shellyland

New member
לא פורטוגלית, עידן

והפעם - גם לא פורטוגזית. האהבלים שצריכים אזהרה הם דוברי הספרדית דוקא, אוכלוסייה נחותה ומיותרת באמריקה הדרומית. וברשותכם: השחלה!
 

or99

New member
לאתר של מכון ממרא יש עקרון

שכאשר הם כותבים בכתיב מלא, הם רוצים שיהיה כמה שיותר קריא, ולכן הם משנים לדוגמה: "בנדרים ונדבות, אינו צריך להוציא בשפתיו; אלא אם גמר בליבו, ולא הוציא בשפתיו כלום--חייב. כיצד: גמר בליבו שזו עולה, או שיביא עולה--הרי זה חייב להביא, שנאמר "כול נדיב ליבו, יביאהא" (שמות לה,ה): בנדיבת הלב, יתחייב להביא. וכן כל כיוצא בזה מנדרי קודשים ונדבותן." אם תורידי את mtr תמצאי שם קובץ שמפרט את דרכי הכתיב שלהם.
 
למעלה