הפסיכומטרי ולמידה
הנחה נפוצה היא שהפסיכומטרי הוא מבחן שהציון בו - פונקציה של כמות הלמידה לקראתו. הנחה זו אינה נכונה לגמרי! הפסיכומטרי הוא מבחן שבודק איכויות מחשבתיות בקרב נבחנים שמכירים את המבחן. לאמור: יכין עצמו הנבחן לפסיכומטרי על-מנת שהלה יבדוק נכונה את כישוריו. לא יכין עצמו - ירה לעצמו ברגל. אך מה אופן הלימוד השכיח, ומהי אותה מוכנות? המוכנות אליה יש להגיע, על-מנת שהמבחן יוכל בכלל לבדוק את היכולות המחשבתיות של אדם, מתמצה בהכרת סוגי השאלות השונים וקבלת אומדן אישי לגבי משך הזמן המוקצב לצורך פתרון שאלה. ניתן להגיע למוכנות על-ידי השתתפות בקורס, או לבד. משהגיע אדם למצב בו הוא מכיר את מהות הבחינה - מיצה את למידתו ואין תועלת בלמידה נוספת. בנוסף ללמידה לקראת מוכנות, ישנו גם הכביש העוקף ידע-אישי. זהו מכלול הטריקים שמציעים לך בקורסים השונים, בד"כ בתור גלולת קסם. קשה להאמין שהטריקים האלה עובדים בצורה טובה, שכן בחיים אין פתרונות קסם. אפשר ללמוד מילים מכרטיסיות (למרות שיש גבול לכמות המילים שניתן לשנן), אפשר ללמוד טריקים במתמטיקה - אבל שום דבר לא יחליף את החשיבה המתמטית, הלוגיקה והיקף הידע הלשוני בעברית ואנגלית. אבסורד נפוץ הוא שאנשים משקיעים את כל זמן בלמידת הטריקים השונים, ולא משקיעים את הזמן הדרוש בהכנה לבחינה עצמה. הכנה זו מתרחשת, בצורה הטובה ביותר, בעת שפותרים מתכונות. נתקלתי באנשים שתלו תקוותיהם בדרכים העוקפות שהציעו להם הקורסים (בין אם באשמתם או לא), ולא טרחו לקחת את הזמן להכין עצמם באמת למבחן. התוצאה - בהתאם.