גאוני המדע במירוץ למצוא חיסון נגד הקורונה. התפתחויות

קצה11

Well-known member
לצערי אין לי את שמה

ראיתי זאת בכתבה שודרה ולא רשמתי שמה
היא שמה לב שאם התרופה לא ניתנת ברציפות אלא עם הפסקות היעילות שלה גדלה, ההפסקה עיכבה את התרגלות הנגיף לתרופה ופיתוח עמידות לתרופה.
מכאן עלו על רעיון הקוקטל המשתנה כל פעם תוקפים עם תרופות ומפסיקים עם הקודמות וחוזר חלילה.
ויש עוד תרומה אם חולה שהנגיף פיתח אצלו עמידות נגד תרופה ידביק אדם בריא האדם הבריא לא יכול להשתמש בתרופה הזאת לכן שיטת הפסקת התרופה ומעבר לאחרת וחוזר חלילה עוזרת גם לנדבק העתידי.
 

קצה11

Well-known member
זאת רופאה אחרת שהבינה שהתרופה שנכונה היא לא זו שקיבלו בבית

החולים שאומנם הייתה יעילה אבל הבעיה שהיא הזיקה יותר משהועילה כי אנשים ללא מערכת חיסון לא יכלו להתמודד עם הרעל הזה.
יש ל זה סרט שמשודר מידי פעם בהוט על בחור שנסע למקסיקו להבריח את התרופה השניה שהיתה מתאימה יותר לחולים עם מערכת חיסון חלשה החיסרון היה שהיעיולת שלה היא לטווח של כעשור +-. כמובן שהרופאה עזרה יא ולא אף אחד מהרופאים הגברים שהיו מקובעים.
 
""סיפור" חוזר בתולדות המדע. ססיליה פֵּיין, אסטרונומית

אמריקאית (שסבלה בימי לימודיה מהתנכלויות של הסטודנטים הזכרים) הבינה והסבירה כי השמש עשויה מימן והליום. הזכרים עמיתיה התנפלו עליה עד מוות. הם "ידעו" שבשמש יש ליבה של ברזל....
רוזלינד פרנקלין חקרה גבישים, פיתחה שיטה, ועמדה על סף גילוי הסליל הכפול של הד.נ.א
עמיתים זכרים, ווטסון וקריק, גנבו את עבודתה, שהאירה את מחשכי שכלם המקובע, והראתה להם את הדרך לגילוי הסליל הכפול. כל ימיהם הם התאנו לרוזלינד פרנקלין והכפישו את שמה, כולל את נשיותה. רוזלינד לא זכתה לגלות את הסליל הכפול, כי מתה בדמי ימיה, אם איני טועה מסרטן.
בתולדות הרפואה, הזכרים רדפו את המיילדות, בטענה שהן לא יודעות הרבה, והם המתקדמים ברפואה. הסתבר שהנבלות גרמו למותן של המוני יולדות, כי היו עולים מהקומה בה הם ניתחו גוויות ישר לחדרי הלידה. בלי להתנקות. הזיהום הרג את היולדות. היה ידוע אז לנשים שבטוח יותר ללדת בבית, עם מיילדת, ולא בבית חולים.
 

jackie111

Well-known member
הנה כתבה שסותרת את דברייך

מסתבר שעבדו על התרופה הרבה מכוני מחקר.
לא היה ולו חוקר פרטי אחד. היו אולי כמה כוכבים
נוצצים יותר אבל כולה עבדו במעבדות ממוסדות
ועשו מחקרים עם קריטריונים מדעיים.
 

קצה11

Well-known member
מה חידשת?

לא כתבכתי שהתרופה/ות לא יוצרה במכון
אלא מי הגה את הרעיון הגאוני דרך השימוש
מה שבכתבה שהבאת רשום "כעשור לאחר מכן, הבינו החוקרים כי כדי להתמודד עם נגיף ה-HIV יש לתת שילוב (קוקטייל) של מספר תרופות על מנת למנוע מהנגיף לפתח עמידות."
זו דרך קיצור כדי לחסוך מקום בכתבה
מי זה הההבינו ?כולם חלמו את הפיתרון יחד באותו הלילה?
בכל תחום יש את הגאון שעולה על רעיון ואז הרעיון מיושם במכונים עתירי הכסף והמנגנון המשומן.
 

jackie111

Well-known member
המון מוחות של מדענים הופעלו

הרבה מהם ישבו יחד ועשו שיעור מוחות
עד שנמצאה תרופה ואז שיפרו אותה ואז
מצאו יחד תרופה אחרת, ואז גם ערבבו בין
התרופות.

ועשו מחקרים על מתנדבים עם מדגם של
תרופות פלצבו.

גם עכשיו חושבים המוני חוקרים בארצות
רבות בעולם על פתרון לקורונה. הם הולכים
בכיוונים שונים אחד מהשני בפתרון למציאת
התרופה.

אני מניח שבתוך כמה חדשים יומצאו כמה
תרופות שיפותחו במספר מכוני מחקר. ואז
תיבחר על ידי החוקרים עצמם התרופה
המועילה מכולם.

זה לא סיפור על חוקרים שהם גאוני הדור
אלא על מאמץ משותף שהרבה אנשים
בהרבה מכוני מחקר.
 
אבל אתה בעברית גאון קטן מאד. כותבים סיעור מוחות, לא שיעור

מוחות.
ומי אמר לך שהיה פה סיעור מוחות? הם פשוט חקרו, מצאו עובדות, וניסו ליישם את הידע
 

Henry0

Well-known member
סיעור מוחות סקוונציאלי

כל המצאה, בנויה על מאות אלפי פיתוחים המצאות וניסיונות, שהצטברו זה על זה במהלך השנים.
סיעור מוחות טורי - לא בהכרח מקביל.
מאד מאד נדיר, שאיזה רעיון מדעי פותח מאפס.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
כיום, זה נכון

בעבר, שלא היה את כל האינטרנט, לא יכלו לחלוק מידע אחד עם האחר וגם לא רצו, אז התחילו כמעט מאפס.
 

Henry0

Well-known member
אתה מתכוון לתקופת האבן?

גם אז כתבו על אבנים, ושלחו אותם בדואר אקספרס.
הבעייה היתה רק להכניס את לוח האבן, למעטפת אבן.

סתם עניין שלא לעניין.
באלכסנדריה היתה בזמנו הספריה הגדולה ביותר בעולם.
מדענים מכל העולם העתיק היו מגיעים לספריה כדי ללמוד מאחרים.
כך בעולם העתיק (למעט ביהדות) התפתחו המתמטיקה, הגאומטריה, הארכיטקטורה, הרפואה, האסטרולוגיה ... זה על השגיו של זה שקדם לו.

לא צריך להדגיש שהספריה נישרפה ע"י חרדי דת (מוסלמים),
כי לדעתם כל מה שלא כתוב בספרי הדת, הוא חסר ערך.

תקופת האבן, תקופת האינטרנט,
יש דברים שלא משתנים.
הרצון לדעת, והפחד מלדעת.
 

דיברגנט חדש

Well-known member
היו שלבים

כשהייתי סטודנט לתואר I, הייתי צריך לקרוא מאמרים במיקרופילם, אח"כ כבר התחילו לסרוק ובעשור האחרון הכל כבר נגיש הרבה יותר בעידן האינטרנט.
&nbsp
היית צריך לחפש את החומר בספריית האוניברסיטה ולא במחשב בבית או במשרד.
היית מוצא את הספר שמקבץ את המאמרים, לצלם אותו.
&nbsp
לפני היותי סטודנט, אני מניח שהיה עוד יותר מסובך, כל עשור, המידע יותר נגיש.
&nbsp
בנוסף, פעם היה יותר אגו מאשר יש היום ולא שיתפו מידע, אלא מה שכבר היו חייבים לשתף (לא זוכר מאיזו שנה, התחילו לפרסם מאמרים).
 

דיברגנט חדש

Well-known member
זכור לך, מאיזו שנה התחילו לפרסם מאמרים?

המאמר הכי ישן שאני קראתי היה משנת 1977, אך היו גם לפני.
 

marabo

Well-known member
בלי סוף הוכחות

תקרא מה כתבה פנתרית בהמך ומה עניתי לה
 
בעבר, דבר כזה קרה אמנם כמה פעמים.

ג'נר (חיסון נגד אבעבועות שחורות)ניוטון, פאראדיי, תומס אלווה אדיסון (טסלה, בעצם), מארי ופייר קירי ,אפילו איינשטיין.
כיום, הידיעה הדרושה במדעים כה רבה ועשירה, שרק צוותים יכולים להביא להתקדמות ממשית.
למחקרים גם דרוש מימון רב. וזה יכול להגיע רק מגופים גדולים. מהאוניברסיטה, מכון המחקר,(המקבלים את הכסף מהממשלה), ולבסוף - מחֶברה שמייצרת את מה שהמדענים גילו.
 

marabo

Well-known member
זה לא "כמה פעמים" אלא ברוב המקרים

אם זה הפניצילין, הטיפול בדבר, אפילו החיסון של נגיף הפוליו הומצא על ידי רופא יהודי שעבד באוניברסיטה לא מהנחשבות.
מכוני מחקר פלצניים הם בדרך כלל מקום בו המדע הוא קרדום לחפור בו לקבלת תקציבים ומשכורות, לא להיפך.
חברות התרופות חוקרות בעצמם, הן רוצות למצוא תרופות, לרשום פטנט ובשנים אחר כך לגרוף כסף מזה. אין להן עניין לשתף אחרים עם המחקרים אלא אם יש כאן עניין כלכלי.
 

marabo

Well-known member
לא יודע אם בהכרח למדו את "לימודי הליבה" שלכם

אבל סביר להניח שמי שעוסק במדע למד הרבה מדע.
 
למעלה