גבולות בגל הרך

[mayab6]

גבולות בגל הרך

הצבת גבולות בגיל הרךו mayab6 ו 18:50 | 03/01/06 שלום אני מעונינת לקבל עצות קונקטיות בנושא הבא ילד בן שנה ותשעה חודשיים שלא מוכן לשמוע לצוות החינוכי בגן כיצד מציבים לו גבולות כמו כן ילד בן שנה ושמונה חודשיים שנמצא בגן מזה כשבוע והוא אינו מפסיק לבכות גם לאם קשה להיפרד מהילד הילד הוא לקוי שמיעה כיצד ניתן לסייע למשפחה לצוות ולילדים אם יש חומר בנושא גבולות בגיל הרך לילדים עם צרכים מיוחדים אשמח לקרוא

 

[גרא.]

mayab6,ילד בגיל 1.8 וודאי גם 1.9 ש'

נמצא ממש בתחילת גיל העצמאות הראשון שלו.הוא לא רק מתרחק הדרגתית מההורים ובודק את גבולות הפחד שלו בשל כך, הוא גם מתחיל לבדוק גבולות של כל מיני התנהגויות שההורים אינם מרשים.באופן יותר ספציפי לשאלה, כשאת מדברת על צרכים מיוחדים, עשוי להיות בוודאי הבדל בגישה והתיחסות לכל ילד, ע"פ הצרכים המיוחדים שלו, והמגבלות אם יש. מה שתמיד חשוב זו כמובן רמת השפה,שהיא בדרך כלל אצל מרבית הילדים, מאד מצומצמת בגילאים הללו,למעט ילדים מחוננים.ולכן לגבי הילד בן ה-1.8 מה שאפשר לעשות, זה לחזור שוב ושוב על הגבולות שהגננת/מטפלת בגן קבעה.וזה בצורה אסרטיבית (תקיפה), בלא לוותר לו על שום התנהגות.לעיתים יש צורך לעזור לילד בגיל הזה לבצא את מה שהתבקש ,ואז ישנה גם אפשרות באם הוא מתנגד,להחזיק אותו בפרק יד ימין/שמאל ולהנחות את ההתנהגות שלו.תמיד בליווי אסרטיבי של דריטשת ההתנהגות,ללא שום הסבר.כך הגננת רוצה, וכך צריך לעשות. במאבק הכוח הזה שבין הילד לגננת, מה שינצח זה ההתמדה, הסבלנות ואי הוויתור של הגננת לדרישותיה.לעיתים,חיבור בין התנהגות למתן חיזוק חיובי מאד עוזר. לאו דוווקא פרס קונקרטי, אלא חיבוק, חיוך, נשיקה וכדומה. לגבי הילד הצעיר יותר שנמצא בגן כבר שבוע ולא מפסיק לבכות.יש בעייה ברורה של קשיי פרידה, במינוח הנכון הוא חרדת ניתוק (לא נטישה)..לילד נדמה שכשאימו יוצאת מהגן, היא נעלמת ולכאורה לא קיימת יותר וזה מאד מפחיד אותו. האם כנראה בהתנהגות לא יציבה כלפי האקט הזה,כיוון שגם לה קשה,בוודאי לא עוזרת לילד להתמודד. לא ברור למשל אם הקליטה בגן היתה הדרגתית,כלומר במשך שבוע עד שבועיים בכל פעם יותר זמן.מה שברור שתהליך ההסתגלות שלו הוא קשה יותר, לאו דווקא בגלל בעיית השמיעה.ויש לכן צורך בהמון סבלנות מצד ההורים והצוות.לגבי ספר, יתכן שספרה של ד"ר עדנה כצנלסון בקישור הבא יוכל להתאים.