ברכות לפתיחה,

[רוני ספיר]

ברכות לפתיחה,

ושאלת סיפתח משלי: עד כמה שאני מבינה, על פי אמנת ברן (?) שמדינת ישראל חתומה עליה, זעויות יוצרים על טקסטים כתובים שייכות ליוצר הטקסט אלא אם חתם על מסמך שמעביר את הזכויות לגורם אחר כלשהו. האם כלל זה תקף גם לגבי טקסטים המתפרסמים על הרשת? האם אתרים המפרסמים כלל חלופי, כגון "כל זכויות היוצרים לטקסטים שמתפרסמים באתר שייכות לאתר", או, כפי שמופיע בתפוז, "העלאת תכנים לפורומים הינה חשיפתם לקהל הרחב. אחלה שומרת לעצמה את הזכות להשתמש במידע המועבר בכל דרך שתמצא לנכון, על פי שיקול דעתה וללא צורך באישור או תמורה", אכן הופכים לבעלי זכויות היוצרים של טקסטים המתפרסמים באתר? (בתפוז - ההצהרה בכתובת הזו: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/rules.asp) האם קיימים כללים כלשהם, או פסיקה כלשהי הקובעת כללים, לגבי מיקום של הצהרה כזו, או אישור של הכותב על כך שקרא והבין אותה, בטרם עוברות הזכויות לכל דבר שנכתב, באופן אוטומטי? תודה רבה ובהצלחה, רוני

 

[עו~ד דורון זיסו]

מה עם 100 ימי חסד ../images/Emo6.gif ?

על היום הראשון את רוצה שאתן חוו"ד נגד

? או קיי, עכשיו ברצינות: שאלת שאלה חשובה. כמו שכתבתי בהודעת המנהל, המשפטנים שבינינו יודעים היטב שלפעמים לשאלה אחת יש יותר מתשובה אחת. תתכנה דעות שונות. אני אציג עכשיו את האפשרויות העיקריות ואשמח אם יתפתח כאן דיון. אפשרות א´: האתר נותן ליוצרים במה ופירסום, כנגד זכויות היוצרים. כלומר כל מרכיבי זכות היוצרים עוברות לאתר, למעט הזכות המוסרית של היוצר, קרי הזכות שכאשר היצירה מטוטטת, היא תצוטט תוך איזכור שמו. אפשרות ב´: הרישא כמו בא´, אבל האתר לא מקבל את מירב הזכויות, אלא נעשה שותף של המחבר. אפשרות ג´: התנאי הזה בתקנון של האתר הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד ולכן אין לו תוקף. אשמח אם תביעו את דעותיכם.

 

[רוני ספיר]

דעתי היא, כמובן,

שהזכויות שלי שלי שלי

וביתר רצינות, כמה דברים: 1. השאלה נשאלה גם באופן כללי, כלומר, מה קורה בנוגע לאתרים שבהם אין פרסום דומה לזה שקיים בתפוז, כלומר, אין הוראה גורפת בנוגע לכללי השימוש המציינת אפשרות שימוש של האתר בחומר שמפורסם בו. מתשובתך אני מסיקה, שבאתרים כאלה זכויות היוצרים בהכרח של הכותב, ואין לאתר חלק בהן. האם זה נכון? 2. כפי שציינתי, אני טרודה גם בשאלה של אישור על קריאה והבנה של תנאי כזה ב"חוזה" בין הכותבים ובין האתר. כלומר, האם נדרשת רובריקה של אישור על ידי הכותב (כמו שקיים לגבי זכויות על תוכנות בעת ההתקנה), או כפתור המשך שמאשר קריאת התנאי (כמו שקיים באתרי סקס, חברה שלי סיפרה לי), או כל דרך אחרת שבה יכול האתר להוכיח שהתנאי נראה בכלל לכותב, לפני שזה פרסם טקסט/ים שלו באתר? 3. האם ידוע לך על מקרים (איזשהם), שבהם נדרש בית המשפט בארץ, או במדינה אחרת כלשהי החתומה על האמנה לשאלה כגון זו, כלומר, שבהם נעשה שימוש בטקסטים של כותבים על הרשת שלא בהסכמתם, ואלה פנו לבית המשפט במטרה לקבל שיפוי על הזכויות שנילקחו שלא בדין - וכוונתי לכל מקרה שהוא, כלומר, הן במצב שבו היה פרסום מקדים באתר בנוגע לזכויות, והן למצב שבו לא היה פרסום כזה? שוב תודה, וגם אני מקווה שדיון יתפתח, אם כי אין לי דברי חוכמה להוסיף - אני לא מבינה דבר במשפטים ובחוק. רוני

 

[עוד עמנואל ויזר]

הקנית זכויות יוצרים ../images/Emo104.gif

בהודעות שב"תפוז" יש שני סוגי זכויות יוצרים - זכויות היוצרים של כותב ההודעה, וזכויות היוצרים של "תפוז" (זכויות היוצרים על העימוד, העיצוב, צורת ההצגה והשרשור). זכויות היוצרים לגבי תוכן ההודעה, שייכות לדעתי לכותב ההודעה בלבד . "תפוז" אינם יכולים לקנות לעצמם זכויות שלא הוקנו להם במפורש . בואי ניקח מקרה דומה - בעל מגרש שם שלט בכניסה למגרש בו הוא מודיע כי מי שנכנס למגרש עם רכב מצהיר בזאת כי הוא מוותר על זכויות הבעלות ברכב ומקנה אותן לבעל המגרש. מה דעתך? האם מישהו יכיר בזכותו של בעלהמגרש על הרכב? בעל נכס, רשאי להורות כיצד יש להשתמש בנכס שברשותו, והוא רשאי לנקוט בכל הצעדים החוקיים למימוש בעלותו, אבל בשום פנים ואופן אין באפשרותו להקנות לעצמו זכויות ברכושם של אחרים. זכויות היוצרים, הן נכס ככל נכס אחר, וככזה, נדרשת הקניה פוזיטיבית של הזכויות. ניתן לראות זאת גם על דרך השלילה - אם זכויות היוצרים הוקנו ל"תפוז", הרי ש"תפוז" הם הכתובת לתביעות בגין הפרת זכויות יוצרים של אחרים, לשון הרע, ועד...נראה לך ש"תפוז" יהיו מעוניינים בכך?

 

[רוני ספיר]

העדר אחריות וזכות להעתקה

בעל מגרש שם שלט בכניסה למגרש, ובו מצויין כי המגרש הוא רכוש פרטי, וחל איסור חמור להחנות בו את הרכב. בעל רכב שיחנה בניגוד לאיסור יצטרך לשלם מכספו על גרירת הרכב. שלטים כאלה מוכרים לך? ובכן, הרכב לא עבר לרשותו של בעל המגרש, אולם הזכות להעביר את הרכב (שגם הוא רכוש פרטי - של בעל הרכב), עברה לזכותו. זכות זו, שלו היה בעל המגרש לוקח לעצמו בתנאים אחרים, היתה עבירה מפורשת על החוק, איננה עוד עבירה על החוק, והיא מותרת - כיוון שבעל הרכב ידע שאלה התנאים שבהם הוא מחנה את מכוניתו במגרש הפרטי הזה. אני טועה? השלטים האלה כולם אינם תקפים? נדמה לי שאם זו ההשוואה, הרי שזכותה של "אחלה" להשתמש בחומרים המצויים בפורומים, מבלי לבקש מהכותב אישור ומבלי לתת לו תמורה קיימת, גם ללא העברת זכויות היוצרים על הטקסט ל"אחלה", וכל זאת מבלי לפגוע באחריות המפרסם על המילים, שנשארת כולה שלו. (וכל זה מצער בעיני מאד, אני אשמח אם תוכיחו לי באותות ובמופתים שאני טועה)

 

[עוד עמנואל ויזר]

זכויות ../images/Emo104.gif

גרירת הרכב ע"י בעל המגרש, היא הגנה על זכות הבעלות שלו, ולא הקניה של זכויות שאין לו, ולכן מותרת. הודעה חד צדדית גם אינה יכולה לשחרר אדם מחובה חוקית - כך למשל, השלט "הנהלת החניון לא תהיה אחראית בגין נזק כלשהו שייגרם לרכב" לא באמת משחרר את הנהלת החניון מאחריות. מה שמותר ל"אחלה" ע"פ ההסכם מכללא עם הגולשים וע"פ ההודעה, הוא להמשיך ולהשאיר את ההודעה "און ליין" כך שניתן יהיה להמשיך ולראות אותה. אבל, אם מישהו ב"אחלה" ירצה להוציא ספר עם ההודעות המעניינות של "תפוז", יהיה צורך לבקש את רשותם של כותבי ההודעות.

 

[רוני ספיר]

תודה רבה

שימחת אותי.

 

[ציפי ג]

אני חושבת ../images/Emo104.gif

שאולי זה גם מקנה לאחלה את הזכות למחוק את ההודעה, למשל אם השרתים יתמלאו בעוד 10 שנים.

 

[עוד עמנואל ויזר]

זכות המחיקה ../images/Emo104.gif

זכות המחיקה נובעת מבעלותה של "אחלה" על השרתים. כותבי ההודעות הם "ברי רשות", ורשות כזו ניתנת לביטול בכל עת.

 

[עו~ד דורון זיסו]

אני לא חולק על דעתך, עמנואל

אך הייתי רוצה להסתכל על הדברים מנקודות מבט אחרות. כי אתה בחנת את הסוגיה במשקפיים של המשפט הפרטי. אמרת שהמקרה בעיניך דומה למצב של בעל נכס מקרקעין שמנסה בהודעה חד צדדית לשנות זכויות קניין של אנשים שנכנסים למקרקעיו. אני הייתי רוצה לרבחון את הדברים במשקפיים של דיני הצרכנות, בכלכלה החדשה. הכלכלה הזאת מבוססת במידה רבה על דרך פעולה של "שלח לחמך על פני המים". חברת

- אנשים או בשמה הקודם אחלה פורטל לישראל, הקימה אתר והאתר הזה מספק לציבור הרחב והבלתי מסויים של כל גולשי האינטרנט בעברית, שרותים שונים. שירותי מידע ותוכן שירותי חיפוש, וגם שירותים נוספים, כמו למשל במה ורמקול להשמעת דעות, לפירסום יצירות ובמידה מסויימת גם לפירסום מסחרי. נניח שאדם הוא יוצר בתחום השירה שאינו בעל שם או אפילו בכלל לא מוכר. אילו אפשרויות היו למשורר כזה להביא את שיריו לידיעת הציבור? ומתוך אפשרויות אלה, אילו אפשרויות היו לו לעשות זאת בחינם? לשלוח למערכות מוספי העתונים, לכתוב את השירים על קיר הבית שלו (כנראה עבירה פלילית של השחטת רכוש) בעידן האינטרנט, הוא יכול כמובן לבנות לעצמו אתר ולהשקיע בפרסומו, וזה גם לא בחינם, אם אינך בונה אתרים, ולא כל כך קל גם להשיג דומיין בחינם, למרות שיש שרתים שמחלקים את זה בינתיים בחינם. הוא יכול לפנות לאתר דוגמת תפוז. האתר הזה נותן לאותו משורר אפשרות לפרסם את היצירה שלו ללא צנזורה מוקדמת וללא עריכה מוקדמת, והוא מאפשר ליוצר חשיפה לציבור ופירסום, שכה נחוצים לו. יש כאן מהלך של תן וקח. מה שהאתר לדעתי אומר ליוצר הוא, אם אתה רוצה להשתמש במערכת המשומנת והיעילה שלי, אז אליך להסכים לתנאים של חוזה אחיד שאני קבעתי. הברירה בידיך, אינך יכול להשתמש בשירות הזה שלי, ללא שום תמורה, אתא יכול להסכים לתנאים האלה או אתה יכול שלא להסכים ואז לא להשתמש. בחיי היומיום יש חוזים אחידים שנקשרים בדרך של התנהגות של הצרכן ולא בדרך של חתימה על המסמך. דבר טריוויאלי כמו רכישת קרטיס אוטובוס בדן או באגד, הוא לא רק הסכמה למחיר אלא לדעתי גם קבלת הסכם שלם הכולל תנאים רבים, כגון הסכמה לכך שהנסיעה מתבצעת בקו ידוע וקבוע מראש, עם תחנות קבועות, ללא זכות לרדת בין תחנות (אלא בנסיבות יוצאות מן הכלל אני מניח) לטעמי מצד אחד יש לאתר זכות לפרסם את היצירה ככל העולה על רוחה בתוך האתר, למנוע את העתקתה ע"י אנשים ואתרים אחרים, לערוך אותה, להעביר אותה מפורום לפורום, למשתמש בה בעמוד הראשי או בכל עמוד אחר או פורום אחר גם ללא רשות המחבר. נראה לי שהתקנון אינו יכול ואף לא מתכוון שרוקן את היוצר מזכויות מסויימות, כמו הזכות לפרסם את היצירות בספר ולהוציאו לאור, להקריא את היצירה בערבי שירה וכד´. קשה לי להעריך מה יקרה אם יוצר יפרסם וימקור ספר עם יצירות שלו והאתר יתבע תגמולים מן הטעם שהיצירות יתפרסמו פעם אצלו וכי על פי ההסכם בינו ובין היוצרזכויות היוצרים עברו לעתר. אני נוטה לחשוב שבמקרה זה דעתך תתקבל.

 

[עוד עמנואל ויזר]

תנאין וזכויות ../images/Emo104.gif

לשיטתי, יש הבדל גדול בין קביעת תנאים והגבלות שהמשתמש מקבל על עצמו ברגע שהחליט להשתמש במערכת, לבין מצב שבו בעלי האתר "מרכישים" לעצמם זכויות. גם בדוגמה שלך - החוזה כולל תנאים מפורטים - הנוסע מגדיר לאן הוא נוסע, החברה קובעת מחיר מוגדר, הנוסע משלם, ומשהגיע ליעדו הושלמה העיסקה. החברה לא אומרת "אם נסעת באוטובוס המטען שלך שייך לי אלא אם תשלם כרטיס". ובאשר לתמורה, אמנם החברה נותנת לכותב אמצעי פרסום, אבל בה במידה המפרסם נותן לחברה תוכן, ולכן התמורה לחברה היא בעצם השימוש בשירות. בוא נסתכל על העלות והתמורה: העלות למערכת, נובעת ממשאבי המיחשוב הנדרשים, והתמורה מהגולשים, לשיטתך, הן זכויות היוצרים על ההודעות. ע"פ שיטתך, אם שני אנשים כותבים הודעות באותו אורך - האחד כותב מאמר ובו יצירה חדשה בעל עניין רב לציבור, והשני כותב הודעה שכל כולה פרסומת עצמית. עולה מכך, שבפועל "אחלה" קיבלה תמורה רק ממי שכתב הודעה המושכת קוראים נוספים, ואילו מי שרק הרוויח מפרסום ההודעה, גם קיבל פרסומת חינם, וגם לא נתן תמורה. נשמע הגיוני? יתרה מכך - אפילו אם נלך לפי שיטתך, הרי שמדובר בחוזה אחיד, וביהמ"ש יקבע שתניה כזו מהווה תנייה מקפחת ולא סבירה (דווקא מי שתורם יותר, מפסיד יותר), ויבטל אותה.

 

[עו~ד דורון זיסו]

ג´ ק´ רולינס לא פירסמה את הרי פוטר

באתר אינטרנט. אני בכוונה מתייחס ליצירה בעלת ערך כלכלי רב. אתה משום מה חוזר לדוגמת המכונית. לדידי חלק גדול מההודעות שנכתבות בפורומים דומים יותר לדגימות פירסומיןת שאנחנו מקבלים בחינם מסוכני מכירות מאשר לנכסים בעלי ערך רב. קיבלת בקבוקון קטן של בושם, נהנית אך הערך שלו קטן מאד. זה לא דומה למיכלית מלאה בבושם. חוץ מזה, יש הבדל בין נכסים פיזיים ונכסים רוחניים.

 

[עמנואל ויזר]

לא הארי פוטר ../images/Emo104.gif

אבל תסתכל על זה - יש זכויות יוצרים, או לא? של ,תפוז"\"אחלה" או של הכותבת? ובאשר להבדלים בין נכסים פיזיים לרוחניים - ההבדל קיים אולי לגבי משך זמן ההגנה על הזכות, אבל איפה אתה רואה הבדל בזכות עצמה? להיפך - הפרת זכויות יוצרים מקנה זכות לפיצוי כספי גם ללא הוכחת נזק ממוני - בנכס פיזי זה נדיר.

 

[עו~ד דורון זיסו]

הדוגמא שנתת לא טובה בעיניי

כי מי שכותב בפורום תמיכה בד"כ כותב כי הוא מעוניין לקבל תמיכה ולא כדי לפרסם יצירות. מתוך כבוד לפורומי תמיכה לא אתייחס לדוגמא, אך אומר שלטעמי, יצירה בהיקף כזה, כתובה בכישרון ומרגשת ככל שתהיה, ערכה הכלכלי , מועט ביותר. כמובן אינני פוסק הלכה ואפילו לא מבקר ספרות, וכל מקרה ייבדק לגופו. יש הבדל בין מהות הנכס הרוחני ומהות הנכס הפיזי. את הנכס הפיזי אי אפשר להעתיק ולשכפל, את הנכס הרוחני בד"כ כן. זכות היוצר היא בעצם צרור של זכויות, ואילו הבעלות על נכס פיזי שונה.

 

[עמנואל ו]

ערך... ../images/Emo104.gif

האם קיומה של זכות מותנה בערכה? האם ההגנה על זכות מותנה בערכה של הזכות? הפניתי לאותה הודעה לא כדי לדון בערכה המסחרי אוהאמנותי, אלא כדי להראות שיש הודעות הנופלות להגדרה המובהקת ביותר של "יצירה". אולי, יום אחד "תפוז" יחליטו לאסוף את הסיפורים ולהוציא אותם בספר - מותר או אסור (לדעתי חד משמעית אסור)? אולי אותה כותבת תרצה יום אחד להוציא ספר משיריה - האם תזדקק לאישור "תפוז" בגלל שהעבירה להם זכויות (לדעתי חד משמעית אין צורך)? ואולי יום אחד שנינו נגיע למעמד של שופטים עליונים

ו"תפוז" ירצו להוציא ספר עם הדיון הזה - מותר, או אסור (לדעתי אסור)? ובאשר לזכות על נכס פיזי ונכס רוחני - תיארת רק את ההבדל בין הנכסים, לא את ההבדל בזכויות הבעלות. באלה אין כל הבדל.

 

[רוני ספיר]

אני לא רואה כל קשר בין השאלה

העקרונית, ובין הערך הכלכלי,ואסביר: מעבר לשאלה אם נדרשת רשות של כותב לפרסם באופן פרטי את מה שפרסם באתר (יהא תפוז לצורך העניין), ולשאלה אם מותר לתפוז להפיק רווחים מתכנים שפורסמו על הרשת, קיימת גם שאלת הבחירה של כותב במדיום שבו הוא מפרסם. במעבר בין מדיומים (הוצאת דברי מפורום זה ופרסום שלהם במוסף ידיעות אחרונות, למשל), יכול להגרם לכותב נזק שאיננו כלכלי כלל ועיקר - האוכלוסיה שלה הוא נחשף, ורמת החשיפה של הטקסט שלו שונים לחלוטין. הטקסט שניתן כדוגמא יכול להיות טוב יותר או פחות, אבל ידוע, שטקסטים שפורסמו תחילה על הרשת, מצאו לא אחת דרכם לפרסומים "בחוץ", (הוצאה של ספר, למשל). מעבר לשאלת "בקשת הרשות לפרסום", ומעבר לשאלה של הזכויות הכלכליות על התוצר (בארץ כותבים ממילא מרוויחים כלום וגורנישט, כך שאין ערך כלכלי לטקסטים, פרט לאלה של עמוס עוז ושניים דומים לו), קיימת שאלה של כדאיות ההוצאה, מתוך ידיעה שהאתר יכול לפרסם במקביל את תוכן הטקסט במדיום חשוף, כמו עיתון, למשל. שער בנפשך שבחור מספר על עצמו באחד הפורומים, וגדל להיות איש בעל שם. האם יכול האתר לפרסם לפתע, ללא כל אישור, טקסטים שכתב בהיותו צעיר באחד הפורומים (שאולי איננו קיים כבר)? השאלה הכלכלית איננה רלוונטית במקרה כזה. כאב הלב - משמעותי.

 

[עמנואל ו]

נכון מאד ../images/Emo104.gif

זכות היוצרים אינה באה להגן על ערך כספי דווקא, אלא על הקניין הרוחני (שהערך הכספי יכול להיות אחד הביטויים שלו). לכן, למשל, אסור לשנות יצירה - גם אם השינוי אמור לשפר אותה - מכיוון שיש בכך פגיעה בזכויות היוצרים. התנאי הבסיסי לקיום זכות יוצרים אינו ערך כספי, אלא היותה יצירה. לכן, הודעות ב"תפוז" שעניינן "מכבי חיפה אלופה", "תחי מדינת ישראל", "חופש ושוויון לכל" (יכולתי להשתמש בטקסטים בעלי...הממ...אוירה אחרת, אבל העדפתי שלא

) - מן הסתם לא ייחשבו כמקנות זכות יוצרים כלשהי.

 

[עו~ד דורון זיסו]

עמנואל אתה בעצמך השוות

את זכות היוצרים לזכות הבעלות במיטלטלין וטענת שהן זהות. אני מזכיר לך שניתן למכור את זכות היוצרים. אגב אחד ההבדלים בין זכות היוצרים לזכות הבעלות במיטלטלין הוא קיום הזכות המוסרית של היוצר, שאיננה עוברת לרוכש. דבר זה אינו קיים בזכות הבעלות במיטלטלין וזה אכן נובע מהשוני בין מהות הנכס הרוחני למהות הנכס הפיזי.

 

[עמנואל ו]

שווין זכויות ../images/Emo13.gif ../images/Emo104.gif

זכויות הבעלות הן אכן שוות בין אם מדובר על נכס רוחני, ובין אם מדובר על נכס פיזי. בין הנכסים עצמם, בהחלט יש הבדל, ולכן נוספה הזכות המוסרית, שאיננה זכות בעלות.

 

[עו~ד דורון זיסו]

זוהי דעתך ../images/Emo165.gif ../images/Emo104.gif

אני מכבד אותה ואשמח אם תציג לי את האילנות עליהם היא נתלית. אולם אני חולק על דעתך, מכל וכל. חוק זכויות היוצרים הינו חוק אנגלי מ - 1911 עליו נעשו מספר תיקונים. המונח זכות יוצרים הינו תרגום של המונח copyright שתרגומו לעברית - זכות העתקה. הבעלות על מטלטלין היא "מכלול הזכויות". (הזכות להחזיק, הזכות להשתמש במסגרת החוק, הזכות להשמיד את הנכס הזכות להשכיר, להשאיל, להחכיר, לתת במתנה, למכור, למנוע מאחרים שימוש) זכות היוצרים היא אגד של זכויות מוגבלות. (הזכות לשנות, הזכות לבצע לפני קהל הזכות להעתיק, לפרסם, למנוע פירסום מאחרים, לקבל תגמולים על פירסום, הזכות למכור, הזכות למנוע מאחרים את השימוש) השימוש בנכס הפיזי ללא רשות אסור. (אסור לי להשתמש במכוניתך ללא רשותך) השימוש בנכס הרוחני לצורך ביתי לא מסחרי, חפשי. (מותר לי להעתיק את היצירה שלך ולהשתמש בה בביתי לצרכים לא מסחריים) החוק רואה את הנכסים הרוחניים כטובין ציבוריים, וזאת הסיבה לכך שזכות היוצרים פוקעת לאחר 70 שנה. זכות היוצרים נוצרה ע"י החוק ע"מ לתת תמריץ כלכלי ליוצרים ולמפרסמים ומול"ים.