מר רימר היקר ערב טוב! הנה תשובות מלאות ל
ערב טוב אביתר
קטונתי מלהכניס ראשי לדיון בין חברי הפורום, וכרגיל אני עומד נפעם מול היקף הנתונים שיש ברשותך אודות כלי התחבורה הציבורית בישראל.
קראתי שוב בעיון את הדברים שרשמתי בבלוג בהסתמך על המידע שקיבלתי באדיבות החברים שענו לשאלתי:
"בציור מופיע קרונוע מסוג האסלינגן מתוצרת גרמניה. ציוד זה הגיע לישראל בשנת 1956 כחלק מהסכם השילומים עם גרמניה. המדובר היה בציוד חדיש, מפואר ומשוכלל בעל יכולת הנעה עצמית שלא נדרש קטר כדי להסיעו".
אני רוצה לדייק בתיקון הנדרש. אם הבנתי נכון הציוד שבחותמת הוא אכן "קרונוע מסוג האסלינגן".
יש לתקן את מועד ההגעה ולרשום כי הציוד הגיע בחודש אוגוסט 1955 (אני מניח שהמידע אודות כך שזה חלק מהסכם השילומים אינו צריך תיקון).
אני לא הענקתי לקרונוע את התארים "המודרני הראשון או היחיד", כך שנראה לי שהמשפט "המדובר היה בציוד חדיש, מפואר ומשוכלל בעל יכולת הנעה עצמית שלא נדרש קטר כדי להסיעו" יכול להישאר כפי שהוא.
אשמח להכוונה כדי שהמידע בבלוג יהיה הטוב ביותר שאפשר. הייתי שמח כמובן אם אפשר היה לכתוב את זיהויו המדוייק של הקרונוע שבחותמת, אבל כנראה שזה כבר מוגזם.
תודה על ההתייחסות.
מר רימר היקר ערב טוב! הנה תשובות מלאות ל
לשאלותייך:
מערכי הקרונעים מבית היוצר של ESSLINGEN אשר נבנו בשיתוף פעולה של שלוש חברות גרמניות (LINKE – HOFMANN BUSCH + WMD הגיעו ארצה בין השנים 1955-1958. בסה"כ הגיעה כמות מדוייקת על-פי המפורט להלן:
סה"כ קרונות-ניהוג: 12
סה"כ קרונות-מנוע: 12
סה"כ קרונות-ביניים: 22
סה"כ מספר קרונות במערכי הקרונועים: 46 (12+22+12)
סה"כ מערכים: 12 (כל מערך הכיל בדרך-כלל קרון מנוע, שני קרונות ביניים וקרון ניהוג [1+2+1]).
הקרון האחרון שהגיע ארצה מספרו היה ק.ב22 (ק.ב = קרון ביניים) ביום 30.10.1958. הוא נפרק בנמל חיפה באותו יום.
הקרון הראשון שהגיע, נפרק בנמל חיפה ביום 23.09.1955.
לא, זה בהחלט לא מוגזם לזהות לך את הקרונוע שבחותמת: מדובר בקרון מנוע מס' 2 שהגיע ארצה ביום 23.09.1955 יחד עם קרון המנוע מס' 1. החותמת מבוססת על סט תמונות ידוע שנמצא בארכיון הרכבת בחיפה וצולם כשקופיות.
והנה סיפור "צבעוני" בשביל הבלוג שלך הקשור לקרונועים: אתה רשאי להוסיף אותו בבלוג להנאת הקוראים:
אחת מנסיעות המבחן הראשונות לסוג קרונועים זה נערכה בחצר היצרן ("אסלינגן") בגרמניה ביום 11.11.1955. דגם של מערך קרונועים מסוג זה נשלח ל-"רכבת-ישראל" ע"י היצרן ויועד להדרכת עובדי הרכבת. ערכו הכספי של הדגם נאמד ב- 20 ל"י והוא נשלח מגרמניה באמצעות האוניה "אדריה" שהגיעה לנמל חיפה ביום 25.05.1956. לאחר שחרורו של הדגם מהמכס בנמל, הוא הועבר למחסן הראשי בסמוך לגשר "SHELL" (גשר פז) בחיפה ומשם לידי המהנדס הראשי למכונות לשם לימוד והדרכה. (ראה: מכתב מס' ש/ 1/16/18 מיום 08.06.1956 מאת מנהל מחלקת המשק: מר ב. ורלינסקי, "רכבת-ישראל", חיפה, אל
גובה המכס, חיפה [תיק מס' פ/ 82 / 200 / 16, עמ' 99], ארכיון "רכבת-ישראל", חיפה). "רכבת-ישראל" פירסמה מכרז למכירת קרונות נוסעים ישנים (קרונועים) ביום 26.02.1987. (מכרז מס' מש/ 86-211). צילום של מערך קרונוע מסוג זה מופיע בין היתר ב: אלטשולר הילה, שובה של הרכבת, "כל-העיר" (ירושלים), מוסף מיוחד ליום ירושלים, גיליון מס' 1397, 03.06.2005, עמ' 40.
אחד מקרונות הניהוג מדגם זה נתרם בשנת 1983 לארגון "יד-שרה" בירושלים (ביחד עם תרומת אוטובוס "אגד" ישן מסוג "ליילנד רויאל טייגר, מרק 2", שמס' הרישוי שלו הינו: 37-840). הקרון והאוטובוס הוצבו במקביל זה לזה בסניף הישן של "יד-שרה" שהוקם בחצר צרה בחלק הדרומי של רחוב הנביאים בירושלים. עם מעבר ארגון "יד-שרה" למשכנו החדש בשדרות הרצל בירושלים, ביום
30.06.1998, חדלו הקרון והאוטובוס הנ"ל ברחוב הנביאים להיות מרכזי השאלה אך הקרון המשיך לשמש כמרכז מבקרים עד לשנת 1999. החל משנה זו ננטשו במקום הקרון והאוטובוס פרוצים לכל רוח. ביום 28.08.2007 פורקו לגורמים ע"י דחפור ענק ושרידייהם נלקחו מהמקום עקב התחלת הקמת פרוייקט בניה חדש במקום - מגדלי הנביאים.
עד כאן ללילה זה.
ליל מנוחה והמשך בעבודה הנפלאה שלך בבלוג - יישר כח !!!
אביתר.
