ברווזים בזוגיות פתוחה*

כן ולא

הדוגמאות שהבאת..זה על ילדים מתבגרים
ואנחנו מדברים על אורח חיים ודרך חיים

לא מדובר כאן על שיתוף בחיי המין
אלה על האמיתות כלפי הילדים..(אנחנו בזוגיות אחרת ממה שאנחנו מראים לכם)
 

1precious1

New member
דעתי

ו"דיסקלימינר" - ברור לי שדעתי אינה דעת כולם.
מבחינתי, אצלי, זוגיות פתוחה או מאפשרת אינה דרך חיים, אלא אורך חיים שמתאים לנקודת הזמן שלי כרגע.
היא לא התאימה לי בגיל 17 (אני חושב שגם אם הייתי נחשף אליה, לא יודע), גם לא בגיל 26, ויש מצב שהיא גם לא תתאים לי בגיל 75.
היא מתאימה לי כיום, עם הזוגיות הספציפית שלי עם אישתי, בגיל 45, בסיטואציה שלנו, עם שלושה בנית מתבגרים שתודה לאל כבר לא בני פחות מעשר
, הקילומטראז' שעברנו עד כה, והנסיון (גם האפל) שצברתי עד היום.
הזוגיות הפתוחה בשבילי היא כלי בכדי לחיות את חיי המשפחה שלי שהם הם אורח החיים ודרך החיים שבחרתי לי, ולא הפוך.
אם הייתה זוגיות אחרת שהייתה מתאימה לי יותר בכדי לשמור עלי, אישתי והילדים שלי כגוף אחד, הייתי בוחר בה.
אני לא חושב שאני צריך לתת לילדים שלי "עדכון סטטוס" בכל פעם שאישתי ואני בוחרים ובוחנים את הזוגיות שלנו, ממש לא.
כל עוד שאני בוחר איך להתנהל חברתית עם אישתי וזה עובד ואנחנו הורים טובים לילדים שלי והאווירה בבית טובה, זה דיי והותר מבחינתי.

ואני אהיה מהמחמירים, ושוב, דעתי בלבד וטרם נבחן במבחן המציאות, אבל אם "חלילה" אחד הבנים שלי ייחשף למשהו שיתפרש בעיניו כלא תקין בגילוי משהו מהזוגיות הפתוחה שלנו. אני רוצה לקוות שאישתי ואני נתכנס בתוכינו, נעשה שיחה ומחשבה מאוד מעמיקה, ונגיע אולי למסקנה כמו שלילה הגיעה אליה שטובת הילד עדיפה על "החשקוקים שלנו" ובמקום שהוא יבין אותנו, אנחנו צריכים להבין אותו, ונשנה משהו באורך החיים ה"מתירני שלנו" בכדי לא לזעזע אותו.
וכן, אני לוקח את הסיכון בזה שאולי זה ייקרה בעתיד, אבל זה לא אומר שבשביל שאני אנקה את כפיי ואמנע מסיטואציה כזו אני צריך מראש לשים אותו על הברכיים ולספר לו על הזוגיות האחרת של אבא ואמא.
 
אבל תמיד יש ספק...גם אם לא תספרי יכולות להיות לזה השלכות

ואת יודעת משהו? הנה אני בזוגיות פתוחה ואני מאוהבת לחלוטין. הפריע לי להתאהב כל מה שחוויתי עד כה ועברתי עד כה? ממש לא. כן אני הרבה יותר ריאליסטית היום ויודעת שיכול להיות שזה יגמר ובטוח זה ישנה פנים וצורה. אז מה?
 

SDK10

New member
כן ולא

קראתי את זה עכשיו כי קודם הייתי עסוק בכתיבת תגובה ל-ז.

לפחות בחלק הראשון אני די מסכים איתך משום שזה יפה ואידילי להגיד שאנחנו לא מסתירים
מהילדים כלום אך בלא מעט מקומות לא מספרים את הדברים גם לא במקומות או רק זורקים איזו מילה במקרה הטוב.

מצד שני, זה שלא מספרים הכל ברמה האישית או חושפים את הילד/ים לכל מה שקורה כי זה תלוי כל אחד
בילדו וגילו לא אומר שלא צריך לחשוף אותם לאפשרויות.
אני לא בעד שיספגו את הדברים מהחברה אני בעד לחשוף אותם לדברים <לאו דווקא זוגיות> בדרכי שלי/שלנו כזוג
ומה שאנו רואים ומאמינים.
זה לא סותר את המצב שלהם להתנסות עצמית וגילוי עצמי.
לפחות רואה את זה עם הבוגרת שלנו. שהיא ממש אבל ממש לא קונפרמיסטית ולא אחת הדבר יוצר מורכבות
אפילו ביחסים שלה כלפינו כהורים.
אבל יאמר לזכותה שהיא לא סתם אומרת דברים והכל מבוסס אצלה ובדוק כבר מגיל צעיר. דבר שעשה לה לא מעט
בעיות בית ספר ואפילו גרם לסילוקה כמה פעמים כי המערכת והפרטים בה לא יודעים להתנהל אל משהו שהוא לא
קונפרמיסטי
ככה גם בבגרות הרבה מאד בוגרים וארגונים במיוחד מוסדיים כבדים לא יודעים ולא מוכנים להתמודד עם מה שהוא
לא קונפרמיסטי... זה מחייב אותם לחשוב לבדוק ולעשות
 
את מקשיבה לעצמך?

"כשאנחנו חושפים את הילדים שלנו לפרטים שהם שונים מהנורמה... אנחנו נותנים להם כלי לנגח בעצמם".
&nbsp
כלומר, הדרך היחידה לחנך את הילדים בכל דבר היא הנורמה השליטה בחוץ?!!!
האם בכל פעם שאסטה ולו מילימטר מהנורמה אני "נותן לילד כלי לנגח את עצמו"?
&nbsp
למשל, במקומות רבים יש איזו נורמה שילדים רואים תכניות ריאליטי. האם את מציעה לי לעודד את ילדי לראות ריאליטי כדי "לא לתת להם כלי לנגח את עצמם?? הנורמה הכי שלטת כאן זה אופניים חשמליים. אז מה את אומרת? זה יפגע בילד שלי אם אני מסרב לקנות לו?
&nbsp
כמובן שלא... ההורה יודע שהוא מחנך את הילד חינוך חלקי. הסביבה משפיעה מאוד!!!!!! וכל הורה מחליט איפה הוא מאזן את הנורמה במסרים אחרים, ואיפה הוא נכנע לנורמה, או איפה הוא דווקא תומך במקובל. אני בטוח שגם את עושה זאת. לא מאמין שאת אוטומטית עבד של הנורמה ויהי מה.
&nbsp
פתאום כשמדברים על דברים אינטימיים אז זה נהיה "להעמיס על ההתפתחות של הילד". גיב מי א ברייק...
&nbsp
&nbsp
 
לגמרי

אני מקשיבה לעצמי

ואתה לוקח אותי רחוק מידי...
אני תמיד אתן לילדים שלי את הכלים הכי טובים שאפשר על פי מיטב הידע שיש או לי, התמודדויות חרא יש בשפע גם בלי שאני אחשוף אותו אליהם
וריאליטי? אנחנו בחרנו להוציא את הכבלים מהבית, רואים סדרות ואת מה שמעניין מהמחשב.
מידי פעם חדשות בסטרימינג, אבל ממש במידה.
אני בוחרת לתת להם פוליטיקה במידה, וקצת כלכלה וקצת .. ואני ממש לא מאמינה בקטע שבית הספר הוא המחנך העיקרי- אני מעדיפה תמיד להיות זו שמחנכת, אבל עובדה היא עובדה, הסביבה מחנכת אותם לא מעט.
אני יכולה לעשות בחירות אינסוף, כשהמטרה היא טובת הילדים.

אני לא ממש מחנכת לפי הנורמה, אבל אני כן מנסה ללכת בין הטיפות
אלו החיים, וכמו שאתה הגדרת את זה כפחדנות אני מגדירה את זה בהגנה עליהם
לא חושבת שיצא להם טוב מזה שידעו.
הם רואים את הפתיחות בין אבא לאמא, הם לומדים שאנחנו לא פוסלים אדם על פי קריטריונים כאלו ואחרים
הם יודעים שיש לנו חיים איתם, חיים בלעדיהם וחיים בלי הזוגיות שלנו (חברים וחברות נפרדים)
הם לומדים פתיחות מהרבה דברים בבית

אני כן ניסיתי לדבר איתם על דבורים וציפורים... האמת כשהגעתי לזה לצערי הם ידעו לא מעט..
אבל ניסיתי..

אני אעשה הכל על מנת לתת בידיהם את הכלים להבין שמה שאנחנו עושים הוא טבעי.. אבל אם אני בוחרת שלא לספר לשכנה שלי, לבוס שלי, לאמא שלי את מצב היחסים שלנו, אני אחשוב פעמיים שלוש ומיליון פעמים לפני שאתן לילד שלי מידע שעלול לפגוע בו באינטראקציות חברתיות.
אולי הוא יוכל לעמוד בהן , אבל למה לנסות ככה? לא עדיף לחכות שיגיע לגיל בו הוא כבר יהיה מספיק מגובש?
 
או קיי, אז אנחנו מסכימים

זה כמו במסעדה, שיש מנות מגרות מאוד בתפריט, אבל אתה רעב, ובסוף אתה מזמין את המוכר והידוע כדי לא להסתכן.
&nbsp
היתרון היחידי שיש בחינוך השמרני הוא שהוא מוכר וידוע. זה מרגיע.
אני פוחד להיות אליעזר בן יהודה ולנסות דברים שונים על הילדים שלי, אבל לפעמים בקטנות אני בהחלט מעודד אותם למרדנות קלה.
&nbsp
אנחנו מסכימים כי יש לנו נטיות לב, אבל אנחנו פוחדים להסתכן. פוחדים שהילד שלנו ירגיש שונה. זה רק פחד, לא יותר מזה. אני בטוח שלא יקרה שום דבר לילדים. כל אלה שמנבאים ש"יצחקו שאמא שלך זונה" יודעים שאפשר לצחוק על הילד שאמא שלו זונה בכל מקרה, ואפשר ללעוג לילד, אפשר ללעוג לו תמיד. אבל עובדה שבנושאים האלה של יחסים זוגיים, אני מעמיד שמרן, רק מתוך מבוכה וחשש והעדפת המוכר והנוח.
&nbsp
לפעמים זה קשה. קשה לי לנזוף בילד שלי "תכין שיעורים" שאני כמעט אף פעם לא הכנתי שיעורים.
&nbsp
 
אני לא חושבת שזה יהרוס לו את התמימות

לילד המאוהב בן השבע עשרה. כמו הבגידות של אבא שלי לא הרסו לי את התמימות בזמנו. בסופו של דבר באמתחתי 15 שנות מונוגמיה מוחלטת. בלי בגידות משום צד.
 
להגן על הילדים..

המשפט הזה או הסיטואציה הזו..נמצאת בכל מקום בהורות..
להבדיל בעולם הגרושים "אני נשאר\ת למען הילדים" מעצם זה שהם משקרים לעצמם זה מביע על חוסר יכולת להתמודד
יש הבדל עצום בין שאלות ותוכחות והאשמות
ולפעמים אולי ניכור מהילדים לעומת שאר הסביבה.
לא לספר לא לשתף לא לידע זה חוסר יכולת להתמודד

ושיתוף אינו מחייב התפשטות מול הילדים
אבל בהחלט יפתור לילד כמה תהיות ויתן תשובות בשבילו להתמודד עם העולם שבחוץ.
 
להגן על הילדים..

המשפט הזה או הסיטואציה הזו..נמצאת בכל מקום בהורות..
להבדיל בעולם הגרושים "אני נשאר\ת למען הילדים" מעצם זה שהם משקרים לעצמם זה מביע על חוסר יכולת להתמודד
יש הבדל עצום בין שאלות ותוכחות והאשמות
ולפעמים אולי ניכור מהילדים לעומת שאר הסביבה.
לא לספר לא לשתף לא לידע זה חוסר יכולת להתמודד

ושיתוף אינו מחייב התפשטות מול הילדים
אבל בהחלט יפתור לילד כמה תהיות ויתן תשובות בשבילו להתמודד עם העולם שבחוץ.
 


קרה לנו בבית אותו הדבר כשהילדים התחילו לראות את כל הפרקים של חברים
בן 13 ובן 8
הבנו דרך העינים שלהם כמה התכנית הסו קולד תמימה הזו, כל כך לא תמימה
וכשהבן הקטן שלי התחיל לדבר כל היום על סקס וסקס זה היה הרגע ששמתי את שתי הרגליים על הרצפה והפסקנו לראות את הסדרה.
 

SDK10

New member
הלכת רחוק רחוק

ליבשת ותרבות אחרת
תראה קצת ערוץ "הילדים" זה ערוץ ה- Soft Sex

אישית, אני חושב שדברים צריכים לבוא בשילוב, בתזמון ובמינון נכון.
יכול להיות שפה רובנו או כולנו לא הולכים בקו "הנורמטיבי" וזה בסדר
אך מאידך התמהיל של לתת כלים לילדים הוא בידינו ולא משאירים את זה רק
לחסדי הסביבה ו/או מערכת "החינוך".
נכון, אלא מצבים שמצריכים מההורים יותר התמודדות
ולא כל אחד יכול, יש לו את הכלים, רוצה ו/או מסוגל
 
לסיכום (שלי)

זה יותר מורכב ממשפחות מורכבות..
השרשור הזה היה בו משהו אחר..אןתנטי יותר עוסק במציאות האמיתית ולו זו המוצגת לציבור
שונה מכל השרשורים עד עכשיו שקראתי אז שהתחלתי לקרוא כאן..
 

liveandletlive

New member
The Polyamorists Next Door

זה הספר הכי קרוב למה שאתה מחפש, אני חושב. ספר מחקר, לא מניפסט, ולצערנו מלא שאלות כפי שהוא מלא תשובות... אבל כן מתאר לא מעט מקרים.

אני בהחלט יכול להתחבר למה שכתבת בעניין הקשרים הנוצרים בין הנפשות הפועלות. מכל הדיון שפתחת פה (מרתק!), לא ראיתי מישהו מעלה את הנקודה הבאה: בעידן אורבני ומודרני, שמקדש את המשפחה הגרעינית, יש הרבה בדידות. לסביבה של יחסים פתוחים ובפרט פוליאמוריה יכול להיות תפקיד קריטי של יצירת שבט/חמולה/קהילה. האם יש משהו יותר טוב לילדים מאשר יותר "דודים ודודות" שאוהבים אותם?
 
למעלה