למה רק אם רוצים להתחתן?
כמו שאמרתי, הסכם ממון אני מאוד קרוב ללעשות כרגע, וחתונה אין באופק. בגדול, כל אחד יוצא עם מה שהוא הכניס, ללא ריבית. אם אנחנו נשארים ביחד מעל X שנים, פשוט מתחלקים בהכל חצי חצי. הדבר היחידי שהוא קצת מיוחד במקרה שלי הוא מה קורה לחברה שלי במצב שהקשר נשבר. בעוד שאין לי בעיה עם האלמנט הכלכלי של זה שאקסית שלי תחזיק מניות בחברה שלי (אם מגיע - נגיד שהקשר נשבר אחרי מעל X השנים), הרי שמישהו שאולי מחזיק נגדך טינה אישית, וגם יושב בדירקטוריון של החברה שלך, זה משהו שיכול להיות הרסני. עוד דבר שאני לא בעד לשים בהסכם ממון זה החזקה על ילדים. לתפיסתי, זה משהו שייצר ריבים לא משנה מתי הוא יצוץ, ועל כן אני מעדיף לדחות אותו. אני חייב להודות שבנתיים שמעתי על כמה פתרונות ממש מוצלחים. אחד מהם אומר שבני הזוג מתחייבים להמשיך לגור באותה העיר, שהיא העיר האחרונה שבה הם גרו ביחד אם אין הסכמה על עיר אחרת. זה מאפשר לשני בני הזוג להמשיך לראות את הילדים בתכיפות גבוהה, בלי לדרוש מהם לגור קרוב מידי ממש. שחר