בעית בלאגן

[אמיתמי]

וואלה ../images/Emo12.gif אולי עלית על משהו ../images/Emo8.gif

 

[yaelia]

חלילה

פסח לא עושה לי שום שינוי במודעות מכל זמן אחר, מעבר דירות אופציונלי דווקא כן.

 

[ח ת ו ל ה פרסית]

דווקא אצלי האביב תמיד עושה חשק

להתחדש. או במיטב המסורת השופהוליקית - לקנות

 

[דפנה מי]

כל פעם שמסדרים

קונים משהו חדש (ארון וכאלה) עושים סדר בקיים. בגדים של עדי - די שמרנו הכל, אבל קנינו ארון חדש וכל מה שנשחק, התקלקל הגומי, תפר שצריך לתפור את כולו מחדש, כתמים עקשניים וזה בגד שלא מיוחד מדיי - ייזרק. כנ"ל צעצועים שנשברו שלא ישחקו בהם שוב, בגדים שלנו - אם לא הלכנו בהם מספר שנים ואין שום סיבה שנשתמש בהם שוב. יש אוסף של תיקים קטנים שנשמר וקשה לי לוותר עליו. כל מיני תכשיטים ישנים - שאולי פעם אפרק ואצור דברים חדשים. משנעים לזבל, לחברות שאוספות (הסלון הישן שלנו) למיכלים של בגדים למסירה.

 

[daldan]

מצטרפת לייאוש הבאלגני

דווקא נראה לי שככל שיש יותר מקום בבית, יש יותר נטייה לצבור ולא לזרוק. אמנם יש לנו בית גדול, אבל עדיין אין לי מקום לחלק נכבד מהציור/ רכוש. נתחיל מהמטבח שבו יש ערימה של קופסאות ועוד כל מדף עם מגשים/ אגרטלים/ קנקנים וכו' (הס מלהזכיר את הדלפק המטופש ששואב אליו את הניירת למרות הנסיונות השבועיים שלי להשאיר אותו חשוף), נעבור אל חדר השינה שלנו שבו יש נטייה לבגדים שלבשנו להאסף עד שבסוף הם מושלכים לכביסה כי מי מוצא שם משהו בערימה הזו, ועד לחדר האורחים שמשמש כחדר אחסון אחד גדול - מייאש. הצרה היא שאין לי זמן לעשות סדר, וכשסוף סוף מתפנה לי יום לעניין אני מתפזרת בין החדרים ולא ממוקדת בבאלגן ספציפי.

 

[לבנה123]

אוי הניירת על המדף בכניסה.

שם באמת אמרתי נואש. איך נפטרים מהחשבונות + פרוט כרטיס אשראי שעוד לא נפתח + דואר רשום שצריך לקחת + כרטיסים לתאטרון + ....???

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo3.gif אני אפתור לך חצי בעיה: מבטלים

את המינוי לתאטרון ואת כרטיס האשראי

 

[לבנה123]

../images/Emo6.gif

 

[tovim]

אצלי אין ערמות ואין בלגן

בעיקר כי באופן כללי אני בן אדם מסודר ובעלי, באופן כללי, כפייתי בעניין הסדר

. אין מצב שצעצועים יסתובבו חופשי בסלון או בגדים יהיו זרוקים בכל פינה. הבית בפירוש לא עמוס צעצועים מיותרים ואני גם לא מרבה לקנות עוד כי הבנות לא ממש חובבות משחקי קופסה ויותר חובבות משחקי דמיון ובשביל זה מספיק כמה בגדים וכובעים ישנים שלי וכולן מרוצות. מדי פסח וגם לקראת החורף אני עושה מיונים של הארונות ומעבירה הרבה הלאה. בגדי תינוקות וילדים נודדים בין האחיות/גיסות לשימוש אצל התינוק המשפחתי התורן. (בד"כ יש כמה במגוון גילאים). בגדים שלי שפג תוקפם בעיני, אני מעבירה למעון לנשים מוכות שגיסתי מנהלת ואם ממש פג תוקפם אני זורקת. אין לי נטיה לאגור דברים. אני לא קונה משהו אם עוד יש לי כזה בבית. ככה לא מצטבר ולא צריך לזרוק.

 

[אמא של שראנ]

כמעט מילה במילה.

אלא שאני בלאגניסטית ברפורמה תמידית. (דהיינו- ליד המיטה שלי זו פינת הבלאגן היחידה בבית ברשות.) העייזר, אובססיב-קומפולסיב, מנהל ביד רמה את נקיונות הפסח, שריטה מהבית, ואני משתפת איתו פעולה. הבית בגדול מסודר ומאורגן, רק הארון של הגדולה סדום ועמורה. בעיה שלה.

 

[אמא של פילפילון]

ועל זה אומרים

צריך לדעת עם מי להתחתן... (לא שאני לא ידעתי. הוא מאוד מסודר, פשוט עובד יותר מידי שעות מחוץ לבית...)

 

[tovim]

אבל גם שלי עובד המון בחוץ

ולכן הוא המסודר הכפייתי ואני זו שמסדרת בשביל שיהיה מסודר בשובו. ע"ע השרשור בעמוד זה על האישה המרצה.

 

[והלאה וכאן]

הזמנה לך../images/Emo20.gif

אם את לא גרה מאוד רחוק - אני מזמינה אותך להזמין אותי

אני מאוד אוהבת לעשות מיונים וסדרים כאלה. מסכן גיסי היקר, שבדיוק באמצע המלחמה נאלצו הוא ואחותי לעבור דירה. למרבה זוועתו - אחותי ואני ארזנו (ופרקנו) את כל הבית והעפנו דברים על ימין ועל שמאל. ויצ"ו בגבעתיים ידע עדנה באותם ימים

בקיצור - אם תרצי - בשמחה.

 

[צהלולים]

ואצלנו דוקא מסודר... ../images/Emo192.gif כי -

הבית קטן (מאד) ובעלי אלרגי לבלגן (מאד) ומכורח הנסיבות הבית נקי ומסודר, כמעט בלי "עודפים" משום סוג: בגדים שלנו: פנג-שוי, מה שלא לובשים הולך. (יש לנו הרבה צעירים במשפחה שתמיד שמחים לקבל שאריות). ארון יחסית "רזה". בגדים של הילד: נארזים ומאופסנים במחסן של סבא-סבתא או ממוחזרים אצל הבנידודים. צעצועים: נבדק, נתרם או נארז לילד הבא. ניירות: נקודת התורפה שלנו, אבל מתמודדים איתה בגבורה. אחת לחודש-חודשיים עושים סדר בבלגאן. ספרים: את המדריכים של מישלן תרמנו

(תודה נרי על הסיטואציה המבדחת...) מצעים, נעליים, פיצ'יפקעס, כריות, ארגזים, קלסרים, וכו' - מה שלא משתמשים - יוצא, בלי רחמים. לפעמים זה קצת צובט בלב, בעלי הוא זה שעושה את ה"קאט" ואני יותר רכת-לבב... אבל לרוב זה עושה מאד נעים, אוורירי ומואר.

 

[ו שתי]

לא יודעת, גמני במיואשות

הדירה שלנו גדולה פי 2 מהבית הקודם, וכ"כ כ"כ מבולגן פה, שאני לא מצליחה להתמודד עם זה. כמה שאני מוסרת, זורקת ומחלקת, נ' אוסף, צובר ומביא. בשבוע שעבר היתה לנו שיחה נוקבת על חדר העבודה ויתר הג'אנקיה שהצטברה בכל רחבי הבית. אנחנו משנעים בעיקר לויצ"ו, וצעצועים למעון שחברה שלי עובדת בו. בגדים אני עוד לא מעבירה, ולאכסן אצל המשפחה לא בא בחשבון (אצל אמא שלי אין מקום מפאת ג'אנקיה משלה, ואמא של נ'- אני לא מבקשת ממנה שום טובה, ברמת שרוך הנעל- מרכיב קריטי לשקט תעשיתי במשפחה המורחבת). כל סופעונה משנעים עוד קצת החוצה, אבל עיקר המלחמה היא נגד התנועה הנגדית של גאנק הביתה. לאחרונה, בעקבות מלחמה בטחנות רוח, שוקלת פינוי חדצדדי לויצ"ו של דברים שאני לא מבינה איך מלכתחילה הגיעו הנה. אם ישאלו אותי, אכחיש כמובן.

 

[yaelia]

יצא שרשור מצחיק

מסתבר שסדר, או נכון יותר בלאגן, מוציאים אמוציות קשות לפחות כמו להניק או לתת פורמולה לתינוק הרך. אז ככה, אולי זאת תרבות הגטו שבה גידלו אותי אבל אצלנו לא זורקים. הארונות במטבח מתפוצצים מרוב צנצנות ריקות של דבש/ חרדל/ וואטאבר. יש לי בגדים שאני בחיים לא אמסור ולא אזרוק. גם כי אף אחת לא תרצה ללבוש שמלת מקסי שקופה מידה 38 משנת 91', אבל גם כי יש לי כמה פריטים יחודיים שאני לא יכולה להעלות בדעתי את ערכם (חתולה, רק בשבילך, השופהולית משקיעה במה שיהיה וינטג' בעוד חמישים שנה בשביל העובר שלה). כנ"ל נעליים, אם כי אותן בשנים האחרונות אני מעבירה בשמחה לכל דורשת (במידה 35-36). תיקים אני אוהבת ושומרת מכל משמר. דיסקים וספרים לעולם לא יעזבו את הבית. המדפים אצלנו מתפוקקים, המדפים כפולים, ואני קומפולסיבית לגמרי בקניה. צעצועים אני מוסרת כל מה שעבר זמנו. אבל מה לעשות וסבא וסבתא אוהבים לקנות דווקא את הכי נוצץ, הכי גדול והכי מרעיש בחנות. הבית שלנו מלא בקופסאות והעוללים מעדיפים כמובן את כל השטויות הקטנות. לצייר, להדביק ולסדר קופסאות בארונות במטבח. גם בגדים של הקטנים אני מוסרת בשמחה. אם נהננו מהם כל כך, אין סיבה שמישהו אחר לא יהנה מהם גם, יש גם חברת פורום אחת או שתיים שקיבלו שקיות מלאות כל טוב. כלי מטבח, על אף מקצועי בעבר, אין לי כל כך הרבה. נפטרתי בשמחה. כן ישנם דברים שאני אוהבת במיוחד ואני לא מוסרת לעולם. ואין מה לעשות, ישנם דברים שאני יודעת שאם לא יהיו לי אני אצטער צער רב על כך שאין לי אותם. ערך סנטימנטלי וגם רכושנות פרופר. אם זה מכתב אהבה שכתב לי ההוא בצבא, ואם זה גיליון העשרים שנה 'לרולינג סטונ מגזין'. הקסטה ששמענו באוטו כשנסענו להתחתן או בדיקת ההריון שמראה שני פסים כשהריתי את הללי. עם כל הכבוד לסדר ולארגון, יש דברים גם מעבר. תמיד יהיו. מתלים וארונות. מתלים וארונות. מתלים וארונות. ואם אפשר אז בויידם עמוק במיוחד שאפשר להסתיר בו את כל מה שלא צריך.

 

[אימא של בתאל]

אצלי אין דברים מיותרים/שמעמיסים

אני חולת סדר וגם בעלי אוהב סדר, הארונות שלי והמגירות והכל פה כמו חיילים, בדרך כלל פעם בחודש אני מעיפה דברים, ותמיד אפשר להעיף, ניירת שנגיד דברים שאני משלמת בהוראות קבע נזרקת לפח מיד, תשלומים ודברים אני שומרת בקלסר מיוחד, כל מה שמיותר אני מעיפה, הכל מסודר במגירות, ובשידות חוץ מהצעצועים של הילדה, למרות שגם לזה מצאתי אחלה פתרונות, אני אצלם ואראה לכם. כעיקרון אנחנו זוג עם תינוקת בדירת שלושה חדרים 65 מטר בערך............. יש דברים שיש לי כבר מעל 12 שנה, שאני שומרת עליהם, ויש לי גם בויידם וגם מחסן למטה אבל כעיקרון בגדים קטנים/ישנים/קרועים/בלויים נתרמים , בגדים של התינוקת שקטנים עליה ארוזים בקרטונים שכתובים עליהם הגילאים ונמצאים בבוידם, משחקים שקיבלנו מתנה ולא בשימוש כבר הרבה זמן חלק נתרמו למשפחות נזקקות חלק נשמרות בצד, כלי מטבח למזלי אין הרבה רק מה שאני צריכה, למזלי אין פה עומס שלא צריך, אבל כעיקרון יש הרבה פתרונות אחסון, מגירות של כתר לדוגמא, יש שלוש/ארבע וחמש, נהדרות לאחסון ניירת וגם צעצועים, אפשר לשים מדפים בכל מיני מקומוות בבית, ווי תליה מאחורי הדלתות, מדפים וארונות אמבטיה גם כאלו שנתלים בפינות של המקלחת אחלה מקום לאחסון, מעל חלונות אפשר גם לשים מדפים, לתלות טלויזיות, גם חוסך מקום, ובעיקר לזרוק מה שמיותר, מה שישן מה שלא משתמשים בו. אין לנו אובססיה פה לדברים בבית לכן אין ערימות. אבל אם מישהי גרה באיזור השרון ורוצה ייעוץ איך לארגן את הבית ואיך לשמור על הסדר ואיך לתכנן אני מוכנה............... אני בהחלט שוקלת להפוך את זה גם למקצוע חיחיחי, הרבה באים אלי ומבקשים פתרונות ואני עוזרת, אז אשמח לעזור גם לכן.

 

[יעל מטיילת]

../images/Emo6.gif מידה 35-6 הייתי בגיל 10

קטעים.

 

[27חומד]

../images/Emo46.gifלא באמת כזה מצחיק....

יש אנשים שעדיין במידה הזו..

 

[יעל מטיילת]

כולי קנאה ../images/Emo13.gif