בשבילך

בשבילך

בדרך חזרה, מהדלת הפתוחה אל מול ערבות האבדון המושלגות נאלמתי דמותך קרועה בין רוחות הסתיו עיניי התכווצו לכדי סדק דמעות של חלב, שעווה ודם נפלתי כשקפאו נטיפי הקרח על לחיי כרעתי אל מפתן הדלת ומשם הושלכתי אל האדמה הקשה שמחוץ לביתי הרגשתי את חומה ורכותה של שלוות העלים שנשרו עם הרוח עת חלף לו הטוב ועבר כך סתם מן העולם נקרעתי כי לא ידעתי אז איך להבין איך ניצוץ של פריחה הבוקע מלמטה יכול להרים הרים ואותי אף הרים מן הכפור של שגרת העלים ובימים בהן מנשבת הרוח, מן העבר אל עבר עצמי יושב וחושב, בזרועותיו של מי את? ואז פורש כנפיים אל הרוח – וביניכם נכנס...
 

Angelos 1

New member
ממש כותב מוכשר ../images/Emo13.gif

למרות שבסוף נהייה צפוף קצת
 

vaselius

New member
אחלה פרומי ../images/Emo140.gif

יופי של כתיבה רגש עז כסערה אהבתי לקרוא אותך
 

פועמת

New member
../images/Emo20.gif

קראתי ותמונת הפינקס-עוף החול עלתה לי בראש... יפה!
 

שרית 114

New member
כל כך אהבתי

בדרך חזרה מהדלת הפתוחה...כל כך מבינה את הסיטואציה הזו.
 
כשאני מדמיין את עצמי מתענג...

על גבינה חדשה עוד בטרם מצאתי אותה אני מוביל את עצמי אליה. ככה גם אני מרגיש
 
למעלה