להתמודד עם הסביבה ולהרוויח חוויה
יצא לי להיות, אני חושב, בארבע "בר-מצוות" בכותל, אחת של אחי לפני, אחת שלי, ופעמיים בחיי הבוגרים יותר אצל קרובי משפחה. במקרה הפרטי שלי אני חוויתי שני טקסי בר-מצוה. אחד עם הנחת תפילין ביום חמישי בבוקר בכותל וטקס נוסף בבית הכנסת בשבת שלאחר כך. אכן חוויית בר המצוה בכותל היא חוויה שונה וחזקה - למי שזה מרגיש לו לערוך אותה שם אך צודקת רינה כשהיא מתארת כיצד החוויה, יכולה להפוך למטרד, במיוחד לבנות המגדר הנשי. . להלן סיכום קצר כיצד "להתמודד עם הסביבה ולהרוויח חוויה" משפחות מודרניות, שוויוניות שרוצות לערוך טקס בכותל צריכות לקחת בחשבון כמה דברים. 1. ימי הקריאה בתורה באמצע השבוע הם שני וחמישי, בחרו מתי יהיה לכם נוח לקיים את הטקס והייתי ממליץ לנסוע לטיול מקדים לירושלים באחד מהימים האלה. ככה תוכלו לצפות את העומס ואת השעות הפחות עמוסות (בהמשך תבינו מדוע) 2. ביום המיועד להגיע מספיק מוקדם כדי "לתפוס מקום" טוב. לתפוס מקום - כוונתי לגרור ולסדר את אחד השולחנות לקריאת התורה העומדים לרשותכם באזור הגברים, ולהעמידו במקום שיאפשר לנשים במשפחה כמעט להשתתף בחגיגה. 3. המיקום הטוב ביותר - הפינה הכי דרום מערבית של אזור הגברים. (סימנתי אותה "א" בתמונה שצירפתי. זו אמנם הפינה הרחוקה מהקיר עצמו, אך הנשים יכולות להשקיף מהחלק המוגבה – כלומר ממערב לשטחים המופרדים וכמובן מעזרת הנשים. נקודה "ג" אמנם הכי קרובה לקיר – אבל מספר נשות המשפחה שיכולות לצפות ולהשתתף ממש מועט. כי מן הסתם יש גם עומס של נשים מאמינות ליד הקיר. 4. כפי שכתבה אמאוהבתR, ניתן היום לערוך את הטקס בתיאום מראש עם מנהלת הכותל – ואז גם מקבלים תעודה יפה לכבוד המעמד! אך ניתן כמובן גם באופן עצמאי כפי שעשינו אנחנו לפני כמעט 20 שנה ואחייני לפני שנתיים. 5. כדאי לתכנן משהו משמעותי גם לאחר הטקס. לחלק תתאים ארוחת צהריים משותפת ולחלק אולי טיול בירושלים, יש אפשרות לתאם ביקור במנהרות הכותל – חווייתי ומרשים במיוחד לקטנים במשפחה להבין את העוצמות את "הקיר" הזה. אך גם למבוגרים. כפי שקראתם – אני הייתי ממליץ את החגיגה באולם – לדחות לערב אחר – אחרת היום הזה שגם ככה מלא ריגושים עלול בקלות להפוך למותח ומורט עצבים. כל עוד, לצערנו, לא ניתן עדיין לערוך בכותל טקסי בת-מצוה (ואולי זה עוד יבוא לפני המשיח) אז זה נשאר עניין לבנים שבמשפחה, אך החוויה - צריכה להיות של כולם.
יצא לי להיות, אני חושב, בארבע "בר-מצוות" בכותל, אחת של אחי לפני, אחת שלי, ופעמיים בחיי הבוגרים יותר אצל קרובי משפחה. במקרה הפרטי שלי אני חוויתי שני טקסי בר-מצוה. אחד עם הנחת תפילין ביום חמישי בבוקר בכותל וטקס נוסף בבית הכנסת בשבת שלאחר כך. אכן חוויית בר המצוה בכותל היא חוויה שונה וחזקה - למי שזה מרגיש לו לערוך אותה שם אך צודקת רינה כשהיא מתארת כיצד החוויה, יכולה להפוך למטרד, במיוחד לבנות המגדר הנשי. . להלן סיכום קצר כיצד "להתמודד עם הסביבה ולהרוויח חוויה" משפחות מודרניות, שוויוניות שרוצות לערוך טקס בכותל צריכות לקחת בחשבון כמה דברים. 1. ימי הקריאה בתורה באמצע השבוע הם שני וחמישי, בחרו מתי יהיה לכם נוח לקיים את הטקס והייתי ממליץ לנסוע לטיול מקדים לירושלים באחד מהימים האלה. ככה תוכלו לצפות את העומס ואת השעות הפחות עמוסות (בהמשך תבינו מדוע) 2. ביום המיועד להגיע מספיק מוקדם כדי "לתפוס מקום" טוב. לתפוס מקום - כוונתי לגרור ולסדר את אחד השולחנות לקריאת התורה העומדים לרשותכם באזור הגברים, ולהעמידו במקום שיאפשר לנשים במשפחה כמעט להשתתף בחגיגה. 3. המיקום הטוב ביותר - הפינה הכי דרום מערבית של אזור הגברים. (סימנתי אותה "א" בתמונה שצירפתי. זו אמנם הפינה הרחוקה מהקיר עצמו, אך הנשים יכולות להשקיף מהחלק המוגבה – כלומר ממערב לשטחים המופרדים וכמובן מעזרת הנשים. נקודה "ג" אמנם הכי קרובה לקיר – אבל מספר נשות המשפחה שיכולות לצפות ולהשתתף ממש מועט. כי מן הסתם יש גם עומס של נשים מאמינות ליד הקיר. 4. כפי שכתבה אמאוהבתR, ניתן היום לערוך את הטקס בתיאום מראש עם מנהלת הכותל – ואז גם מקבלים תעודה יפה לכבוד המעמד! אך ניתן כמובן גם באופן עצמאי כפי שעשינו אנחנו לפני כמעט 20 שנה ואחייני לפני שנתיים. 5. כדאי לתכנן משהו משמעותי גם לאחר הטקס. לחלק תתאים ארוחת צהריים משותפת ולחלק אולי טיול בירושלים, יש אפשרות לתאם ביקור במנהרות הכותל – חווייתי ומרשים במיוחד לקטנים במשפחה להבין את העוצמות את "הקיר" הזה. אך גם למבוגרים. כפי שקראתם – אני הייתי ממליץ את החגיגה באולם – לדחות לערב אחר – אחרת היום הזה שגם ככה מלא ריגושים עלול בקלות להפוך למותח ומורט עצבים. כל עוד, לצערנו, לא ניתן עדיין לערוך בכותל טקסי בת-מצוה (ואולי זה עוד יבוא לפני המשיח) אז זה נשאר עניין לבנים שבמשפחה, אך החוויה - צריכה להיות של כולם.