ברצוני לשתף ולקבל ייעוץ

ברצוני לשתף ולקבל ייעוץ

נסו לצייר קו ישר, ככל שתתאמצו בחיים לא ייצא לכם,נכון?! , תמיד יצאו טיפה סטיות וכדי לצייר באמת קו ישר תצטרכו כלי עזר כמו סרגל וכי"וב ליצירתיים שבניכם.. ככה זה בחיים שלי , המשפחה שלי היא מעין יצירה אמנות מושלמת! אז יש לה את ה'סטיות' שלה והיא לא קו ישר, אבל זה מה שאני אוהבת בה, היא.טבעית! היא מושלמת בשבילי, היא צומחת היא משתנה, כל אחד מבני המשפחה משתנים גודלים. יש אנשים שכל החיים יש להם את הזיקה למצוא את המושלם היפה הטוב ואפילו שהם מתים הם לא מגלים שכל המושלמות הטוב והיופי היו לידם כל הזמן הזה! המשפחה שלי יקרה לי מאוד ואני אוהבת אותה, היתה איתי בכל הרגעים שלי ובעיקר ברגעים המשמעותיים שלי, ברגעי השמחה-שמחו איתי, היו גאים באים התרגשו איתי כמו שאף אחד לא מסוגל ברגעי העצבות-היו איתי תמכו בי הקשיבו לי והיו איתי כל רגע שהיה לי רע או כשהיתי פגועה היו שם בשבילי והגנו עליי. הם האנשים הכי קרובים אליי ללב,שליוו אותי כל השנים.לכל אחד היה חלק בטיפוח המשפחה הזו. ההורים שלי עומדים בראש המשפחה, הורים חזקים תרבותיים עם גישה מאוד פתוחה ובריאה לחיים. החיים נותנים לנו המון נתיבים בחיים ובנתיבים האלה ישנם לפעמים מהמורות,אלה שבאמת ניחנו ב'ראיה' יכולים לראות את הכלים שאלוקים העניק להם. ההורים שלי עברו הרבה תלאות בחיים ונלחמו בטחנות רוח התעקשו על אהבתם והמשיכו קדימה,אני כל כך גאה בהורים שלי שעיצבו אותנו <אותי ואת והאחים> למה שאנחנו היום. הקשר בין האחים-זה קשר מאוד קרוב, בשבילי זה אפילו קרוב יותר מכל חבר או חברה, כי הם באמת מכירים אותי על בוריי, מה שאני מרגישה מה שאני חושבת שלפעמים זה יכול לתסכל ולמעשה הביא אותי למצב שאני נמצאת בו היום ולא ארחיב בו, יש שרשור שלם שכתבתי על הנושא הזה, אבל אני מנסה לפתור.זה קשר מאוד כיפי דקה אחת אנחנו מסוגלים ממש להתעצבן על האח/ות, דקה אחרי זה מדליקים מוזיקה בקולי קולות ומתחילים להשתולל ושטוזים למיניהם יחד ..או לבשל יחד אלו תחביבים מאוד אהובים עלינו. קשר האחים מול ההורים-זה קשר גם מאוד פתוח לפעמים קיים קטע שמעלים בפני ההורים של הפליות למה לו יש יותר ממני וכיו"ב כשממש מתעצבנים וזה יכול להטריף את השכל, כן כן הדברים האלה לא נגמרים גם בגיל כזה, ילדותי הא? האמת שאני חושבת על זה קשר מול ההורים תמיד נראה כמו קשר מול הנציב לתלונות הציבור, מדי פעם יש דברים כיפיים שמשמחים את המשפחה וכיו"ב.. אבל זה עוד דבר שנצטרך לעבוד עליו :) את ההמשך בהודעה הבאה:
 
המשך:

האחים שלי מתיחסים אלי בחוסר כבוד וזילזול, אני זוכה להמון שליליות מצידם, גם ההורים שלי נוהגים כך לפעמים, אבל הם נוהגים כך מתוך רצון לחנך, והאחים שלי כנראה גם רוצים לחנך ואני מאפשרת ונותנת לגיטמציה לכך. זה כואב להיפגע אך , אני מעונינת בפתרון נקודתי ולא ב"כיבוי שריפות" זמני, אני מאוד אוהבת את אחיי ולא מעונינת "להתעלם" או ל"להתנתק" או "לתת להם קצת 'להתגעגע'" או לשחק איתם במשחקי שליטה או להעניש אותם. אני לא אמא שלהם ותפקידי הוא לא לחנך אותם אלא לתמוך ולהיות שם בשבילם. אני חושבת שמטבע הדברים ,לאחים זה טבעי לריב להתווכח ולכל המשתמע מזה וזה אפילו בריא, אפילו היה לנו בקשר. אבל מה שיש עכשיו זה דבר שהוא לא בריא בעיני ולפתור את זה בפעולות שציינתי בנ"ל רק יחריפו את זה. הקשר שלי עם המשפחה הוא יקר ערך, לכן ראיתי לנכון לשתף אתכם . -בכל מקרה אלו האחים שלי ולא סתם אנשים מהרחוב לכן,אני כן רואה מקום להתייחס לזה ולטפל בזה-להתמודד באופן בוגר : -מלכתחילה חשבתי לשוחח איתם לגביי נושא זה,לפי דעתי שיח זה פתרון טוב במיוחד בגלל שבטבעי אני בחורה שקטה ולא מטיבה להתבטא ווקאלית אז לכן קל להתיחס אליי בצורה כזו-יש אנשים שנוהגים אחרת,אז שיחה יכולה לבוא כחיזוק או דברים שלא נאמרו או להבהיר אי הבנות כלשהן אם יש, אך אני לא יודעת מה לומר בשיחה עם אחיי איך להעלות את הנושא באופן שיוכלו להבין את נקודת מבטי ולהבין לליבי ללא זילזול. באופן שבו כולנו נוכל לשבת לשוחח באופן בוגר בלי ביטול של אחר. ולנתב את כל השיחה לנתיבים חיוביים ולחיזוקו של הקשר שלנו. -מה דעתכם? -מה אתם אומרים על החלטתי/גישתי? -אלו הצעות נוספות לפתרון יש לכם? -אלו הצעות להעלאת הבעיה בפני האחים? תודה רבה על ה"הקשבה" שנה טובה ד.א- עוד פרט קטן אני הבכורה בת 27 והם 20 ו-18.
 
מכיוון

שקשה מאוד לשנות אנשים אחרים בתור התחלה מי שצריך לשנות גישה זו את. כשמנתנהגים אליך בחוסר כבור - להגיד בקול רם ובהחלטיות שאת לא מוכנה שיתיחסו אליך ככה ושמהיום את לא מגיבה ולא מתיחסת בחזרה כשמדברים אליך בזלזול. דעתי היא ש"דיבור" על זה עם האחים לא יעזור. הם יכולים להפוך את הדיבור הזה לעוד נקודת חולשה אצלך שאפשר לזלזל בה. גם להעלות את "הבעייה" לליבון - לא כל כך יעזור. הרי הבעייה היא שלך, לא שלהם. הם מוכנים להמשיך ככה בלי שיפריעו להם. כדי שההתנהגות שלהם תפסיק, את חייבת לשנות את ההתנהגות שלך. אם תמשיכי להיות "נחמדה" ולספוג את היחס המזלזל שלהם, הם ימשיכו.
 
קיויתי שקיימת התמודדות אחרת

קיויתי שקיימת התמודדות אחרת מעברלהתעלמות ו-"להגיד בקול רם ובהחלטיות שאת לא מוכנה שיתיחסו אליך ככה ושמהיום את לא מגיבה ולא מתיחסת בחזרה כשמדברים אליך בזלזול". כי זה גם משהו שגורר איתו עוד זילזול.. אני גם עוברתדירה בקרוב ורציתי לפתור את זה לפני שאני אעבור. בכל מקרה , זו עיצה שהרבה ייעצו לי, אני אאמץ את ההתמודדות הזו. תודה יעל ניסן .
 

גרא.

New member
חגית לייט,קשר עם בני המשפחה,אמור

להמשך שנים רבות, גם כאשר בני המשפחה,נפוצים לכל עבר.לא ברור מההתיחסות שלך, אם לך יש משפחה משלך,והאם את מתגוררת בסמיכות מקום, או שאת עדיין בבית.ולכך יש חשיבות.מדברייך, אפשר להבין ששני אחייך, גם בגילם המתקדם יחסית, עדיין לא בוגרים וחסרי בשלות הנחוצה לאינטראקציה תוך משפחתית.לך כנראה יש ציפיות אחרות מתפקוד במשפחה, מאשר לכל אחד מהם.לשוחח,בוודאי כדאי, אבל את חייבת לשאול את עצמך, אם אפשר יהיה לנהל שיחה בוגרת ורצינית כפי שאת היית רוצה עם אחייך.ההבדל בינכם,מעבר לגיל, הוא שאת מאד אמוציונאלית,ורגישה, כפי שהבנתי מדברייך, ואילו שניהם בניואנסים שונים, הרבה יותר ראציונאליים,גישה המתאימה לגילם.ומכאן יתכן שכדאי להמתין זמן מה, עד שתרגישי שהם,לפחות הגדול יותר, מספיק בשלים להתייחס לציפיות שלך ולשתף פעולה.
 
אם היה ניתן ללחוץ פאוז על החיים

נראה לי שהחיים היו יכולים להיות הרבה יותר קלים, אבל אי אפשר ללחוץ פאוז ואני מתיחסת להווה ולא למה שיהיה בעוד כמה שנים שהאחים שלי יתבגרו ויהיו בשלים. מעבר לאמוציונאליות שלי אני גם אדם די רציונאלי ואני מעונינת בפתרונות ריאלים.
 

גרא.

New member
חגית לייט,לכל אדם יש אמוציות,

לצד התיחסות שלתנית. אבל ההבדל בין אנשים הוא במידת הדומינטיות של הנטייה לכאן או לכאן. בוודאי שלא קבעתי שאת רק נוטה להיות אמוציונאלית,או שהם שכלתנים גמורים. דברתי על הנטייה לדעתי, רק מדבריך שלך. יחד עם זה,בקשתי ממך עוד מעט מידע,אבל התעלמת ממנו. זו כמובן זכותך,אבל כאמור זה מקשה על היכולת לעזור.
 
צוין בהודעותיי הראשונות.

אני חיה עם המשפחה, כרגע אני נעזרת במשפחה ללא עבודה ויצאתי ממסגרת.
 
למעלה