גבורה

0dedR

New member
גבורה

תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ,
רזִיתִי, אֲנִי מְהַנְהֵן בְּשֶׁקֶט,
עֶדְרֵי טְלַאִים
רַכִּים, מְשׁוֹטְטִים בַּחָלָל
מַאֲוַי
וְאֵינָם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה
אוֹ פַּת לֶחֶם

אֶצְבֵּעוֹתַי
חַבּוּרוֹת מֵעֲדְרִים
וּחוֹחֵי גִּנָּה שֶׁחָדְרוּ אֶת
הַבָּשָׂר הַמְּחֻסְפָּס, כָּכָה
עַד שֶׁגְּבוּרָה נִתְקֶלֶת
וּבוֹרַחַת בֵּינֵיהֶן
אַל תּוֹךְ הַמַּרְזֵב.

*

בְּלֵיל הַסֵּדֶר הַבָּא
אֶקַּח תּוֹסֶפֶת
מִן הַגֶפִלְטֶע
וְהַכָּבֵד
וְאַטְמִין
בֵּין גְּדִילֵי הַשָּׁטִיחַ
פֵּרוּרִי
הִגָּיוֹן שֶׁהֶחְמִיץ

*

הֵם אֵינָם בּוֹכִים, אֶלָּא זוֹרְעִים כָּל טוּב
וּמַשְׁקִים,
מוֹסִיפִים לֶיְבוּלָם בַּיִת רָחָב כְּדִמְיוֹן
עִם גָּדֵר אֻרְווֹת לְבָנָה בַּעֲלַת שְׁלֹשָׁה
שְׁלַבִּים, שֶׁתַחְבוּק אֶת הַכַּר
וְלֹא בּוֹכִים,
אֶלָּא רַק שׁוֹטְפִים אֶת הָעֵינַיִם
בַּדֶּשֶׁא הַסָּמוּךְ.

אוֹהֲבִים בְּנֶשִׁיפוֹת כְּבֵדוֹת
מִשָׂפָה אֵל שָׂפָה, מְדַבְּרִים
בֶמוּנָחִים שֶׁל שְׁלוֹנְסְקִי
אוֹ שְׁטֶרְן גַּם מִבְּלִי
לָדַעַת הֲבָרָה אַחַת בֶּעַל פֶּה
וּמְנִיפִים אֵיזֶה דֶּגֶל
רָעוּעַ עַל אֵיזֶה הַר נִשָּׂא
אַךְ עֲדַיִן
לֹא דָּלַף וְלֹא לַחְלוּחִית.

אוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁקָּרְאוּ
אֶת הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח
וְהֻשְׁמְדוּ פְּעָמִים כֹּה רָבוֹת.
 
אוהבת את ההרהור הלא מתנצל

על אותו ערב מיגע, והמחשבה על האדמה,
ובכלל.
אפשר לשרשר לך את ההערה מעל שהערת לידידתנו,
אוכלת לבדה את ה
,
מה הקשר לשם השיר>>"גבורות"
אולי מרמז על הבית השלישי..ושהם..הם למעשה ההורים,

 

0dedR

New member
היי

בחירת השם נובעת מהמחשבה שהייתה לי על שלושת הקטעים על כך שכולם עוסקים בגבורה במישור מסוים. גבורה, למשל, יכולה לפעמים להיות העמידה על מה שחשוב לך והיא ולפעמים השתיקה. כל בחירה מתוך שני ערכים שלכל אחד מהם ישנו חסרון בולט - זו גבורה. וכמו שקלטת, יש כאן מחשבה על האדמה, שנתפסת אצלי כחיי היומיום הפשוטים וגבורה היא מה שמפיח בהם צבע וחיים, ולכן בשיר, הגבורה היא מים.אך למרות שחיות החיים עצמם היא גבורה, קשה להסתכל על עצמך כגיבור כאשר מולך נעמדים גיבורים טראגיים. כשאני שומע את המילה גבורה הדבר הראשון שקופץ לי לראש הוא השואה, ולהפך. וזה עצוב, שגבורה חייבת להיות מלווה בסבל רב כדי להיות מוערכת, לעיתים.
 
למעלה