אדמתי גוועת ואיתה אני לחלוחית הדם לא יבשה לא הספיקה לפני ששטפו אותה נחלי המוות שוב. אהבתי גוועת ואיתה ישותי החיצים נמתחים לכאבי לא עוצרים לפני שמפלחים אותי נחלי הצער שוב. נקמתי גוועת ואיתה להבתי ענפים גדלים ומסעפים אותי בשירה שנגדעת טרם עיתם להיות איתי. ואל.
הכתיבה טובה ומהודקת , אהבתי גם את ההשאלות למרות שהן קשות. אבל אני צריכה לחזור ולקרוא שוב, היות ומשהו הפריע לי בקשר, ברציפות, בין הבית הראשו לשניים האחרים, איני מצליחה עדיין לדעת מה. קסנדרה
אדמתי גוועת ואיתה אני לחלוחית הדם לא יבשה לא הספיקה לפני ששטפו אותה נחלי המוות שוב. * בבית הזה כשאת כותבת אדמתי גוועת, נדמה שאת מדברת על קרקע הרועדת תחת רגלייך או הקשר שלך לאדמה כמו הקשר לאמא וכשאת ממשיכה עם לחלוחית הדם שלא יבשה זה איכשהו מעורר קונוטציה לפיגועים וכו'. אהבתי גוועת ואיתה ישותי החיצים נמתחים לכאבי לא עוצרים לפני שמפלחים אותי נחלי הצער שוב. נקמתי גוועת ואיתה להבתי ענפים גדלים ומסעפים אותי בשירה שנגדעת טרם עיתם להיות איתי. לעומת זאת בשני הבתים השני והשלישי, ההבעה היא יותר אישית, האהבה והנקמה, פחות ציבורית. זה לדעתי מה שלא הסתדר לי. קסנדרה
