גיטוש יקירה - אילצת אותי לחפש
קרֶדו קוִויה אבסורדום: אני מאמין באמונה שלמה שישו גובר על ההיגיון, ובכל-זאת אינני יכול להיגאל. גם ברגע האחרון אינני יכול להסתלק מגאוותי בתבונתי, מהכרה פנימית שישו צריך להרכין ראש בפני ניטשה, אף-על-פי שהוא (הכוונה לעצמו) גל הריסות! לא עוד אויבים – לא עוד שנאה – רק אהבה חובקת עולם! זו אינה מלכות בשבילי! הכרח לי בברקים ורעמים, ולמות בעוד העולם מתפוצץ באוזני!... ניטשה וכשצטטתי את "קרֶדו קוִויה אבסורדום" מתחת לדברי דוד, לא אל דבריו הגבתי, אלא אל חלק אחר של הודעות חברי הפורום על "הצונאמי" - כי למרות שההגיון שבארוע גובר על הרגש, אין האדם מסוגל להכיל זאת כך, ולקבל זאת כהתפתחות טבעית של אמא אדמה! - האדם חייב לתת משקל סגולי עודף לדרמה שבארוע, כך שהארוע עצמו, היופי וההוד של הטבע בפעולה, אובד בתוך דרמטיזציה רגשית מוגברת. מסכים אני עם דבריהם של חברים יקרים שלנו - על לשבת מול המחשב בבית, רחוק מהכל ולהתקשקש על כך - זה כמו לצפות בסרט מבלי להיות מעורב בו. ומסכים גם עם דבריו של דוד שהכל חלום, רק שמקרוב החלום מפחיד יותר! - אבל זה "טבע" הדברים. ובקשר למסר של מאיה - אני מתחבר יותר לדבריה של בילבי הטוענת שקבלה מסר אבל אינה יודעת מה לעשות איתו! מתוך הכרותי מצבים כאלה, אני טוען שמעבירי המסר לבילבי העבירו את מה שהעבירו, אבל יושרה של בילבי במקרה זה, הוא מעל לכל צל של ספק! (ואין אני מטיל ספק בכוונותיה של מאיה) הן גם היא יכלה לחבר, ואולי טוב יותר, מסר מגניב על מה עלינו לעשות במבט של אחרי - ולא כמו תום דובר התשעה שיודע להסביר, דרך מאיה, במבט לאחור (כל אחד מאיתנו יודע לעשות זאת במבט לאחור ואולי טוב יותר) על מה שקרה, אך לא הואיל ברוב תבונתו להתריע לפני, אולי עוד ניתן היה להציל חיים. ויודע הוא גם להציע לנו לחבק את אמא אדמה על מנת להרגיע אותה מפצעיה.... מה זה בדיחת החודש? אה כן, הוא גם יודע שזה יתרחש גם במשולש ברמודה ובים התיכון, רק לא אומר מתי! גם אתם ואני יודעים שישובים אנו על השבר סורי אפריקני וביום מן הימים, שבר זה ירעיד את אמא אדמה באזורינו, אז במה מועיל לנו ידע זה אם אנו לא יודעים בדיוק מתי ארוע זה יתרחש? אולי הדובר הנכבד יואיל בטובו לתת לנו התראה קטנה של חודש? שבוע? יום? כך סתם רמז קל להצלת חיים - נחיה ונראה!! יתכן ובמבט מפרספקטיבה רחבה יותר, הם יודעים, את מה שגם אני ובעצם כולם יודעים - "שאנו מתים עוד לפני שנולדים" - ולכן אין כל משמעות למותו של הגוף הפיזי, אבל מתעלמים הם מהעובדה שעבורינו החווים חיים בגוף פיזי לחיים כחיים יש גם את מלוא המשמעות!
קרֶדו קוִויה אבסורדום: אני מאמין באמונה שלמה שישו גובר על ההיגיון, ובכל-זאת אינני יכול להיגאל. גם ברגע האחרון אינני יכול להסתלק מגאוותי בתבונתי, מהכרה פנימית שישו צריך להרכין ראש בפני ניטשה, אף-על-פי שהוא (הכוונה לעצמו) גל הריסות! לא עוד אויבים – לא עוד שנאה – רק אהבה חובקת עולם! זו אינה מלכות בשבילי! הכרח לי בברקים ורעמים, ולמות בעוד העולם מתפוצץ באוזני!... ניטשה וכשצטטתי את "קרֶדו קוִויה אבסורדום" מתחת לדברי דוד, לא אל דבריו הגבתי, אלא אל חלק אחר של הודעות חברי הפורום על "הצונאמי" - כי למרות שההגיון שבארוע גובר על הרגש, אין האדם מסוגל להכיל זאת כך, ולקבל זאת כהתפתחות טבעית של אמא אדמה! - האדם חייב לתת משקל סגולי עודף לדרמה שבארוע, כך שהארוע עצמו, היופי וההוד של הטבע בפעולה, אובד בתוך דרמטיזציה רגשית מוגברת. מסכים אני עם דבריהם של חברים יקרים שלנו - על לשבת מול המחשב בבית, רחוק מהכל ולהתקשקש על כך - זה כמו לצפות בסרט מבלי להיות מעורב בו. ומסכים גם עם דבריו של דוד שהכל חלום, רק שמקרוב החלום מפחיד יותר! - אבל זה "טבע" הדברים. ובקשר למסר של מאיה - אני מתחבר יותר לדבריה של בילבי הטוענת שקבלה מסר אבל אינה יודעת מה לעשות איתו! מתוך הכרותי מצבים כאלה, אני טוען שמעבירי המסר לבילבי העבירו את מה שהעבירו, אבל יושרה של בילבי במקרה זה, הוא מעל לכל צל של ספק! (ואין אני מטיל ספק בכוונותיה של מאיה) הן גם היא יכלה לחבר, ואולי טוב יותר, מסר מגניב על מה עלינו לעשות במבט של אחרי - ולא כמו תום דובר התשעה שיודע להסביר, דרך מאיה, במבט לאחור (כל אחד מאיתנו יודע לעשות זאת במבט לאחור ואולי טוב יותר) על מה שקרה, אך לא הואיל ברוב תבונתו להתריע לפני, אולי עוד ניתן היה להציל חיים. ויודע הוא גם להציע לנו לחבק את אמא אדמה על מנת להרגיע אותה מפצעיה.... מה זה בדיחת החודש? אה כן, הוא גם יודע שזה יתרחש גם במשולש ברמודה ובים התיכון, רק לא אומר מתי! גם אתם ואני יודעים שישובים אנו על השבר סורי אפריקני וביום מן הימים, שבר זה ירעיד את אמא אדמה באזורינו, אז במה מועיל לנו ידע זה אם אנו לא יודעים בדיוק מתי ארוע זה יתרחש? אולי הדובר הנכבד יואיל בטובו לתת לנו התראה קטנה של חודש? שבוע? יום? כך סתם רמז קל להצלת חיים - נחיה ונראה!! יתכן ובמבט מפרספקטיבה רחבה יותר, הם יודעים, את מה שגם אני ובעצם כולם יודעים - "שאנו מתים עוד לפני שנולדים" - ולכן אין כל משמעות למותו של הגוף הפיזי, אבל מתעלמים הם מהעובדה שעבורינו החווים חיים בגוף פיזי לחיים כחיים יש גם את מלוא המשמעות!
, אך לדברי תמיד קיימת המשמעות שלי... ועכשיו, אני יכולה רק לקוות, שדברי יובנו ע"פ המשמעות האישית שלי למילים... והכל ברוח טובה