יאיר בן משה
New member
בשבח הרפורמה, או כיצד למנוע צרות.
מדוע נכחדו הדינוזאורוסים ? או כיצד למנוע את הכחדתנו אנו ? מאמר וותיק שכוחו עמו. אחת התאוריות המסבירות את העלמות הדינוזארוסים מעל פני כדור הארץ, אך המשך קיומם של בעלי חיים קדומים אחרים. "תולה את האשמה" במשך החיים רב השנים של יצורי הענק. בעלי חיים קטנים יותר, מחזור חייהם עמד על ימים מעטים או שנה קצרה. כך שבמשך תקופת חילופי האקלים וחדירת הקרח והקור שהחלה אט אט להשפיע על תנאי המחייה בכדור הארץ, הספיקו בעלי החיים הקטנים להחליף מאות ואלפי דורות. כך שהמוטציות הנוצרות בעת חילוף הדור, מסוגלות היו להתאים עצמן לתנאים המשתנים ולשרוד. לא כך ביצירי הענק. גודלם, ומשך חייהם הארוך, הביאו לכך שבמשך תקופת ההתקררות הוחלפו רק דורות מעטים יחסית, המוטציות המביאות לשרידות לא היה סיפק בידם להווצר בקצב המתאים וגזע בעלי חיים אלו נכחד. היום עקב השינויים הטכנולוגים המואצים, סביבת האדם משתנה במהירות. דבר שהיה נכון ומועיל אתמול, עשוי להוות מיותר היום, ומזיק מחר. ומכאן שהתאמת האדם לתנאים המשתנים חייבת להיות מהירה ומואצת. אלא, שאנו "סובלים" מאותה בעיה כמו הדינוזאורוס, גם אורך חיי האדם הנו רב שנים. ועל כן אין ביכולתנו להמתין להתאמה הנובעת מחילופי דורות ושינוי מוטציוני טבעי- "הדור הבא יידע לטפל במחשב ובפקס, להתגבר על הפגיעה באיכות הסביבה, או למנוע קרבות ומדון בין איש לרעהו". אנו חייבים לעשות זאת בעצמנו, מיידית, וללא השענות על האבולוציה של הטבע. כדי לא להיכחד כמו הדינוזארוסים בזמנם, עלינו להסתלק איפוא מאמירות כמו "ככה זה בני אדם", "כך מקובל אצלנו" וכדומה. עלינו לפעול בעוצמה לשינוי מותאם של תכונות האנוש ודרך ביטוי וסיפוק יצריו. שלב א' בנושא בוצע בעבר, כאשר בני האנוש יצרו מבנה תרבותי. שתרומתו היתה בכך שהטבע האנושי - חייתי, חדל להיות הגורם הראשון והיחיד לקביעת דרך החיים. אלא נוצרו חוקים ותקנות, שלטון וארגון אשר מבטיחים את הקיום והקידום האנושי. התרבות האנושית הביאה לכך שבני האדם הצליחו לשרוד ולהתפתח, האירגונים יצרו תשובות תואמות לצרכים המשתנים וכדומה. כך היה בעבר, אך במאה השנים האחרונות קצב הפיתוח הטכנולוגי והשינויים הסביבתיים הנו כה מהיר עד שתשובות המבנה התרבותי - ממסדי אינן "עומדת בקצב". הדבר בולט בנושאי דת, אך גם אנו החילוניים עמוסים בהרגלי תרבות ודעות מעכבות. בשלושת אלפי השנים האחרונות, התאמת הסוציולוגיה לתנאי הסביבה בוצעה בעיקר בגרף מדרגות, או שיני מסור. ההתאמה של החברה לסביבה הייתה בעיקרה בקפיצות ובמהפכות לסוגיהן. מהפכות הדת הביאו להתאמת מערכות מוסר ותרבות, ומהפכות חברתיות-כלכליות הביאו לשינוי שיטת השלטון והכלכלה. מהפכות אלו באו בדרך כלל כאשר גדשה סאת הייסורים של הציבור, לדוגמא, רק אחרי שקיצצו לעבדים גם את מנת התבן, החלו להשמע קולות מחאה ודרישת חופש. או רק אחרי ההרוג היהודי השלוש מאות, החליט שר זה או אחר שנכון לתת לצה"ל להיכנס לשכם. ומהפכות כדרכן כרוכות היו בסבל אנושי רב והרס ואף נסיגה עד להתאוששות. בעבר כאשר קצב ההתפתחות היה איטי, המהפכות היו מעטות יחסית, נאמר אחת לכמה מאות שנים, וניתן היה להתקיים בתקופות הביניים בין מהפכה אחת לבאה אחריה. אך היום כאמור קצב ההתפתחות הנו מהיר ביותר, ומכאן שזקוקים אנו לשינוי מבני כל עשור ואולי אף פחות מכך. אם נמשיך בדרך המהפכות הכואבות נסבול קשות ולמעשה נהרוס את חיינו. לכן חייב האדם לבצע שינויים יזומים רציפים לפני בוא הטרגדיה וללא אלימות ומהפכות ודם, על האדם לנסות ולראות קדימה, ולפעול לפני שפי גלילות לדוגמא מתאדה ויחד עמה תושבי אזור המרכז. לכן, אין טעם להמציא "דת חדשה", או "חוקה". כי גם אלו יתיישנו לאחר חצי דור. עלינו ליצור מערכת גמישה היוצרת שינויים רציפים ומתאימה את המבנה החברתי - תחוקתי למציאות המשתנה, עלינו לבחון ללא הרף את התנאים, ולשנות את העמדות בהתאם. משמע ויתור על תפיסת העולם המקנה חשיבות למושגים כמו "מקובל", מקודם". והחלפתם בערך "נכון, מתאים, רלוונטי". נכון להיום וכמובן גם בעבר, תוכניות הקצאות קרקע ויעודי מבנים מוגשים היו לבדיקה ולבחינה רק לקראת הקמתם. לדוגמא, בית עסק, או בניין דירות נזקק לאישור רשויות רק בעת תכנונו הראשוני, ולאחר מכן איש לא היה בוחן את מהות קיומו והצדקת תכליתו. תפיסה זו חייבת להשתנות. משמע כל מערכת, כל עסק, כל חוק ותקנה חייב להבחן מחדש כל מספר שנים קצר. והמסקנות העדכניות הן שיבוצעו. סיפור קצר: שכנה פנתה לזוגתי כדי שתייעץ לה לשפר את נוחות הסלון בביתה. והשכנה מתלוננת שכל מה שהיא מנסה ומזיזה את הרהיטים כך או אחרת, עדיין אינה מקבלת את התחושה הנעימה אותה היא מחפשת. זוגתי, המליצה לשכנה "הוציאי מהסלון למרפסת את כל הפריטים, הסירי מהקירות את התמונות וסלקי את השטיחים. ולאחר מכן החזירי חזרה רק את אותם פריטים בהם את חפצה באמת, והיית מוכנה לשלם עתה את מלוא מחירם כחדשים". ואכן מקץ יום של עבודות פינוי, הסלון הפך להיות מקום נפלא ונעים. ומכולת האשפה אספה לתוכה ערמות של שמונצס מיותרים... כך לגבי המשפחה והסלון, וכך לגבי כל נושא אחר בחיינו. עלינו לבחון מחדש את חיינו ומצבנו, ולקבל החלטות כאילו אנו מול סלון ריק ובתולי, ואז להחליט: האם אנו רוצים את ערי הפיתוח המדולדלות או שעדיף למנוע את קריעת העם, האם אנו רוצים שהפקידים ינהלו את החינוך והבריאות, או שעדיף שגם כאן תכנס יעילות ואיכות המערכת הפרטית, האם אנו רוצים באמת את ייבוש הכנרת באמצעות המוביל הארצי, האם אנו רוצים במיכליות דלק דולפות המגיעות לאילת. האם אנו רוצים שהעם יהיה תקוע בפקקים, או שניתן לבנות מערכת תחבורתית אחרת, האם אנו רוצים פערי הכנסה כה נוראים, או שאפשר לבנות מערכת שתעשה טוב יותר לרבים. האם אנו רוצים שהערבים יגורו כאן בתוכנו, או שאפשר לחלק את ארץ ישראל על שתי גדותיה כך שכל עם יחיה בנפרד. האם אנו רוצים שסכסוכי עבודה יהפכו לטרור של נזק לציבור כולו, או שעדיף שגם בנושא זה בית המשפט יתערב וימנע מלחמות וסבל תמימים. קצב התפתחות העולם הוא עצום, אין הגיון להמשיך ולפזם את "נלבישך בשמלת בטון ומלט – כהוכחה לכך "שאנו אוהבים אותך מולדת", כי היום ברור שאהבה פירושה פחות מלט ופחות בטון ויותר גינה ועץ צל. אבסורד הוא להמשיך ולהאמין שאלוהים ישלח מלאך שיגן עלינו אחרי "ששכח לעשות כך" בעת שואת אירופה, כשם שאבסורד להאמין להבטחות ולהסכמים עם מדינות ערב והעולם, אחרי שצבא מצרים חדר לסיני ב 67 בדרכו "לבקע את הנשים ההרות של ציוני תל אביב" כמאמר הנשיא המצרי בעודדו את חייליו, והעולם שתק והסתכל הצידה. ויש שאף הטילו אמברגו דווקא על ישראל. כדי לא להעלם מתחת השמש המתערפלת כמו הדינוזאורוס, חובה עלינו לשאוף להשתנות כל העת, להביט סביב ולנסות לזהות מגמות ותהליכים, להשתמש בטכנולוגיה המודרנית ולהתאים אליה את הסוציולוגיה ללא הרף, לכוון את עצמנו לפי העתיד ולא לדקלם את העבר, את המקובל, את "ככה זה בעולם", לא לשגות בחלומות אלא להישיר מבט אל המציאות ואל תוצאות הגיליון האלקטרוני ולאמץ את המסקנות.
מדוע נכחדו הדינוזאורוסים ? או כיצד למנוע את הכחדתנו אנו ? מאמר וותיק שכוחו עמו. אחת התאוריות המסבירות את העלמות הדינוזארוסים מעל פני כדור הארץ, אך המשך קיומם של בעלי חיים קדומים אחרים. "תולה את האשמה" במשך החיים רב השנים של יצורי הענק. בעלי חיים קטנים יותר, מחזור חייהם עמד על ימים מעטים או שנה קצרה. כך שבמשך תקופת חילופי האקלים וחדירת הקרח והקור שהחלה אט אט להשפיע על תנאי המחייה בכדור הארץ, הספיקו בעלי החיים הקטנים להחליף מאות ואלפי דורות. כך שהמוטציות הנוצרות בעת חילוף הדור, מסוגלות היו להתאים עצמן לתנאים המשתנים ולשרוד. לא כך ביצירי הענק. גודלם, ומשך חייהם הארוך, הביאו לכך שבמשך תקופת ההתקררות הוחלפו רק דורות מעטים יחסית, המוטציות המביאות לשרידות לא היה סיפק בידם להווצר בקצב המתאים וגזע בעלי חיים אלו נכחד. היום עקב השינויים הטכנולוגים המואצים, סביבת האדם משתנה במהירות. דבר שהיה נכון ומועיל אתמול, עשוי להוות מיותר היום, ומזיק מחר. ומכאן שהתאמת האדם לתנאים המשתנים חייבת להיות מהירה ומואצת. אלא, שאנו "סובלים" מאותה בעיה כמו הדינוזאורוס, גם אורך חיי האדם הנו רב שנים. ועל כן אין ביכולתנו להמתין להתאמה הנובעת מחילופי דורות ושינוי מוטציוני טבעי- "הדור הבא יידע לטפל במחשב ובפקס, להתגבר על הפגיעה באיכות הסביבה, או למנוע קרבות ומדון בין איש לרעהו". אנו חייבים לעשות זאת בעצמנו, מיידית, וללא השענות על האבולוציה של הטבע. כדי לא להיכחד כמו הדינוזארוסים בזמנם, עלינו להסתלק איפוא מאמירות כמו "ככה זה בני אדם", "כך מקובל אצלנו" וכדומה. עלינו לפעול בעוצמה לשינוי מותאם של תכונות האנוש ודרך ביטוי וסיפוק יצריו. שלב א' בנושא בוצע בעבר, כאשר בני האנוש יצרו מבנה תרבותי. שתרומתו היתה בכך שהטבע האנושי - חייתי, חדל להיות הגורם הראשון והיחיד לקביעת דרך החיים. אלא נוצרו חוקים ותקנות, שלטון וארגון אשר מבטיחים את הקיום והקידום האנושי. התרבות האנושית הביאה לכך שבני האדם הצליחו לשרוד ולהתפתח, האירגונים יצרו תשובות תואמות לצרכים המשתנים וכדומה. כך היה בעבר, אך במאה השנים האחרונות קצב הפיתוח הטכנולוגי והשינויים הסביבתיים הנו כה מהיר עד שתשובות המבנה התרבותי - ממסדי אינן "עומדת בקצב". הדבר בולט בנושאי דת, אך גם אנו החילוניים עמוסים בהרגלי תרבות ודעות מעכבות. בשלושת אלפי השנים האחרונות, התאמת הסוציולוגיה לתנאי הסביבה בוצעה בעיקר בגרף מדרגות, או שיני מסור. ההתאמה של החברה לסביבה הייתה בעיקרה בקפיצות ובמהפכות לסוגיהן. מהפכות הדת הביאו להתאמת מערכות מוסר ותרבות, ומהפכות חברתיות-כלכליות הביאו לשינוי שיטת השלטון והכלכלה. מהפכות אלו באו בדרך כלל כאשר גדשה סאת הייסורים של הציבור, לדוגמא, רק אחרי שקיצצו לעבדים גם את מנת התבן, החלו להשמע קולות מחאה ודרישת חופש. או רק אחרי ההרוג היהודי השלוש מאות, החליט שר זה או אחר שנכון לתת לצה"ל להיכנס לשכם. ומהפכות כדרכן כרוכות היו בסבל אנושי רב והרס ואף נסיגה עד להתאוששות. בעבר כאשר קצב ההתפתחות היה איטי, המהפכות היו מעטות יחסית, נאמר אחת לכמה מאות שנים, וניתן היה להתקיים בתקופות הביניים בין מהפכה אחת לבאה אחריה. אך היום כאמור קצב ההתפתחות הנו מהיר ביותר, ומכאן שזקוקים אנו לשינוי מבני כל עשור ואולי אף פחות מכך. אם נמשיך בדרך המהפכות הכואבות נסבול קשות ולמעשה נהרוס את חיינו. לכן חייב האדם לבצע שינויים יזומים רציפים לפני בוא הטרגדיה וללא אלימות ומהפכות ודם, על האדם לנסות ולראות קדימה, ולפעול לפני שפי גלילות לדוגמא מתאדה ויחד עמה תושבי אזור המרכז. לכן, אין טעם להמציא "דת חדשה", או "חוקה". כי גם אלו יתיישנו לאחר חצי דור. עלינו ליצור מערכת גמישה היוצרת שינויים רציפים ומתאימה את המבנה החברתי - תחוקתי למציאות המשתנה, עלינו לבחון ללא הרף את התנאים, ולשנות את העמדות בהתאם. משמע ויתור על תפיסת העולם המקנה חשיבות למושגים כמו "מקובל", מקודם". והחלפתם בערך "נכון, מתאים, רלוונטי". נכון להיום וכמובן גם בעבר, תוכניות הקצאות קרקע ויעודי מבנים מוגשים היו לבדיקה ולבחינה רק לקראת הקמתם. לדוגמא, בית עסק, או בניין דירות נזקק לאישור רשויות רק בעת תכנונו הראשוני, ולאחר מכן איש לא היה בוחן את מהות קיומו והצדקת תכליתו. תפיסה זו חייבת להשתנות. משמע כל מערכת, כל עסק, כל חוק ותקנה חייב להבחן מחדש כל מספר שנים קצר. והמסקנות העדכניות הן שיבוצעו. סיפור קצר: שכנה פנתה לזוגתי כדי שתייעץ לה לשפר את נוחות הסלון בביתה. והשכנה מתלוננת שכל מה שהיא מנסה ומזיזה את הרהיטים כך או אחרת, עדיין אינה מקבלת את התחושה הנעימה אותה היא מחפשת. זוגתי, המליצה לשכנה "הוציאי מהסלון למרפסת את כל הפריטים, הסירי מהקירות את התמונות וסלקי את השטיחים. ולאחר מכן החזירי חזרה רק את אותם פריטים בהם את חפצה באמת, והיית מוכנה לשלם עתה את מלוא מחירם כחדשים". ואכן מקץ יום של עבודות פינוי, הסלון הפך להיות מקום נפלא ונעים. ומכולת האשפה אספה לתוכה ערמות של שמונצס מיותרים... כך לגבי המשפחה והסלון, וכך לגבי כל נושא אחר בחיינו. עלינו לבחון מחדש את חיינו ומצבנו, ולקבל החלטות כאילו אנו מול סלון ריק ובתולי, ואז להחליט: האם אנו רוצים את ערי הפיתוח המדולדלות או שעדיף למנוע את קריעת העם, האם אנו רוצים שהפקידים ינהלו את החינוך והבריאות, או שעדיף שגם כאן תכנס יעילות ואיכות המערכת הפרטית, האם אנו רוצים באמת את ייבוש הכנרת באמצעות המוביל הארצי, האם אנו רוצים במיכליות דלק דולפות המגיעות לאילת. האם אנו רוצים שהעם יהיה תקוע בפקקים, או שניתן לבנות מערכת תחבורתית אחרת, האם אנו רוצים פערי הכנסה כה נוראים, או שאפשר לבנות מערכת שתעשה טוב יותר לרבים. האם אנו רוצים שהערבים יגורו כאן בתוכנו, או שאפשר לחלק את ארץ ישראל על שתי גדותיה כך שכל עם יחיה בנפרד. האם אנו רוצים שסכסוכי עבודה יהפכו לטרור של נזק לציבור כולו, או שעדיף שגם בנושא זה בית המשפט יתערב וימנע מלחמות וסבל תמימים. קצב התפתחות העולם הוא עצום, אין הגיון להמשיך ולפזם את "נלבישך בשמלת בטון ומלט – כהוכחה לכך "שאנו אוהבים אותך מולדת", כי היום ברור שאהבה פירושה פחות מלט ופחות בטון ויותר גינה ועץ צל. אבסורד הוא להמשיך ולהאמין שאלוהים ישלח מלאך שיגן עלינו אחרי "ששכח לעשות כך" בעת שואת אירופה, כשם שאבסורד להאמין להבטחות ולהסכמים עם מדינות ערב והעולם, אחרי שצבא מצרים חדר לסיני ב 67 בדרכו "לבקע את הנשים ההרות של ציוני תל אביב" כמאמר הנשיא המצרי בעודדו את חייליו, והעולם שתק והסתכל הצידה. ויש שאף הטילו אמברגו דווקא על ישראל. כדי לא להעלם מתחת השמש המתערפלת כמו הדינוזאורוס, חובה עלינו לשאוף להשתנות כל העת, להביט סביב ולנסות לזהות מגמות ותהליכים, להשתמש בטכנולוגיה המודרנית ולהתאים אליה את הסוציולוגיה ללא הרף, לכוון את עצמנו לפי העתיד ולא לדקלם את העבר, את המקובל, את "ככה זה בעולם", לא לשגות בחלומות אלא להישיר מבט אל המציאות ואל תוצאות הגיליון האלקטרוני ולאמץ את המסקנות.
