גורת חתולים מאוד תובענית ואני כבר מתוסכלת
עברנו דירה ואספתי אל הבית את גורת חתולת החצר שלי. מרגע שלקחתי את הגורה, האמא נעלמה לה. אמנם עברנו בתוך השכונה, אבל לא יוצא לי להגיע לדירה הקודמת לחניון איפה שחתולת החצר שלי בדרך כלל מסתובבת. פעם אחרונה שראיתי אותה, זה היה לפני קצת יותר משבועיים. טריקולורית משגעת בת קצת יותר משנה. היא המליטה אצלנו בחצר בסוף אפריל. רביעייה, אחד מת. שניים נוספים נמצאו מתים בחצר בגיל 10 ימים והגורה שאצלי נמצאה בסלסלה שהכנתי לחתולה וגוריה עוד כשראיתי אותה בהריון. החתולה לא גדלה אצלי בבית. הייתה לי דירת גן עם חצר מרוצפת שהחתולה הייתה באה והולכת כרצונה ואני נתתי לה מים ואוכל וגם הרבה פינוק וליטופים כשרצתה. אני מתגעגעת אליה אבל החתולה בחרה להעלם ברגע שלקחתי את הגורה איתי לדירה החדשה. הגורה התרגלה מהר מאוד לבית. יש לנו גם שני כלבים ולאט לאט הרגלנו אותם אליה ואותה אליהם, כמו שעשיתי בעבר גם עם האמא. עכשיו הם משחקים ביחד, ישנים ביחד וזה פשוט משעשע וכיף לראות אותם ביחד. הבעיה שלי שהגורונת הזאת שורטת אותנו, קופצת עלינו ודורשת ביללות שניתן לה לאכול כשאנחנו אוכלים. לא משנה מה זה, היא רואה שניגשים להכין אוכל או יושבים לאכול, היא ישר מול הפרצוף שלנו עם יללות ספק חמודות ספק מנג'סות, תלוי כמה זמן זה לוקח ועד שלא מביאים לה איזה ביס היא לא מניחה לנו. הבת הקטנה שלי (בת 10) נשרטה ממנה המון פעמים והיא כבר התחילה לחשוש כל פעם שהחתולה לידה על הספה. אוכל תמיד יש לה בצלחת. לפעמים אני מצ'פרת אותה עם טונה ודברים טובים אחרים וכן, גם נותנים לה ביס ממה שאוכלים, כל עוד זה לא משהו שיכול לגרום לה לשלשול או משהו אחר בעייתי. איך אני גורמת לה לעזוב אותנו בשקט ולאכול רק מהצלחת שלה?
עברנו דירה ואספתי אל הבית את גורת חתולת החצר שלי. מרגע שלקחתי את הגורה, האמא נעלמה לה. אמנם עברנו בתוך השכונה, אבל לא יוצא לי להגיע לדירה הקודמת לחניון איפה שחתולת החצר שלי בדרך כלל מסתובבת. פעם אחרונה שראיתי אותה, זה היה לפני קצת יותר משבועיים. טריקולורית משגעת בת קצת יותר משנה. היא המליטה אצלנו בחצר בסוף אפריל. רביעייה, אחד מת. שניים נוספים נמצאו מתים בחצר בגיל 10 ימים והגורה שאצלי נמצאה בסלסלה שהכנתי לחתולה וגוריה עוד כשראיתי אותה בהריון. החתולה לא גדלה אצלי בבית. הייתה לי דירת גן עם חצר מרוצפת שהחתולה הייתה באה והולכת כרצונה ואני נתתי לה מים ואוכל וגם הרבה פינוק וליטופים כשרצתה. אני מתגעגעת אליה אבל החתולה בחרה להעלם ברגע שלקחתי את הגורה איתי לדירה החדשה. הגורה התרגלה מהר מאוד לבית. יש לנו גם שני כלבים ולאט לאט הרגלנו אותם אליה ואותה אליהם, כמו שעשיתי בעבר גם עם האמא. עכשיו הם משחקים ביחד, ישנים ביחד וזה פשוט משעשע וכיף לראות אותם ביחד. הבעיה שלי שהגורונת הזאת שורטת אותנו, קופצת עלינו ודורשת ביללות שניתן לה לאכול כשאנחנו אוכלים. לא משנה מה זה, היא רואה שניגשים להכין אוכל או יושבים לאכול, היא ישר מול הפרצוף שלנו עם יללות ספק חמודות ספק מנג'סות, תלוי כמה זמן זה לוקח ועד שלא מביאים לה איזה ביס היא לא מניחה לנו. הבת הקטנה שלי (בת 10) נשרטה ממנה המון פעמים והיא כבר התחילה לחשוש כל פעם שהחתולה לידה על הספה. אוכל תמיד יש לה בצלחת. לפעמים אני מצ'פרת אותה עם טונה ודברים טובים אחרים וכן, גם נותנים לה ביס ממה שאוכלים, כל עוד זה לא משהו שיכול לגרום לה לשלשול או משהו אחר בעייתי. איך אני גורמת לה לעזוב אותנו בשקט ולאכול רק מהצלחת שלה?
