גֶּלֶד

aiziq

New member
גֶּלֶד

גֶּלֶד כָּעֵת אֲנִי מַתִּיר לְיָדַיִךְ לָתוּר אֶת גּוּפִי. נוּעִי לְאַט, שֶׁמָּא אֶחְרַד. הַקְשִׁיבִי לָרַעַד הַנִּבְהָל שֶׁל עוֹרִי בְּעוֹבְרֵךְ, רְאִי כֵּיצַד אֵיבָרַי נְסוֹגִים, נִרְתָּעִים כְּכֶלֶב מֻכֶּה מִמַּגָּעֵךְ. הֲיִי סַבְלָנִית כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אַמִּיץ עַכְשָׁו; זִכְרוֹנוֹתַי הֵם גֶּלֶד שֶׁשּׁוּלָיו יְבֵשִׁים, אַךְ לָבוֹת דָּם גּוֹעֲשׁוֹת תַּחְתָּיו.
 

ציריל

New member
שיקום ממחלה/פציעה

מתיר לתור את גופו, זה מרתיע/מפחיד אותו. אבל הוא מתמודד עם פחד ומצפה לסבלנותה, כי הזכרונות (מהפציעה ?) הם גלד שעדין לא הגליד במלאו (תאור מבחיל).
 

odo13z

New member
אייזיק. התעליית. שאפו. תענוג לקרוא.

אתה משורר. אגיב אחר כך הגיוני. לא יכול עכשיו. WOW !!!!!!
 

רק נועה

New member
"גלד ששוליו יבשים"

גלד שנוצר עם הגלדת הפצע שדימם אחרי תום האהבה ומגעה של האהובה, הקודמת, זו שחרוטה בזכרונותייך ואתה עכשיו פסיבי, וזו "החדשה" נעה, היא התרה את גופך... כתוב כל כך יפה ומשאיר תחושה חזקה של כאב. הפצע עדיין מכוסה גלד, אין זו צלקת, טרי לגמרי..
 

רק נועה

New member
שכחתי להוסיף

תחושת החרדה ממגעה - חזקה מאוד. כמי שנכווה באהבה ש"הכתה" בו, עכשיו הוא מלא פלד כ"כלב מוכה".
 

aiziq

New member
תודה נועה ../images/Emo13.gif

ושמתי לב שלשנינו אותה משוררת בחתימה
שלך אבל יותר יפה
איציק.
 

La Bruja Buena

New member
מדהים...

(ממש ליד, יש את השיר שאני הצגתי בפורום, ואני רואה המון קשר בינו לבין השיר שלך. מעניין אם גם אתה היית רואה קשר, או שזה רק בגלל המקום הסוייקטיבי שאני באה ממנו...) השיר שלך מקסים בעיני. הגילוי האיטי, המתעכב על פרטים, שבא אחרי שנוצר הקשר... האינטימיות הזו שמתירה לאדם האחר, גישה לאותם מקומות כואבים שאנחנו נוטים בד"כ להחביא, לגונן עליהם מאחרים, ולפעמים גם מעצמנו אפילו להדחיק, ואתה, כמו צייר שיוצא למרפסת עם כן הציור, ביום חורף מקפיא, רק כדי לצייר את הגשם, בוחן את עצמך ויוצר מודעות, שמאפשרת לך ביטחון יחסי כלשהו, שמאפשר לך את החשיפה הזו. מבקש סבלנות ותשומת לב לפרטים הקטנים, בתמורה לאומץ. אתה מבטא את עצמך בצורה נפלאה, והשיר הזה בעיני הוא פשוט מקסים. מרגש ומקסים. תודה.
 

milim

New member
איציק

הרעיון מצוין+ אבל לדעתי יש הגזמה בתאור ודרושה מידה של איפוק.(והנה, מאוד רגשת אחרים לפני אז- לשקולך:) תן לי להבין את הבהלה בלי לפרש את הרעד. לבות דם גועשות? גם לבה אחת זה המון.
 

odo13z

New member
מילים.

זה דווקה כיף להסחף עם שיר כזה. את לא חושבת ? איפוק יש לנו מספיק ביום יום. השיר הזה הזריק לי אדרנלין לכל היום.
 

milim

New member
אודו- רק עכשו ראיתי

להסחף בכל מה שאתה רוצה אבל לא באמנות ושירה היא אמנות. אבל כנראה יש הבדלי גישה ביננו:)
 

Random23

New member
התיאור

עדין , ושלם למדי- אומר במידה, ומסתיר במידה.. אני חושב שהצלחת יפה לתאר מסגרת ולתת לקורא להשלים פרטים לבד, "משימה לסטודנט" ניסיתי בקטע האחרון שכתבתי לתת רק מסגרת ללא סיפור, לנסות לצייר ציור שלם בכמה הנפות מכחול, זה הרבה יותר קשה ממה שזה נראה, ואני חושב שאתה עושה את זה יפה. עם זאת - אם להסתכל בכל משיחה - כיצד ניתן להקשיב לרעד? הדימוי לכלב מוכה הוא חד מדי עבורי וכמו כן - אתה מדמה את הזכרונות לגלד, אך לדעתי הם הפצע עצמו..
 

קסנדרה*

New member
הרעיון יפה, הביצוע פחות ../images/Emo13.gif

גֶּלֶד כָּעֵת אֲנִי מַתִּיר לְיָדַיִךְ לָתוּר אֶת גּוּפִי. נוּעִי לְאַט, שֶׁמָּא אֶחְרַד.** הַקְשִׁיבִי לָרַעַד הַנִּבְהָל ** שֶׁל עוֹרִי בְּעוֹבְרֵךְ, רְאִי כֵּיצַד אֵיבָרַי נְסוֹגִים, נִרְתָּעִים כְּכֶלֶב מֻכֶּה מִמַּגָּעֵךְ. * הבית הזה מצויר בצבעים פסטליים ומועבר בשקט, למרות שסערת רגשות רוחשת מתחת. (**) הֲיִי סַבְלָנִית כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי אַמִּיץ עַכְשָׁו; ** זִכְרוֹנוֹתַי הֵם גֶּלֶד שֶׁשּׁוּלָיו יְבֵשִׁים, אַךְ לָבוֹת דָּם גּוֹעֲשׁוֹת תַּחְתָּיו. * הסיום יותר מידי פומפוזי, ואני חושבת שאפשר למתן את התאור. *1 *1 - במקום בו נוצר גלד, משמע נרפא המקום. ולא רק למראית עין, אלא גם בשכבות הפנימיות. גם נימי הדם או כלי הדם האחרים, נסגרו ואין יותר דימום. אז לבות דם הגועשות מתחת לגלד, נקראות בעיני מאד פומפוזיות ולא אמינות. באופן כללי, אפשר לצמצם מעט, היות ובבית הראשון יש חזרות מהבחינה הרעיונית, כמו גם השורותיים הפותחות את הבית השני. (סימנתי ** ליד החזרות). הרעיון עצמו יפה. קסנדרה
 

aiziq

New member
גֶּלֶד../images/Emo26.gif../images/Emo26.gif

גֶּלֶד כָּעֵת אֲנִי מַתִּיר לְיָדַיִךְ לָתוּר אֶת גּוּפִי. נוּעִי לְאַט, הַקְשִׁיבִי לָרַעַד הַנִּבְהָל שֶׁל עוֹרִי בְּעוֹבְרֵךְ, רְאִי כֵּיצַד אֵיבָרַי נְסוֹגִים, נִרְתָּעִים כְּכֶלֶב מֻכֶּה מִמַּגָּעֵךְ. גּוּפִי יוֹדֵעַ אֶת שֶׁאֲנִי בּוֹחֵר לִשְׁכֹּחַ עַכְשָׁו: זִכְרוֹנוֹתַי הֵם גֶּלֶד נֻקְשֶׁה אַךְ אֵין פָּגִיעַ מֵהַבָּשָׂר תַּחְתָּיו.
 
לגבי הגלד../images/Emo39.gif

איציק יקר, לפני דיי הרבה זמן כתבתי שיר שהסתיים במלים "כתשוקת האצבעות אל גלד של פצע". אינני זוכרת הרבה מעבר לזה, רק שהשיר עסק בתשוקה לחיטוט עצמי ו"לדוש בכאב". נזכרתי בשיר כשקראתי את שלך. אני חושבת שהשימוש אצלך בגלד אינו מוצלח מהסיבה שהסיטואציה שאתה מתאר היא אינטימית, ארוטית, ויש בה מפגש עם האחר ולא דיבור עם הקול הפנימי. אינני מוצאת משהו אירוטי במצב שבו מישהו אחר נוגע בגלדים שלך... במלים אחרות, חלק אחד של השיר משדר משהו שחלקו האחר נמצא איתו בחיכוך רב מידיי. כך לדעתי, שלך.
 

aiziq

New member
פרח, תודה שחזרת אל השיר ../images/Emo13.gif

גם אני חושב שאין כאן אירוטיקה - אלא אינטימיות נקייה מתשוקה. ( לדעתך ארס פואטיקה כאן היא סבטקסט אפשרי, או שעלי לוותר על הגחמה הזאת ?) איציק.
 
למעלה