בת 3.5- הסתגלות קשה לדיאטה

happy end

New member
בת 3.5- הסתגלות קשה לדיאטה

שלום, אני יחסית חדשה כאן. הבת שלי בת 3.5 בדיאטה נטולת גלוטן מזה כ3 חודשים.
אובחנו עקב עצירות קשה ומתמשכת ועברנו איתה מרופא לרופא עד שגילינו סוף סוף את מקור הבעיה. היא תמיד הייתה מאד סלקטיבית באוכל, אבל זה הולך ומחמיר וכעת הבררנות שלה הגיעה לשיא.

אני קוראת כאן המון תשבוחות של אמהות לגבי ההסתגלות הקלה של ילדהן למצב. אצלנו דוקא יש שינוי גדול לרעה. הילדה ממש בשביתת רעב (ירדה במשקל). היא מסרבת לאכול לחמים, פיתות או לחמניות (לעיתים רחוקות מוכנה חצי בגט של השופרסל או ג'חנון נטול). לא נוגעת בעוגות שאני אופה לה, סירבה עד עכשיו ל-3 סוגי קורנפלקס (כולל אחד עתיר בצבעי מאכל וסוכר שבחיים לא היה נכנס אליי הביתה לפני כן) והכי גרוע, לא אוכלת צהריים בגן.
הגן הוא של רשת קהילה ופנאי והיא מקבלת קייטרינג מיוחד ללא גלוטן. היא אומרת שהיא רוצה אוכל כמו של כולם, והמנות שהיא מקבלת הן בעלות הרכב שונה משל יתר הילדים (ביררתי ולא ניתן להתאים את מה שהיא מקבלת למה שהאחרים מקבלים). ביקשתי אישור ממנהלת הגן להביא לה אחרי פסח אוכל מהבית כי היא פשוט לא נוגעת באוכל. בבית היא אוכלת דברים ספציפים כמו שניצל ואורז ולא טועמת דברים אחרים.

כמובן שהסברנו שהגלוטן עושה לה כאבי בטן ושהאוכל המיוחד יהפוך אותה לבריאה, גבוהה וחזקה, שהיא ילדה מיוחדת, קנינו לה המון (המון!!) ממתקים ותחליפים לימי הולדת, הקראנו את העוגה המיוחדת של רוני...אבל אני מרגישה שהאוכל הולך והופך לאישיו יותר יותר בעיתי. בבית אנחנו כמעט תמיד אוכלים אוכל נ"ג. בפסח אפילו נסענו לדוכן גן שמאול וקנינו לחמניות ומאפים טעימים. היא לא מוכנה אפילו לטעום.
אני כבר קצת מיואשת, ורציתי לשאול עם הורים נוספים נתקלו בבעיות דומות.אני שוקלת להתייעץ עם מישהו מקצועי, השאלה עם מי? תזונאי? פסיכולוג ילדים?

בנוסף- אין בנתיים שיפור בעציריות, תוך כמה זמן אמור להסתמן שיפור במצב הבריאותי?

תודה ושיהיה לכולם חג שמח וכיפי.
 
שלום לך

נשמע שאת עוברת בהחלט ימים לא פשוטים עם הבת שלך. אני אמנם לא נתקלתי באופן אישי לתגובה כזו מצד ביתי (התחלנו בגיל שנתיים וחצי) אך נשמע לי שהאוכל זה רק הסימפטום . אני אישית במקרה שלך הייתי מתייעצת עם פסיכולוגית ילדים. נשמע שיש לך ילדה נבונה שמנסה להגיד תעזרו לי.... הצליאקית שלי בגיל חמש הודיעה לי שהיא יותר לא אוכלת בכלל כי המחלה עושה אותה שונה מאחרים ... והיא באמת הפסיקה לאכול. ניגשתי לתראפיסטית לטיפול ואכן זה עזר לה מאד לחזור לשיגרה.

בהצלחה וחג שמח
 
הסתגלות

לילדה שהיא סלקטיבית באוכל וכל נושא האכילה קשור בעצירויות - זה הגיוני שתהיה הסתגלות קצת קשה.
אחת משתי בנותי שאובחנו עם צליאק היתה תמיד סלקטיבית באוכל והמשיכה בכך גם עם אבחון הצליאק.
אני הגעתי למסקנה שאין שום דבר רע לאכול תקופה רק אורז ושניצל לארוחת צהריים - כך היא אכלה חודשים רבים.
בנוסף, אם תקראי גם מנסיון של אחרים- רוב הקושי בהסתגלות היה ללחם/לחמניות.
אצלי שתי הבנות לא הסכימו לאכול שום סוג של לחם או קורנפלקס כמעט שנה- קיבלתי זאת והסתדרנו עם דברים אחרים.
אכן, הטעם של הלחם הוא שונה מאד וקשה להסתגל אליו.
לדוגמא- הבת הסלקטיבית אכלה במשך חודשים רבים לארוחת ערב - מלפפון, ביצה עין ואקטימל.
גם עם הממתקים המיוחדים זו בעיה בהתחלה, אצלי אכלו רק את החטיפים הרגילים שמותר- אפרופו, דובונים, במבה וצ'יפסי.
אם את כאמא לא הופכת את האוכל לאישו- כך יהיו פחות בעיות.
אני היום יכולה לספר מנסיוני של שנים - הבת הגדולה (הסלקטיבית) עכשיו חיילת , בריאה ואוכלת הרבה יותר מגוון.
אם לא מתרגשים ונותנים תקופה ארוכה של הסתגלות - הכל מסתדר - בהצלחה
 

עדילי39

New member
מסכימה מאוד עם אמא נטע - ההסתגלות הראשונית

אכן לא פשוטה ואף לגיטימית בפרט לילדים, אבל זה עניין של איך אנחנו בתור אימהות מעבירות להם .
כשביתי אובחנה לפני כשנתיים (היום בת 9) הודעתי לה בשמחה : " איזה כיף מעכשיו לא יהיו לך יותר כאבי בטן " (ברור שלא ממש כיף) אך החלטתי להעביר לה את הבשורה בדרך זו
וכל ההסתגלות שלה היתה מדהימה , ילדה גיבורה אני כל הזמן אומרת לה את זה שההתמודדות שלה היא למופת !! . נכון שיש לעיתים רגעי משבר קלים בפרט מחוץ לבית אך זה חלק
בלתי נפרד מהצליאק ומניחה שזה ילווה אותה גם כשתתבגר רק במינון יותר קטן .
בקיצור אם נעביר לילדים שלנו שזה לא סוף העולם ( " יש את הלחם שלך ויש את הלחם שלנו " וכך לגבי כל השאר ) הם גם יקבלו זאת כך שזה לא ממש נורא ולמזלנו אנחנו בעידן של שפע
וכל הזמן מיצרים עוד עוד מוצרים ללא גלוטן .
שיהיה חג שמח
 

יעלונעה

New member
אולי כמה טיפים...


דבר ראשון הייתי ממליצה לך ללכת לדיאטנית טובה, נראה לי שכדאי לך לכתוב כאן באיזו קופ"ח אתם ולבקש המלצות, כי חשוב שזו תהיה דיאטנית טובה.
דבר שני, הצליאקית שלי מאוד רזה (בת 7 - 16 ק"ג) ועדיין לא עשתה את הקפיצה בגדילה שהיינו מצפים אחרי 8 חודשי דיאטה. היא דווקא מוכנה לטעום דברים ובד"כ אוכלת צהריים יפה, אבל עדיין, בהרבה מאוד ארוחות דוגמת בלבד, וארוחת בוקר מבחינתה יכולה להיות בקבוק שוקו קטן בלבד. אני חושבת שכדאי לא לעשות מהאוכל issue, אולי זה יפחית מהאנטי שלה. נסי במשך שבוע להכין מאכלים שהיא אוהבת, תאכל כמה שתרצה וזהו, לא להשתדל ולא לשדל. אני חושבת שאולי אם היא תראה שאת לא עושה מזה עניין, גם היא לא תעשה עניין.
אני גם חושבת שמכיון שהיא כל כך בררנית ואפילו ירדה במשקל, כדאי דווקא להציע לה בארוחות מאכלים עתירי קלוריות, גם אם לא הכי בריאים בארוחות. למשל: פנקייק, או אפילו עוגיות לארוחת עשר בגן, שניצל ואורז מהבית לצהרים אם זה מה שהיא אוכלת, מילקי לארוחת ערב, שקית במבה אחה"צ, או אפילו לנסות להכין לה מילקשייק עם קצת חלב, שמנת מתוקה וגלידה כפינוק אחה"צ. זה אולי לא הכי בריא אבל כן מכיל חלב וכן מלא קלוריות.
אגב, אצלינו בצהרון יש שניצל פעמיים בשבוע והצליאקית לא אוהבת את השניצל של הצהרון, אז אכלה רק את התוספת.החלטתי שמכיון שהיא כל כך רזה זה לא עסק ואני מביאה פעם בכמה שבועות כמות של שניצלים קפואים, הכל כדי שתאכל...
בקיצור, לנסות אולי לתקופה קצרה לא לעשות עניין מהאוכל ולחשוב איפה אפשר להוסיף קלוריות: גבינה שמנה, פסטה עם פרמזן במקום סתם עם רוטב עגבניות, מילקי במקום דני,...
אני כמובן לא דיאטנית, אבל נראה לי שווה ניסיון...
לגבי השיפור במצב הבריאותי, זה מאוד אינדיבידואלי.
 

KYT1

New member
לא להלחם, לא לשכנע, לא להפעיל לחץ

הילדה במצב לגיטמי לחלוטין. תני לה זמן. שתאכל רק מה שהיא אוהבת גם שנה ויותר. הטעם נפתח ככל שהגוף מבריא, ואז הם מתעניינים בעוד דברים. הבן שלי היה בן 5 כשהתחלנו. רק השנה הוא התחיל לאכול לחם (עכשיו בפסח בן 10). הבנו שיש בעיה, וזרמנו איתו. הוא אכל בהתחלה מלפפונים לארוחת בוקר, צהרים וערב. לאט לאט נוספו עוד דברים בעיקר עוגיות שהכנתי לו. ממה שלא אהב עשיתי כדורי שוקולד אותם הוא אכל. אכל קצת קרקרים מסוגים שונים, ומקלות מוצרלה (לדעתי רוב הרווחים של הקו הזה הם בגללנו) וזו הגבינה היחידה שהוא אוכל. משנה לשנה יש שיפור. את מדברת על 3 חודשים, זה שלה נורא התחלתי, תני לה לאכול מה שהיא אוהבת, רק שיהיה נטול גלוטן. היא בעצמה תבקש לטעום דברים. וההזדמנות הטובה ביותר לטעימות הללו היא ביריד האוכל שהעמותה עושה כל שנה. בהזדמנויות הללו הבן שלי טעם דברים שלא האמנתי שירצה, ולאט לאט נוספו עוד פריטים לתזונה שלו. היום הוא אוכל הרבהי יותר בריא ומגוון מהאחים שלו.
 

במבי72

New member
ביתי גם בת 3.5 ואנחנו חדשים 6 חוד' בעניין,

אני מאוד מזדהה איתך, אצלנו זה אותו סיפור עצירויות מאוד קשות. ראשית הגסטרואטרולוג רשם לה נורמלקס (תרופה משלשלת) שמאוד עוזרת ליציאות.
מבחינת תפריט: פשוט להכין לה מה שהיא אוהבת, צ'יפס, פסטה עם המון המון רוטב שלא תרגיש בהבדל, מרק בטטה עם שמנת, לימדתי אותה להכיר מעדני חלב מהמון סוגים עד שבחרה את זה שהיא הכי אוהבת ותמיד יש אותו במקרר, מצאתי לאחר המון נסיונות מתכון לפנקייק מ ע ו ל ה - אז תמיד יש לה בגן קופסא בפריזר עם ערימת פנקייקים.
פשטידה עם המון שמנת חמוצה ובטטות מבושלות (תמיד יש בגן במקפיא) קנינו מיקרוגל לגן שיהיה רק שלה.נכון, כרגע הערכים התזונתיים לא מדהימים אבל אני רוצה שיהיה לה טעים שתדע שהיא עדיין יכולה להנות מאוכל לא פחות מחבריה. עם הזמן היא מסכימה לטעום עגבניות שרי, ביצת עיין וכל פעם עוד משהו.
מצאתי עגבניות שרי מאוד מתוקות ואם הולכים לגן שעשועים אני עושה לה שקית לנשנש וזה עושה פלאים לעצירות.

הגננת המדהימה של ביתי אכלה איתה בהתחלה את האוכל הנטול גלוטן, הלחם והכל ובכך עודדה אותה ועזרה לה להיכנס לעניין.

לאט לאט זה יסתדר, אשמח לתת לך מתכונים..

בפורום הזה תמצאי את כל התמיכה מכל האמהות שמתמודדות פה מידי יום.
 

happy end

New member
תודה על התשובה המפורטת

אנחנו מטופלים במרככים מאז שהילדה היתה בת חצי שנה. מקבלת נורמלקס פעמיים ביום כבר קרוב לשנתיים ובכל זאת היציאות הם נדירות (פעם ב-4-5 ימים).
האם אצלך יש שיפור בעצירות מאז התחלת האוכל המיוחד? אני חוששת שאצלנו הבעיה גם פסיכולוגית ולא רק פיזיולוגית אחרי שנים של עצירות.

לגבי האוכל- חצי מהדברים שרשמת היא לא מוכנה לאכול- פסטה אוהבת בלי רוטב, בטטה בשום אופן לא וכו'..
עגבניות לשמחתי מאד אוהבת אבל זה לא ממש עוזר למצב, ופנקייקס מוכנה לאכול לעיתים רחוקות (אשמח אם תשלחי לי את המתכון שלך, אולי הוא יותר טעים משלנו).
גם הגננת שלנו אוכלת עם הילדונת אבל זה לא משתפר. היא איתנה בדעתה לא לאכול את האוכל המיוחד. אני מקווה שירשו לנו להביא משהו חלופי.

תודה רבה על העידוד, מקווה בקרוב לראות שיפור במצב.
 

שרית102030

New member
הבת שלי ישבה מול האוכל הזה

במשך שבועיים אחרי האבחון ולא נגעה בו. אחרי שטעמתי פעם אחת הייתי בהלם שזה מה שהם חושבים שמישהו צריך לאכול.... האוכל היה תפל ויבש.
יום אחרי כבר הבאתי לה אוכל מהבית ומאותו הרגע היא התחילה לאכול. הייתי שולחת כל יום קופסא עם אוכל שהיא בחרה מכמה אפשרויות שהצעתי לה...
לא ניסיתי להתאים את האוכל למה שיש בגן. הקופסא שלה נהפכה לאטרקציה. כל הילדים היו באים לראות מה היא קיבלה באותו היום.

מקווה שתמצאו פתרון שמתאים לכם ושהילדה תרגיש יותר טוב מהר...

והכי חשוב שיהיה happy end ...
 

happy end

New member
תודה ושוב תודה

כנראה שבאמת הקייטרינג הזה מגעיל ביותר כי עד לאבחוןהיא אכלה נהדר בגן. אני באמת אשלח לה אחרי החופש אוכל ביתי בתקווה שזה יפתור את המשבר.

שמחה לשמוע שבגן של בתך השונות דוקא גרמה לה להיות יותר אטרקטיבית ומענינת בעיני הילדים.

שיהיה חג שמח
 

2 אנה

New member
הגיוני שההסתגלות קשה

גם לי היה קשה ביום אחד לשנות הרגלי אכילה ולוותר לחלוטין על גלוטן.
ההסתגלות ללחם נטול היא הקשה ביותר לדעתי.
אצלנו נמצא לבסוף, אחרי נסיונות וזמן רב לחם אהוב - חלה של יניב צמח, שף ללא גלוטן.
בינתיים תנסי להצמד למאכלים שהיא אהבה לפני איבחון הצליאק, מאכלים שטעימים כמעט לכולם -
שניצלים, אורז, קציצות, מעדני חלב, תירס, ביצים, לביבות גבינה מתוקות (התגלה כהצלחה מסחררת), פשטידת תירס (הייתה תקופה שהיא "חיה" על זה)
פסטרמה וכו'. מאכלים שניתן לאכול ללא לחם. אגב לחם מטוגן מקל על ההסתגלות ללחם.
לא הייתי מתייעצת עם פסיכולוג עדיין.
חכי עוד קצת.
גם הצליאקית שלי בררנית. הייתה לפני ונשארה גם אחרי. לאט לאט תמצאו את הדברים הנטולים שהיא אוהבת.
בינתיים לא נורא להוריד לחם ועוגות.
לגבי אכילה בגן - אני שולחת לה כבר 3 שנים אוכל מהבית. בהתחלה ניסיתי להתאים לאוכל המוגש בגן - שניצלים ביום של השניצלים וכו'
לאחר תקופה הבנו שהיא התרגלה לאכול אוכל שונה מהשאר וכבר לא מפריע לה. להפך - הילדים האחרים רוצים גם הם אוכל מהבית, של אמא.
יש ילדה אחת ללא צליאק שממאלצת את אמא שלה לשלוח לה אוכל מהבית לאחר שהכירה את הצליאקית.
חג שמח.
 

ruthkap

New member
גם ביתי בת 3.3 ועם עצירויות נוראיות

הי. אנחנו 4 חודשים בתוך סיפור הנטול גלוטן. למזלי הילדה כן מתרגלת להרבה דברים (אחרי הרבה ניסיונות כושלים) אבל בלחם היא לא נוגעת
מצאתי כמה תחליפים דומים ובהם משתמשת - לדוגמא: פסטה מאורז מלא בלבד, תחתיות פיצה של בראל (טעם דומה למדי למקור), שלחו לי מחו"ל מיקס של פנקייקים, אני מכינה לה עוגות שוקולד עם קמח תמי וציפוי והגדולה טורפת את זה וגם היא רוצה
וגם כמוך מפצה עם הרבה ממתקים מותרים (במיוחד בפסח עכשיו)
אבל עדיין אין מספיק שיפור בעצירויות. רק עכשיו בליל הסדר סגרנו 4 ימים בלי יציאה ולמחרת סוף סוף היתה יציאה ואז גם נפתח התאבון. במילה אחת - סיוט
יש לי תור לגסטרו בעוד חודש בדיוק מהיום לשאול באמת אית יתכן שאין מצב בעצירויות אם כי לדעתי זה כבר פסיכולוגי. הפחד מיציאות אחרי תקופה של עצירות, זה כבר טבוע בה
בגלל שהגדולה שלי היתה בעייתית עם אוכל ואני הייתי היסטרית על זה ובלי תוצאות, הפעם אני משדרת חוסר אכפתיות אם תאכל או לא תאכל אבל אצלי יש עדיין גיבוי של מטרנה למקרי חירום
בינתיים זה עוזר, בסה"כ היא אוכלת יפה. הרבה חביתות, פיצות, פסטות, מרקים עם עוף
היא עדיין בגן פרטי והגננת משתפת פעולה כך שהיא באמת אוכלת כמו כולם ואני בחרדות גדולות משנה הבאה שיהיה לה אוכל שונה והיא תרגיש שונה.
דיברתי פעם עם אולגה רז הדיאטנית וסיפרתי לה כמה אני מנסה שלילדה יהיה בדיוק כמו לאחרים, היא אמרה לי משהו אחד חכם - שאין לי ברירה, הילדה אכן שונה ! ולא נורא אם מידי פעם תרגיש שונה ונסביר לה....הרי חיים שלמים לפניה בשונות הזו
ועכשיו להמלצה
ניסית טבלה ? בעבר הכנתי טבלה, הבאתי תמונות של אוכל
שמנו בכל יום מה שהילדה בחרה לשים
וכך כל אחה"צ היא ניגשה לטבלה וראתה שביום שני יש לחם מטוגן (כמובן לחם נטול גלוטן שופרסל עובד אצלנו הכי טוב), ביום שלישי מקושקשת עם גבינה צהובה וכד'
כך זה היה בשליטה של הילדה והיא מאוד נהנתה מיזה
טבלה נוספת שעשינו....
דף "מה ניסיתי לאכול היום" על כל דבר חדש שניסתה לטעום, גם אם לא אכלה אבל העיקר טעמה..קיבלה מדבקה. אחרי X מדבקות בחרה פרס
 

כמי22

New member
אמרו כבר חברותי

כמעט הכל למעלה. מנסיון תני לה מה שהיא רוצה לאכול את תראי שהיא אוכלת די הרבה בסוף היום.
אם היא אוכלת שניצל ואורז זה מעולה, הבן שלי אכל שנה שלמה רק שניצל וציפס כשהיה קטן, החלטתי שאני לא נכנסת למאבקי כוח בענייני אוכל. היום הוא אוכל הכל.
ילדים קולטים את התגובות שלנו ופועלים לפיהם. ככל שתרפי תראי שהיא תאכל יותר.
חשוב להבין, לילדים יש קיבה קטנה וכמויות האוכל שאנחנו רוצים להעמיס עליהם (רק מתוך רצון טוב) הם לא הגיוניות.
קחי אותה גם לאכול בחוץ לפעמים, היא תפתח למאכלים אחרים ותבקש ממך להכין לה בבית.
טיפ נוסף, ילדים מאוד אוהבים ריח של בישול ואפיה, אם תאפי לחמניות מיד פעם, היא תאהב בסופו של דבר.
תשימי תמיד דברי אוכל אחרים על השולחן במשך הזמן היא תרצה לאכול כמו אבא ואמא.
גם אנחנו הבאנו אוכל מוכן שלנו לגן, מוכרחה לציין שהבן שלי לא אכל טוב כל כך בגן, אבל כשהגענו הביתה, הכנתי משהו והא אכל מצויין.
אל ייאוש התגובה היא נורמלית לחלוטין גם של חברים שלנו שהם לא צלאקים.
 

daniela21

New member
ניסיון לעזור

המון נקודות עולות לי לראש מקריאת ההודעה שלך וכדי שאתייחס כמעט לכולן, אעזר בחלוקה לנושאים.

* בראש ובראשונה צריך להבין שביתך ילדה צעירה עם ניסיון חיים קצר שסביר להניח שבמרבית חייה, הזכורים לה, קיימת ההתנייה שאוכל=סבל. התנייה כזו כנראה מושרשת היטב ויקח הרבה זמן והמון סבלנות, כדי לראות שיפור. לחץ ותסכול רק יעכבו את השגת המטרה.
לפעמים לילדים שסובלים מעצירות יש גם תופעות נלוות, כפיסורה ואז כל יציאה הופכת לכואבת מאד > מנסים להימנע (גם אם בצורה לא מודעת) מעשיית צרכים וכך המצב רק הולך ומחריף. אבל גם אם אין פיסורה, יציאה אחת לכמה ימים סביר להניח שלא נעימה/מכאיבה. מה עושים? אפשר להתייעץ עם רופא, אבל הסבירות הוא שהרופא יציע הוספה של פגלקס (סיבים מסיסים שמעלים את נפח הצואה ובכך פותרים עצירות, ללא התרגלות ותלות של המעי. לא מדובר במשלשלים), או כמה ימים כף של שמן פראפין, כדי לסייע לצואה להיות יותר רכה ו"להחליק" מהר יותר. את זה הייתי עושה כשלב ראשון, כדי לשבור את הכאב הפיזי שאליו מתלווים כל הבעיות הרגשיות, המובנות מאד. אחרי תקופה שהיציאות יסתדרו ולא יכאיבו, יתחוללו גם השינויים הבאים בתור.
* בהנחה שהדברים הסתדרו, אבל אפשר גם במקביל, צריך להבין שככל שעושים יותר עניין מאוכל, הרתיעה ממנו גוברת. ולמה? מכמה סיבות: א. יכול להיות שבתך מרגישה את הלחץ והתסכול מצידך ומצד הסובבים אותה והתוצאה של המצב כמובן שלילית. ב. גם עבור ילדים "בריאים", הורים שעושים ענין גדול מהאכלה, יוצרים אצל הילד תחושה שיש לו כח רב בידיים - אפשר להכריח אותו לעשות הרבה דברים, אבל לא לאכול (או לעשות קקי), שני אלו בשליטה הבלעדית שלו ומכאן קצרה הדרך לפתח הפרעת אכילה,אכילה סלקטיבית, או לקבל חיזוקים חיוביים מההורים בדרכים שליליות. יש עוד לא מעט סיבות,אבל נסתפק בשתי אלו.

אז מה כן אפשר לעשות? להרפות. לא לדבר על זה ב-כ-ל-ל. לא להציע ולא כלום. את רק צריכה לדאוג שהמבחר יהיה נגיש,אבל מעבר לכך כלום. כך למשל, לחתוך קערה יפה של פירות ולהניח במרכז השולחן. אם היא רוצה - שתאכל אם לא - לא. אל תשכחי שבתך צריכה להתיידד מחדש עם האוכל, זה לא יקרה כל כך מהר ואל דאגה, גם אם בהתחלה היא תרד במשקל, היא לא תגיע למצב הרעבה.
עוד כמה טיפים בנושא האוכל:
* אם את רואה שבתך יורדת במשקל ומגיעה למצב גופני לא טוב - נסי להוסיף פדיאשור. הטעם השוקולדי של המוצר מעולה (לדעתי) וזה גם נטול גלוטן ולקטוז. המילקשייק מהווה השלמה תזונתית וקלורית ולא מכביד על הבטן כמו מילקשייק "אמיתי". זה מרגיש יותר כמו שוקו קר וטעים ואגב, זה מעולה למצבי עצירות.
*בדיקות דם - לפעמים אנמיה, במיוחד של B12 גורמת לחוסר תיאבון. חשוב להעריך את מצבה התזונתי.
*אטרקטיביות של האוכל - אוכל צבעוני שמוגש בצורה מעוררת תאבון ומריח נפלא - מזרז תיאבון. אם אצלנו המבוגרים זה חשוב, תארי לך כמה משמעותי זה לילדים, שיכולים לפסול מאכלים רק היא "יש להם צבע לא יפה"/"צורה מכוערת"/"ריח של X".
* הציעי לה לעזור לך במטבח. אמרי לה שאת רוצה להכין הערב פיצה לכל המשפחה ואם מתחשק לה לעזור לך. תכינו פיצות יפות ותגישו למשפחה. יתכן מאד שאם לא תלחיצו, היא מיוזמתה תרצה לטעום את שהכינה. כנ"ל לגבי הכנת עוגיות, עוגות, לחמניות וכדומה.
* ואולי הייתי צריכה להתחיל מזה: תני לה בהתחלה לאכול מה שהיא אוהבת. היא אוהבת שניצל ואורז? סבבה, שתאכל רק שניצל ואורז. אני יכולה לספר לך על ילדים שהיו כל כך בררנים באוכל וגדלו להיות אנשים עם תפריט עשיר וכרס.. מכירה לא מעט כאלו.
שיהיה בהצלחה וחג שמח!
 

happy end

New member
מודה מאד לך ולכל המגיבים

על כל התמיכה והעצות.
מתייחסת כאן לגבי חלק מהנוקודת שהועלו:
לגבי העציריות- לא ציינתי אבל הילדה מטופלת פעמיים ביום עם נורמלקס (מקביל לפגלקס) ובכל זאת יש לה יציאה רק פעם בארבע ימים. אני אכן חושבת שמדובר גם בתגובה פסיכולוגית כי היו בעבר כאבים ופיסורה. חלק מהבעית האוכל נובעת לדעתי מכך שהקיבה לא מתרוקנת ולכן אין תאבון. אנחנו מטופלים אצל רופאת גסטרו מצוינת כבר שנתיים אני אמורה לחזור להתיעצות אליה עוד כחודשיים.

קבעתי תור לדיאטנית שמבינה בצליאק לחודש הבא. הייתי כבר אצל מישהי אחרת והיה פשוט בזיון,אני ידעתי יותר ממנה. מקווה שהפעם הייעוץ יהיה מקצועי יותר.

נסיתי להכין עם הילדה טבלה של אוכל, לא כל כך הלך. היא ביקשה לאכול כל יום את אותו דבר וכך למעשה היא מתנהלת בבית. ארוחת הבוקר שלה בשנתיים האחרונות כוללת ביצה, קוטג' ובעבר גם לחם (אני כבר לא יכולה לראות את הביצה הזו, אבל זו אני).

אפיה ביתית- נסיתי לאפות איתה חלות ועוגה והיא לא היתה מוכנה לטעום את התוצרים.כמו כן את רוב המאכלים שהצעתם כמו פיצות, פשטידות, עוגיות, היא פשוט לא אוהבת. גם שניצל עם תירס נדחה בשנייה שהיא גילתה שבטבעול יש תירס.

צודקים כולכם שכתבתם לי להרפות. אכן אני מרגישה שנוצר לחץ סביב האוכל, בעיקר כי הגננות בגן מודאגות כי היא לא נוגעת בארוחת הצהריים. בעבר היא אכלה נהדר וכנראה שהשינוי הקיצוני היה קשה לכולם.
אני מאד מקווה שיאשרו לי להביא לה אוכל מהבית ושהמצב ישתפר.
היתה לי כבר שיחה עם מנהלת הגן בה ביקשתי שלא לדבר איתי על אוכל מול הילדה, לא לרחם ולתת לה מהאורז של כולם (כן, כבר קרה! רתחתי מכעס כשגיליתי על המחדל) ולא להפוך את זה לאישיו בגן.
אני אכן אנסה לזרום איתה ולשלוח איתה כל יום שניצל ואורז, לגבי הפדישאור זו גם בהחלט אופציה שאני אנסה....

לא פשוט להסתגל למצב החדש הזה (קשה לי במיוחד "לחנך" את הסביבה כולל העובדות הגן, הורים של חברים ואפילו קרובי משפחה
). אני מאד מקווה שיהיה שיפור אחרי שנתחיל במדיניות של התעלמות מהנושא. שוב מודה לכולם על העצות ועל כך שנתתם לי להרגיש שאני לא לבד עם הבעיה הזו.
 

2 אנה

New member
לגבי העצירויות

לצערי לא יכולה להרגיע אותך לחלוטין.
גם אצל הבת שלי היו עצירויות קשות. גם אנחנו טיפלנו בנורמלקס.
עם הגיל והשנים של אכילה ללא גלוטן המצב השתפר.
אבל גם עכשיו - 3 שנים אחרי - עדיין יש עצירויות. אנחנו מגדירים ומאבחנים את זה אחרת - התאפקויות.
ממש רואים ומרגישים את ההתאפקות שלה. מאוד קשה לצפות במאבק הזה שלה עם "הקקי" מאוד קשה לא להכנס להסטריה.
אני בטוחה שחלק משמעותי בסיפור הזה נפשי.
ביררתי על אופציות לטיפול בנושא אבל לא הייתי שלמה איתן ולא התחלתי.
יש תקופות טובות יותר וטובות פחות סביב הנושא.
בעיקר מנסים להרפות. מזכירים לה בעדינות. מעודדים אותה כשמצליח.
אשמח לשמוע עצות בנושא.
 

happy end

New member
לצערי אין לי הרבה עצות

בשנה שעברה עוד ביקשתי מהגננות להודיע לי כל יום אם היא עשתה קקי או לא, השנה הפסקתי. עברנו גמילה לא פשוטה מחיתול כשבשלב מסוים אפילו החזרתי לה את החיתול כי הרגשתי שהגמילה מחריפה את הבעיה, לקחו מספר חודשים עד שהסכימה לעשות באסלה.

כבר כמעט שנה שאנחנו לא מדברים על הנושא בפני הילדה בכלל. במידה ואני רואה שהרבה זמן היא בלי יציאה אני מעלה את מינון הנורמלקס. גם רופאת הגסטרו שלנו רמזה שיתכן שהבעיה איננה רק פיזיולוגית. בביקור הבא שלנו אני אבקש ממנה המלצה על פסיכולוג ילדים שמתמחה בנושא.

מרגיז אותי שלקח כל כך הרבה זמן עד שהילדה אובחנה, היא היתה תינוקת כשהתחילו העציריות ואף אחד מהרופאים שאלהם הלכתי (כולל מספר רופאי גסטרו ילדים ידועים מאד) לא חשב בכלל לבדוק צליאק! עצוב לי לחשוב שהיה אפשר למנוע את כל הסבל הזה.
אני מאד מקווה שהשינוי בתזונה יגרום לשיפור.
מבטיחה לעדכן כאן בהמשך, תודה על ששיתפת אותי במה שעובר עליכם.
 

עדילי39

New member
הערה קטנה- לא חייב להציג את המילה דיאטה לילדה

בת 3.5 , כמובן שאיננני יודעת אם את אומרת לה כך ובטוחה שקשה לך כפי שלי היה קצת קשה לקבל זאת אך מיד התאפסתי על עצמי .
אפשר להגיד לה לאכול את האוכל שלא יעשה לך כאבי בטן או משהו בדומה לזה ולא להעצים את נושא האוכל למרות שהוא אכן החלק העיקרי בצליאק .
אני אומרת לביתי בת ה 9 : איזה מזל שאפשר לפתור את כאבי הבטן בתזונה ולא ע'י תרופות לכל החיים .
לא בטוח שזה יעבוד על ילדה בת 3.5 , אבל אני בטוחה שיש דרך נוספת להגיע אליה וממליצה להתייעץ עם הדיאטנית איך עושים זאת , הילדה בגיל התפתחות ולא אמורה לרדת במשקל
שיהיה לכם חג שמח
 

happy end

New member
לא הזכרתי לפני הילדה את המילה "דיאטה".

הסברתי לה כמוך, שיש לה כאבי בטן כי הגוף שלה רגיש לגלוטן. בסביבתנו יש הרבה ילדים שאלרגים למאכלים שונים ולכן היה לי נוח להסביר בדוגמאות של-X אסור מאכלים עם אגוזים כי זה מסוכן עבורו, ל-Y אסור לאכול ביצים כי זה גורם לה לפריחה והקאות ולך אסור גלוטן כי זה גורם לגוף שלך להרגיש רע מאד וגורם לכאבי בטן.

כפי שכתבתי למעלה הייתי אצל דיאטנית אחת שכל תרומתה היתה לכתוב לי "לחם מיוחד" בכל מקום שבו היה מצוין לחם רגיל. מקווה שהדיאטנית החדשה תהיה יותר מוצלחת.

תודה על התגובה וחג שמח.
 
למעלה