אני לא מאשימה את אלו שמצפים לצ'ק.
תראי אמנם בחתונה עוד היינו ילדים מפגרים וחסרי אחריות...
אבל בבריתות של הבנים, כשאת כבר בן אדם מבוגר (=הורה) עשיתי ארועים שיכולתי לממן, ולכן כל הנושא של דאגה לצ'קים היה ממני והלאה. מה שקיבלנו יופי מה שלא גם יופי. ואכן היו כמה יציאות של משפחות שבאו כמה נפשות והביאו חליפה לתינוק... שוין.
כבר ממש לא הייתי במקום בחיים של להתחשבן...
אבל אני מודה שבאמת יש פה בעיה. העניין הוא שצריך להחליט אם עושים ארוע (יש לחץ מהמשפחה, וגם יש רצון בסיסי לחגוג ילד חדש), ואם עושים- אז צריך שיהיה מכובד...
וכשפוסלים את כל המקומות פח, אלו שבאמת קוראים להם "אנחנו עושים פה ארוע כי זה עולה 3 שקלים, אוכלים פה פיגולים, ואנחנו נדפוק קופה"- נשארים עם מקומות בסטנדרט בינוני ומעלה , ואז זה פתאום עולה מלא כסף... וברור שרוצים לכסות את זה....
והאלטרנטיבה היא לא לעשות כלום- שזה די מבאס...
בקיצור, אין פה אצבע מכוונת לאף אחד. זה נהיה מין מעגל קסמים כזה.
היחידים שאני מכוונת אליהם אצבע זה הסמנים הקיצוניים אלו שמחפשים לעשות ארוע יותר יפה, יותר מקורי, עם יותר מנות , שהן כמובן יותר יקרות וכו'- כל אלו שמושכים את ההזייה הזו למקום אפילו קיצוני יותר....
אם היינו חוזרים קצת אחורה כשכולם התחתנו באולמי שושנים או על הגג של בית הכנסת הגדול, עם בורקס וסלט וולדורף וקצת עארק איילות..... אני חושבת שהשמחה היתה חוזרת להיות האלמנט המרכזי בארועים האלו.
כי אין ספק שהיום אוכלים יותר טוב, וישנן עוד שלל אטרקציות שמעניינות רק את הזוג (למי איכפת איזה קישקוש הם תקעו באמצע השולחן וכמה כסף הכלה שפכה על עצמה ביום הזה, תמיד בסוף אומרים שהיא קורנת, ויאללה... לברבקיו...)- אבל השמחה כבר לגמרי לא המוטיב המרכזי. וזה חבל.