בעית בלאגן
אני יודעת שהיו כמה וכמה שרשורים וסקרים, ובכל זאת. אנחנו גרים בבית די קטן, מספיק לנו מבחינת ארבעה אנשים + חתולה, אבל ממש קשה מבחינת כל חפץ מיותר שנמצא. אני מוצאת את עצמי בתקופות של להחזיר כל דבר למקומו ולהפטר מכל פריט מיותר, כך שאני ממש שונאת את הגבבה והערמות של השטויות שיש בבית ויחסית אנחנו לא אספנים גדולים כל כך). מצד שני, יש תקופות שאני מוותרת ואז הבית נראה כמו ערמה אחת גדולה של צעצועים, ניירות, תיקים ומעילים, ספרים, דיסקים וכו' וכו'. אני מנסה להשאיר את הסנטימנטים שלי מחוץ לתמונה ולהעיף כל מה שלא צריך וזה קשה נורא כשזה מגיע לבגדים או לחפצים אישיים, מצד שני אני משתגעת מהבלאגן הבלתי נגמר, בעיקר עם כל הצעצועים השנואים.
השאלה שלי היא כזאת: לפי מה אתן מחליטות מה לזרוק מהבית (להעביר הלאה, לא משנה לאיזה מטרות). בבגדים (שלכן, של הילדים) בצעצועים בחפצים (רהיטים, כלי מטבח, חפצי נוי) בקוסמטיקה (ושאלת
לפי מה יודעים שפג-תוקפו של מוצר קוסמטי/ בושם, אחרי כמה זמן הם לא שמישים עוד) בניירות למיניהם (חפצים אישיים) ספרים/ דיסקים (יש דבר כזה)?
ושאלה נוספת: מה אתן אוגרות 'בלי שליטה', מה הדבר שבפניו אתן לא יכולות לעמוד ובסוף מוצאות את עצמכן מוקפות בערמות של (עטים? שמפואים/ קרם ידיים.. )
ושאלה אחרונה: לאן אתן משנעות - משפחה, חברות, צדקה, לזבל
אני יודעת שהיו כמה וכמה שרשורים וסקרים, ובכל זאת. אנחנו גרים בבית די קטן, מספיק לנו מבחינת ארבעה אנשים + חתולה, אבל ממש קשה מבחינת כל חפץ מיותר שנמצא. אני מוצאת את עצמי בתקופות של להחזיר כל דבר למקומו ולהפטר מכל פריט מיותר, כך שאני ממש שונאת את הגבבה והערמות של השטויות שיש בבית ויחסית אנחנו לא אספנים גדולים כל כך). מצד שני, יש תקופות שאני מוותרת ואז הבית נראה כמו ערמה אחת גדולה של צעצועים, ניירות, תיקים ומעילים, ספרים, דיסקים וכו' וכו'. אני מנסה להשאיר את הסנטימנטים שלי מחוץ לתמונה ולהעיף כל מה שלא צריך וזה קשה נורא כשזה מגיע לבגדים או לחפצים אישיים, מצד שני אני משתגעת מהבלאגן הבלתי נגמר, בעיקר עם כל הצעצועים השנואים.
