נייר ומספריים
New member
בעיה עם אמא. ארוך...
זה די ארוך, אבל אני אודה מאוד למי שיקרא ויענה לי. אני עומדת להתחתן, ויש לי בעיה ביחסים עם ההורים. מצד אחד יש את ההורים שלי, שאנחנו גרים קרוב אליהם ואני (לבד) מבקרת אותם לפחות שלוש פעמים בשבוע. אבא שלי עובד מאוד קשה, מה שאומר שהוא עובד גם בשבת. לאורך כל השנים היה לי קשה לעשות משהו בשבת, כי ידעתי שאני משאירה את אמא שלי לבד בבית (למרות שיש לי אחים קטנים שגם נמצאים בבית). לכן, כמעט תמיד הייתי מבלה את השבת עם אמא שלי. לכן, כשהתחלתי לצאת עם החבר שלי, הנהגתי נוהג שכל שבת אנחנו אוכלים עם אמא שלי. לזה התווסף שבכל יום שישי בערב אכלנו אצל ההורים שלו. לעיתים רחוקות לא היינו מגיעים (בכל זאת רצינו גם להיות לבד), ואז תמיד אמא שלי עשתה לי פרצופים. באיזשהו שלב (אחרי הרבה מריבות) הגעתי עם אמא שלי למצב שאין לה בעיה אם לא נבוא בשבת (כדבריה). לאחרונה, בן זוגי ואני החלטנו שבכל שבת נלך רק לאחד משני זוגות ההורים, וכך יהיה לנו או את שישי או את שבת בשבילנו. לא אמרנו את זה להורים. אנחנו פשוט מודיעים שלא נגיע. הקשר של החבר עם הוריו לא טוב במיוחד (מגיע לשם פעם בשבוע, וכמעט לא מדברים בטלפון). לכן הם מקבלים את זה. אמא שלי לא ממש מקבלת את זה. למשל, לפני שבועיים לא היינו אצל ההורים שלי (וזה היה בסדר). שבוע שעבר לא היינו אצל ההורים שלו. בשבת הקרובה אמא שלי תכננה שנעשה כמה דברים. במקביל החבר שלי קבע עם ההורים שלו (הרי לא היינו שם שבוע שעבר). עכשיו אמא שלי מאוד כועסת. היא בטוחה שבה לא מתחשבים ואנחנו וגם היא צריכים לרקוד לפי החליל של ההורים של החבר. היא טוענת שיש נוהג שימי שישי אנחנו אצל ההורים שלו וימי שבת אנחנו באים אליה (חוץ מבמקרים מיוחדים), ושרק הצד השני עושה שינויים (היא אף פעם לא משנה, כי לה הרי אף פעם אין תוכניות אז אין לה סיבה לשנות), ולכן היא רוקדת לפי החליל שלהם. אמא שלי, מבחינתה, שנלך להורים שלו ונבוא אליה אחר כך (לא באופן קבוע, אבל אם כבר משנים את הנוהג אז לפחות זה. חבר שלי לא מוכן. הוא אומר שהוא רוצה גם לנוח בשבת, ולא רק לנסוע מזוג הורים אחד לשני). אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם זה. מה שלא מוסיף זה שבאופן כללי היחסים שלי עם אמא שלי די טעונים. לאורך כל השנים מאוד פחדתי ממנה ועשיתי הכל כדי לרצות אותה. פתאום, מאז שאני עם החבר, למדתי לדאוג יותר לעצמי, ואני כבר לא מנסה לרצות אותה, ועונה לה על דברים שהיא אומרת. כתגובה, היא טוענת שהיא מפחדת ממני כי לא כל דבר היא יכולה להגיד לי ושאני לא פתוחה לשמוע אותה ושאני מזלזלת בה. היא בטוחה שמערכת היחסים שלי ושלה לפני החבר היתה מופת ודוגמה, ושמאז החבר אני הרסתי את מערכת היחסים. אני חושבת שמערכת היחסים שלנו היתה טובה, אבל טובה מידי. פשוט ויתרתי על החיים שלי למענה - לא נסעתי לטייל, לא נסעתי לחו"ל, יצאתי עם חברות רק אחרי ששאלתי אותה אם זה בסדר (גם בגיל 25!), וכל יום שחזרתי מהעבודה הייתי יושבת לדבר איתה עד שהיא היתה הולכת לישון. שלא תבינו לא נכון, מערכת יחסים דומה יש לאמא שלי גם עם אחותי. אבל אחותי צעירה ממני, והיא עדין בשלב קודם, ולכן אולי זה עדיין לא מפריע לה. מצטערת שיצא ארוך. הייתי חייבת לשפוך לפחות חלק. בכל אופן, אשמח לשמוע תגובות גם על הבעיה הספיציפית של הביקורים אצל ההורים, וגם באופן כללי על היחסים ביננו - מה אפשר לעשות. תודה!
זה די ארוך, אבל אני אודה מאוד למי שיקרא ויענה לי. אני עומדת להתחתן, ויש לי בעיה ביחסים עם ההורים. מצד אחד יש את ההורים שלי, שאנחנו גרים קרוב אליהם ואני (לבד) מבקרת אותם לפחות שלוש פעמים בשבוע. אבא שלי עובד מאוד קשה, מה שאומר שהוא עובד גם בשבת. לאורך כל השנים היה לי קשה לעשות משהו בשבת, כי ידעתי שאני משאירה את אמא שלי לבד בבית (למרות שיש לי אחים קטנים שגם נמצאים בבית). לכן, כמעט תמיד הייתי מבלה את השבת עם אמא שלי. לכן, כשהתחלתי לצאת עם החבר שלי, הנהגתי נוהג שכל שבת אנחנו אוכלים עם אמא שלי. לזה התווסף שבכל יום שישי בערב אכלנו אצל ההורים שלו. לעיתים רחוקות לא היינו מגיעים (בכל זאת רצינו גם להיות לבד), ואז תמיד אמא שלי עשתה לי פרצופים. באיזשהו שלב (אחרי הרבה מריבות) הגעתי עם אמא שלי למצב שאין לה בעיה אם לא נבוא בשבת (כדבריה). לאחרונה, בן זוגי ואני החלטנו שבכל שבת נלך רק לאחד משני זוגות ההורים, וכך יהיה לנו או את שישי או את שבת בשבילנו. לא אמרנו את זה להורים. אנחנו פשוט מודיעים שלא נגיע. הקשר של החבר עם הוריו לא טוב במיוחד (מגיע לשם פעם בשבוע, וכמעט לא מדברים בטלפון). לכן הם מקבלים את זה. אמא שלי לא ממש מקבלת את זה. למשל, לפני שבועיים לא היינו אצל ההורים שלי (וזה היה בסדר). שבוע שעבר לא היינו אצל ההורים שלו. בשבת הקרובה אמא שלי תכננה שנעשה כמה דברים. במקביל החבר שלי קבע עם ההורים שלו (הרי לא היינו שם שבוע שעבר). עכשיו אמא שלי מאוד כועסת. היא בטוחה שבה לא מתחשבים ואנחנו וגם היא צריכים לרקוד לפי החליל של ההורים של החבר. היא טוענת שיש נוהג שימי שישי אנחנו אצל ההורים שלו וימי שבת אנחנו באים אליה (חוץ מבמקרים מיוחדים), ושרק הצד השני עושה שינויים (היא אף פעם לא משנה, כי לה הרי אף פעם אין תוכניות אז אין לה סיבה לשנות), ולכן היא רוקדת לפי החליל שלהם. אמא שלי, מבחינתה, שנלך להורים שלו ונבוא אליה אחר כך (לא באופן קבוע, אבל אם כבר משנים את הנוהג אז לפחות זה. חבר שלי לא מוכן. הוא אומר שהוא רוצה גם לנוח בשבת, ולא רק לנסוע מזוג הורים אחד לשני). אני פשוט לא יודעת איך להתמודד עם זה. מה שלא מוסיף זה שבאופן כללי היחסים שלי עם אמא שלי די טעונים. לאורך כל השנים מאוד פחדתי ממנה ועשיתי הכל כדי לרצות אותה. פתאום, מאז שאני עם החבר, למדתי לדאוג יותר לעצמי, ואני כבר לא מנסה לרצות אותה, ועונה לה על דברים שהיא אומרת. כתגובה, היא טוענת שהיא מפחדת ממני כי לא כל דבר היא יכולה להגיד לי ושאני לא פתוחה לשמוע אותה ושאני מזלזלת בה. היא בטוחה שמערכת היחסים שלי ושלה לפני החבר היתה מופת ודוגמה, ושמאז החבר אני הרסתי את מערכת היחסים. אני חושבת שמערכת היחסים שלנו היתה טובה, אבל טובה מידי. פשוט ויתרתי על החיים שלי למענה - לא נסעתי לטייל, לא נסעתי לחו"ל, יצאתי עם חברות רק אחרי ששאלתי אותה אם זה בסדר (גם בגיל 25!), וכל יום שחזרתי מהעבודה הייתי יושבת לדבר איתה עד שהיא היתה הולכת לישון. שלא תבינו לא נכון, מערכת יחסים דומה יש לאמא שלי גם עם אחותי. אבל אחותי צעירה ממני, והיא עדין בשלב קודם, ולכן אולי זה עדיין לא מפריע לה. מצטערת שיצא ארוך. הייתי חייבת לשפוך לפחות חלק. בכל אופן, אשמח לשמוע תגובות גם על הבעיה הספיציפית של הביקורים אצל ההורים, וגם באופן כללי על היחסים ביננו - מה אפשר לעשות. תודה!
