ברשות המנהלת, אני פותחת שרשור נפרד

[מישל נורית והדבש]

ברשות המנהלת, אני פותחת שרשור נפרד

הייתי חייבת לשחרר, לפרוק ולהוציא מתוכי את מסכת היסורים שעברתי החודש הזה.מי אם לא אתן תוכלנה להבין "יודע איש נפש בהמתו" . אז בדיוק ב* 01.02.06 עשיתי את הא"ס הראשון שהודיע שאין כלום, ומכאן הדרך הלכה ונעשתה יותר קשה, תקוות של בעלי שאולי יהיה בסדר ואפילו ניצוץ של תקווה אצלי שאולי אולי יהיה נס קטן, ואולי? אבל כל פעם חיכיתי שבוע לראות אם משהו יתפתח ואחרי זה שוב שבוע ומכאן הגענו כבר להחלטה שמהריון הזה לא ייצא כלום ודחפתי את הכדורים לתוכי כמו נרקומנית נאמנה. הזהירו אותי שיהיו כאבים ואמרתי קטן עלי.. באמת אחרי שעתיים מהכדורים הבית, השירותים וכל פינה היו מלאים בדם וחתיכות רציניות נפלו ממני נשרו, ללא כאב, רק הרגשה לא נעימה. לפני שבעלי יגיע הביתה , ניקיתי הכל עם אקונומיקה , עשיתי מקלחת והמשכתי בסדר יום רגיל ושיגרתי. לאחר שלושה ימים הא"ס הראה שיש עדיין שק בפנוכו והבטא עדיין גבוהה 4000 , אז עכשו אפשר לעשות גריידא? שאלתי בתחינה? "לא אנחנו מעדיפים לנסות שוב כדורים והפעם אנחנו נדחוף לך" כך הרגשתי ודחפו ובאותו יום ראיתי גיהנום, צירי לידה פריארים ליד הכאבים האלו, זה היה פשוט נורא נורא, אין לי מילה שמתארת את זה טוב יותר. אחרי כמעט ארבע שעות של סיוט, וכל מיני חתיכות נוספות ,הלכתי לישון וקמתי לבוקר של שבת שיגרתי ואמרתי תודה שזה מאחריי ושאני כמעט בטוחה שאני לא אצטרך התערבות כירורגית, נראה לכם? אחרי שלושה ימים שוב ביח שוב א"ס שהראה עדיין הריון , גם הרגשתי עדיין בהריון, ואז הוחלט על גריידא , אבל בגלל שעישנתי ושתיתי קפה היינו צריכים לחכות, חיכיתי עד 15.00 משעה 08.30 בבוקר בביח, עם כל ההריוניות ועם כל המוניטורים, מחייכת לכולם ומחכה למרדים שיקרא לי לטבח... טוב אז נפסח על הגריידא שמשום מה סירבתי להירדם עד שנתנו לי דוז רציני ושרתי עם המרדימה היהודיה ירושלים של זהב. התעוררתי, הייתי אחרי, הרופא המקסים שלי בא וליטף אותי ואמר לי אל תהי עצובה זה קורה המון ונכון שזה קשה אני מחכה לכם לפעם הבאה {והיא תבוא} הגעתי לחדר פרטי ממוזג ונעים עם בעל עצוב ומודאג. העברתי את הלילה בקושי, כי חשבתי שבפעם הראשונה אני עוזבת את נועה וחיכיתי בכיליון עיניים לבוקר. בבוקר הגיעו הרופאים ושוחחנו קצת ואמרתי להם הכיצד ייתכן שאחרי פעמיים עם כדורים זה לא נפל? הוא השיב שסטטיסטית ב- 90 אחוז מהמקרים זה יורד במלואו,אבל .... את האבל הוא לא סיים , אמרתי לו שאני תמיד נופלת בסטטיסטיקה ואצלי זה לא עובד, אז להבא שלא ייסמכו על הסטטיסטיקה, והלכתי הביתה אל ילדה מדהימה ומאירת עיניים שחיבקה אותי ולא עזבה אותי. לא מבינה איך הריון של חודשיים וחצי מוריד אותי וזורק אותי כך, אותי ? אבל כנראה כל אובדן הוא קשה בפני, וגם יש את הנשמות הטובות שאומרות לי "די מספיק לסבול, ה' נותן לך סימן שדי , די עם ההריונות, יש לך ילדה מקסימה מספיק" אז הפכתי גם להריונית אובססיבית, לרוצחת ולעוד.... אז תגידו אתם, יש צדק בעולם? ולמה עכשו כיהודיה טובה {עד השבת הנוכחית} אני ממשיכה לקבל מכות??. זהו הוצאתי ותודה לכם על התמיכה על הרשות לשרשר ועל זה שאתן פה. באמת אוהבת

 

[ברבי28]

מלכת הסטטיסטיקה - אבל מלכה שלי

אני מעריצה אותך על ההתמודדות המדהימה - את גיבורה אמיתית ההפלה הראשונה שלי הייתה "גם" טבעית (אלק), שלושה שבועות של דימומים עד שהבטא ירדה - מכירה טוב את התחושה אבל ההתמודדות שלך הייתה מדהימה בעיניי ובעיקר ריגש אותי המשפט "אני מחכה לכם לפעם הבאה {והיא תבוא} " - זה הכי מדהים בעיני מגיע לך הכי טוב שבעולם חיבוקים ברבית

 

[מישל נורית והדבש]

ברבית , גם אני חשבתי שאני גיבורה

עד שאתמול התפרצתי בבכי וצעקתי על בעלי ושיחררתי כל רסן, אז זה באמת לא נקרא להיות גיבורה . ולכולנו פה מגיע הכי טוב שבעולם. תודה

 

[מצפה לעתיד טוב]

ריגשת אותי בסיפורך עד מאוד

מאחלת לך ימים הרבה הרבה יותר יפים תמיד אמן

 

[ברבי28]

גיבור על פי אבן שושן

אמיץ ושאינו מפחד לא כתוב באף מקום שלגיבור אסור להישבר

 

[טאניוש]

אוי נוריתי ../images/Emo201.gif

את אישה מדהימה וחזקה, והלואי ולא היית חייבת להראות את זה כל פעם מחדש

. די, תרמת מספיק לסטטיסטיקה ה@$&%נת הזאת. אל תקשיבי לנשמות טובות. יהיה לך עוד ילד או שניים או שלוש, כמה שתרצי, כי מגיע לך. קבלי הרבה הרבה חיבוקים

.

 

[תולו]

יקרה ../images/Emo201.gif

עזבי אותך מסטטיסטיקות, עזבי אותך מכל אלה שאומרים ש"מישהו" מנסה להגיד לך משהו (את זה למדתי יפה מאד מחברה מאד טובה שלך שאם היא היתה מקשיבה לאותן נשמות טובות, לא היתה לה היום את הילדה הכי יפה בגינה - היא עוד לא בגן). אני חושבת שזה ממש לא משנה בן כמה היה ההריון עד שאבד - הכאב הוא אותו כאב והנחמה היא קשה וכואבת. ובעצם רק רציתי להגיד שאני מאד אוהבת אותך ומאד עצובה איתך ומחכה לימים טובים יותר. על אמת.

 

[sheva2]

כל הכבוד שאת מצליחה להחזיק מעמד.

נשמע שזו תקופה ממש נוראית ומידי פעם צריך גם לצרוח. גאיה

 

[מישל נורית והדבש]

כמה נעים לשמוע כאלו מילים

ידעתי שפה יבינו אותי\ שפה אקבל את מה שאני צריכה . המון תודות על המסר החם והנעים, תודה רבה. וגם אני אוהבת אותך ומייחלת ליום בו אכיר אותך בלייב {אני בסוף יולי בישראל}

 

[בנצ100]

נוריתי...

עצוב כל כך. כל היום חיכיתי לזמן שיהיה לי רגע שקט לקרוא ולענות כשהלב איתך. לא מגיע לך בכלל. הסטטיסטיקה היא כל כך לא צודקת. ואת כן גיבורה. גם בעיני. לצרוח זו רק דרך אחת לפרוק את הכאב האיום שמצטבר בפנים. הגבורה היא האומץ להמשיך. להסתכל בעיניים לכל אלו שלא מבינים ולהתעקש על הדרך שלך, על מה שאת רוצה. גם אם הסטטיסטיקה נגדך, גם אם זה לא קל. מחזיקה לך אצבעות בתחילתו של מסע לילד נוסף. וגם אם המסע ארוך ולא פשוט, אני יודעת שתצלחי אותו בהמון כוח פנימי, אומץ ואהבה. ואנחנו נהיה כאן כל הדרך. וגם אחרי. איתך.

 

[מישל נורית והדבש]

מילים כדרבנות

המילים שלך מחלחלות בי ומעבירות תמיד את המסר הנכון ותורמות כמובן להרגשה טובה שיש כאן מישהו שאכפת לו ממני. אם היית יודעת כמה כלהמילים האלו חשובות לי. תודה מקרב לב

 

[happy]

מתוקה ../images/Emo201.gif

אני כל כך מבינה אותך שכל אובדן זורק אותך אחורה. כל אובדן הוא כואב גם בשבוע מוקדם. מחזיקה לך אצבעות ששוב תנצחי את הסטט' (נועה היא דוגמא חיה ונושמת שאפשר לנצח את הסטט'). נשיקות וחיבוקים

 

[מישל נורית והדבש]

אין כמוכם - תודה רבה

 

[תמי ס]

נורית

פתאום זה בא, ומכה בפנים, ומטלטל, ואת שואלת את עצמך עד מתי? למרות שהאבדן הפעם הוא לכאורה קטן, הוא מצטרף לאבדנים האחרים, לתחושה שכלום לא הולך חלק, אני כל כך מבינה את הטלטלה הזו. עזבי אותך מה"נשמות הטובות", אני מכירה אותן אישית... גם לי אמרו כל פעם שאלו סימנים לכך שזה לא צריך לקרות, ואם הייתי מקשיבה להם לא היה לי היום את יהלי. צדק? אני כבר לא מחפשת צדק, הוא לא יגיע מעצמו, צריך לצאת ולחפש אותו גם אם נופלים לבורות בדרך. איתך לאורך כל הדרך

 

[מישל נורית והדבש]

מי כמוך יודע

אני מתחילה להתקרב אלייך במספר האבדנים. כן, אני זוכרת את גל ההתנגדות כלפי הנסיונות הנואשים שלך, ואת המשכת התעקשת והבאת את האוצר הזה ואני גאה בך אחותי ואוהבת אותך המון המון ומודה לך על הכל ומייחלת שיום אחד אולי בעוד כמה שנים נוכל להתראות הרבה יותר.

 

[נוריה]

נוריתי... ../images/Emo201.gif

השכל אומר "עדיף שבוע 8 על 38" אבל הלב אבל ועצוב ונזרק לתהומות בכל פעם שמאבדים... ש"הנשמות הטובות" לא ייאשו אותך בדרך להבאת אח או אחות לדבש. את לא אובססיבית אלא פועלת עפ"י אינסטינקט אימהי ומשפחתי טבעי. וחס וחלילה לא רוצחת אלא חזקה ומדהימה ואלמלא האהבה העזה שיש לך לילדים לא היית עוברת את כל זאת. בתור אחת ששומרת על אורח חיים דתי אני לא מאמינה בסימנים שנותן ה'... כל אחד יכול לפרש את הקורה לו בצורה אחרת. זה אומר שזה סימן להפסיק וזה אומר שזה סימן להמשיך ולנסות. אני נגד סימנים ונגד מכות (גם כאלו שאינן כתובות בתורה...). אני חושבת שהצדק שישנו בעולם איפשר לך להביא לעולם את נעה המדהימה ומאירת העיניים והיא זו שנתנה בך את הליבידו והמשך היכולת לחיות ולהביא עוד חיים. נוחי כעת, הרשי לעצמך לבכות ולהתאבל על האובדן כדי שתוכלי להמשיך הלאה בכל דרך שבה את תבחרי. אוהבת אותך וסומכת עלייך.

 

[מישל נורית והדבש]

תודה על הלגיטימציה שאת נותנת לי

ואני באמת חושבת שלמרות הכל אנו נצליח להביא אח או אחות לנועה . תודה מקרב לב על הכל אתן נפלאות וכל כך טוב שיש אתכן. כמה חבל שאני לא בארץ.

 

[נעמולה]

נורית יקרה

אנחנו צועדות דרך ארוכה וכל פעם המילה סטטיסטיקה מביאה אותי לבכי. מילה תמימה שטומנת בחובה כל כך הרבה. את גיבורה אמיתית עבורי, וכל פעם שאת מחפשת נחמה אני יוצאת מנוחמת מרוח הלחימה שלך, מהעוצמות הפנימיות שאת מקרינה. וכל השאלות של למה שוב? ומה חטאתי? את האחרונה שמגיע לה שוב ל"התכבד" ולהיכנס לסטטיסטיקה (מי צריך את זה) אבל את הראשונה שמגיע לה לזכות שוב לחבוק ילדים מקסימים בדמותך ובדמות מישל. תקשיבי לאמת שלך, ולכי בעקבות לבך אוהבתותך המון

 

[אמא של פילפילון]

נוריתי, כתבו לך הכל וכל כך מהלב

אבל בטח שאני לא יכולה שלא לכתוב לך אישית. אין "אובדן קטן". נכון, שאם חלילה משהו לא בסדר עדיף שהכל קורה מוקדם, אל ההריון הזה, על אף שהיה קצר ולא עתיר תקווה, בכל זאת הצליח להיות, ולעורר תקוות, ולהזכיר כמה את חפצה בעוד ילד/ה. אני חושבת, שעד שהצד הפיזי לא מסתיים, אין באמת פנאי רגשי לעסוק בהכל, וכאשר את אחרי, סוף סוף, פתאום המציאות מכה בפנים ובבטן והריקנות צובטת. זה קשה. אין לי תשובות לשאלות הגדולות ששאלת, אבל אני יודעת שמאז שאלוהים שלח לי שני רמזים, הוא גם שלח לי את המופלטה, ילד ניסי ומושגח. גם את תהיי שוב אמא ונועה תזכה אח או אחות חיים ובריאים

שולחת

ושמחה מאוד שכתבת כאן. זה בדיוק המקום והזמן לא להיות לבד.

 

[מישל נורית והדבש]

בזכותך, השתחררתי ופרקתי

מודה לך על הכל, על הדאגה, על ההתעניינות ובעיקר על האכפתיות והזמן היקר שאת מקדישה לכל אחת ואחת מאיתנו. אני בטוחה שאני אהיה שוב אמא וריבלתי רמז מהחתימה שלך.