מומחה לקנונית הסדר העולמי
Well-known member
עיצה חכמה
עיצה חכמה
גבר או מקבלים הבטחת הכנסה ועבודות שהשתיקה יפה להן, יעני אז מחזיקים פרונט של רכלניםאולי קיבלו דירה בירושה בת"א מסבתא שמתה הם גרים בחלק אחד ומשכירים את השני,
אולי עובדים במגזר הציבורי מעט שעות,
הרי היתרון לרכלנות זה שאתה יודע מה קורה לפחות מעל לפני השטח,
וזה עוזר לך למצוא ג'וב מתאים ונוח.
ברכה מעולם לא התנצלהקנוניה מצטט מתוך תת-שיר
שמסביר שככל שהאדם עסוק בעצמו ואהוביו
אין לו זמן או רצון להתעסק בחוץ
קל לגלות את זה למשל בזמן טרגדיה.
אבל השיר המרכזי מדבר על הקורונה
זה אקטואלי מאוד
לא צריך ללכת לשום מקום של משוררים
כאן כולם אמונים על אקטואליה
דרכי קנוניה אולי אומר שאין לקולגות מוח.
אז הטענה שם שבמקום למצוא יתרונות
כמו שלאהבות פוטנציאליות אין לאן לברוח
ורובן זקוקות לאוזן קשבת במקרה החסוד
אנשים מתעלמים ומתנהגים כתמול שלשום
מפספסים סיכוי טוב לשנות משהו אצלם
שלרבים זה שעות רבות על ספה טיפולית
אולי פשוט לא רוצים להגיע ?
(עלה רק עכשיו)
עשה לה הנשמה מפה לפהברכה מעולם לא התנצלה
לאף אחד
היא כידוע הייתה הקשוחה של השכונה
הבוררת של העבריינים הכי גדולים
הם היו יושבים מולה רועדים
היא הייתה מעשנת כבדה
שותה עראק עם וויסקי
תוקעת גרפסים אפילו שהיא אישה
מילה שלה הייתה מילה
אבל יום אחד שהשמש התחילה לזרוח
מרחוק ראו אותו מגיע על סוסו לבן
כובע בוקרים צמד טומיגאנים ומגפיים
הכל כמו שצריך
למעלה למעלה חגו הקונדורים
צופים למטה במחזה חגו חגו
הוא דפק חזק על הדלת
היא פתחה
והתעלפה
המזל שלהם שהם במרכז הארץלפתע נוחתת מגפה
אף פעם אין זמן לזה
ואין מה לעשות איתה חוץ מהיסוסים;
להבריח כסף לחו"ל ? להתפרע בהוצאות כי זה הסוף ?
להתחתן ? לעשות ילד ? להתחבא ? להשמר ? להדבק ?
אוכלים דאגות, היסוסים, משבר אמון
בחיים
כשפרצה הקורונה כולם היו מופתעים
למרות שמחלות הן דבר נפוץ, תל אביבי
מתקשה להאמין כשהן נופלות עליו
ממש כמו עם מלחמות
פתאום אופס, זה קורה
בת"א אומרים שזה טיפשי מידי
כל הענין של מלחמה מסוג כלשהו,
וקובעים שזה לא ימשך הרבה זמן.
אבל, זה לא מונע ממגפה להמשך
כמה זמן שהיא צריכה, וזה הרבה זמן,
אך בת"א ממשיכים להאמין שהענין טיפשי
וכך מוגנים.
בת"א פשוט חושבים על עצמם,
ומגפה היא לא לפי מידתם,
אין זמן להתעסק במגבלותיה
לעומת האהבות שלנו, ההרגלים, השגרות וההנאות,
שזה מה שאנחנו בת"א.
קלקולי מגפה לא מעניננו
עמישראל התחבר לת"א והחליט ש
מגפה או מלחמה זה לא דבר ממשי,
אבל אלה נמשכים
נכנסים מחלום רע לחלום רע,
ורק האדם חולף.
בוכים קצת, יש גם הרבה
אבל זה בדר"כ לא בת"א
תל אביבים חושבים שהכל אפשרי עבורם
אין מקום להפרעות כמו מגפה
אז המשיכו לעשות עסקים,
תכננו נסיעות, והחזיקו בדעתם.
לא העלו בדעתם שקורונה מבטלת את כל זה.
הם בני חורין! וכל זמן שיש קורונה, הם לא.
וזה לא יעלה על הדעת...
עכשיו יש עוד גל קורונה,
זמן לאהבה בימי מצור, ו
פיספוס
התרגלו כבר לקורונה, ואין מגבלות,
אז האהבות בורחות
יש רק מה ש"אני" אוהב
שוב ושוב
לא כרגיל ולא נעליים. במלחמת המפרץ 1 כולם ברחו מת"א..לפתע נוחתת מגפה
אף פעם אין זמן לזה
ואין מה לעשות איתה חוץ מהיסוסים;
להבריח כסף לחו"ל ? להתפרע בהוצאות כי זה הסוף ?
להתחתן ? לעשות ילד ? להתחבא ? להשמר ? להדבק ?
אוכלים דאגות, היסוסים, משבר אמון
בחיים
כשפרצה הקורונה כולם היו מופתעים
למרות שמחלות הן דבר נפוץ, תל אביבי
מתקשה להאמין כשהן נופלות עליו
ממש כמו עם מלחמות
פתאום אופס, זה קורה
בת"א אומרים שזה טיפשי מידי
כל הענין של מלחמה מסוג כלשהו,
וקובעים שזה לא ימשך הרבה זמן.
אבל, זה לא מונע ממגפה להמשך
כמה זמן שהיא צריכה, וזה הרבה זמן,
אך בת"א ממשיכים להאמין שהענין טיפשי
וכך מוגנים.
בת"א פשוט חושבים על עצמם,
ומגפה היא לא לפי מידתם,
אין זמן להתעסק במגבלותיה
לעומת האהבות שלנו, ההרגלים, השגרות וההנאות,
שזה מה שאנחנו בת"א.
קלקולי מגפה לא מעניננו
עמישראל התחבר לת"א והחליט ש
מגפה או מלחמה זה לא דבר ממשי,
אבל אלה נמשכים
נכנסים מחלום רע לחלום רע,
ורק האדם חולף.
בוכים קצת, יש גם הרבה
אבל זה בדר"כ לא בת"א
תל אביבים חושבים שהכל אפשרי עבורם
אין מקום להפרעות כמו מגפה
אז המשיכו לעשות עסקים,
תכננו נסיעות, והחזיקו בדעתם.
לא העלו בדעתם שקורונה מבטלת את כל זה.
הם בני חורין! וכל זמן שיש קורונה, הם לא.
וזה לא יעלה על הדעת...
עכשיו יש עוד גל קורונה,
זמן לאהבה בימי מצור, ו
פיספוס
התרגלו כבר לקורונה, ואין מגבלות,
אז האהבות בורחות
יש רק מה ש"אני" אוהב
שוב ושוב
בוודאי שכן. תזכורת: ת"א היתה אז "איזור א'." היה צריך לרוץ למקלטים באמצע הלילה לשעה שעתיים עד שיחזלשו.במלחמה 1991 נפלו טילים ענקיים על ת"א והסביבה אבל לא היה לאנשים לאן לברוח, בכל אופן לא לאנשים שהכרתי, אז עלינו לגג עם בקבוק וודקה דגים ומללפונים וצפינו בנפילות, אמרנו "אם ללכת אז ללכת כמו גדולים מהחיים"
היו חדרים מצופים בניילון וסלוטייפ, זה היו ההנחיות, ויכולת לבחור אם להאמין לשטות או לקחת בבקבוק וודקה ולטפל בנושא. היו עריקים אבל כאלה שהתקשו להאמין שזה הסוף ורק עוד קצת הכל יחזור להיות מה שהיה. נוח יותר להתמסר לסוף מלהתייסר בציפיה לעתיד טוב יותר שלא הגיע כי עכשיו נמצאים תחת אותו איום ואף אחד לא בורח. סתם התעייפו מריצות, היסטריים.בוודאי שכן. תזכורת: ת"א היתה אז "איזור א'." היה צריך לרוץ למקלטים באמצע הלילה לשעה שעתיים עד שיחזלשו.
לאנשים נשבר והם עזבו את תל אביב כדי שיוכלו לחזור לישון מהר יותר.
ראש העיר דאז צ'יץ קרא לעוזבים "עריקים".
זו הייתה המגפה של המגפותלפתע נוחתת מגפה
אף פעם אין זמן לזה
ואין מה לעשות איתה חוץ מהיסוסים;
להבריח כסף לחו"ל ? להתפרע בהוצאות כי זה הסוף ?
להתחתן ? לעשות ילד ? להתחבא ? להשמר ? להדבק ?
אוכלים דאגות, היסוסים, משבר אמון
בחיים
כשפרצה הקורונה כולם היו מופתעים
למרות שמחלות הן דבר נפוץ, תל אביבי
מתקשה להאמין כשהן נופלות עליו
ממש כמו עם מלחמות
פתאום אופס, זה קורה
בת"א אומרים שזה טיפשי מידי
כל הענין של מלחמה מסוג כלשהו,
וקובעים שזה לא ימשך הרבה זמן.
אבל, זה לא מונע ממגפה להמשך
כמה זמן שהיא צריכה, וזה הרבה זמן,
אך בת"א ממשיכים להאמין שהענין טיפשי
וכך מוגנים.
בת"א פשוט חושבים על עצמם,
ומגפה היא לא לפי מידתם,
אין זמן להתעסק במגבלותיה
לעומת האהבות שלנו, ההרגלים, השגרות וההנאות,
שזה מה שאנחנו בת"א.
קלקולי מגפה לא מעניננו
עמישראל התחבר לת"א והחליט ש
מגפה או מלחמה זה לא דבר ממשי,
אבל אלה נמשכים
נכנסים מחלום רע לחלום רע,
ורק האדם חולף.
בוכים קצת, יש גם הרבה
אבל זה בדר"כ לא בת"א
תל אביבים חושבים שהכל אפשרי עבורם
אין מקום להפרעות כמו מגפה
אז המשיכו לעשות עסקים,
תכננו נסיעות, והחזיקו בדעתם.
לא העלו בדעתם שקורונה מבטלת את כל זה.
הם בני חורין! וכל זמן שיש קורונה, הם לא.
וזה לא יעלה על הדעת...
עכשיו יש עוד גל קורונה,
זמן לאהבה בימי מצור, ו
פיספוס
התרגלו כבר לקורונה, ואין מגבלות,
אז האהבות בורחות
יש רק מה ש"אני" אוהב
שוב ושוב
אם ברכה היתה חיה באמריקהזו הייתה המגפה של המגפות
כי מתוך החיידיקים יצאו המכשפות
כאלה קטנות שרק אלוהים יכל לראות
הוא קרא להן לעלות למעלה
לתת לתל אביבים להמשיך לחגוג
אבל ברכה אמרה עד כאן
אני לא מוכנה שיסבלו
זה בגלל שתל אביבי אחד פרץ לה לקופה
וברכה פתאום הייתה עניה
ואלוהים אמר לה ברכה אני איתך
וכולם ברחוב הריעו לה
והיא חייכה כמו מדונה
כשברכה באה לחנות כלי הנשק באמריקהאם ברכה היתה חיה באמריקה
היא היתה מחזיקה דבל שוטגן מאחורי הקופה
ומרססת את החרא שבא לשדוד אותה
היתה מציירת לעצמה שפם
הופכת ליוניסקס
ורצה לנשיאות ארה"ב
כן התכונה הזאת של ברכה להיותכשברכה באה לחנות כלי הנשק באמריקה
היא נכנסה בצעדים גדולים
עם כובע שמוט וצמד אקדחים משני הצדדים
תן לי דבל שוטגן היא רעמה על המוכר
והוא בידיים רועדות פתח את המגרה
שם לה אותו בקופסה הוסיף קליעים
ואז כרע על ברכו הושיט לה את הכלי וגם טבעת
ושאל התנשאי לי?
עוף לי מהעיניים היא רעמה
יש לי רק אחד והוא מחכה לי
אלברט קוראים לו היא אמרה
האלבטרוסים ירדו מהשמיים בדממה
היא עלתה על גבם והם טסו לביתם
אלברט חיכה לה בחוץ עם גופיה לבנה צחורה
היא חיבק אותה ורק אז היא הכינה לו את החביתה שלה הוא חיכה
ברכה בצעירותה הייתה דוגמנית של שאנלכן התכונה הזאת של ברכה להיות
נונשלנט ובמקביל כנועה
מרגשת בכל הסיפורים
אבל ההתמודדות שלה בלי פוזות
בטוח היתה עם הקורונה
ימים היא דפקה מוכטות ירוקות
ולא התקרבו אליה
כשחזרה לקטע כולם אמרו
ברוך מרפא חולים
ואלברט השתטח על הרצפה
כדי שהיא תוכל לעמוד עליו
ולברך את המברכים בניפנוף ידיים לצדדים
תמיד היתה לה נטיה להיסטריה
ברכה מצטיירת כמו אחת עם לב ילדהברכה בצעירותה הייתה דוגמנית של שאנל
היא הייתה בעצם הצרפתיה מבית הקפה בסמטה
הייתה לה את השמלה השחורה הקטנה
אבל היא אף פעם לא התאפרה
כי בתל אביב חם והכל נוזל מהפנים
אז כן היו לה צמד אקדחים
והיא הייתה קשוחה ופרועה
אבל בפנים היה לה
לב של גמד
בעצם לב של ילדה קטנה
יום אחד צלצל לי הטלפוןברכה מצטיירת כמו אחת עם לב ילדה
היתה צריכה להשאר בצרפת
יכלה לתת פייט לבריג'ט ברדו
למרות שגם בריג'ט הפכה למזנתרופית
ושומרת אמונים רק לאחד
כלב או חתול או חיה כלשהי
אכלתי עכשיו כרוב אדום במיונז
הדבר הזה תמיד גורם לי סחרחורת
זה לא קשור לברכה
אבל חשבתי שנכון להזכיר את זה
אין לי ברכה שתעשה לי קומפרסים בבטן
אם יש דבר כזה בכלל
ניתן לטבע לעשות את שלו
וענונו היה לחוץ על אשהיום אחד צלצל לי הטלפון
קומוסבה היא שאלה
הייתה כזאת זוהרת
אחת בלי מסקרה בלי איפור
את כל זה ראיתי לא מולי
אלא בראש שלי
הרגשתי צמד אקדחים מאחורי הראש
זו הייתה השולפת
אתה רק שלי ולא שלה היא אמרה
כן נכון אמרתי והסתובבתי
היא חייכה אלי ונעלמה עם צעיף בורדו מתרוצץ
למחרת הגעתי למכולת לקנות לחם וגבינה
ושם מהתיק שלה הוא בצבץ
הצעיף שהתרוצץ
כשאלברט קיבל את המיליוןוענונו היה לחוץ על אשה
מכר את כל סודות הגרעין
ופתאום, התאהב
הוא משחזר פריטי לבוש ומראה
היא כבר לא שם
רק הזכרון
בלית ברירה מצא את ג'יזס
עליו נכתב השיר ים של ברבוניות בעיני
ליבי קורא שובי אלי
כשאלברט קיבל את המיליון
ליבו גבה
הוא קנה מרצדס חמושה משורינת
ולבש הוט קוטור מכיכר המדינה
כולן השתגעו עליו
הוא נפנף בשפמו השחור הדקיק
ובנעלי הלכה השפיציות שלו
מכנסיים צמודות ושרשרת
אצלי אין צחצחים ברכה אמרה לו
לך תזרוק הכל לפח ותלמד פיזיקה גרעינית
אלברט בכה זה לא עזר לו
היא שלפה את הימני והניחה ידה על השמאלי
הוא הבין את הרמז
ואז ירדו האלבטרוסים מהשמיים ו
חגו מעל ראשו דקה דקותיים
וכשחגו שוב למעלה
הוא נשאר למטה
אלברט איינשטיין זו הברכה שקבלה האנושות
והכל בזכות ברכה!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.