ברלין יום שלישי - צהריים ב-Tim Raue.

erezavn

New member
ברלין יום שלישי - צהריים ב-Tim Raue.

Tim Raue:
מסעדת 2 כוכבי מישלן אסייתית מודרנית. פיוז'ן של מספר מטבחים. בדירוג המסעדות של סן פלגרינו החדש של 2016 היא דורגה במקום ה-34 (!) בעולם (עלייה ממקום 52). השף שלה, טים ראו, הוא שף כוכב בגרמניה.

המסעדה מאד casual. מאד קלילה ביחס למה שאפשר לצפות אולי ממסעדת 2 כוכבים. מאד נעים לשבת שם. צוות חייכני ולא פורמלי ועיצוב מודרני ולא פלצני מדי עם אמנות מודרנית ודי ביזארית לפרקים. בקהל נצפו אפילו אנשים בטי-שירט ובחור שישב לאכול בגפו ותקתק על הלפ-טופ שלו.

המסעדה מציעה ארוחת צהריים בתמחור סביר ביותר ביחס למצופה ממסעדת 2 כוכבים. ארוחת צהריים יכולה לנוע בין 48 -78 יורו בלבד (3-6 מנות), ארוחת ערב של 4 מנות מתחילה ב-128 יורו. ארוחת 6 מנות עולה 198 יורו. הבדל עצום. ארוחת הצהריים הפשוטה והעממית יחסית נועדה להרחיב את החשיפה של המקום לקהלים נוספים.
אני מניח שארוחת הערב היא ב-level גבוה בהרבה והמנות שם הרבה יותר מורכבות ומעניינות (זה נכון בהרבה מסעדות שף גם בארץ), וזה עולה בהתאם.

היות והייתה עוד מסעדת מישלן על הפרק ליום המחרת, הלכנו על ארוחת 3 מנות בסיסית במחיר המינימום של 48 יורו לסועד. אני הזמני גם יין לבן ספרדי בכוס שעלתה 8 יורו.
תחילה קיבלנו פתיחים טובים מאד: מלפפונים חמוצים, אגוזי קשיו קלויים ברוטב צ'ילי אסייתי (חריף!), נתחי בטן חזיר דקים ברוטב צ'ילי ושומשום, דג כבוש בטעמים אסייתיים שלצערי שכחתי את זהותו (אולי מקרל כלשהו).

מנות ראשונות שנאכלו על ידנו, כולן בגודל בהחלט סביר ולא דוגמיות:
סשימי דג Gilthead (כנראה בעברית נקרא ספרוס זהוב), עם חסה סינית או חסת סלרי - Celtuce ותפוחים. פנטסטי. בעיניי המנה הטובה ביותר בין הראשונות והעיקריות.
דים סאם במילוי חזיר (fatty pork) וכרשה ברוטב יוזו. אני טעמתי רק מהרוטב שהיה פנטסטי. הסועדת התמוגגה. ההגשה והמנה בכללותה הייתה די פשוטה.
דים סאם במילוי סקאלופ שמוגש בציר עוף ומקושט בכדורי גזר ומעין פניני פטריות במבוק (bamboo mashroom). מנה טובה אבל לא מדהימה. הציר היה מעולה, עמוק ופיקנטי אבל המילוי של הסקאלופ בדים סאם היה מעט אנמי והלך לאיבוד.

מנות עיקריות שנדגמו (ולצערי הן אכן היו קטנות ובחלקן בלי תוספות):
פילה דג זנדר (Zander או Sander או Pike-Perch) מוגש ברוטב סויה Kamebishi מיושן 10 שנים. הרוטב הגיע בכלי אידוי מעשן ונמזג על הדג. מה שנקרא אפקטים מיוחדים. הדג היה מצוין. רך ועסיסי. הרוטב - מלא טעמים. יופי של מנה.
עוף בלימון. חזה עוף בציר לימון, קרם פטרוזיליה, קונפי לימוני אמלפי (Amalfi lemon) וקריספי טפיוקה. בהחלט לוקחים כאן עוף לרמה אחרת. זו מנה שמיועדת אולי לאנשים שהם פחות הרפתקנים באוכל. הסועדת מאד אהבה.
בקר קנטונזי (נדמה לי שבשר לחי) בפלפל שחור, בחומץ פורט פדרו חימנז מיושן (p.x. vinegar - Pedro Ximenez). הוגש עם תוספת בצלחת נפרדת של קרם שום (alium - פרח שום), שאלוט שלוק, בצל מוחמץ ופרחי מרווה. הבשר היה טוב מאד וטעים מאד, אם כי ציפיתי שיהיה יותר נימוח ורך. הרוטב והתוספות היו טעימים ועזי טעם, אבל הייתי שמח לקצת יותר מכל דבר בצלחת. גם ההגשה הנפרדת של המרכיבים לא הייתה ברורה לי לגמרי.

pre-dessert: נדמה לי שזה היה סורבה סלרי עם קרם שוקולד לבן. טעים מאד ומרענן.

קינוחים:
קינוח מנגו: מנגו בליים וזעפרן. היה כאן שילוב טעמים ומרקמים מדהים. חתיכות מנגו שהיו רכות וממש נמסו בפה. קראנצ'ים קטנים של ליים וגרגרי פלפל ירוק שנתנו kick. קרם זעפרן וגלידת מנגו מעולים. קינוח מורכב ויפהפה, ובעיניי פשוט מושלם. מתקתק-חמצמץ, מרענן, יצירתי וטעים במיוחד. כל מה שאני מחפש בקינוח.
קינוח תותים עם בזיליקום תאילנדי וקרם רוברב. קינוח מעט פחות מוצלח מהראשון, אבל גם טוב מאד. גם הוא נע על שילוב טעמים חמצמץ-מתקתק. ראוי לציין ששני הקינוחים היו בגודל מכובד בהחלט ושניהם קלילים ומתאימים מאד כסיום לארוחה.

אחרי ארוחת הצהריים שלנו שם אני קצת מתקשה להבין את הדירוג של המסעדה במקום 34 בעולם. אני גם לא ממש מבין על מה היא קיבלה כוכב שני. לא שהיה רע. הייתה ארוחה וחוויה טובה מאד, אבל לא הרגשתי שום דבר אקסטרה במסעדה ביחס למסעדות כוכב אחד שהייתי בהן, לא באוכל עצמו שלטעמי היה בחלקו די פשוט ובלי יותר מדי wow factor, לא בשירות ולא באווירה.

ולמרות הביקורת שלי - חווית הצהריים ב- Tim Raue גם אם אינה מושלמת, וגם אם המנות בחלקן אולי פשוטות וקטנות ביחס למצופה, היא טובה ומהנה, והיא כאמור לחלוטין affordable (כאמור 48 יורו לארוחת 3 מנות עם כמה אקסטרות).

בקיצור מי שרוצה להתהדר בכך שאכל במסעדת 2 כוכבים שמדורגת בין 50 המסעדות הטובות בעולם בדירוג סן פלגרינו, ואפילו לצאת בחיסרון כיס סביר - Tim Raue בצהריים היא אופציה טובה מאד.

לדיווח המלא על כל היום השלישי:
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/06/2.html

























 

erezavn

New member
תוספת קצרה: נשנושי הערב השלישי שלי בברלין

אחרי הצהריים הלא מספקים לחלוטין ב-Tim Raue המשכנו לטייל.
קפצנו בהמשך לחנות השוקולד העצומה והמטורפת של Rausch Schokoladenhaus שעדיין ידועה יותר בשמה - Fassbender & Rausch. מומלץ.
בסביבות 21:00 חזרנו למלון ואני שוב יצאתי לעיר לחפש נשנושים רציניים, הפעם פחות יקרים.

המקום הראשון אליו קפצתי - Shiso Burger:
מזללת בורגרים אסייתיים עכשווית וטרנדית שנמצאת ב-Mitte. ההמבורגרים מוגשים בה בלחמניות מאודות ובמגוון תיבולים אסייתיים. ההמבורגרים קטנים ומומלץ לרעבים להזמין לפחות 2 מנות + תוספת. עלות המבורגר אחד נעה בין 4.90 ל-7.50 יורו.
אני הסתפקתי בטעימה של אחד: המבורגר לימון וצ'ילי, העשוי מבשר אנגוס וכולל גם גבינת צ'דר, חסה, בצל אדום, עגבנייה, כוסברה, קטשופ ורוטב צ'ילי לימון. המנה שלי עלתה 5.90 יורו והייתה פשוט מצוינת. בשר טוב ותיבול מעולה וממכר.

שמרתי מקום לתחנה הבאה: Cordobar:
בר יין ואוכל אוסטרי-גרמני. נפתח לקראת סוף 2013 ע"י שותפים אוסטרים וגרמנים. מקום מאד מושקע, מעוצב וטרנדי שמכוון לקהל יעד מתוחכם יחסית, עם היצע יין עצום (יש תפריט שהוא ממש ספר עב כרס עם קרוב ל-1,000 יינות), והיצע אוכל של מנות קרות וחמות (לא גדולות) יצירתיות ומתוחכמות.
אני הזמנתי כוס יין לבן מהזולים שעלתה 4.90 יורו: יין אוסטרי, Ebner-Ebenauer 2014. לגמרי שווה את מחירו.
הזמנתי נשנוש התחלתי. מנה קטנה שעלתה 2 יורו בלבד: בייקון מגולגל סביב עלי חרדל (מיזונה) על קרם של תפוח אדמה מותסס. מנה של כמה ביסים שהייתה טעימה ומהנה.
אחריה הזמנתי מנה שהיא כנראה מנת הדגל של המקום. מנה בהחלט מקורית ויצירתית: פיצת נקניק דם (בגרמנית - Blut Wurst Pizza ובאנגלית - Black Pudding Pizza). זו בעצם לא באמת פיצה, אלא נקניק דם קצוץ שעוצב לצורה עגולה של פיצה ומוגש יחד עם חזרת טריה מגוררת, רוטב ווסאבי, סלק טרי, גבינת פטה ועירית קצוצה. ההגשה מגניבה במיוחד - בתוך קופסת Take Away קטנה של פיצה אישית. מנה פשוט אדירה. "רק לבעלי עצבים חזקים" כי יש בה פיצוץ של טעמים. בשר מעולה. חזרת טרייה וקרם ווסאבי נהדר שפותחים את הסינוסים (חריף!). ממש התמוגגתי. אחת המנות הכי טובות שאכלתי בטיול בברלין והיא עלתה 8 יורו בלבד. מקום שהייתי חוזר אליו בשמחה.
יצאתי שבע ומבסוט במיוחד. גם Cordobar וגם Shiso Burger עשו לי יופי של closer לארוחת הצהריים הטובה אבל הקטנה למדי שאכלתי ב- Tim Raue.











 

erezavn

New member
נשאר עוד יום טיול אחרון עם עוד 2 מקומות מעניינים...


יעודכנו מחר...
 

oreldi

New member
מה אני אגיד לך...מקנא בך

כבר הייתי נעול על איטליה כיעד הקרוב לחו"ל אבל עכשיו אני מתחיל להרהר שנית...
 

prizman

New member
אם טרם היית באיטליה סע קודם כל אאליה.

לאחר כחמישה טיולים באיטליה בני שבועיים עד חודש כ"א ולאחר עשרה ימים שאני כרגע בברלין, אשאר בה עוד
ואמשיך עוד קצת במדינה ולמרות שאני נהנה מכל רגע ואוכל מצויין עדיין כטיול ראשון לדעתי איטליה לוקחת בגדול.
קשה לי להאמין שדעתי תשתנה לאחר עוד שתי ערים, במינכן הייתי בעבר.
 

oreldi

New member
הייתי פעמיים אבל מבחינה קולינרית לא חוויתי

שום דבר כמעט. בקושי זוכר משהו. וחוץ מהקולינריה, המקומות שבעיקר טיילתי הם רק רומא ופירנצה וקפרי, כך שמבחינתי להיות שם שוב זה כמו טיול ראשון. בקיצור סביר מאוד להניח שאיטליה תהיה היעד אבל גם ברלין עושה חשק..
 

erezavn

New member
קשה להשוות בין ברלין לאיטליה...

אולי אם משווים בין עיר לעיר - רומא לברלין, זה יותר בר השוואה, אם כי הסגנונות שונים לחלוטין. חרשתי את טוסקנה לפני שנה (כולל כמובן דגש על אוכל) וגם ברלין לא מתחרה בקסם הטוסקני בעיניי.
בכל מקרה הסוד זה תכנון מראש ושיעורי בית (גם של היעדים התיירותיים וגם של יעדי האוכל). לדעתי זה נכון במיוחד לטיול מוגבל בזמן, שצריך להספיק בו הרבה דברים בזמן קצר יחסית.
אפשר להיות ספונטניים ולמצוא יופי של מקומות במקרה על הדרך, אבל אז הסיכון יותר גדול. לדעתי זה יותר נכון למי שיש לו הרבה זמן ואז הוא יכול לשוטט כאוות נפשו וגם לטעות בדרכים ולהגיע אקראית למקומות מעניינים. מי שיש לו שבוע בברלין יכול לעשות את זה בכיף...

בכל מה שקשור לאוכל, למי שאוכל מהווה עניין מרכזי בטיולים, אני כן חושב שעדיף לעשות רשימה של "מקומות שכדאי להיות בהם". לשמחתי בברלין כל הארוחות שלנו היו טובות עד מעולות, גם אם חלקן לא היו מושלמות. נפילות לא היו.
 

oreldi

New member
מסכים איתך

תכנון מראש מבחינתי זה האלף בית. כשיש לך ימים בודדים לטייל אז חבל לפספס דברים ולמרוח את הזמן. כשיש יותר זמן אז אפשר אולי "לזרום" ולהיות ספונטניים.
כתבת איפשהו על טוסקנה? אשמח אם תפנה אותי.
 

erezavn

New member
כמובטח - יום טיול אחרון עם ארוחת ערב ממושלנת ב-45 יורו בלבד

היום האחרון שלנו הוקדש לחלק המזרחי של ברלין עם ה-East Side Gallery והפארקים הרבים שיש בשכונות שמדרום לה. הפספוס שלנו היה דווקא שוק האוכל Markthalle Neun. שוק מקורה לא גדול אבל איכותי, שלצערי הגענו אליו מוקדם מהמתוכנן, יותר משעה לפני פתיחת הדוכנים (שהיא ב-12:00) והוא היה ריק ברובו. לא חיכינו שעת הפתיחה.

בצהריים אכלנו בבית קפה בשם Ora בכיכר Oranienplatz. מקום חדש למדי שיושב במבנה ששימש בעבר בית מרקחת ישן, וכל התפאורה והעיצוב שלו הם של בית המרקחת, על שלל רהיטיו וכליו. נחמד.
אכלנו מעין ארוחת בוקר מאוחרת, של סלט-לחמים-ביצים, שהייתה מצוינת ואיכותית מאד. (לחמים תוצרת בית). היה שם לחם עם פסטרמה כלשהי, לחם עם מחית אפונה וביצה עלומה, לחם עם תרד מוקפץ וביצה עלומה, וסלט ירוקים ורוברב. השירות לעומת זאת היה הכי גרוע שחווינו בברלין, רדום ומלא טעויות.

בערב חיכתה לנו ארוחת ערב מושקעת אחרונה שהוזמנה מראש לשעה 20:00. במסעדה בשם - Bieberbau, שזכתה לכוכב מישלן ראשון, חדש ומפתיע בנובמבר 2015.
התכנון הראשוני שלי היה דווקא מסעדת כוכב אחרת בשם SkyKitchen שנמצאת בקומה 12 של מלון ונשקף ממנה נוף יפהפה. לא היה שם מקום, וכשחיפשתי מקום חלופי בחרתי ב- Bieberbau כי מחירי ארוחת הערב היו ממש סבירים עד נמוכים למסעדת מישלן: 45 עד 65 יורו לארוחת ערב של 3 עד 5 מנות.

מסעדת Bieberbau.
זו מסעדה ששוכנת בשכונה דרומית/מערבית ל-Mitte בשם Wilmersdorf. לקחנו 2 רכבות כדי להגיע אליה. היא ממוקמת ממש בלב אזור מגורים. לא אזור שתצפו למצוא בו מסעדה יוקרתית ממושלנת. היא יושבת בבניין היסטורי שנבנה בשנים 1893/4 והיה בו סטודיו של פסל בשם Richard Bieber. הייתה שם מסעדה פעילה מאחרי מלחמת העולם השנייה עד 1967 ושוב מ-1986. השף הנוכחי והבעלים משנת 2003 הוא Stephan Garkisch.
המבנה שמשוחזר בחלקו מעוצב בסגנון קצת כבד ומיושן (טוב אנחנו מדברים על עיצוב של פסל מ-1894), מלא עיטורי וקישוטי גבס די מצועצעים.

העיצוב אמנם מיושן וכבד, אבל הכוכב האמיתי כאן הוא האוכל. אוכל גרמני מודרני, יצירתי, טעים ומעניין, שמתבסס בכל המנות על תבלינים ועשבי תיבול מגינת הירק העצומה שלהם, שהיא מקור גאוותם (למעלה מ-500 זנים של עלים ועשבים).

קיבלנו לחמים טובים עם חמאת קארי (חריפה וטעימה) וחמאת יין אדום.
הלכנו על ארוחת 3 מנות כל אחד. אחת בחרה ארוחה של 2 מנות ראשונות ומנה עיקרית ושניים בחרו ארוחת מנה ראשונה-עיקרית-קינוח. 45.50 יורו לארוחה, בלי שתייה.

מנות ראשונות שנאכלו:
פילה דג Plaice (סוג של flattfish או סול) עם אפונה ירוקה בסגנון צרפתי עם לארדו (חזיר משומר מתובל ברוזמרין ותבלינים נוספים) קרם לימון, צנונית. מנה נהדרת. שילוב טעמים נהדר. דג עשוי מושלם.
נקניקיה לבנה (Weisswurst) עם אספרגוס לבן, פרעצל, קרם של שמפניה פומרי (Pommery) וחלמונים ועשבי גינה. מעולה.
סלק, ריקוטה באפלו ומוצרלה, נבטים וזרעי חמנייה. היה שם קראמבל וקרמים שאת זהותם אני לא זוכר. מעודן וטעים.

מנות עיקריות:
פעמיים מנת בשר צבי עם פטריות שנטרל, גזרים, קרם סלרי, נבטי חומעת הגינה (Sorrel) ועלי אשוחית (Spruce). מנת בשר נהדרת. עזת טעם ועשויה מעולה. נהניתי ממנה יותר ממנת הבקר שאכלתי ב-Tim Raue.
פעם אחת מנת חזיר דורוק (Duroc Pork) ממדינת תורינגיה בגרמניה עם לפת, שסק, בירה כהה וכשות. היו שם 2 נתחים שונים, אחד בשר לחי והשני צלעות. הבשרים היו מעולים וכך גם שאר המרכיבים והרוטב.

לפני המתוק - מנקה חך:
סורבה שמיר (זו לא טעות) עם קרם פסיפלורה ופירורי שוקולד לבן. הסורבה לכשעצמו היה שמירי מדי ואני לא חובב גדול של העשב הזה, אבל כשערבבתי עם הפסיפלורה נוצר ביס ממש טעים ומרענן.

מנות אחרונות:
אחת הייתה כאמור מנה ראשונה נוספת שהגיעה לצד 2 הקינוחים: גבינת עיזים עם קומפוט שומר, אגוזים ועלי שומר. מנה שהייתה טעימה ומעודנת.
קינוח ראשון: עוגת באבא או רום עם רוברב, גלידת רוברב, רוטב ג'ינג'ר, ערער ודבקה (woodruff). קינוח טעים מאד ולא מאד מתוק, שמשלב בצורה יפה, יצירתית ומאוזנת תבלינים שונים.
קינוח תותים עם שוקולד חלב, גלידת רוקט (כן כן) ושמן לפתית. עוד קינוח מקורי ויצירתי שנותן כבוד לעשב מגינת המסעדה. מי היה מאמין שגלידת רוקט תעבוד בקינוח ואפילו תהיה טעימה. מצד שני - רוקט ותותים משתלבים מצוין בסלט - אז למה לא בקינוח. אני מאד אהבתי.

כשנכנסנו וראינו את העיצוב המיושן והכבד חששנו שתהיה ארוחה כבדה ומיושנת, ושהשירות והאווירה יהיו כאלה גם כן. לשמחתנו הרבה התבדינו. הייתה ארוחה פנטסטית עם אוכל יצירתי, מודרני, טעים ומהנה מאד. אפילו יצאנו שבעים לגמרי. זכינו לשירות מעולה ונעים במיוחד, אולי השירות הכי נחמד (יחד עם Ross מהערב הראשון) שהיה לנו, והאווירה בכללותה הייתה ממש טובה.

בקיצור נהנינו עד מאד. ה-Value for money היה כנראה הטוב ביותר שהיה לנו בטיול לארוחה. סיום נהדר ל-4 ימים מהנים ומעניינים בברלין.

Auf Wiedersehen Berlin! נהנינו!

הפוסט המלא:
http://processing-food.blogspot.co.il/2016/06/blog-post_17.html



























 
איפה בתל אביב תאכל במסעדה נחשבת ארוחת ערב ב-45 יורו...

בהזדמנות אספר לכם על היום בו החלטתי לשבור את התקציב התרמילאי האומלל שלי וללכת למסעדה בטייוואן שאחד מסניפיה העולמיים ממושלן (האוכל בסניפים נראה די זהה). החשבון די הימם אותנו, עד שהמרנו כל אחד למטבע במדינה שלו: קצת יותר מ- 40 שקל לאדם.
 
הסתכלת על התמונות?

מנות דוגמית. ברור לי מה היו התגובות כאן (כולל ממך) אם מישהו היה מפרסם פוסט כזה על מסעדה בת״א ומתלונן על גודל המנות.
ולשאלתך, הרבה מקומות מציעים ארוחת טעימות. למשל אואזיס, אמנם ב-250 אבל כולל כוס יין. באריא יש דיל דומה ב-300 לזוג. וכו׳ וכו׳.
 

prizman

New member
מנחש שמדובר בסניף הטאיווני של TIM HO WAN

אין עוד רשת מזון מהיר ממושלנת, הביטוי מסעדה קצת גדול עליהם.
אוכל בהחלט נחמד, לא עילוי לסוגו ולא זול לסוגו. מתאים ללחטוף על הדרך ל/מ-רכבת כמו שאני עושה.
 

החתולית

New member
אפשר לאכול ארוחה טובה ב- 200 ש"ח

במסעדות "נחשבות" בישראל. בדקתי מסעדות ממושלנות ונחשבות בפריז ובברלין, ובמרביתן המחירים גבוהים מאד (בגלאס, למשל, מחיר ארוחה הוא 75 אירו לפני יין).
&nbsp
ארז, בתמונות המנות נראות די קטנות. הן באמת היו כאלה?
&nbsp
התפריט לא ממש יתאים לבן הזוג שלי, לכן אני משערת שנוותר. עדיין חולמת על ארוחה בגלאס.
 

dfl

New member
אפשר לאכול גם סביח מענג ב-20

ואפילו ב-15.
&nbsp
אבל אם תציצי בתפריטים של מסעדות נחשבות בישראל, תגלי שארוחת ערב ב-200 שקל תכלול בקושי מנה ראשונה ועיקרית. לוודא שאינני הוזה, פתחתי עכשיו את התפריטים של המזללה, מחניודה ומסה - באמת מקבץ אקראי שעלה בראשי - ולא ראיתי איך מקמבנים ב-200 משהו שמתקרב לחגיגות שמתוארת בפוסט. מהזכרון, התמונה דומה בעוד מסעדות. לא רוצה להכנס לחשבונות קטנים, רק להדגיש שהתמונה הגדולה היא שהמחירים במסעדות נחשבות בישראל, לא רק בת"א, מאד גבוהים ביחס לאירופה וארה"ב (לא כולל מנהטן ולונדון).
&nbsp
אין לי מושג אם מדובר בחמדנות של המסעדנים או במיסוי היסטרי. לא כולל באפשרויות את מחיר חומרי הגלם כי להבנתי זו לא הסיבה. כך או אחרת, החוויה המאד שכיחה באירופה, של ארוחת fixed menu מעולה סביב 20 יורו במסעדה טובה מאד, היא מדע בדיוני בישראל.
 
גלאס קיבלה כוכב מישלין? איזה יופי! זוכרת את השף, גל בן משה,

מקפה בראון. יצא לי לאכול שם הרבה כי הייתה חנייה נוחה ולא חייב כניסה לתל אביב. ואז הסתבר שגם האוכל, לא מורכב מדי אך מצוין במגבלות המטבח הקטן שהיה שם.
אם כך עוד שף ישראלי שהצליח בחו"ל.
 
למעלה