גאון פיננסי ועומד להתחיל שפל גדול חדש אז אחרי שזה יקרה זה יהיה זמן טוב להיכנס אבל אין לי כסף, רעיונות?

[מ. ח. פ.]

סליחה, טעות שלי.
לא יודע למה חשבתי שמעון חיות.

כי כמוהו אני טיפוס צבעוני, מהנה ומלא חיים, אך שלא כמוהו, ובניגוד לרושם שעלול להיווצר אצל אנשים מסוימים, אני אינני נוכל. אלוהים לא מרשה מעשי נוכלות. זה כתוב בתנ"ך. וגם אם זה היה מותר עדיין לא הייתי עושה את זה כי גם בלי קשר למה שאלוהים אומר, אני לא כזה בן-אדם מלכתחילה, אז אין צורך בציוויים של האל כדי שאמנע ממעשי נוכלות והונאה, ואשאר האדם הישר, ההגון, המוסרי ובעל לב הזהב שאני ושהייתי תמיד.

בכל מקרה כבוד לפורום.

ברור. אתה יודע מי אני? אני מ. ח. פ.. אפילו אילון מאסק קטן לידי. אתה יודע מי זה אילון מאסק? זה היריב הגדול ביותר שלי בקרב על התואר "גדול בני-האדם במאה ה-21". לא חשבתי שאדע מיהו היריב העיקרי שלי בקרב על התואר הזה בשלב מוקדם כל-כך של המאה, אבל הנה, כבר עכשיו אני יודע.

גם אם אתה עדיין לא סלב, יש לי תחושה שתהיה סלב ונשמח להיזכר שהכרנו אותך בתחילת הדרך.

בכיף. רק לא לנצל את ההיכרות איתי בשביל לכתוב עליי ביוגרפיות מצליחות. הייתי רוצה לבחור בעצמי את האנשים שיכתבו עליי ספרים. את הביוגרפים שלי. למרות שבעצם למה להסתבך? מוטב שאבחר בביוגרף רשמי אחד ואדבוק בו. אולי וולטר אייזקסון? הרי כל הקטע שלו זה ביוגרפיות על האנשים הכי חכמים, מוכשרים, מצליחים ומעניינים שאי-פעם חיו כך שאני מושלם לנרטיב שלו.

אני מתכוון, תחשבו על זה. האדם החכם ביותר שהוא אי-פעם כתב עליו ספר זה לאונרדו דה וינצ'י, ואני חכם יותר ממנו. האדם המוכשר ביותר שהוא אי-פעם כתב עליו ספר זה...טוב...עוד פעם לאונרדו דה וינצ'י. אבל אני לא רק חכם יותר מלאונרדו דה וינצ'י (עם כל הצניעות כמובן), אלא גם מוכשר יותר. והבן-אדם המעניין ביותר שהוא אי-פעם כתב עליו ספר זה אילון מאסק (שעל הספר עליו, הוא עובד בימים אלו ממש), ואני מעניין יותר ממנו.

מה אם אחרי שוולטר אייזקסון יסיים את הספר שלו על אילון מאסק, הבן-אדם הבא שהוא צריך לכתוב עליו ספר זה אני? אני מתכוון...אתם מבינים למה אני מתכוון?...זה פשוט...כל-כך הגיוני בכל-כך הרבה רמות.

אבל בעצם, הוא בן 70 ואני בן 24. הוא לא יחיה עוד כזה הרבה שנים ככה שאם הוא יכתוב עליי ביוגרפיה ואני אפילו עוד לא בן 30, אז בסוף יהיה צריך לכתוב עליי עוד אחת בהמשך הדרך והוא כבר לא יהיה בין החיים ואני אצטרך למצוא את הביוגרף הכי טוב בעולם החדש. אז...שני ביוגרפים?

או שאולי אני פשוט מלכתחילה אבחר במישהו שלא ימות לפני שיגיע הזמן לכתוב עליי ביוגרפיה שנייה?

הההאאא...(אנחה)...

אם להשתמש במילותיה של ג'יין מדמדומים...

החלטות החלטות...

נראה כבר מה אני אעשה. השורה התחתונה היא שאני מבקש מכם לא להשתמש בזכות האלוהית שנפלה בחלקכם להכיר אותי בשביל לכתוב עליי ביוגרפיות מצליחות. עם כל הצניעות, אני האדם החשוב ביותר שהילך על פני האדמה מאז ישו, והעבודה על סיפור החיים שלי ועל הצורה הנכונה לספר אותו לעולם צריכה להיות מלאכתם של הביוגרפים הגדולים והנחשבים בעולם, וכמובן שרק איתם אשתף פעולה, ושבאמצעות כישרונותיהם היוצאים מן הכלל וחוכמתם הרבה יספרו בצורה המושלמת ביותר והטובה ביותר האפשרית את הסיפור הגדול ביותר שאי-פעם סופר על החיים המופלאים ביותר והמטורפים ביותר שכל אדם כלשהו שאי-פעם חי בכל זמן כלשהו, אי-פעם חי.

אתם חושבים שאני צוחק איתכם? אתם יודעים מי אני? אתם יודעים מה עשיתי? אתם יודעים למה הגעתי?

כתבתי את העבודה החשובה ביותר בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה ותיקנתי את הטעויות של איינשטיין וסוקרטס. וזה עוד לפני שסיימתי בית-ספר, כן?

שאני לא אגיד לכם למה הגעתי מאז. לא, רגע. בעצם זה לא מתאים לי. אני דווקא כן אגיד לכם.

מאז הפכתי לגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים כאשר חזיתי מראש מניות וסחורות שעלו במאות ובאלפים של אחוזים בתוך חודשים אחדים ושנים אחדות מרגע שחזיתי אותם, כתבתי את הספר העלילתי הטוב ביותר שאי-פעם נכתב (כן, יותר מאשר "התפסן בשדה השיפון". אני כמובן מדבר על ספרי העתידי, "העולם לפי אדריאן") ובכך הפכתי לסופר הטוב ביותר בכל הזמנים, ולקינוח, כתבתי את ספר החינוך הפורמאלי הטוב ביותר והחשוב ביותר אי-פעם, שבו אני מציג תוכנית לימודים סדורה וברורה עבור בתי-ספר, ובכך הפכתי גם לאדם החשוב ביותר בהיסטוריה של החינוך.

אבל בעצם, איזה "לקינוח" ואיזה נעליים? למי לעזאזל אני חושב שאני מזיין בשכל? זה לא הסוף של ההישגים שלי. אפילו לא קרוב. הגעתי לעוד הרבה-הרבה יותר. פשוט אין לי כוח לכתוב את הכול כי עשיתי יותר מידי מכדי לכתוב את הכול.

ברור שאני יכול לשבת כאן ולכתוב על כל הישגיי במשך שעות, כולל ההישגים העתידיים שלי, כמו לדוגמה כשב-21 במאי האחרון התחלתי לחזות מראש שהר הגעש ילוסטון עומד להתפרץ (הישג שאני מחשיב אותו לעתידי כי למרות שחזיתי את ההתפרצות כבר לפני ארבע ימים, ההר יתפרץ מתישהו בימים והשבועות הקרובים), כשאצליח לתקן לדוגמה את עבודתי בתחום הכלכלה ולהמציא סופית את השיטה הכלכלית הטובה ביותר בכל הזמנים ובכך אהפוך להיות האדם החשוב ביותר בהיסטוריה של מדע הכלכלה, וכשאכתוב ואשחרר את כל הביוגרפיות שאני רוצה לכתוב ולפרסם על כל האנשים הכי מעניינים וחשובים שאי-פעם חיו, ואלו יהיו הביוגרפיות הכי טובות ומעניינות שאי-פעם נכתבו על האנשים הכי חשובים שאי-פעם חיו, מה שבעיקרון יהפוך אותי לביוגרף הכי טוב בכל הזמנים; אבל הנקודה היא שאין לי כוח או רצון לעשות את זה. כאילו, פשוט תקראו את הביוגרפיות שיכתבו עליי ואת האוטוביוגרפיות שאכתוב על עצמי אם זה כל-כך מעניין אותכם.

אאאמממ...

איפה היינו?

אה, כן. ביקשתי מכם לא לנצל את הזכות האלוהית שנפלה בחלקכם להכיר באופן אישי את גדול בני-האדם של האלף השלישי בשביל לכתוב עליו ביוגרפיות מצליחות כי את עבודת הקודש העדינה והדקדקנית של כתיבת סיפור חייו הלא יאומן והאגדתי של מ. ח. פ. עלינו לשמור לאנשים שבאמת מתאימים לזה. כלומר לביוגרפים נחשבים ול-מ. ח. פ. עצמו, שהאוטוביוגרפיות שיכתוב על עצמו, יהיו הטובות ביותר שאי-פעם נכתבו, מה שכמובן יהפוך אותי לאוטוביוגרף הכי טוב שאי-פעם חי, מעבר למה שאהיה הביוגרף הכי טוב שאי-פעם חי, הסופר הכי טוב שאי-פעם חי, הגאון הפיננסי הגדול ביותר שאי-פעם חי, המומחה הגדול ביותר לברבורים שחורים שאי-פעם חי, איש החינוך הטוב ביותר שאי-פעם חי, איש הבריאות הנפש הכי טוב שאי-פעם חי, וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה.

אם אי-פעם יעלה במוחותיכם הרעיון המכוער, המגעיל והנבזי לנצל את היכרותכם אותי בשביל לכתוב עליי ביוגרפיה, ביוגרפיה שאתם לא כשירים ולא מתאימים לכתוב כי מה אנשים פשוטים כבר יודעים או יכולים בכל הקשור לכתיבת ביוגרפיה על מ. ח. פ. (הרי אל תהיו טיפשים מספיק בשביל לחשוב שהיכרותכם אותי מכשירה אותכם למשימה. אתם מכירים אותי במובן של "מכרים שלי" אבל אתם לא מכירים אותי במובן של יודעים אפילו את הדבר הראשון עליי אז ברור שאתם אינכם האנשים המתאימים לעבודה) אז פשוט בואו אליי אל אחוזת הענק שתהיה לי בעתיד, זאת עם הבריכה האולימפית בחצר האחורית ושבחזית שלה חונה למבורגיני אוונטאדור מצופה בזהב, ואתן לכם 50,000 שקל רק בשביל לסתום את הפה שלכם. נשמע טוב?

ועוד משהו. אם הביוגרפים הלא-מורשים והלא-לגיטימיים שבטח יהיו לי בעתיד, אלו שאני לא משתף איתם פעולה אני בעצמי זאת אומרת, יבואו אליכם מכל קצוות התבל ויתחקרו אותכם בנוגע אליי, אז הייתי רוצה להוסיף ולבקש מכם גם לא לעזור להם לכתוב ביוגרפיות לא-לגיטימיות משלהם ולא להסכים להתראיין.

אם אי-פעם משהו בסגנון יקרה לכם, אז שוב, פשוט בואו אל אחוזת הענק שאגור בה, זאת עם הבריכה האולימפית בחצר האחורית והלמבורגיני אוונטאדור שמצופה בזהב בחזית הבית, ואשלם לכם 50,000 שקל בשביל רק לסתום את הפה שלכם. זה יהיה הכסף הכי קל שאי-פעם עשיתם.

נגיד שקרה מקרה והביוגרפים הלא-לגיטימיים והלא-מורשים מציעים לכם כסף בשיעור של 25,000 שקל ומעלה כדי להתראיין ולעזור להם לכתוב ביוגרפיות עליי? אז אכפיל את ההצעה שלהם ואשלם אפילו יותר מ-50,000 שקל.

לא מסכים.
מקבץ נדבות הוא לא. הוא מנסה למכור לך משהו לא לקבל נדבות. הוא מוכר לך חלום - הוא עובד על שתעביר לו כסף ממניעים אנוכיים לא אלטרואיסטים.

תודה רבה באמת שאתה עוזר לי. כשאני מדבר איתו הוא רואה שזה אני זה שפונה אליו ואוטומטית לא מקשיב לשום מילה שיוצאת לי מהפה. זה כמו לדבר אל קיר. אין דברים כאלו. מאז כוכבית מצויה לא נתקלתי בבן-אדם כל-כך קשה קליטה. תנסה לדמיין את האידיוטים האלו כותבים עליי ביוגרפיות שאחר-כך כולם יהיו מטומטמים מידי מכדי להבין עד כמה שהן לא נאמנות למציאות ולא שוות כלום ואז אנשים יקראו אותם ובאמת יחשבו שמה שהם כתבו זה האני האמיתי. או לדוגמה שהם יתראיינו לכותבי ביוגרפיות לא-מורשות ולא-לגיטימיות שלי ויספרו עליי דברים שכותבי הביוגרפיות האלו יהיו טיפשים מידי מכדי להבין שהם לא נכונים בשיט. רק תנסה לדמיין את אסון יחסי הציבור. את השטויות והשקרים שייכתבו וייכנסו בגללם לספרי ההיסטוריה! אסור לתת לזה לקרות!

וגם תמהוני זאת לא ההגדרה הנכונה.

האמת שעם המילה "תמהוני" אין לי בעיה. אני בעצמי חושב שזה דווקא נכון. הרי מה זה תמהוני? ההגדרה של "תמהוני" היא "מַתְמִיהַּ, מוּזָר כָּלְשֶׁהוּ, יוֹצֵא דֹּפֶן, הַמְּעוֹרֵר תִּמָּהוֹן אֵצֶל רוֹאָיו". זה לא באמת עלבון. וזה דווקא מדויק. אם כי זה נכון שהתמהונות שלי לא באה לידי ביטוי בניסיונותיי לגייס משקיעים מכיוון שהסבריי הם כמובן רציונאליים, מתוחכמים, מדויקים ורהוטים.

אם אתה מאמין או לא מאמין לו, הדרך שהוא מציג היא רציונלית.

בדיוק. אני תוהה איזה מההודעות שלי קראת בדיוק. האם קראת את הסבריי למה מגיע שפל גדול שני, למה עומדות להיות מניות שיעלו במאות אלפי ומיליוני אחוזים, או שקראת את שני הדברים?

הוא מאוד בטוח בעצמו (נוכל או לא נוכל).

לא נוכל.

ואני בטוח בעצמי כי אני ממש חכם אז ברור שאני יודע על מה אני מדבר. כמו כשחזיתי מראש את כל המניות והסחורות שלאחר שחזיתי אותם, בתוך חודשים אחדים ושנים אחדות עלו במאות ובאלפי אחוזים. וכמו כשעכשיו כתבתי בצופן דברים שיעלו במאות אלפי ומיליוני אחוזים.

הוא מנסה לשכנע אותנו בסיפור (נוכלות או לא).

לא נוכל. הסיפור כולו אמת. אני לעולם לא משקר. פעם הייתי בן-אדם נורמאלי במובן הזה שגם אני הייתי משקר אבל אז החלטתי להפסיק אז פשוט הפסקתי. למעלה משש שנים שאף מילת שקר לא עלתה על דל שפתיי.

הוא מנסה להוריד לנו את הביטחון, להשאיר בנו ספק,

אני רק מנסה להסביר, שחלילה בלי להעליב או לפגוע, ולא שאני אומר שאתם איזה טיפשים גדולים או אנשים חסרי יכולת, חלילה, אלא אני רק מנסה להסביר, שעם כל הכבוד, באמת עם כל הכבוד, אני זה שהכי חכם ויודע הכי טוב. לכן, אני יודע להשקיע הרבה יותר טוב ממה שאתם יודעים, ולכן הכסף שלכם יהיה מושקע הכי טוב כשזה יהיה אני זה שישקיע אותו.

ההסברים שלי על החוכמה, הכישרונות, היכולות וההבנה של עצמי, לא באים להגיד שאתם חסרים את הדברים האלו, אלא שיש לכם אותם במידה פחותה בהשוואה אליי, ובסופו של דבר, הסברים אלו באים להטיב לא רק איתי אלא גם איתכם, כי ברגע שרק כולם יבינו, הכסף של כולם יהיה מושקע כל-כך הרבה יותר טוב, שפשוט כולם ירוויחו. גם אתם וגם אני. כולם מנצחים.

 

[מ. ח. פ.]

קצת (הרבה) FOMO.

FOMO? לא מזמן הייתי צריך לכתוב על זה עבודה בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית" של התואר.

ואתם באמת נמצאים כולכם בסכנת החמצה רצינית. קודם כל, הבורסות התחילו להתרסק והן עומדות להמשיך, אז אם לא תמכרו הכול עכשיו, תחמיצו את ההזדמנות להציל את כספכם.

שנית כל, וכל-כך הרבה יותר גרוע, אם לא תשקיעו בגאונותי הפיננסית האדירה (שעם כל הצניעות, העולם לא ראה כמותה), אתם הולכים כולכם להפסיד רווחים של מאות אלפי ומיליוני אחוזים בתשואות.

FOMO או לא FOMO, זה הכול אמת, אז שכולם בבקשה יתחילו להזיז את התחת שלהם, ימכרו את הכול ויצילו את עצמם מהשפל הגדול השני, ואז יעבירו לי את הכסף, או סכום אחר לבחירתם (השקעה מינימאלית היא 100,000), ואז אני אעשה עבורכם מאות מיליונים במינימום, ומיליארדים במקסימום.

אנשים! מי איתי?!

להאמין שזה אפשרי, לרצות את זה.

כי זה אפשרי וכי למה שלא תרצו את זה? למה שלא תאמינו בעצמכם? למה שלא תחשבו שאתם יכולים? למה שתתפשרו על פחות מאשר הטוב ביותר? אתם אנשים חכמים, מוכשרים ויפיפיים ומגיע לכם שיהיה לכם את כל מה שאתם רק רוצים מהסיבה הפשוטה שפשוט לא מגיע לכם פחות מכך.

למה שאי-פעם תחשבו אחרת? אתם יכולים להגיע לכל מקום. אתם יכולים לעשות כל דבר. במיוחד כשיש לכם אותי. אמנם זה נכון שעם כל חוכמתכם וכישרונותיכם, אתם עצמכם, עדיין לא חכמים מספיק ומוכשרים מספיק בשביל להביא תשואות של מאות אלפי ומיליוני אחוזים בתוך שנים אחדות (אם כי אתם חכמים מספיק ומוכשרים מספיק בשביל להגיע ללא מעט אם רק תרצו ותאמינו), אבל אני כן.

אני מ. ח. פ..

את הירח אני יכול להוריד.

ואם רק תסכימו להשקיע בגאונותי הפיננסית האדירה, שבוזבזה זמן רב מידי ופעמים רבות מידי, אני נשבע לכם ביקר לי שאני אעשה את כולנו עשירים בטירוף גם אם זה יהרוג אותי.

עכשיו יש גם אפשרויות ביניים. שהוא מבין שחלק מזה זאת הגזמה,

הגזמה זאת אומרת שקרים ואני סיפרתי את השקר האחרון שלי לפני שש שנים כשהייתי בן 18, אז לא, זאת לא הגזמה. המקסימום של המקסימום זה שזאת טעות אבל אני חכם בטירוף אז גם שטעיתי זאת לא אפשרות סבירה.

וחלק זה אמונה שלמה שזה (בסיכוי קלוש) אפשרי.

אם מ. ח. פ. אומר שמשהו אפשרי, זה זה אפשרי.

כל החיים שלי אנשים אמרו לי מה אפשרי ומה לא. אני לא אומר שהם טועים, אבל אם הם צודקים, אז אני עושה דברים בלתי-אפשריים כל החיים שלי.

מה יותר רציונלי במצב כזה מלסכן כסף של אחרים?

יותר מבשמחה הייתי מסכן כסף של עצמי. אני רוסי. הביצים שלי, כמו הנשמה שלי, עשויות פלדה. הבעיה היא שאין לי כסף משל עצמי ולכן האפשרות היחידה שנותרה, בצער רב, היא כסף של אחרים.

משקיע פוטנציאלי יקר, מה אתה אומר? תביא לי 100,000 שקל ואני אגשים את כל החלומות של שנינו? אני יכול. לא רק שאני יכול, אלא ברגע שרק יהיה לי כסף להשקיע, זה אפילו יהיה קל.

עם כל הצניעות, בגלל שאני ממש חכם ומוכשר, כל החיים דברים באים לי בקלות. בנוגע לנושא הזה, של ההשקעות, אני רק צריך הזדמנות, שעד כה נשללה ממני, ושעל היעדרה שילמתי מחירים כבדים של הפסדים של תשואות של מאות ושל אלפים של אחוזים על מניות וסחורות שהאמנתי בהן, אבל שלא היה לי כסף להשקיע בהן.

הדרך לאן? המטרה של לכתוב בפורום היא לשכנע אנשים להעביר לו כסף. לא להשיג תשואה על השקעות. קהל היעד הוא אנשים שפחות מבינים ושקל יותר להערער את בטחונם.
כמו שהמטרה של פרסומת בפריים טיים בערוץ 12 היא לא לפתח תרופה, והיא לא להשיג השקעות ממוסדיים - מכוונים לגברת כהן מחדרה.

לא חשבתי על שום קהל יעד ספציפי. כל אדם עם כסף יתאים. אני רק מחכה שמישהו ירים את הכפפה, ישתכנע בגאונותי הפיננסית ויסכים להביא לי 100,000 שקל בתמורה למחצית הרווחים (מחצית הרווחים זה בין כמה מאות מיליונים לכמה מיליארדים אז ממש כדאי לך לעזור לי ולהשקיע. אני יכול להגשים את כל החלומות שלך ובקלות. באמת!).

לא יודע כמה גרוע הוא עושה את זה ואיך היה אפשר לחדד את האלמנטים הפסיכולוגים יותר.
נקודת המוצא היא שאי אפשר לתפוס את כולם ברשת. וגם לא צריך, יש הרבה דגים.

אל תקשיב לו. אם אני לא שקרן, אז מן הסתם ואחת על כמה וכמה, כמובן שאני לא נוכל. אני מוכן להישבע על תנ"ך בשביל להוכיח לך אם רק תסכים להיפגש איתי ולהשקיע בגאונותי הפיננסית כדי שאני ואתה נהיה מיליארדרים בעתיד. קדימה, לא בא לך להיות ברשימת 100 העשירים של פורבס ישראל?

 

[מ. ח. פ.]

וואאאווו, חזית את מחיר הזהב כשהוא היה 1700, איזו הצלחה עכשיו הוא 1860 (בערך) קצת פחות מ 10%.
בכמה זמן קרתה העליה המדהימה הזו?

זה כי הוא ירד. כמה חודשים אחרי שחזיתי את הזהב, כשהוא היה על 1,700, הוא היה על 1950-2000 דולר לאונקיה אז בערך 20-25 אחוז בכמה חודשים. לא רע בהתחשב בזה שאנשים מביאים בדרך כלל 10-15 אחוז בשנה שלמה. וזאת אפילו לא הנקודה הכי חשובה. הנקודה הבאמת הכי חשובה כאן, היא שבניגוד לדברים אחרים שנקבתי בשמם המפורש (כאשר דברים שאני צופה שימשיכו ויצליחו, או עוד לא הצליחו אבל עוד יצליחו בעתיד, אני לא מספר לכם עליהם בשמם), הזהב זה הדבר היחיד שאני לא רק חזיתי אותו בזמן עבר, אלא אני עדיין חוזה אותו בזמן הווה.

דבר שעד לרגע זה די הצנעתי אותו כי כאמור, אין לי עניין שאנשים ירוויחו מגאונותי הפיננסית האדירה מבלי שאקבל על כך את חלקי ההוגן (מחצית הרווחים). מאותה הסיבה, למרות שכדי להוכיח לך שאת טועה כשאת צוחקת עליי בנוגע לרווחים עם הזהב, כן סיפרתי לך שאני עדיין חוזה את הזהב בזמן אמת, לא אספר לך בכמה הזהב עומד לעלות, כך שתהיי טיפשה מספיק בשביל להשלות את עצמך שדברים מסוימים אחרים שאת יכולה למצוא בכוחות עצמך, אולי הם ישתוו בעליותיהם לעליות העתידיות של הזהב (זה לא יקרה), ואז תפסידי את הרווחים על הזהב.

אבל מצד שני, מה אני יודע? אני רק הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים. אני בטוח שאת לגמרי מסוגלת למצוא משהו שיעלה כמו מה שהזהב יעלה (הומור).

בנוסף לכל האמור לעיל, באותה הנשימה שבה את מצטטת את הישגי הכי פחות מדהים כביכול (לא נכון, הזהב לא סיים לעלות), את מתעלמת התעלמות בוטה מעצם זה שבאותו המקום שאת מצטטת ממנו, אני מספר על הדברים שחזיתי ושעלו במאות ובאלפי אחוזים בתוך חודשים אחדים ושנים אחדות מרגע שחזיתי אותם, מה שכמובן רק מוכיח את מה שאמרתי כל הזמן הזה-את סובייקטיבית בטירוף מהסיבה הפשוטה שיש לך מניעים אישיים ואינטרסים אישיים שאני לא אהיה גאון פיננסי, כך שאת בעצם נורא משוחדת, ולא סתם "חושבת שאני לא גאון פיננסי", אלא רוצה שאני לא אהיה.

בתור גדול בני האדם בהיסטוריה לא רק של הפיננסים, אלא גם בהיסטוריה של מדע הפסיכולוגיה, אני כמובן יודע להגיד שאת לא רוצה שיסתבר שאני אדם מוצלח, כי קרוב לוודאי שאת בעצמך אינך אדם מוצלח, ולכן את רוצה, היית רוצה, שגם אנשים אחרים לא יהיו מצליחים, כי בהיותך את אדם לא מוצלח, את רוצה שכולם יהיו לא מוצלחים.

הנה רעיון יפה-מה דעתך, שבמקום לנסות לגרום לעצמך להרגיש טוב יותר עם עצם זה שאת אדם לא מוצלח ולא מצליח, דרך כך שתנסי להוריד לאנשים מוצלחים בכנות, כך שיהיו קטנים כמוך, ואז תוכלי להרגיש שווה בין שווים ברמה הסובייקטיבית, למרות שברמה האובייקטיבית את קטנה בהשוואה לאחרים, מה דעתך שבמקום לעשות את כל זה, את תעשי עבודה על עצמך, כדי להשתפר את בעצמך, לגדול את בעצמך, וכך ומהמקום הזה, ינבעו הערך הנוסף, האגו הנוסף והביטחון העצמי הנוסף שאת כל-כך זקוקה להם באופן כל-כך נואש? מה דעתך על זה?

ודבר נוסף-את צריכה להבין, שאנשים אחרים לא חכמים כמוני, וכאשר הם רואים אותי מדבר על הישגיי של מאות ושל אלפים של אחוזים, ואז את מצטטת משם את הדבר האחד שכאילו נדמה לנו שהוא בעצם לא כזה מדהים (טעות), וצוחקת עליי על זה ורומזת שאני לא גאון פיננסי בגלל זה, את צריכה להבין שאנשים אחרים לא חכמים כמוני, והם לא יודעים לקרוא את זה ולהגיד את מה שבעבורי הוא ברור מאליו-שיש לך אינטרסים ומניעים אישיים שבגללם את רוצה וזה חשוב לך שאני לא אהיה גאון פיננסי, ואת צריכה להבין שאנשים רואים את זה, וחושבים שאת באמת עד כדי כך טיפשה.

את, עמוק בתוכך, כמובן יודעת שאני גאון פיננסי מכיוון שמדובר באמת שהינה ברורה לחלוטין ושמגובה בראיות. באותה המידה, גם אנשים אחרים מבינים את זה ורואים את זה בצורה הברורה ביותר. כאשר את, ושלא כמו אנשים אחרים, ממשיכה לסרב להודות בעובדה שאני גאון פיננסי, ואחרי שאני מדבר על מניות וסחורות שחזיתי ועלו במאות ובאלפי אחוזים, ואת מדברת על הדבר האחד ש-"לא הצליח כי הוא עלה רק ב-20 אחוז בשלוש חודשים" (גם כן לא מי-יודע-מה כזה כישלון איום ונורא כשלעצמו, גם אם היינו אומרים שהזהב לא עומד להמשיך לעלות), את צריכה להבין שאנשים לא מבינים שאת עושה את זה בכוונה, והם מצידם, באמת חושבים שאת עד כדי כך מטומטמת, כאשר את כמובן לא, גם אם את לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, בזה אני מודה.

כאשר ממניעייך האישיים את מתנגדת לאמת ברורה כל-כך, את כמובן צריכה להתעלם/"לא לראות" את כל מה שלא מתאים לנרטיב שלך, או במילים אחרות, "לעשות מעצמך טיפשה" כדי להמשיך לשקר שאני לא גאון פיננסי. בהיותי גאון לא רק פיננסי אלא גם גאון בפסיכולוגיה וגאון בכלל, אני כמובן אינני קונה את ההצגה הזאת, אבל מה שאת לא מבינה, זה שאנשים אחרים כן.

אני מציע לך ליישר קו ולהודות שאני גאון פיננסי לפני שאנשים פה ישתכנעו באופן סופי שאת אכן הטיפשה הכל-כך גדולה שאת עושה מעצמך, ושאין לך ברירה אלא לעשות מעצמך, אם את רוצה להגיד לאדם שהגיע להישגים של תחזיות של מאות ושל אלפים של אחוזים שהוא לא גאון פיננסי בגלל הדבר האחד של העשרים אחוז (שאפילו זה לא כישלון כי 20 אחוז בכמה חודשים זה לא רע והזהב גם לא סיים לעלות).

תודי באמת, למרות שכואב לך שאני גאון פיננסי ומוצלח בשעה שאת לא, כי אם לא, עוד רגע כולם פה חושבים שאת יותר טיפשה מהאחיות מלול מהעונה הרביעית של "היפה והחנון".

וזה לא רק שאני רוצה ומבקש שתפסיקי לעשות צחוק מעצמך וטיפשה מעצמך למען הכבוד העצמי שלך והצורה שבה אנשים אחרים רואים אותך, אלא אף יותר מזה, וכפי מה שאמרתי מקודם, זאת באמת לא הדרך הנכונה, אובייקטיבית, עבורך, לגרום לעצמך להרגיש טוב עם עצמך ולהרגיש שווה. הדרך הנכונה להגיע לזה היא באמצעות עבודה על עצמך ותהליך ממושך של התפתחות עצמית.

בהצלחה.

תאונות קורות!

אני לא תאונה של האבולוציה. יותר כמו קפיצה קדימה שהיא פשוט כל-כך גדולה ומנותקת מהמצב הנוכחי של המין והגזע, עד כדי כך ששאר הפרטים (אתם) לא מבינים שזאת קפיצה קדימה כי "קפצתי" קדימה מידי עד לרמה שאי-אפשר לזהות אותי נכון ולהבין כראוי מי אני, מה אני ומה הקטע שלי. זאת אחת הסיבות דרך אגב למה כתיבת הביוגרפיות שלי צריכות להישאר בידיהם של ביוגרפים מקצוענים, רבי חשיבות ובעלי שם, על מנת להעביר נכון אל האנשים הפשוטים את הסיפור היוצא מן הכלל שלי.

בצורה דומה דרך אגב, במדע הפסיכולוגיה לדוגמה, יש דבר שהפסיכולוגים הטרום-פזיים קוראים לו "הפרעת אישיות סכיזואידית" מכיוון שהם חושבים אותו להפרעת אישיות, בעוד שלמעשה, האישיות הסכיזואידית ומאפייניה ("התסמינים" של ה-"הפרעה") היא השלב הבא של הפסיכולוגיה האנושית, והמשך הדרך בהתפתחות הפסיכולוגית התקינה, אם האדם והתפתחותו הפסיכולוגית, הנפשית והאישיותית רק מצליחים להגיע כל-כך רחוק.

מילא אליך, אבל סיבכת גם את מארס פי 10.

למה "סיבכת"? אם מארס פי 10 יהיה חכם מספיק בשביל לשתף פעולה עם הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים ושברקורד שלו יש תחזיות של דברים שבשלבים מאוחרים יותר עלו במאות ובאלפים של אחוזים (הלם שעד עתה לא הצלחתי למצוא אפילו לא משקיע אחד בהתחשב בהיסטוריה שכזאת, הישגים שכאלו ויכולות שכאלו), אז בתוך שנים אחדות מארס פי 10 יהיה מיליארדר.

 

[מ. ח. פ.]

צודק. אם עוסקים בלשבור שיאים, הפוסט שלך קיבל הכי הרבה לייקים. ממש משעשע.

שכחתי לשאול אותך. משקיע פוטנציאלי יקר, אני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים ובעברי חזיתי מראש מניות וסחורות שעלו במאות ובאלפים של אחוזים, בעוד שכעת מצאתי מניות שערכן עתיד לעלות במהלך השנים הקרובות במאות אלפים ואף במיליונים של אחוזים. מה דעתך להביא לי 100,000 שקל בשביל שאשקיע אותם באמצעות גאונותי הפיננסית האדירה, ושבעוד כמה שנים אני ואתה נתחלק ברווחים חצי-חצי? ממש כדאי לך לשתף פעולה. אני יכול לעשות אותך מיליארדר. חבל שתפסיד.

אחרי שהתחלת השפל הגדול תושלם, ואחרי שההר געש יתפרץ, זה יהיה הזמן המושלם בעבורנו להיכנס.

 

[מ. ח. פ.]

אני שם חצי שקל, הפלאפל עלי

משקיע פוטנציאלי יקר, אני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים ובעברי חזיתי מראש מניות וסחורות שעלו במאות ובאלפים של אחוזים, בעוד שכעת מצאתי מניות שערכן עתיד לעלות במהלך השנים הקרובות במאות אלפים ואף במיליונים של אחוזים. מה דעתך להביא לי 100,000 שקל בשביל שאשקיע אותם באמצעות גאונותי הפיננסית האדירה, ושבעוד כמה שנים אני ואתה נתחלק ברווחים חצי-חצי? ממש כדאי לך לשתף פעולה. אני יכול לעשות אותך מיליארדר. חבל שתפסיד.

אחרי שהתחלת השפל הגדול תושלם, ואחרי שההר געש יתפרץ, זה יהיה הזמן המושלם בעבורנו להיכנס.

 

[מ. ח. פ.]

בשביל להמציא מישהו כמוך מוכרח להיות אלוהים. סתם אבולוציה לא יכולה לייצר דבר כזה.

צודק. מה הסיכוי לקיומה של שלמות יוצאת מן הכלל שכזאת ללא יד מכוונת? טעיתי. יש אלוהים.

במחשבה שנייה, אולי אתה אלוהים?

לא. אבל אני מודה שקרוב לוודאי שאף-אדם אף-פעם לא הצליח להגיע כל-כך קרוב כמוני.

הרי מהו, כביכול, אלוהים? אלוהים הוא הבחור האחד הזה שהוא הכי חכם שיש והכי טוב לב שיש. שני הדברים האלו, זה פחות או יותר, התמצות של האל.

אני אינני האדם החכם ביותר בעולם, ואינני האדם הטוב לב ביותר בעולם, אבל קרוב לוודאי שאני הבן-אדם הכי חכם בעולם שהוא ממש-ממש טוב לב, וגם האדם הכי טוב לב בעולם שהוא ממש-ממש חכם, בצורה דומה משהו לאיך שטייני קופר הוא לא האדם הכי גיי בעולם והוא לא האדם הכי גדול בעולם, אבל הוא האדם הכי גדול בעולם שהוא ממש-ממש גיי, וגם האדם הכי גיי בעולם שהוא ממש-ממש גדול.

כך שזה מן האפשרי שבעוד שאני אינני האדם הכי חכם בעולם, ואינני האדם הכי טוב לב בעולם, אני השילוב הטוב ביותר של שני הדברים, והאדם האחד שיש לו את הכי הרבה משניהם, ולכן, אולי, אני האדם הכי דמוי-אלוהים בעולם, וייתכן שאף בהיסטוריה.

מצד שני, כל זה כמובן תלוי בהנחת היסוד שהצלחנו ללכוד נכון את תמונת האלוהים, בתור הבחור האחד שהוא הכי חכם והכי טוב לב שיש.

אייזק עלול לחלוק על הרעיון הזה.

ועכשיו, מי זה אייזק? רק הדמות הכי מגניבה בהיסטוריה של הספרות העולמית, זה מי.

עבודותיי עדיין עוד לא פורסמו, אבל אני סופר שבינתיים כותב למגירה.

כשהייתי בן 18, כתבתי את הספר, להערכתי, הטוב ביותר שאי-פעם נכתב, ושמו "העולם לפי אדריאן".

מיד לאחר שסיימתי לכתוב אותו, דבר אחד היה לי יותר ברור מכל הדברים האחרים. "העולם לפי אדריאן" הוא המגנום אופוס שלי. אני לעולם לא אכתוב שום דבר טוב יותר. אני לעולם לא אצליח. אבל טעיתי. אני כל-כך כל-כך טעיתי. שזה די מדהים כי אני בדרך כלל לא טועה בנוגע לכלום.

אבל כן, כפי מה שהסתבר לי בשלב מאוחר יותר, טעיתי, מכיוון שלבסוף עשיתי את הבלתי-אפשרי וכתבתי ספר טוב יותר מאשר "העולם לפי אדריאן", שהוא בעצמו ועד לכתיבת הספר המאוחר יותר המדובר, הספיק להיות במשך תקופה מסוימת הספר הטוב ביותר שאי-פעם נכתב (גם אם עוד לא פורסם), כאשר לאחר שסיימתי לכתוב אותו, את "העולם לפי אדריאן", הוא אוטומטית הפך להיות הספר הטוב ביותר שאי-פעם נכתב, בהתחשב בעצם היותו טוב יותר מאשר "התפסן בשדה השיפון", הספר הטוב ביותר שאי-פעם נכתב עד "העולם לפי אדריאן". ומהו הספר האחד הזה שכתבתי בהמשך ושהוא טוב יותר מאשר העולם לפי אדריאן? מהו, לבסוף, כך מסתבר, המגנום אופוס האמיתי שלי? של האנושות בכלל, כשחושבים על זה.

אני קורא לו "אנשים פשוטים".

על מה הספר "אנשים פשוטים", אתם בטח שואלים.

התשובה לכך היא פשוטה.

זה ספר פשוט על אנשים פשוטים שחיים את החיים הפשוטים שלהם. זה ספר על אנשים כמוני. זה ספר על אנשים כמוכם. זה ספר על אנשים כמונו.

הספר מתרחש לאורך שתי תקופות זמן עיקריות, ועוד תקופת זמן אחת, שאיננה עיקרית. הספר מתרחש ברובו בין השנים 2005-2006 ובין השנים 2015-2016, כאשר קודם כל אנחנו מתחילים מתקופת הזמן של 2005-2006 ומסיימים איתה, ואז עוברים אל תקופת הזמן של 2015-2016 ואז הקו עלילה של התקופת זמן הזאת נמשך עד הספר, חוץ מאשר בפרק האחרון כאשר העלילה מתחלקת בין 2016 ל-1997, ולפעמים אנחנו בקו הזמן של 2016 ולפעמים בקו הזמן של 1997 כאשר זה מתחלף לכל אורך הפרק כאשר הספר נגמר לחלוטין כאשר אנחנו שוב בקו הזמן של 2016.

הספר עוקב בעיקר אחרי שני חברים, החולקים תאריך לידה משותף. לאחד קוראים אוסטין, לשני קוראים אייזק. הספר עוקב אחריהם בין השנים 2005-2006 כאשר הם בין הגילאים 7 ו-8, ואז שוב בין 2015 ל-2016 כאשר הם בין הגילאים 17 ו-18. כאשר בפרק האחרון אנחנו גם חוזרים כל הדרך אחורה עד ל-1997 ונחשפים בפעם הראשונה והאחרונה למערכות היחסים הזוגיות בין אמא ואבא של אוסטין, ואמא ואבא של אייזק, בצעירותם.

בהתחלה של הספר, בקו הזמן של 2005-2006, אנחנו חושבים שהדמות הכי ראשית והכי חשובה בספר זה אוסטין, אבל בקו הזמן של 2015-2016, בסוף אנחנו מגלים שזה אייזק!

מה שנקרא פלוט טוויסט!

בכל מקרה, אוסטין ואייזק דומים זה לזה במובנים מסוימים, אבל שונים זה מזה במובנים אחרים, והם יותר שונים זה מזה מאשר מה שהם דומים זה לזה, כך שמערכת היחסים החברית שביניהם היא לא תמיד הכי הגיונית, אבל היא קיימת.

החיים של אוסטין ואייזק לא קלים, כאשר החיים של אייזק הם גרועים יותר משל אוסטין.

אוסטין התייתם מאב כשהוא היה בן 7 וכחצי שנה לפני היכרותו עם אייזק. אבא של אוסטין מת בתאונת דרכים והוא היה חולה פרקינסון, ככה שיש חשש שאוסטין עלול לרשת את הפרקינסון של אביו (שעלול להתפרץ אצלו עצמו בהמשך חייו ועלול שלא), מעבר למה שעכשיו אוסטין התייתם מאביו. בעקבות ההתייתמות מהאב, אוסטין מתחיל לסבול מאכילה רגשית ומשמין. אוסטין אף-פעם לא מגיע ממש למצב של מה שאפשר לקרוא לו "השמנה" ואי-אפשר באמת להגיד עליו שהוא "שמן", אבל הוא הופך לקצת צ'אבי כזה, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. נו, אתם מבינים אותי. מלא כזה. בעקבות המצב, אוסטין מתחיל לסבול מהצקות בבית-ספר בגלל המשקל שלו.

בכל מקרה, בנוגע לאייזק, הוא נולד עם רגל אחת קצרה יותר מהשנייה אז הוא נכה ונעזר במקל הליכה בהליכתו, מה שכמובן הופך אותו לקורבן של בריונות מצידם של הילדים האחרים בבית-ספר הראשון שלו, מה שגורם לו להחליף בית-ספר בין סוף כיתה ב' לתחילת כיתה ג', וככה הוא מכיר את אוסטין, שלומד ביחד איתו באותה הכיתה.

שני הילדים, למרות ההבדלים שביניהם, הופכים לחברים על רקע הגילוי המשעשע-משהו שנולדו באותו יום של אותו החודש של אותה השנה, ואף באותו בית החולים, ועל רקע חייהם הקשים והקשיים שהם מתמודדים איתם.

בקו הזמן של 2005-2006 ובעודם בכיתה ג', אוסטין נדמה בתור הדמות הראשית ביותר של הספר, כאשר העלילה מתרכזת בו מעט יותר מאשר באייזק, ובמאבקו במשקל של עצמו ומאמצו להרזות, כמו גם מאבקו להגיע להשלמה עם אובדן אביו ומאבקו בבריונות שהוא חווה בבית-הספר על רקע משקלו העודף, כאשר באותו הזמן, אייזק, כמו בבית-הספר הקודם שלמד בו, סובל מבריונות מצידם של הילדים האחרים על רק נכותו הפיזית המולדת. שני הילדים כאמור הופכים לחברים ומשמשים ככתף תומכת אחד לשני.

בקו הזמן של 2015-2016, המהווה את קו הזמן העיקרי ביותר של הספר ושבקו הזמן הזה מתרחש רוב הספר, אוסטין ואייזק מבוגרים בעשר שנים, וכבר אינם בגיל 7, בתחילת קו הזמן של 2005-2006, ב-2005, ואז 8 בהמשך קו העלילה ההוא, ב-2006, אלא בני 17, ב-2015, ולאחר מכן 18, ב-2016.

בתחילת קו הזמן של 2015-2016, אנחנו לומדים בקצרה על שקרה בעשר השנים האחרונות. אוסטין הצליח לחזור למשקל תקין והצליח ללמוד לחיות ללא אביו ועם געגועיו אליו. הוא גם לא סובל יותר מהצקות בבית-ספר, הוא הפך ליותר ויותר פופולארי עם השנים, והוא נשיא מועצת התלמידים לשנת הלימודים 2015-2016.

אייזק מצידו, כבר לא סובל מבריונות גם הוא במשך שנים רבות אחורה, במיוחד על רקע גדילתם של הילדים והילדות בבית-הספר והפיכתם לנערות ונערים צעירים, מה שגורם להם להתבגר נפשית ולהבין שלהציק ולצחוק על הילד הנכה בגלל הנכות שלו, זה לא מגניב. זה כשלעצמו נחמד, אבל הבעיה היא שאייזק מאוד הושפע לרעה מכל מה שקרה לו בחיים ולכן על אף שכבר אינו סובל מבריונות על רקע נכותו, בגלל שהוא כן סבל מבריונות על רקע נכותו בעברו, ובגלל נכותו עצמה שאיתה הוא מתמודד כל חייו ושלעולם לא תיתן לו להיות בן-אדם רגיל לחלוטין בכל מאת האחוזים, הוא הפך להיות עם השנים לאדם מריר ומדוכא, ושקע במרה שחורה. הוא כועס, פסימי, ולא נחמד, אם להתנסח בלשון המעטה. הוא לא פופולארי בבית-הספר גם אם כבר לא סובל מבריונות. אוסטין הוא חברו היחיד. הוא בודד והוא נוהג הוא בעצמו לנקוט בבריונות מידי פעם בפעם כלפי תלמידים אחרים בבית-הספר, ולמען האמת, הרבה אנשים די מפחדים ממנו.

בעוד שבקו העלילה של 2005-2006 אנחנו עוסקים בעיקר באוסטין ובפער לא גדול במיוחד מכמה שאנחנו עוסקים באייזק, בקו העלילה של 2015-2016 אנחנו עוסקים בעיקר באייזק ומשמעותית פחות באוסטין.

קו העלילה של 2005-2006 עוסק בעיקר במאבקיו של אוסטין להרזות, להגיע להשלמה עם מות אביו ולא לסבול יותר מבריונות בבית-הספר, בעוד שקו העלילה של 2015-2016 עוסק בעיקר במאבקו של אייזק להגיע להשלמה עם עברו, להשתחרר מעברו, לא לתת לעברו להגדיר את האדם שהוא היום ואת עתידו, ובאופן כללי להפוך לאדם טוב יותר ומאושר יותר. וכמובן שאוסטין נמצא שם בשבילו ועוזר לו בהשגת כל הדברים האלו לכל אורך הדרך.

אבל בהתחלה, בהתחלה של קו העלילה של 2015-2016 המצב הוא בעצם כל-כך גרוע, ואייזק כל-כך מאוכזב מהעולם ומהחיים, והוא כל-כך מריר, כועס ופסימי, עד כדי כך שכל-כך פשוט לא אכפת לו יותר, והוא כל-כך לא שם זין, עד כדי כך שבהתחלה הוא בכלל אפילו לא רוצה להילחם למען עצמו, למען שיפור מצבו החברתי ולמען השתפרותו שלו כאדם על-מנת להפוך לאדם טוב יותר ומוסרי יותר ולהפסיק להיות זין לכולם כל הזמן, ככה שבהתחלת קו העלילה ההוא, למשך זמן מה שם, אפילו לגייס את אייזק למען מאבק למען עצמו ושיפור חייו, אפילו זה סוג של מאבק בפני עצמו עבור אוסטין שמנסה לעזור לו ושמעולם לא ויתר עליו לא משנה מה הוא עשה ולאיזה בן-אדם קשה, לא נחמד ולעיתים אפילו אכזרי הוא הפך להיות בעקבות כל מה שקרה לו.

בכל מקרה, הנקודה של כל זה, היא שבפרק הלפני אחרון בספר, משהו ממש רע קורה ומאיים להרוס את כל ההתקדמות המדהימה שאייזק עשה. בפרק האחרון בספר, אייזק פונה אל אוסטין ואומר ש-"אין אלוהים" בעקבות הדבר הנורא שקרה. הדבר המדויק שאייזק אומר הוא "מה אם אין אלוהים, והחיים הם ההוכחה?"

אוסטין אומר לאייזק שלא ידבר ככה, ושברור שיש אלוהים.

אייזק עונה לו כך: "אם העולם נראה כמו מה שהוא נראה, ואם החיים נראים כמו מה שהם נראים, אם יש אלוהים, איזה מן אלוהים הוא?"

ובכך למעשה אייזק מעלה שאלה מרתקת. אייזק כאילו עוזב את השאלה הברורה והמובנת מאליו שכולנו שואלים של "האם יש אלוהים?", ובמקום זה שואל "האם כדאי שיהיה אלוהים?" ו-"אם יש אלוהים, איזה מן אלוהים הוא אם העולם והחיים כל-כך מכוערים כפי מה שהם?". ובעצם באיזשהו מקום הוא גם כאילו שואל "מה אם אנחנו לא צריכים לפחד שאין אלוהים? מה אם אנחנו צריכים לפחד שיש? ואז, בהתחשב בכמה מכוער העולם, בהתחשב בכמה מכוערים החיים, מה הדבר אומר ומעיד על טיבו של האל? האם הוא באמת התגלמות הטוב?"

מדובר בנקודת מבט חדשה, לא מוכרת, וגאונית לחלוטין. שאלה פשוט מרתקת וגאונית מצידו של אייזק. באמת חומר למחשבה.

לא פעם מצאתי את עצמי מזדהה עם נקודת מבטו ושאלתו של אייזק כאשר הפסדתי מאות על גבי מאות ואלפים על גבי אלפים של אחוזים של רווחים, על מניות וסחורות שאת כולן חזיתי מראש, ולא השקעתי באף-אחת מהן בגלל שלא היה לי כסף בשביל זה.

מעולם לא הזדהיתי עם אייזק כל-כך הרבה כפי מה שהזדהיתי איתו ביום שבו מניה שחזיתי אותה עוד מלפני שהונפקה, הונפקה ועלתה ב-8,400 אחוז ביומיים, שזה כמובן שיא השיאים של הישגיי בכל הזמנים. מעולם לא הזדהיתי עם אייזק כל-כך הרבה כמו ביום ההוא, עד עכשיו. עד הימים האחרונים. ומה קרה בעצם בימים האחרונים?

 

[מ. ח. פ.]

בימים אלו ממש, משקיע88, אני מדבר עם אנשים כמוך. אני מדבר איתך, עם ai27, אלפיני ואחרים. כולכם אידיוטים וכולכם מיליונרים. אני מדבר איתכם, וכמו אייזק, יותר מאשר מה שאני אומר לעצמי בתוך הראש שאין אלוהים, אני אומר לעצמי שאני לא רוצה שיהיה. שאני לא רוצה שיהיה, בהתחשב בחוסר הצדק הכה גדול, עד כדי כך שהמילה "משווע" לא גדולה מספיק ודרמטית מספיק בשביל לתאר אותו. מה עם "מחריד"? נראה לי שמחריד זאת מילה גדולה מספיק. כן. זאת המילה שחיפשתי.

בהתחשב בחוסר הצדק המחריד, השאלה האם יש אלוהים לא באמת חשובה וקריטית עכשיו כמו השאלה האם כדאי שיהיה, ואולי באמת כדאי שלא יהיה, בהתחשב במאורעות המחרידים הנ"ל, שכמותם רק המציאות יכולה לכתוב ולייצר.

גאון פיננסי שכמותו לא ראה העולם, שחזה מראש מניות וסחורות שעלו במאות ובאלפים של אחוזים, ולא הרוויח מכך אפילו שקל כי פשוט לא היה לו כסף להשקיע, ושאילו היו לו אפילו רק 100,000 שקל להשקיע כשהוא היה בן 17, כיום הונו כבר היה נאמד בבין 8 ל-9 ספרות, עומד להפסיד עכשיו לא מאות ואלפים של אחוזים של רווחים, אם לא ישיג 100,000 שקל בעתיד הקרוב, אלא להפסיד מאות אלפים ואף מיליונים של אחוזים. והמיליונרים שהוא מכיר באינטרנט ויכולים להשקיע בגאונותו על-מנת שירוויחו גם הם בעצמם, לא מעוניינים בכך כי על אף היותם מיליונרים, מה שהיה יכול לגרום לנו לחשוב שהם אנשים חכמים, הם טיפשים מידי מכדי לשתף פעולה, בעוד שהגאון הפיננסי שכמותו העולם לא ראה, אם היה לו כסף כמו מה שלהם, האידיוטים האלו, יש, לפני שהיה מגיע לגיל 30, הונו היה נאמד בבין 11 ל-12 ספרות.

באמת סיפור כמו מה שרק החיים יכולים לכתוב.

ורוצים לשמוע מה עוד? אפילו אם אשיג בסוף 100,000 שקל או כמה מאות אלפים בשביל סוף-סוף לממש את הגאונות הפיננסית הגדולה ביותר בהיסטוריה, בסוף הדרך ולאחר נתינת מחצית הרווחים למשקיע או המשקיעים המאושרים, בסוף הדרך אשאר עם כמה מאות מיליונים או מיליארדים, בעוד שאם היו לי 100,000 שקל להשקיע בגיל 17, לפני שהייתי מגיע לגיל 30 הייתי הופך לטריליונר (בדולרים) הראשון בהיסטוריה.

אבל היי! העיקר שלכם יש כסף! נכון?! כן, כן. העיקר שלכם יש כסף. חבורה של אידיוטים חסרי יכולת שבהתחשב בטיפשותם לא סביר שמשכלם בא להם כספם, אלא כנראה התעשרו בגלל אינטליגנציה גבוהה שאפשרה להם לעבוד בעבודות טכניות שלא מדרישות שכל אך הן רבות חשיבות, כמו הייטק במקרה של ai27.

אין לכם מושג כמה אדירות הן ההזדמנויות על הפרק. מניות במאות אלפי אחוזים! במיליונים של אחוזים!

בידיכם שלכם, כספכם חסר כל ערך מעבר לערך שיש לו כשלעצמו. בידיים שלי, מיליונים היו הופכים בשנים הבאות לעשרות ומאות מיליארדים.

החיים הם דבר מכוער מאוד.

הנאמנות לפוטין קצת מטרידה.

אני יותר נאמן לרוסיה כמדינה מאשר אל פוטין כאינדיבידואל. השקפתי על פוטין היא אמביוולנטית. הייתי מאוד לא מרוצה ממעורבותו במלחמת האזרחים הסורית, אך אני תומך בפלישתו לאוקראינה.

מדובר כאן בקוזק...

כוונתך אינה ברורה.

נשאלת השאלה לגבי גאון, האם כקוזאק הוא תומך ברצח הצאר ומשפחתו?

הצחקת אותי. נאמנותי למשפחה הקיסרית הינה מוחלטת. הנני נאמן לרומנובים בדיוק כפי שהייתה סבתא רבתא-רבתא שלי כאשר הייתה מגדולי נאמניו של ניקולאי ושימשה בעבורו כיועצת לא-רשמית, בעודה מתגוררת איתו ועם אלכסנדרה בארמונותיהם השונים ומשתתפת בסעודותיהם.

רצח הקיסר ומשפחתו הוא מן הפשעים המחרידים והנוראיים ביותר של המאה ה-20.

מצד שני יתכן שעל חורבות עולמנו יקום עולם חדש וטוב יותר.

סביר להניח שאם יקרה אסון שיהרוס את האנושות אבל לא יכחיד אותה, העולם החדש באמת יהיה טוב יותר מכיוון שבהיחרבה של האנושות, תיהרס יכולתה של האנושות להרוס את העולם כפי מה שבטיפשותה היא עושה. לפחות למשך זמן מה עד שהאוכלוסייה יותר תתרבה ויותר תיעשה מטומטמת ככל שהזמן יעבור.

יש תיאוריה מעניינת שאומרת שזה קורה כל כמה מאות או אלפי שנים שהאנושות הורסת את עצמה ואז מתחילה מחדש. אם התיאוריה הזאת נכונה, אז היא יכולה להסביר את כל המקרים של כל הפריטים הארכיאולוגיים שמידי פעם בפעם מוצאים ושהארכיאולוגים משייכים אותם לזמנים שבהם הפריטים הארכיאולוגיים האלו לא היו אמורים להתקיים כביכול.

הרעיון של אנושות שמתחילה מחדש שוב ושוב, יכול להסביר טכנולוגיות וממצאים כאלו.

 

[מ. ח. פ.]

יהיה מעניין לראות את ההתכתבות של מארס פי 10 והגאון הגדול בכל הזמנים

אתה מתבלבל. הגאון *הפיננסי* הגדול ביותר בכל הזמנים. על גאונות פיננסית אנחנו מדברים. אם בגאונות בכלל עסקינן, אז כמובן שאני גאון, אבל לא הגדול ביותר בכל הזמנים.

זה למעשה בלתי אפשרי להגיד מיהו הגאון הגדול ביותר בכל הזמנים במונחים של כל השכל של אדם בכללותו. ראשית כל, יש מלא גאונים שאנחנו לא יודעים עליהם כי הם לא הצליחו בחייהם ולכן לא נכנסו לספרי ההיסטוריה. הרבה פעמים משייכים שכל להצלחה אבל זה לא לגמרי מדויק כי הרבה אנשים חכמים דווקא לא מצליחים כי חסרים להם דברים אחרים שדרושים להצלחה, כך שהמתאם בין שכל להצלחה קיים, אך רחוק ממושלם.

על כל גאון ממש גדול שאנחנו יודעים עליו, כנראה שיש די הרבה גאונים גדולים באותה הרמה או אף יותר מכך, מבחינת כמות השכל, אבל שאף-אחד בשום מקום אף-פעם לא שמע עליהם כי הם אף-פעם לא התפרסמו.

שנית כל, היכולת האנושית להעריך ולמדוד שכל היא אפסית. גם אם היינו יודעים על כל הגאונים בכל ההיסטוריה ומתעדים אותם וכותבים עליהם וזוכרים אותם ומחזיקים בגישה אליהם, אפילו אז, לא היינו יכולים להיות חכמים מספיק בשביל לדעת להגיד בדיוק כמה חכם כל אחד ומי מהם יותר חכם מהשני, כך שגם אם לא הייתה בעיה של תיעוד ושל מלכתחילה למצוא את הגאונים ולדעת להגיד שהם גאונים, השלב הבא הוא גם כן מאוד בעייתי כי אנשים, האנושות בכללותה, לא יודעת להגיד בדיוק-בדיוק כמה חכמים אנשים, גם אם אנחנו יודעים להגיד באופן כללי על אנשים כמה שכל בערך יש להם ("הוא חכם", "הוא גאון" וכדומה' [ואפילו בזה נכשלים לעיתים קרובות. אני לדוגמה למדתי בבית-ספר רגיל כי נכשלו לזהות אותי כמחונן ולשבץ אותי בבית-ספר למחוננים המותאם לצרכיי]).

מה שכן, זה שניסיתי לעשות קצת עבודה בתחום, ויצרתי בהצלחה את מבחני מדידת והערכת כמות השכל הראשונים שנוצרו מאז ומעולם (שזה הזוי שאף-אחד לא ניסה להמציא מבחנים כאלו קודם לכן בהתחשב בכמה זה חשוב לדעת להגיד כמה חכמים אנשים. הדבר הקרוב ביותר שאי-פעם הגיעו אליו זה המצאת מבחני האינטליגנציה), אז האנושות כנראה עומדת להשתפר מבחינת יכולתה להעריך את השכל האנושי וכמותו אצל אנשים שונים.

בכל מקרה, השאלה הקרובה ביותר ל-"מיהו הגאון הגדול ביותר בכל הזמנים", בהנחה שאנחנו מדברים על "שכל בכלל" ולא גאונות פיננסית בפרט, ושהיא שאלה רצינית שבאמת אפשר לעסוק בה ולענות עליה ברצינות, ובאמת להצליח להגיע לאיזושהי תשובה רצינית, זאת השאלה "מיהו הגאון הגדול ביותר בכל הזמנים שידוע עליו?"

אם תצא מהבית אל הרחוב, תתפוס אנשים אקראיים ותשאל אותם את השאלה הזאת, רובם קרוב לוודאי יגידו "לאונרדו דה וינצ'י". רובם, יהיו טועים.

הגאון הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית שידוע עליו, ושביכולתנו ממש לנקוב בשמו, זה אדם אנונימי למדי, ושמו ויליאם ג'יימס סידיס.

האדם השני החכם ביותר בהיסטוריה האנושית שידוע עליו, בעצם לא ידוע עליו, לפחות לא בינתיים, אבל עוד יהיה ידוע עליו אז בכל זאת בואו נכניס אותו לרשימה, זה אני. כך לפחות לפי הערכותיי. בהנחה שאני צודק, הישגי זה, המרשים ביותר, מציב אותי מעל כל השאר, כולל לאונרדו דה וינצ'י.

האדם השלישי החכם ביותר בהיסטוריה האנושית שידוע עליו, זה קרוב לוודאי לאונרדו דה וינצ'י.

החל מהמקום הרביעי ומטה זה מתחיל להסתבך כי הפערים בין הכמויות שכל של האנשים מתחילים להצטמצם וקשה להגיד במדויק מי מבין הגאונים הגדולים ביותר בהיסטוריה האנושית, רשימה אמנם לא גדולה במיוחד של אנשים אבל עדיין, מתאים בדיוק לאיזה מקום.

בואו נראה...מקום רביעי...מקום רביעי...הגאון הרביעי הגדול ביותר בהיסטוריה האנושית שידוע עליו...אאאמממ...גוטפריד וילהלם לייבניץ?

ואיפשהו שם בהמשך הדרך כלפי מטה יש את ארכימדס, גליליאו, אייזק ניוטון, ועוד כמה, כאשר אלברט איינשטיין, כך לפי הערכותיי, לא נכנס לא אל עשרת הגדולים, לא אל מאה הגדולים, לא אל אלף הגדולים או אפילו עשרת אלפים הגאונים הגדולים ביותר, אילו רק היו עושים רשימה ודירוג עד כדי כך ארוכים. הרי תורת היחסות הפרטית שלו הינה שגויה, כמו גם חלקים נרחבים ביותר מתורת היחסות הכללית, כפי מה שהעלו בדיקותיי והלוגיקה שלי.

האם סיפרתי לכם שיצא לי לכתוב ספר שלם על טעויותיו של הטיפש ההוא?

כלומר, הוא לא באמת-באמת היה אובייקטיבית טיפש. זה פשוט שמנקודת המבט הסובייקטיבית שלי, ככה אני מרגיש בנוגע אליו כי אני מצדי פשוט חכם יותר ממנו, ובהרבה. עם כל הצניעות, כמובן.

אם להתנסח אובייקטיבית, אז כן, הוא היה גאון, אבל ממש לא גאון כזה גדול כמו מה שעושים ממנו. קרנו עוד תרד עם השנים, כאשר יתגלו טעויותיו המרובות.

ועכשיו, משקיע פוטנציאלי יקר, אני הגאון הפיננסי הגדול ביותר בכל הזמנים ובעברי חזיתי מראש מניות וסחורות שעלו במאות ובאלפים של אחוזים, בעוד שכעת מצאתי מניות שערכן עתיד לעלות במהלך השנים הקרובות במאות אלפים ואף במיליונים של אחוזים. מה דעתך להביא לי 100,000 שקל בשביל שאשקיע אותם באמצעות גאונותי הפיננסית האדירה, ושבעוד כמה שנים אני ואתה נתחלק ברווחים חצי-חצי? ממש כדאי לך לשתף פעולה. אני יכול לעשות אותך מיליארדר. חבל שתפסיד.

אחרי שהתחלת השפל הגדול תושלם, ואחרי שההר געש יתפרץ, זה יהיה הזמן המושלם בעבורנו להיכנס.

 

[מ. ח. פ.]

ביום חמישי האחרון הייתי בסינמה סיטי שבראשון לציון. קודם כל קניתי כרטיס לסרט שעמדתי לראות בהמשך אותו ערב. אחרי זה אכלתי במקדונלד'ס. ההזמנה שלי הייתה הזמנה מספר 1681. בזמן שהמתנתי הייתה איזו אישה בלונדינית אחת שחיכתה ביחד איתי. היא עשתה כמה הזמנות. אחת לעצמה, אחת לילד שלה, שנראה בן 4 או 5. עוד אחת בשביל הילד השני שלה, בן שנתיים או שלוש, שאותו היא החזיקה צמוד אל פלג גופה העליון, ונעזרה לשם כך בכל זרועה הימנית. כשאחת ההזמנות הייתה מוכנה, המגש היה בבירור עמוס וכבד מידי מכדי שתוכל לסחוב אותו, בטח שלא באמצעות ידה השמאלית, אל השולחן שלה. אז התנדבתי לעזור. לפני שבקושי הספקתי לעשות צעד אחד, הגיעה הסבתא של הילדים, האמא של האישה, אחרי שהייתה מי-יודע-איפה עד הרגע ההוא, ולקחה ממני את המגש, ואז הם התקדמו ארבעתם אל עבר השולחן שלהם.

המשכתי לחכות להזמנה שלי עד שהייתה מוכנה, ואז לקחתי אותה והתיישבתי באחד השולחנות. ההזמנה שלי הייתה המבורגר גדול של 250 גרם, יבש לגמרי, בלי כלום חוץ מהבשר, בדיוק כמו שאני אוהב. צ'יפס ענק. פוטטו ענק. 9 מק נאגטס. בקבוק גדול של מים מינרליים.

אחרי האוכל עליתי אל הקומה השנייה. קניתי פופקורן גדול ובקבוק של מים בטעם ענבים ואז הלכתי אל אולם הקולנוע שבו הוקרן הסרט שקניתי בשבילו כרטיס. זה היה "בלאק-פון". בהקרנה של 18:25 בערב. סרט אימה איכותי ביותר. זה על ילד שנחטף עלי-די רוצח ילדים סדרתי ומוחזק במרתף של הבית שלו. יש שם טלפון שמחובר לקיר אבל הוא מנותק. אבל איכשהו הוא עדיין מצלצל. מסתבר שאלו שיחות טלפון על-טבעיות ושמי שמתקשר אל הילד זה כל הרוחות רפאים של כל הילדים שנרצחו והם מנסים לעזור לילד לברוח בהסתמך על ניסיון העבר שלהם עם האיש שחטף ורצח אותם, ושעכשיו חטף ועומד לרצוח את הילד הנוכחי, שהוא הדמות הראשית של הסרט.

כמה שורות מאחוריי ישבה איזו פסיכית אחת. היא צרחה ממש חזק בקטעים המפחידים. כל השורה שלה צעקה גם כן, אבל הם צעקו הרבה יותר כי הם נבהלו מהצעקות המטורפות שלה, מאשר מה שהם צעקו כי הם נבהלו מהקטעים המבהילים של הסרט, שמהם היא נבהלה וצרחה כל-כך חזק בצורה בלתי פרופורציונאלית לחלוטין. היא גם צחקה ממש חזק משום מה בכל הקטעים הכי לא מתאימים שיכולים להיות. כמו כשהילד החטוף בכה או נפל וקיבל מכה בראש. כוכבית מצויה? זאת היית את?

אחרי הסרט הלכתי אל החנות של צומת ספרים וקניתי ארבע ספרים. בין היתר ביקשתי את "איך לחשוב כמו ביל גייטס" אבל לא היה להם עותק אז שאלתי אם אפשר להזמין עותק לחנות והבחור אמר לי שכן אז נתתי להם שם ומספר טלפון והם כבר אמרו לי שהם יחזרו אליי בנוגע לזה. אחד מארבעת הספרים שקניתי היה "ילדה עם שיער מוזר" של דייוויד פוסטר וולאס. לא יכולתי שלא לשים לב שהמוכר היה צריך ללכת ממש עד סוף חנות הספרים הענקית שלו בשביל להביא משם את הספר. הסתכלתי עליו במבט חמור סבר ונזפתי בו על כך שספריו של סופר איכותי כל-כך מוחזקים בסוף החנות. קניתי גם את "כיצד הפך נתניהו את ישראל לאימפריה", את "שלום לקנאים" של עמוס עוז, ולבסוף, את "איך זה שהאידיוט הזה עשיר ואני לא?".

הסיבה שאני מספר לך את כל זה, משקיע88, זה כי הייתי חייב לדעת. הייתי חייב לשאול אותך. לשאול אותך איך זה מרגיש. אז אנא ממך, ספר לי. איך זה מרגיש, משקיע88? איך זה מרגיש לדעת שבגללך ובהסתמך על ההיכרות איתך אשכרה היה דבר כזה שבן-אדם הלך וקנה עותק של הספר "איך זה שהאידיוט הזה עשיר ואני לא?"

בחודש הבא, אלך לראות את "ת'ור: אהבה ורעם".