יומן הופעה
כבר לא נעים לי להגיד, אבל היה גדוללללללל כמו תמיד. באמת היה גדול. כלומר, בכל ההופעות נהניתי לאללה, אבל זו היתה אחת הטובות אם לא הכי טובה. לפני ההופעה הם היו ברחבת החניה שליד והצצתי עליהם. עלו אחרי 23:00 (שכחתי להסתכל על השעון). סיימו ב- 23:35. קצר מאוד וקולע. הייתי באורגזמה נפשית, וזה לא פעם ראשונה שזה קורה לי בהופעה שלהם. לשם שינוי לא כולם היו ילדים, אבל עדיין הייתי יותר מבוגרת מכולם, כי בגילי כבר יכולתי לעשות תואר שלישי. גם בהופעה הזו היו המון שהם לא מעריצים ושחושבים שהם להקה, אבל התגובות שלהם היו מדהימות, ונראה לי שהרבה שם הולכים להשיג את הדיסקים (לצערי בטח מזויפים). אלה שכן מעריצים רוצים כמובן שסיון המלכה תעשה להם ילד (שאני אבין, במלים אחרות זה אומר שהם היו מתים לתת לה בראש, לא?). השירים - "הפינאלי" עם אלונה טל; "אני יכול" עם איציק; "התקוה" עם סיון; "הפרד ומשול" עם סיון; מיקס של "תני לי" ו"הוליווד" בליווי שתי רקדניות שרמוטות שנתנו אחלה הופעה. מובן ש- DJ עמי יחזקאל היה על הבמה כל הזמן. אילן בבילון היה על תקן ה"רולה" שעוזר למאבטחים. ואני צריכה להתחיל לרשום לי, כי אני מתחילה להתבלבל בספירה של ההופעות. זו השביעית, מההופעה הבאה אין לי מקום יותר בתאי הזכרון. ולחשוב שמאז שעניתי על הסקר פה ראיתי עוד שתי הופעות, אבל בכל זאת זה לא משנה את הבחירה שלי. הערה - אמא שלי סוף סוף זכתה לשמוע אותי אומרת את המשפט: "אני הולכת לאוניברסיטה".