בעקבות המסר של בני - זמן פנוי

בעקבות המסר של בני - זמן פנוי

הלכתי לרגע לויקיפדיה כדי לראות מה ההגדרה שלהם לזמן פנוי = פנאי...
זה מה שמצאתי..

פְּנַאי, או זמן חופשי, הוא פרק זמן בו האדם אינו מחויב לפעול בדרך מסוימת מכל סיבה שהיא, כך שהוא יכול לבחור מה ברצונו לעשות.
הפנאי נתפס כזמן שאינו מוקדש לעיסוק בטיפול עצמי ופעילויות הנדרשות בחיי היום יום‏[1].
"לימודי הפנאי" הם דיסציפלינה אקדמית המתרכזת במחקר ובניתוח הפנאי.
וכל השאר כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/פנאי

מניחה שאם כל אחד היה עושה את מה שהוא אוהב, המושג הזה לא היה נברא.. לא?!
כל הזמן היה פנאי..


מה הזמן הפנוי שלכם? במה אתם עסוקים?
 

ינוקא1

New member
זה נושא מאוד חשוב , ממש נושא מדרגה ראשונה.

ותודה שאת מעלה אותו ....

כשעבדתי באיזשהו מועדון קשישים , הבנתי שאנשים לא מתים ממחלות , הם מתים משעמום.
מכך שעם אובדן העבודה פתאום נוצר וואקום אדיר בחיים , שאין להם את היכולת למלא , ואז מגיעות המחלות שממלאות את הוואקום.

הצרה הגדולה היא שרובינו אולי מאוד רוצים חופש , אך אם באמת נקבל כזה , פשוט לא נדע מה לעשות בו.

או במילים אחרות -
רובינו זקוקים לשעבוד

רובינו זקוקים למסגרת ולבוס שיגיד לנו מה לעשות , ויתן לנו את המשמעות החיצונית לחיים.
כי רובינו , אם נהיה ברשות עצמינו , לא נדע לבנות לעצמינו משמעות כזו


אני חושב שהמדובר במצב שהוא קודם כל עצוב.
מצב בו העבדות עבורינו היא צורך.

אני חושב שלימוד היכולת למלא את הזמן בתחביבים וביצירה עצמאית , היא קריטית.

אני אישית מתפלל ליום בו אעמוד ברשות עצמי ללא בוס על הראש , ויהיה לי מקום לתרגל נגינה ותנועה ללא הפרעה , ואוכל להקדיש לזה את רוב היום.
אינני זקוק לקהל , אני פשוט נהנה מעצם היצירה הזו.

כרגע את זמני הפנוי אני מבלה במדיטציות , בקריאה , ובאינטרנט כמובן
 
מסכימה מאוד עם ינוקא

הרבה אנשים שיצאו לפנסיה, איבדו את החשק לחיות,
פשוט כי לא היה להם בשביל מה לקום בבוקר,
אם אנו ממלאים את חיינו בדברים שאנו אוהבים,
חוגים, פעילויות, אנשים,יהיה לנו המשכיות ביציאה לפנסיה...
אני אוהבת לקרא, סרטים, ללמוד כל מיני קורסים וסדנאות בעיקר רוחניות,
חברים, ועוד ועוד...
 

בני33

New member
***אני,,,,,,,,,,,,,,,,

ממלא את הזמן,
ובאותה מידה הוא ממלא אותי.
[הזכיר לי את הציור המצורף].

 
פנאי

פנאי
******
מאת זלדה
&nbsp
הָיָה לָנוּ אוֹצָר סָמוּי ֹשֶל פְּנַאי
עָדִין כַּאֲוִיר הַבֹקֶר.
פְּנַאי ֹשֶל סִפּוּרִים, דְּמָעוֹת, נְֹשיקוֹת
וְחַגִּים.
פְּנַאי ֹשֶל אִמָּא, סַבְתָּא, וְהַדּוֹדוֹת
יוֹֹשְבוֹת בְּנַחַת בְּסִיָרה
ֹשֶל זִיו,
ֹשטוֹת אַט-אַט
בְּדוּגִית הַֹשָלוֹם
עִם הַיָרֵחַ וְעִם הַמַּזָלוֹת.
 
אני חושבת שהדור של הורינו

די נשאב ל"מה צריך לעשות" כדי להתקדם/ להרוויח וכו'
שזה בסדר, נו, לא שופטת
ובאמת לא עשו את הדברים שהם אוהבים, אפילו לא הקדישו זמן לתחביבים שלהם.
פשוט חיו. וזהו.

היום אני רואה יותר ויותר א.נשים שחשוב להם הפנאי ונהירה שלהם שהפנאי בעצם יהיה העיסוק שלהם
וזה מבורך בעיניי.
ברגע שאתה עושה את מה שאתה אוהב
אתה לא נשאר בריק - ואקום
הבריאה איתך - כל הדרך נפתחת ואף פעם לא משעמם
אתה מצליח לזמן לחייך את מה שאתה רוצה בדיוק רב.
 
או כפי שאמר מיודענו ברי סחרוף - כולנו עבדים

על נהר אספירין ישבנו
במקומות המוכרים
לא שומעים לא רואים
כאילו אנחנו אוויר
עוד מעט יגמר הסרט
בקרוב המציאות
התמונה מטושטשת
והצליל לא ברור

כי כולנו עבדים אפילו
שיש לנו כזה כאילו
פותחים פה גדול
ומחכים לעונג הבא
כולנו מכורים של מישהו
שמבקש עכשיו תרגישו
פותחים פה גדול
ומחכים למנה הבאה

חלונות ראווה יפים פה
זה הכל למכירה
גם אנחנו תלויים
עם פתקי החלפה
אז מה נעשה עם הכעס הזה
מה יהיה עם הקנאה
כולם רוצים להיות חופשיים
אבל ממה אלוהים ממה
 
למעלה