איליה קוגן
New member
גאורגיה וארמניה
גאורגיה וארמניה
חזרנו השבוע מטיול של שבועיים לגאורגיה וארמניה. אני אספר בקצרה על התח"צ שם.
התחבורה הציבורית שברית המועצות הצטיינה בה התפרקה לחלוטין בעשרים וחמש השנים שעברו. כמעט כל התחבורה מבוססת על מוניות שירות, הן בתוך הערים והן ביניהן. בטביליסי זה יחסית מסודר: במוניות השירות ניתן לשלם בכרטיס מגנטי, אפשר לראות זמני אמת באפליקציות, ואפילו יש כמה שלטים אלקטרוניים. בירוואן המצב גרוע יותר: בעיר של מעל מיליון תושבים אין שום מידע בתחנות (לפעמים אפילו אין תחנות וצריך לשאול עוברים ושבים איפה כדאי לחכות) ולא קיימת שום מפת קווים. בירוואן עדיין מופעלים כמה טרוליבוסים, שגם הם מתפקדים כמעט כמו מוניות שירות: התחנות לא מסומנות והתשלום הוא במטבעות לנהג בסוף הנסיעה. הטרוליבוסים גם נוסעים מאד לאט.
מטרו
השריד היחיד שעובד כמו פעם הוא המטרו בטביליסי וביורוואן. המטרו בטביליסי הוא ישן (משנות ה-60) ונראה שהתחנות לא שופצו מזה שנים, אבל שני הקווים עובדים חלק. גם המטרו בירוואן עובד חלק. הקו היחיד הוקם בשנות ה-80, התחנות נראות חדשות ומבריקות, ויפות יותר מאלה שבטביליסי. רוב הקרונות הסובייטיים בירוואן שופצו במימון האיחוד האירופי ונצבעו בכתום. הצד העצוב הוא שבניגוד למטרו העמוס בטביליסי, המטרו בירוואן כמעט ריק. התדירות עדיין גבוהה, אבל הנוסעים מעדיפים מוניות שירות.
תחבורה בינעירונית
מוניות שירות בינעירוניות יוצאות ממסופים או צמתים שונים בעיר, ואין מידע מרוכז על זה - צריך פשוט לחפש מידע באתרי מטיילים. לפעמים העדפנו לקחת מונית ספיישל בינעירונית במקום להתחיל לחפש מאיפה יוצאות מוניות השירות.
רשת הרכבות הבינעירוניות דלה, ובקווים שבהם יש רכבת, היא נוסעת בדרך כלל פעם-פעמיים ביום. לא ניסינו, אבל אומרים שהרכבות נוחות יותר ממוניות שירות, אם כי בדרך כלל איטיות יותר. המסלול הפופולרי ביותר הוא מירוואן דרך טביליסי לבטומי. המון ארמנים נוסעים לים בקיץ: עולים על הרכבת מירוואן ב-15:30, חוצים את הגבול אחרי חצות ומגיעים לבטומי למחרת בבוקר. באופן אבסורדי, יש רכבת מטביליסי ממש עד הטרמינל של שדה התעופה הבינלאומי, אבל היא נוסעת רק פעמיים ביום. תחנת הרכבת הראשית של טביליסי נראית מוזנחת וחלק ממנה הפך לשוק. הרבה רציפים ורכבת מסכנה פעם בכמה שעות.
תחבורה אווירית
בשתי המדינות יש מספר שדות תעופה, אבל הם דלים בטיסות. מנמל התעופה הבינלאומי בטביליסי יש טיסות יומיות למספר קטן של יעדים, רובם ברוסיה, ונראה שלרוב היעדים בעולם צריך לטוס עם קונקשן באיסטנבול או באחת מערי רוסיה או אוקראינה. ירוואן עוד יותר תלויה ברוסיה. הנה אתר נחמד שמראה את הקישורים ואת התדירות בכל קישור: http://www.flightconnections.com/
גאורגיה וארמניה
חזרנו השבוע מטיול של שבועיים לגאורגיה וארמניה. אני אספר בקצרה על התח"צ שם.
התחבורה הציבורית שברית המועצות הצטיינה בה התפרקה לחלוטין בעשרים וחמש השנים שעברו. כמעט כל התחבורה מבוססת על מוניות שירות, הן בתוך הערים והן ביניהן. בטביליסי זה יחסית מסודר: במוניות השירות ניתן לשלם בכרטיס מגנטי, אפשר לראות זמני אמת באפליקציות, ואפילו יש כמה שלטים אלקטרוניים. בירוואן המצב גרוע יותר: בעיר של מעל מיליון תושבים אין שום מידע בתחנות (לפעמים אפילו אין תחנות וצריך לשאול עוברים ושבים איפה כדאי לחכות) ולא קיימת שום מפת קווים. בירוואן עדיין מופעלים כמה טרוליבוסים, שגם הם מתפקדים כמעט כמו מוניות שירות: התחנות לא מסומנות והתשלום הוא במטבעות לנהג בסוף הנסיעה. הטרוליבוסים גם נוסעים מאד לאט.
מטרו
השריד היחיד שעובד כמו פעם הוא המטרו בטביליסי וביורוואן. המטרו בטביליסי הוא ישן (משנות ה-60) ונראה שהתחנות לא שופצו מזה שנים, אבל שני הקווים עובדים חלק. גם המטרו בירוואן עובד חלק. הקו היחיד הוקם בשנות ה-80, התחנות נראות חדשות ומבריקות, ויפות יותר מאלה שבטביליסי. רוב הקרונות הסובייטיים בירוואן שופצו במימון האיחוד האירופי ונצבעו בכתום. הצד העצוב הוא שבניגוד למטרו העמוס בטביליסי, המטרו בירוואן כמעט ריק. התדירות עדיין גבוהה, אבל הנוסעים מעדיפים מוניות שירות.
תחבורה בינעירונית
מוניות שירות בינעירוניות יוצאות ממסופים או צמתים שונים בעיר, ואין מידע מרוכז על זה - צריך פשוט לחפש מידע באתרי מטיילים. לפעמים העדפנו לקחת מונית ספיישל בינעירונית במקום להתחיל לחפש מאיפה יוצאות מוניות השירות.
רשת הרכבות הבינעירוניות דלה, ובקווים שבהם יש רכבת, היא נוסעת בדרך כלל פעם-פעמיים ביום. לא ניסינו, אבל אומרים שהרכבות נוחות יותר ממוניות שירות, אם כי בדרך כלל איטיות יותר. המסלול הפופולרי ביותר הוא מירוואן דרך טביליסי לבטומי. המון ארמנים נוסעים לים בקיץ: עולים על הרכבת מירוואן ב-15:30, חוצים את הגבול אחרי חצות ומגיעים לבטומי למחרת בבוקר. באופן אבסורדי, יש רכבת מטביליסי ממש עד הטרמינל של שדה התעופה הבינלאומי, אבל היא נוסעת רק פעמיים ביום. תחנת הרכבת הראשית של טביליסי נראית מוזנחת וחלק ממנה הפך לשוק. הרבה רציפים ורכבת מסכנה פעם בכמה שעות.
תחבורה אווירית
בשתי המדינות יש מספר שדות תעופה, אבל הם דלים בטיסות. מנמל התעופה הבינלאומי בטביליסי יש טיסות יומיות למספר קטן של יעדים, רובם ברוסיה, ונראה שלרוב היעדים בעולם צריך לטוס עם קונקשן באיסטנבול או באחת מערי רוסיה או אוקראינה. ירוואן עוד יותר תלויה ברוסיה. הנה אתר נחמד שמראה את הקישורים ואת התדירות בכל קישור: http://www.flightconnections.com/
