בריונות דרכים בקרב נהגי אוטובוס

[Brendan of DNA]

בריונות דרכים בקרב נהגי אוטובוס

בריונות דרכים בקרב נהגי אוטובוס
כב' השופט חיים לי - רן מבית משפט השלום ירושלים הטיל של"צ בהיקף של 200 שעות אותו יעשה הנאשם במסגרת בית החולים "אלי"ן" ו- פיצוי שך בן 1,000 ₪ על כהן אפרים, בן 47, אשר הודה במעשי תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון, בכך שביום 13.1.02, בשעות אחר הצהריים, בשדרות הרצל בירושלים, בהיותו נהג אוטובוס של חברת "אגד",ירד מן האוטובוס בו נהג בעקבות התנגשות בין ריכבו שלו ואוטובוס אחר (שכתוצאה ממנה נפגעה המראה באוטובוס בו נהג הנאשם), דפק באגרופיו על שימשת האוטובוס האחר, והיכה את נהג האוטובוס האחר באפו ושבר את משקפיו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן שריטה באף ודימום. כב' השופט חיים לי: "התופעה של "בריונות דרכים" (ROAD RAGE) פשטה לאחרונה במקומותינו, וגבתה לעיתים מחיר כבד. על בית המשפט להוביל לתודעתם של נהגים, כי כל המבקש "לחנך" משתמש אחר בדרך בצורה שעשה זאת הנאשם דנן, ייענש בכל חומר הדין. הכביש נועד לסייע בידי המשתמשים בו להגיע ממקום למקום בביטחה ובהנאה. אין הוא שדה קרב שיוצאים אליו כדי לנצח את האחר או כדי ללמדו לקח על דרך של שימוש באלימות מסוג כלשהוא כלפיו. שבעתיים נכונים הדברים לפי שמדובר בנהגו של רכב ציבורי המחוייב באיפוק יתר. " פ 002958/02

 

[Brendan of DNA]

לחבל במחט של הטכנוגרף

בריונות דרכים בקרב נהגי אוטובוס
כב' השופט חיים לי - רן מבית משפט השלום ירושלים הטיל של"צ בהיקף של 200 שעות אותו יעשה הנאשם במסגרת בית החולים "אלי"ן" ו- פיצוי שך בן 1,000 ₪ על כהן אפרים, בן 47, אשר הודה במעשי תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון, בכך שביום 13.1.02, בשעות אחר הצהריים, בשדרות הרצל בירושלים, בהיותו נהג אוטובוס של חברת "אגד",ירד מן האוטובוס בו נהג בעקבות התנגשות בין ריכבו שלו ואוטובוס אחר (שכתוצאה ממנה נפגעה המראה באוטובוס בו נהג הנאשם), דפק באגרופיו על שימשת האוטובוס האחר, והיכה את נהג האוטובוס האחר באפו ושבר את משקפיו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן שריטה באף ודימום. כב' השופט חיים לי: "התופעה של "בריונות דרכים" (ROAD RAGE) פשטה לאחרונה במקומותינו, וגבתה לעיתים מחיר כבד. על בית המשפט להוביל לתודעתם של נהגים, כי כל המבקש "לחנך" משתמש אחר בדרך בצורה שעשה זאת הנאשם דנן, ייענש בכל חומר הדין. הכביש נועד לסייע בידי המשתמשים בו להגיע ממקום למקום בביטחה ובהנאה. אין הוא שדה קרב שיוצאים אליו כדי לנצח את האחר או כדי ללמדו לקח על דרך של שימוש באלימות מסוג כלשהוא כלפיו. שבעתיים נכונים הדברים לפי שמדובר בנהגו של רכב ציבורי המחוייב באיפוק יתר. " פ 002958/02

לחבל במחט של הטכנוגרף
תאונה בא היה מעורב אוטובוס. ניתן ללמוד משהו על שיטות החבלה במכשיר הטכנוגרף המותקן באוטובוסים. פ 009298/01

 

[הטנדר נוסע]

באמת מקרה מצער שאומר

לחבל במחט של הטכנוגרף
תאונה בא היה מעורב אוטובוס. ניתן ללמוד משהו על שיטות החבלה במכשיר הטכנוגרף המותקן באוטובוסים. פ 009298/01

באמת מקרה מצער שאומר
שלא צריך מונופול שרק אגד ודן צריכים לשלוט

 

[Brendan of DNA]

יש תיקוה לרכבת לאילת? רכבת הפרברים?

בריונות דרכים בקרב נהגי אוטובוס
כב' השופט חיים לי - רן מבית משפט השלום ירושלים הטיל של"צ בהיקף של 200 שעות אותו יעשה הנאשם במסגרת בית החולים "אלי"ן" ו- פיצוי שך בן 1,000 ₪ על כהן אפרים, בן 47, אשר הודה במעשי תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון, בכך שביום 13.1.02, בשעות אחר הצהריים, בשדרות הרצל בירושלים, בהיותו נהג אוטובוס של חברת "אגד",ירד מן האוטובוס בו נהג בעקבות התנגשות בין ריכבו שלו ואוטובוס אחר (שכתוצאה ממנה נפגעה המראה באוטובוס בו נהג הנאשם), דפק באגרופיו על שימשת האוטובוס האחר, והיכה את נהג האוטובוס האחר באפו ושבר את משקפיו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן שריטה באף ודימום. כב' השופט חיים לי: "התופעה של "בריונות דרכים" (ROAD RAGE) פשטה לאחרונה במקומותינו, וגבתה לעיתים מחיר כבד. על בית המשפט להוביל לתודעתם של נהגים, כי כל המבקש "לחנך" משתמש אחר בדרך בצורה שעשה זאת הנאשם דנן, ייענש בכל חומר הדין. הכביש נועד לסייע בידי המשתמשים בו להגיע ממקום למקום בביטחה ובהנאה. אין הוא שדה קרב שיוצאים אליו כדי לנצח את האחר או כדי ללמדו לקח על דרך של שימוש באלימות מסוג כלשהוא כלפיו. שבעתיים נכונים הדברים לפי שמדובר בנהגו של רכב ציבורי המחוייב באיפוק יתר. " פ 002958/02

יש תיקוה לרכבת לאילת? רכבת הפרברים?
הצעת חוק-יסוד: מיזמים לאומיים הצעת חוק של חברי הכנסת: אליעזר כהן, מיכאל נודלמן ויורי שטרן. פ/1737 מנגנוני התכנון והביצוע הקיימים כיום במדינת ישראל יוצרים עומס בירוקרטי בלתי-נסבל, אשר מונע את ביצועים של מיזמים לאומיים בעלי חשיבות מן המעלה הראשונה. מיזמים אלה מתאפיינים בכך שהם כלכליים וניתנים לביצוע על ידי הון פרטי מחד גיסא, אולם טובתם ונחיצותם לכלל הציבור רבה, מאידך גיסא. ביצועו של מיזם לאומי מזרים למשק כספים רבים, יוצר מקומות עבודה ומגדיל את התוצר, וכל זאת ללא השקעה ממשלתית. עד כה הועלו מספר מיזמים אפשריים, אולם כולם נחסמים בחומות גבוהות של בירוקרטיה ופרוצדורה. מוצע לקבוע בחוק יסוד כי כאשר מיזם הוא יאה להגדרה של מיזם לאומי, מבחינת היקפו וחשיבותו, הרי ניתן יהיה לקבוע לו הסדרים ספציפיים המתאימים לו ונתפרים במיוחד בעבורו. יצירת הסדר ספציפי בדרך של חקיקה ראשית הינה חלופה מייגעת וארוכה לא פחות מהליכה באפיקים הקיימים כבר בדין. לכן מוצע כי קביעת ההסדרים הספציפיים לכל מיזם ומיזם תיעשה בתקנות שיותקנו על ידי ראש הממשלה, באישור הממשלה. על מנת להבטיח פיקוח פרלמנטרי, מוצע לקבוע כי התקנות יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת. שלוש הן הבעיות שעמן יש מקום להתמודד כבר כעת, בעת קביעת המסגרת להסדרים הפרטניים: א. הפקעה – מנגנוני ההפקעה הקיימים כיום פותחים פתח לעיכוב המיזם על ידי התדיינויות רבות שנים. העקרון המוצע, שנקבע גם בחוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994, הוא להפריד בין עצם ביצוע ההפקעה ובין הדיון על הפיצויים שישולמו לבעל הרכוש, דיון שיכול להתבצע בניחותא וביסודיות. ב. מכרז – הכלל בדבר עריכת מכרז מוצדק במרבית המקרים. אולם, לא תמיד ניתן לפעול באופן זה במהירות וביעילות המתבקשות. לעתים ניתן להחליף מנגנון זה במנגנון של הצעות מתחרות, התמחרות, ניהול מו"מ במקביל וכיוצא באלה. מאחר שעקרון המכרז זכה לעיגון חוקתי בחוק-יסוד: חופש העיסוק, הרי שיש מקום לאפשר התנאה עליו בחוק יסוד המוצע. ג. זכות ההשגה והערעור – מיזמים רבים נעצרים בשלבים מוקדמים בשל הליכים משפטיים תלויים ועומדים. מוצע לייחד בית משפט שיתמחה באותו מיזם, ולקבוע סדרי דין מזורזים להשלמת העניין. בנוסף, מוצע לקבוע כי הכרעתו של אותו בית משפט תהיה סופית ולא יהיה עליה ערעור.

 

[traiNir]

אני חושב שזו הצעת חוק מצויינת!

יש תיקוה לרכבת לאילת? רכבת הפרברים?
הצעת חוק-יסוד: מיזמים לאומיים הצעת חוק של חברי הכנסת: אליעזר כהן, מיכאל נודלמן ויורי שטרן. פ/1737 מנגנוני התכנון והביצוע הקיימים כיום במדינת ישראל יוצרים עומס בירוקרטי בלתי-נסבל, אשר מונע את ביצועים של מיזמים לאומיים בעלי חשיבות מן המעלה הראשונה. מיזמים אלה מתאפיינים בכך שהם כלכליים וניתנים לביצוע על ידי הון פרטי מחד גיסא, אולם טובתם ונחיצותם לכלל הציבור רבה, מאידך גיסא. ביצועו של מיזם לאומי מזרים למשק כספים רבים, יוצר מקומות עבודה ומגדיל את התוצר, וכל זאת ללא השקעה ממשלתית. עד כה הועלו מספר מיזמים אפשריים, אולם כולם נחסמים בחומות גבוהות של בירוקרטיה ופרוצדורה. מוצע לקבוע בחוק יסוד כי כאשר מיזם הוא יאה להגדרה של מיזם לאומי, מבחינת היקפו וחשיבותו, הרי ניתן יהיה לקבוע לו הסדרים ספציפיים המתאימים לו ונתפרים במיוחד בעבורו. יצירת הסדר ספציפי בדרך של חקיקה ראשית הינה חלופה מייגעת וארוכה לא פחות מהליכה באפיקים הקיימים כבר בדין. לכן מוצע כי קביעת ההסדרים הספציפיים לכל מיזם ומיזם תיעשה בתקנות שיותקנו על ידי ראש הממשלה, באישור הממשלה. על מנת להבטיח פיקוח פרלמנטרי, מוצע לקבוע כי התקנות יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת. שלוש הן הבעיות שעמן יש מקום להתמודד כבר כעת, בעת קביעת המסגרת להסדרים הפרטניים: א. הפקעה – מנגנוני ההפקעה הקיימים כיום פותחים פתח לעיכוב המיזם על ידי התדיינויות רבות שנים. העקרון המוצע, שנקבע גם בחוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994, הוא להפריד בין עצם ביצוע ההפקעה ובין הדיון על הפיצויים שישולמו לבעל הרכוש, דיון שיכול להתבצע בניחותא וביסודיות. ב. מכרז – הכלל בדבר עריכת מכרז מוצדק במרבית המקרים. אולם, לא תמיד ניתן לפעול באופן זה במהירות וביעילות המתבקשות. לעתים ניתן להחליף מנגנון זה במנגנון של הצעות מתחרות, התמחרות, ניהול מו"מ במקביל וכיוצא באלה. מאחר שעקרון המכרז זכה לעיגון חוקתי בחוק-יסוד: חופש העיסוק, הרי שיש מקום לאפשר התנאה עליו בחוק יסוד המוצע. ג. זכות ההשגה והערעור – מיזמים רבים נעצרים בשלבים מוקדמים בשל הליכים משפטיים תלויים ועומדים. מוצע לייחד בית משפט שיתמחה באותו מיזם, ולקבוע סדרי דין מזורזים להשלמת העניין. בנוסף, מוצע לקבוע כי הכרעתו של אותו בית משפט תהיה סופית ולא יהיה עליה ערעור.

אני חושב שזו הצעת חוק מצויינת!

 

[יונתן32]

משהו יודע מה איפה נימצאים

אני חושב שזו הצעת חוק מצויינת!

משהו יודע מה איפה נימצאים
האוטובוסים של התחבורה הציבורית ז"ל

 

[חן מלינג]

פתח לשחיתות ועושק?

יש תיקוה לרכבת לאילת? רכבת הפרברים?
הצעת חוק-יסוד: מיזמים לאומיים הצעת חוק של חברי הכנסת: אליעזר כהן, מיכאל נודלמן ויורי שטרן. פ/1737 מנגנוני התכנון והביצוע הקיימים כיום במדינת ישראל יוצרים עומס בירוקרטי בלתי-נסבל, אשר מונע את ביצועים של מיזמים לאומיים בעלי חשיבות מן המעלה הראשונה. מיזמים אלה מתאפיינים בכך שהם כלכליים וניתנים לביצוע על ידי הון פרטי מחד גיסא, אולם טובתם ונחיצותם לכלל הציבור רבה, מאידך גיסא. ביצועו של מיזם לאומי מזרים למשק כספים רבים, יוצר מקומות עבודה ומגדיל את התוצר, וכל זאת ללא השקעה ממשלתית. עד כה הועלו מספר מיזמים אפשריים, אולם כולם נחסמים בחומות גבוהות של בירוקרטיה ופרוצדורה. מוצע לקבוע בחוק יסוד כי כאשר מיזם הוא יאה להגדרה של מיזם לאומי, מבחינת היקפו וחשיבותו, הרי ניתן יהיה לקבוע לו הסדרים ספציפיים המתאימים לו ונתפרים במיוחד בעבורו. יצירת הסדר ספציפי בדרך של חקיקה ראשית הינה חלופה מייגעת וארוכה לא פחות מהליכה באפיקים הקיימים כבר בדין. לכן מוצע כי קביעת ההסדרים הספציפיים לכל מיזם ומיזם תיעשה בתקנות שיותקנו על ידי ראש הממשלה, באישור הממשלה. על מנת להבטיח פיקוח פרלמנטרי, מוצע לקבוע כי התקנות יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת. שלוש הן הבעיות שעמן יש מקום להתמודד כבר כעת, בעת קביעת המסגרת להסדרים הפרטניים: א. הפקעה – מנגנוני ההפקעה הקיימים כיום פותחים פתח לעיכוב המיזם על ידי התדיינויות רבות שנים. העקרון המוצע, שנקבע גם בחוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה-1994, הוא להפריד בין עצם ביצוע ההפקעה ובין הדיון על הפיצויים שישולמו לבעל הרכוש, דיון שיכול להתבצע בניחותא וביסודיות. ב. מכרז – הכלל בדבר עריכת מכרז מוצדק במרבית המקרים. אולם, לא תמיד ניתן לפעול באופן זה במהירות וביעילות המתבקשות. לעתים ניתן להחליף מנגנון זה במנגנון של הצעות מתחרות, התמחרות, ניהול מו"מ במקביל וכיוצא באלה. מאחר שעקרון המכרז זכה לעיגון חוקתי בחוק-יסוד: חופש העיסוק, הרי שיש מקום לאפשר התנאה עליו בחוק יסוד המוצע. ג. זכות ההשגה והערעור – מיזמים רבים נעצרים בשלבים מוקדמים בשל הליכים משפטיים תלויים ועומדים. מוצע לייחד בית משפט שיתמחה באותו מיזם, ולקבוע סדרי דין מזורזים להשלמת העניין. בנוסף, מוצע לקבוע כי הכרעתו של אותו בית משפט תהיה סופית ולא יהיה עליה ערעור.

פתח לשחיתות ועושק?
לכאורה, כל הכבוד ליוזמים, שהרי 'בטוח' שעכשיו יוקדמו כל הפרויקטים החשובים של הקמת מסילות ברזל, תעלות איילון ו... אה, גם כבישים חדשים ואיזורי תעשייה שיחסלו שטחים נרחבים בטבע המועט שנשאר לנו. שלא תבינו אותי לא נכון - אני בעד הפקעה מזורזת וקיצור הליכים, אבל רק במצבים ובתנאים מאוד מסוימים. מה שאני מנסה להסביר זה שדי מהר יקומו מי שיקומו (מהארגונים הירוקים, מארגונים חברתיים וסתם אנשים שהדמוקרטיה הכאילו-אמריקאית שלנו חשובה להם) וידאגו להסביר לציבור גם את כל הסיכונים שהוא טומן בחובו. תארו לכם שמחר יוחלט ששטח הגינה שלכם (כולל המרפסת) דרוש לסלילת קו רכבת חדש בעל חשיבות לאומית. לפי החוק המוצע, קודם כל יופקע השטח והדחפורים יתחילו לעבוד, ורק אחר כך תוכלו לשבת עם עורכי הדין ולדון בגובה הפיצוי ש(אולי) מגיע לכם. ולסיכום - לכל דבר שאנחנו עושים יש כנראה שני צדדים, חיובי ושלילי, והאפיון של צדיים אלו ותלוי מאוד באת מי שואלים ומתי.