בוקר כבר לא
וירטואלים, אנשים שפתחתי בפניהם את לבי, אנשים שהאמנתי בהם. אתמול נפלה עוד תובנה, לגבי שואבי האנרגיות אלו שמשחקים אותך חברים שלך במטרה ברורה לנסות לרחרח דברים על אחרים וחושבים שאתה טיפש ונאיבי. אבל אני בסימן חברים,'חברים וירטואלים' או לפחות אלה שניסו לשחק אותה חברי הוירטואלים
הוירטואליה היא בית ספר עבורי אם כי היא לא מציאות, אבל זה גם מקום של מפגש מסויים
פה אני נמצאת לא מעט. וכנראה שהכל אצלי לאט לאט בהבנה או בתפיסה של סוגי האנשים הקיימים פה. בכלל לאחרונה שמתי לב להרבה דברים,לגבי אנשים וירטואלים (ואני בכלל לא מדברת על אלה שאני מכירה, שחציתי איתם וירטואליה) יש את אלה שמטיפים לדברים מסויימים לאחרים לא לעשות בזמן שהם עצמם עושים, גועלי משהו, לא?!
התרגלתי.. או את הלקלקים הכרוניים, שמשחקים אותה אמיתיים, אבל מאחורי הקלעים הם מבקשים סליחה, כן הפחדנים יש גם כאלה. (ואתם יכולים להיות צינים על כתיבתי הזו אני למדתי מצופי לא לחשוב לכתוב מה שאני רוצה נקודה) ועוד ועוד.. אה וציניות, כן הציניות החלטתי לאחרונה שאני לובשת אותה מעט עלי, נראה שאנשים מאוד מחוברים לה בוירטואליה, אמנם לא ממש אהבתי אותה, אבל החלטתי שהיא חלק בלתי נפרד מדמויות כאן בוירטואליה, אז אני רוצה גם
להיות חלק מהתרכובת הזו. אני אולי מתישה כמה, מה שבטוח שמי שקורא את זה, ואני יודעת שהרבה קוראים אותי, אם יכולתי לחשוף מה קורה מאחורי הקלעים במסרים, המקום שאני לא אוהבת עולם גדול של פחדנים ודו פרצופיים
אני מנסה להבין למה? אין תשובה, אולי בגלל שאנשים חיים פה ממש כמו במציאות, מה יגידו איך הם נראים זה החשוב, ולא מה הם מרגישים. אז אני מהיום והלאה רק מה שאני מרגישה! לעזאזל עם מה שיחשבו, שיקפצו לי, וזה בציניות, אני מתאמנת עליה חזק. זהו סתם כמה תובנות שלי ..יום נפלא