ברבי,שי,נועה,מעיין,יעל,סנדי וכולם..

ברבי,שי,נועה,מעיין,יעל,סנדי וכולם..

הגבתי בנושא הקודם באריכות נורא, שפכתי את כל מה שרציתי להגיד (וההודעה אפילו לא הוקפצה!!!) אז בבקשה, תלכו לשם ותגיבו שם, מאוד חשוב לי שתגיבו אחרי שכל כך הרבה השקעתי בתגובה הזאת (40 דקות!!!)
יש שם תגובה מאוד ארוכה ומאוד אישית
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=203&msgid=29567673
 
תודה יעל שהגבת... הגבתי לך בחזרה...

ובבקשה כנסו כולם לשם ותקראו...הנושא כבר לא מוקפץ למרות שמגיבים...
 
שי...../images/Emo42.gif

קיבלתי מסר אחד לפני איזה יום יומיםים שבו כתבת לי על התגובה הקודמת... מאז הוספתי תגובה ארוכה ואישית בטירוף, ושלחתי לך עוד 2 מסרים... מחכה לתשובה
 
אנשים...בבקשה תגיבו שם...+נ"ש

יומיים לי הייתי פה והייתי בטוחה שלא סתם השקעתי, שהגבתי בשיא האריכות ושעכשיו בטח מחכות לי מיליון תגובות, אבל אפילו תגובה אחת אין שם... כנסו בבקשה לקישור ותקראו ותגיבו... נ"ש תנחשו מה קורה לי עכשיו... אני יושבת, בוהה במסך, מנסה למצוא משהו שיגרום לי לחייך, ובנתיים בחוסר שליטה מוחלט הדמעות יורדות, יורדות ויורדות ולא מפסיקות לרדת... כל כך עצוב לי... כרגע אני לבד בבית, אבל אני בכלל לא בטוחה שאני מעדיפה שאמא שלי ואחותי יחזרו כבר מהמסעדה... כי אז אולי יהיו פה צעקות או טענות או כל דבר אחר... או אפילו אמא שלי סתם תגיד שהיא עייפה... ואני אשאר עם הצורך הנואש הזה בחיבוק, בנשיקה, בתמיכה... אני שונאת את פסח. השנה לשם שינוי בליל הסדר אנחנו בבית...זה בהחלט הישג. עכשיו כל הבית כבר נקי, ויש רק קצת אוכל כשר לפסח (השאר קונים מחר), אני מרגישה שבנוסף לאוכל הכל כל כך עצוב פה... הדמעות יורדות, אין מה לאכול (כל דבר שאני מכניסה לפה נתקע לי בגרון...), בטלויזיה אין שומדבר מעניין, וכל שנייה צצה פירסומת כזאת או אחרת בשביל שאנשים יתרמו לנזקקים לחג... וזה כל כך עצוב לי... למה לנזקקים האלא (שלאו דווקא אומללים) כל המדינה רצה לעזור, ואילו לי, לנו, לאלא שהרוסים מבחינה נפשית... לנו אף אחד לא עוזר... אני מרגישה כל כך בודדה, כל כך עצובה, כל כך כועסת... על חוסר התמיכה של כולם... עידכון טרי - אמא שלי בדיוק התקשרה, היא אמרה שעוד בערך חצי שעה הן חוזרות, הקול שלי לא היה הכי צלול (אם היא הייתה מתאמצת היא הייתה שומעת שאני בוכה, אבל לא, היא לא מנסה להקשיב אפילו) כל מה שהיא אמרה זה "נטע תסדרי את החדר, כדי שלא יהיה בלגן!!" ואני בין דמעה אחת שחונקת אותי לשנייה, מנסה להוציא איכשהו מהפה שלי משהו כמו "אמא, דייייייייי, עזבי אותי, קשה לי, את לא קולטת?!" אבל לא, היא אפילו לא שמה לב, אמרה לי לסדר ת'חדר וניתקה... ואני נשארתי עם השפורפרת שאחר כך זרקתי אותה על המכשיר (נכון יש טלפון? אז יש מכשיר כזה, ויש את השפורפרת... אז זרקתי את השפורפרת על המכשיר מרוב כעס) דיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
 
אמא שלי ואחותי הגיעו...

בלי לראות אותי, אמא שלי צועקת לי מהמטבח "בואי!!", לא, היא לא חושבת שאולי עובר עלי משהו... והדמעות ממשיכות לרדת...
 
עבר עלי לילה זוועתי...כנסו מהר!!!!!

בכיתי בהיטריה במשך שעות... כאב לי הראש מרוב בכי ושרפו לי העיניים בטירוף... כל כך כאב לי אתמולף דיברתי עם מישהי מסהר במקביל למה שקרה בבית, שאמא שלי ואחותי כל הזמן צעקו והתעלמו מזה שאני בוכה כמו איזה לא יודעת מה וכל הזמן העליבו אותי... היה לי מאוד קשה... עדיין עצוב לי, עוד כמה דקות מתחיל החג... אין לי כוח לחג, אין לי כוח לחייך ולעשות כאילו הכל בסדר, בא לי לוותר על הפסח הזה... כל כך כואב לי, כל כך נמאס לי, כל כך בא לי להירדם ולא להתעורר יותר... ואם אני אבכה בחג ואעשה אווירה לא טובה אז כנראה שזאת תהיה הפעם האחרונה שנעשה סדר בבית כי אז אמא שלי תגיד "ראית? עשינו פסח בבית כמו שרצית וכל הזמן בכית - עדיף שנחזור להיות כמו כל שנה במלון... לא מעניין אותי מה תגידי" אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף העולם הזה כל כך חרא!!! שיהיה לכם חג שמח ואני מקווה לשרוד עוד קצת...
נ.ב מאכזב שאף אחד לא הגיב לתגובות שלי אתמול...חיכיתי לכם ולא כתבתם לי בכלל בכלל.
 
תודה על חוסר היחס ../images/Emo10.gif!!!!!!!!!!!!!!

אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף חבל
 
למעלה