בעיות בהריון?

[vered73]

אז ככה, זה סיפור החיים שלי

קוראים לי ילד מיוחד, ובקיצור נקרא לי ר'. (במקום שם בדוי) סוף הסיפור שלי: הוא שנולדתי בשבוע 40 (באמצע). אה, ושיש לי משפחה שמתה עלי, שכחתי לציין. (אח שלי אפילו אמר לי היום שהוא אוהב אותי כי אני ילד מיוחד ונתן לי חיבוק שלרגע לא ידעתי אם הוא רוצה להרוג אותי ולגמור את הסיפור שלי כאן ועכשיו. טוב, זה לפוסט אחר שאני אשים לכם על יחסים במשפחה). הענין התחיל, בדיוק בגבול בין ש 18 ל 19 כשאמא שלי גילתה שהחלטתי לצאת החוצה לפני הזמן. אז המליצו לאמא שלי לקחת מגנזיום באינפוזיה, אמרו שזה לא מזיק ושזה יכול לעצור אותי. זה באמת עצר אותי ,ואמא שלי התבאסה כי לא רק שהיא עשתה "שישי בבסיס" (יענו תל השומר) אלא שגם כמעט צמחו לה כנפיים (בעצם התחילו לצמוח אבל רגע לפני שהיא עלתה למעלה האחות הגיעה והפסיקה את התרופה). כדי שאני לא אעשה בעיות אמרו לאמא שלי לקחת איזו תרופה ללחץ דם, שעוזרת לנשים בהריון למנוע צירים מוקדמים חזקים (לא דמה). היא שאלה את מנהל חדר מיון לנשים והוא המליץ בחום. אמר שלא ידוע על השלכות. גם מהתרופה לאמא שלי כמעט צמחו כנפיים והיא היתה על סף עילפון חודש ימים כשהרופא משכנע אותה להמשיך בטיפול. (מניאק, נתן רק 29 ימי מחלה כדי לא לקבל החזר שמירת הריון מביטוח לאומי, ואמר את זה באופן מוצהר). חכו, זה לא נגמר: בשבוע 23-24 בערך, אמרו לאמא שלי שהראש שלי נראה גדול מדי באולטראסאונד. ושהמחיצות לא נראות שוות לגמרי, כלומר, לא באותו גודל. אז שלחו אותה למומחה בוולפסון. הוא בדק אותי בשבוע 31 ואמר שאני נראה לו 100%. ובכלל, יש לי ראש כנראה כמו של אבא שלי (שהוא לא אוטיסט אבל יש לו ראש גדול מזה של אמא). היו עוד 3 רופאים בחדר שביקשו להיות נוכחים, וכולם הסכימו עם הפרופסור. אפילו - לפני כמה חודשים, הרופא נזכר בי, ושאל אם אני מוכן להשתתף במחקר על המוח. אמא שלי אמרה "למה לא?" ואז הגיעה בחורה מתוקה שהקדישה לי המון זמן אישי עם צעצועים ושאלות מוזרות, ציפתה שאני אדבר, לא ידעה שאני אלוף בטלפתיה רק שאני משדר על תדר חסוי. בקיצור - וזה יעניין אתכם - כשאמא ניסתה לברר על המחקר למרות שלא הושלם - התברר שמכל הילדים שהיה להם ראש גדול, אז רק אני אוטיסט, ועוד מישהו במחקר אובחן בספקטרום אבל אחרי שנתיים של טיפול אובחן מחוץ לספקטרום. טוב, תמיד אומרים לי בבית שאני ילד מיוחד! אבל מה שמעניין, הוא שהנוירולוג שאיבחן שאני אוטיסט, עשה מחקר בארצות הברית מספר שנים, ושם דווקא גילה שיש קשר הדוק בין היקף ראש גדול לבין אוטיזם. אבא שאל אם אפשר לתבוע מישהו. אמא לא אמרה לו, אבל חשבה לעצמה, איך אפשר לתבוע את הDNA שלנו, כי בעצם לדעתה, זו הסיבה לאוטיזם, כשהטריגרים עדיין לא גלויים. וחוצמזה, אנחנו יודעים כל כך מעט, במחקר היום. הנה, יש לי בת דודה שנולדה עם ציון אפגר 3 (הונשמה, למי שלא מבין, היתה ירוקה כחולה, מה שאתם לא רוצים, מי שפיר מלוכלכים ממצוקה...) והיום היא גאון הדור בכיתה ד') לילה טוב, תודה למי שהקשיב לסיפור החיים שלי. (על תחילתו בכל אופן)

 

[rot301]

ורד,הצלחת ../images/Emo6.gifאותי

איזה תיאור משעשע,כמה חשוב לשמור ולתת להומור מקום חשוב בחיינו הלא פשוטים...

 

[laura ashley]

ודווקא הילד שלי נולד בלידה רגילה,

טבעית ( לידת מיים) וההריון היה תקין וטובת ולדעתי הכל קרה כי נתנו לו ויטמין קיי בזריקה מייד לאחר הלידה וזה מה שעשה את הנזק הגדול. ( ורק יצויין שהיתה לי אפשרות לקנות את החומר ולתת אותו דרך הפה, אבל אז לא הבנתי מה החשיבות, והתעצלתי,ונתנו לו בחדר לידה ו.. הסוף ידוע )

 

[כוכב מחומש]

ציססטה באחד מחרי המוח בשבוע 18

לכל אחד סיפור אחר. אין שום דבר משותף. כמעט ועשיתי הפלה לבתי, כי אמרו שיש לה ראש קטן. היום היא בחורה יפיפיה ונורמלית לחלוטין. לגבי בני הייתה לו ציסטה קטנה שהתמוססה כעבור שבועיים. אולי זה הדבר היחיד שנותן אינדיקציה לבעיה שאולי הייתה קיימת בהריון. הלידה הייתה מצויינת.היום הוא בן 10.5 חכם מאוד, אך יחד עם זאת עם קוים אוטיסטייים ועם בעיות רגשיות. תלוי בתקופות. לא מצאתי לנכון לתבוע את בית החולים על רשלנות, כי במכון הפרטי אמרו לי שהכל תקין. יש לי אפילו קלטת וידאו ובאמת הכל היה תקין.

 

[תלמה פינץ]

יש מידע קודם כאן בנושא- מצרפת כאן

יש הרבה שרשורים בנושא פה. הנה שרשור ישן עוד אחד קצר ומאמרים והנה מידע מחקרי ממנוע חיפוש יש קשר בחלק מהמקרים, יש צירוף מקרים ויש מחקרים, אך הנושא לא חד משמעי... גם בטיפול האנרגטי (רייקי, הומיאופטיה, תקשור ואחרים) מתייחסים לטראומה. אני יכולה לספר ממקור אישי, שאחרי שליאור הדרדר לאחר החיסון וחזר לזחול ולא יכול היה לעמוד, בגיל שנה וחודשיים... ניסיתי הכל, ואני פיזיותרפיסטית התפתחותית. שום דבר לא עזר. בגיל שנה ושמונה חודשים, לקחתי אותו לחנה אבני, ברחובות, שאמא שלי למדה אצלה את כל קורסי הרייקי והתקשור... ואחרי טיפול א ח ד בלבד, שבו היא "החזירה אותו לרחם" והורידה ממנו את חבל הטבור שהיה כרוך חזק סביב צווארו מחודש שביעי.. ונשפה אותו אנרגטית הרחק ממנו.. כל זה, כשהילד יושב ומשחק בצעצועים.. וכאילו לא קשור לטיפול. ביומיים וחצי בדיוק, לאחר הטיפול הוא עשה קפיצה מוטורית, התחזק ביכולות של הגוו ועבודה דו צדדית ואז נעמד לבד והתחיל ללכת... פשוט כך. אם לא הייתי רואה, לא הייתי מאמינה... אני יכולה לומר, כאם שבנה עבר לא מעט טיפול פיזיותרפי ועוסקת בכך הרבה לפני שנולד, שאת הקפיצות המוטוריות שלו, הוא עשה אחרי טיפול קראניו סקראלי ואחרי הטיפול האנרגטי של חנה אבני. יבורכו שניהם

גמר חתימה טובה ושנה נהדרת ומקדמת, תלמה.

הערה קטנה, אני מצטערת, אך עדיין, המחשב שלי לא מאפשר לקרוא מסרים והם מצטברים בקצב מדהים. אנא העבירו אותם אל הכתובת במייל fintz שטרודל בזק בינלאומי נקודה קום. אינני מפרסמת אותו בצורתו המקורית, כדי למנוע הצפת מיילים של זבל...סליחה ותודה.

 

[panda321]

אצלנו היתה בעיה של לחץ דם גבוה

לאימי היה לחץ דם גבוה - אני לא יודעת אם במהלך ההריון או רק מיד לאחר הלידה, שבגללו גם בשאירו אותה בבית החולים מעבר לזמן הרגיל לאחר בלידה (בלידה בה נולד אחי האוטיסט). אני לא יודעת איזה תרופה היא קיבלה אז להורדת לחץ הדם.

 

[Bath1]

תיק באפילה

הריון תקין לחלוטין (כולל מי שפיר). לידה רגילה (ואפילו קלה יש לומר) בדיוק מעורר התפעלות - יום לאחר התאריך המיועד.אפגר 9 (אחרי דקה)ו10 (אחרי 5 דקות)ומשקל 3.62 ק"ג.מה עוד אפשר לבקש??? לדעתי האישית הדבר נגרם בגלל מעבר לבית חדש בשבוע 10 להריון (עם שטיחים מקיר לקיר) וריח דבק וכימיקלים חריף מאוד שלקח לו כמה חודשים טובים להינדף ...גם החיסונים כנראה תרמו את שלהם... ולחשוב שהיינו כל כך שמחים עם המעבר לבית חדש...בא לדפוק את הראש בקיר הכי חזק שאפשר.

 

[ידידוב]

לדעתי אין קשר, זה גנטי לחלוטין

לנו אמר בזמנו דר' זימן שהסיכוי שלנו בתור הורים ללדת ילד כזה הוא אחד ל-20 לידות/ילדים. והאמת זה נראה לי הכי הגיוני. האמת שאצל בעלי לא חסרות בעיות שמאוד דומות ל-PDD, פחות בתחות התקשורתי ויותר בתחום התחושתי וההתנהגותי.

 

[זהב טהור1]

אצלנו זה משהו שאחרי הלידה,

הלידה היתה תקינה (עם זירוז מתוך פחד שהעוברית ענקית ע"פ אולטרא סאונד), ולבסוף נולדה 3400 ק"ג. שמנו לב שדברים לא בסדר בערך בגיל חצי שנה, היפוטוניה רצינית, קשיים במזון שאינו מתעכל ותוך כדי כך התנתקויות. ואגב עלינו על הרבה דברים במשך השנים אבל אבחנה קיבלנו רק בגיל 5 וחצי (משהו בין PDD בתפקוד גבוהה לאספרגר). בהמשך עשינו מדי פעם דיאטות של גלוטן ומוצרי חלב, מדובר במן רגישויות מתחלפות למזון. הבדיקות מראות שאין לילדה צליאק! יש גם משהו בגנטיקה במשפחה, כנראה.

 

[sara100]

אצלי הבת מאובחנת "אספרגר"

נוצרה בהפריית מבחנה, בחודש חמישי להריון לקיתי בפריצת דיסק בגב במצב מאוד קשה, הי הצורך בטיפול רפואי שמותר לפי הידוע לתת לאישה הרה. הילדה נולדה בלידת ווקום לאחר מנת זרוז די גדולה, מאז שהיא נולדה היו לי חששות לגבי ההתפתחות שלה, אני בטוחה שיש קשר! רק אי אפשר להוכיח הרופאים לא רוצים אפילו לחשוב אולי יש איזה קשר?

 

[טל 0 0 0]

ההריונות שלי קשים ומורכבים.

להריון עם בני נכנסתי לאחר לקיחת איקאקלומין. ההריון התחיל עם שניים שאחד העוברים במהרה הפסיק להתפתח ונספג ברחם. משבוע 15 כבר הרגשתי צירים מוקדמים והורדתי הילוך ומשבוע 23 כבר הייתי בשמירת הריון בבית. בשבוע 25 עברתי טראומה גדולה (שלא היתה קשורה להריון) ובמובן שמינון הצירים גדל בהרבה ואושפזתי לכמה ימים בבית החולים עם מתן תרופות ומנת צלסטון. לאחר מספר ימים שוחררתי הביתה (ללא תרופות), המשכתי מעקב הריון בסיכון ו"בשיניים " הצלחתי לסחוב עד שבוע 39 . גל נולד בלידה רגילה וזריזה, ללא הרבה סבל שלי. משקל 3.800 , גדול וחזק. והנה אנחנו פה....הוא היה חוויה מתקנת ללידה הקודמת שלי.(ההומופאתיה קושרת את הבעיות לאיבוד אח תאום ברחם ולטראומה שעברתי). לעומת זאת- בתי הבכורה (שש וחצי), נולדה גם היא לאחר הריון קשה - צירים מוקדמים, אישפוז בשבוע 24 עם צירים מאוד תכופים וחזקים (הרבה יותר מבהריון של גל). ממש חשבו שאני לפני לידה. אושפזתי לכמה שבועות עם תרופות רבות וזריקות. בסופו של דבר היא נולדה בשבוע 33 (בקושי הצלחתי להחזיק עד אז) בניתוח קייסרי בהול/חרום עקב מצוקה עוברית עם אפגר 1/4!!! ישר אדרנלין, החייאה וטיפול נמרץ לכמה ימים. (מזל שהיית מורדמת ולא הייתי מודעת לכל מה שקורה). היום היא כאמור בת שש וחצי, תלמידת עיתה א' , ילדה מבריקה ביותר בתחומים רבים, תקשורתית, חברתית ורגילה לגמרי (חוץ מגמישות יתר שלא קשורה).

 

[limim]

איתי נולד בסוף שבוע 41 ../images/Emo178.gif

כלומר, ליתר דיוק: 11 יום אחרי התאריך המשוער. הוא נולד אחרי 14 שעות בחדר הלידה + יומיים עם צירים "לא סדירים מספיק" עם זירוז וואקום, כך שאפשר להגיד שהיו סיבוכים, לא?

 

[limim]

אה, ואחרי טיפולי פוריות..

 

[sara100]

נראה לי

שיש קשר בין טיפולי פוריות לפ.ד.ד הבעיה שזוגות שרוצים נואשות ילד לא מעניין אותם כלום

 

[vered73]

שכחתי להוסיף, שר' נולד בלידה טבעית

ללא משככי כאבים למיניהם, אופיום או אפידורל. כולו קפצתי על כדור קצת במקלחת. היה משעשע ובהחלט לא תראומטי, לעניות דעתי. גם מעט שעות, בערך 5 מתוכן שעתיים נטו של סיבובים במיטה עם צירים חזקים. (חוויה מומלצת למי שרוצה להרגיש כמו אמא שלה או הסבתא/סבתא-רבא {שלי ילדה 11 ילדים, לא הולך ברגל} ).

 

[ריקי 04]

רדי מזה, חבל על הזמן, אצלנו הרפוא

אשם מבחינתי 1:1. בשבוע 16 אמרו לנו על הבעיה, שהיא בדר"כ משתנה ושנבדוק בשבוע 27. בשבוע 27 - שאלנו את הרופא (פרופ' ידוע, עדיין מופיע ברשימת 10 הרופאים הטובים בארץ,

, גם אחרי שלפני כשלוש שנים התפרסמה במעריב סדרה של 3!!! כתבות על כל הפאשלות שלו

), הוא צעק שנפסיק להמציא!!! שלושה שבועות אח"כ, בלי בושה, הוא עמד בפגיה ואמר לבעלי "תראה איזה יופי, איך הצלנו אותם...". כמובן שהרקע ללידה היו אותם חשדות משבוע 16... שבשבוע 27 הוא אפילו לא בדק!...

, הבנתי את זה רק כשהעתי בשבוע 29 לבי"ח, אבל אז כבר היה מאוחר מדי... (הם נולדו בשבוע 30). אבל, בשורה התחתונה זאת מילה שלי נגד מילה שלו. ה-PDD שלנו נובע מזיהום קשה בדם שהבן חטף בפגיה, איך כל הדברים היו יכולים להראות אחרת, אם הוא היה בודק, במקום לכעוס עלינו...

. לפני שלושה חודשים הוא רואיין בעיתון לגבי איך אפשר למנוע לידות מוקדמות. הוא אמר שאי אפשר... אוי כמה שהוא היה יכול...

 

[אור לנו]

אצלנו - הריון תקין לפי הרופאים אבל

לא לדעתי. הפשוש התהפך בשבוע 30 (עכוז) והיה באותה התנוחה בדיוק עד שנולד בשבוע 38. ממש לא זז מאותו המקום, הרגשתי בדיוק איפה הראש, הידיים והרגליים שלו. בשבוע 32 הרופא אישר עם האולטראסאונד את המצג שלו ומאז הוא לא השתנה. אחרי שכל מה שניסינו כדי שהפשוש יתהפך לא עזר - עמידות נר, שירים, פנס, מוקסות על זרת הרגל, החלטנו לנסות לעשות היפוך חיצוני כי אני לא רציתי ללדת בקיסרי. ההיפוך היה סיוט בשבילי וכנראה שגם בשבילו, כאבי תופת עד שביקשתי להפסיק. בזמן ההשגחה לאחר ההיפוך הרגשתי שהתחילו צירים ושאלתי את המיילדת שליוותה אותו אם רואים אותם על המוניטור - היא אמרה שכן ורצתה שאעבור קיסרי באותו היום אך לא הסכמתי והסיכום היה שאני מגיעה בבוקר למחרת לבדיקה נוספת. בשעה 5:30 בבוקר התעוררתי מציר חזק והיה לי ברור שזהו - היום מנתחים אותי. הגענו לביה"ח בבוקר עם פתיחה של 3 ס"מ וכמובן שמייד אושפזתי. הניתוח נערך רק בערב עקב כך שהפשוש כנראה העביר לי במהלך ההריון נוגדן לדם והיו צריכים להכין לי מנות דם מיוחדות למקרה חירום. אני לא יודעת מה גרם לאוטיזם - זה שהיה לפשוש צפוף ברחם (בהריונות שלי תמיד יש לי בטן קטנה) ובגלל זה הוא לא זז, טראומת ההיפוך או הקיסרי או סיבה אחרת שלא קשורה להריון וללידה. בכל מקרה הפשוש נולד עם טורטיקוליס וראש גדול יחסית, אחרי חודשיים וחצי שמנו לב לכך שנוצר לו עיוות גולגולתי בעקבות הטורטיקוליס והשכיבה על הגב ובמקביל שמנו לב שהפשוש אינו יוצר קשר עין. מאז אנו רצים מרופא לרופא, מבדיקה לבדיקה ועדיין אין לנו תשובות לכ"כ הרבה שאלות.