אם הזמרת של בריטניה
לא היתה זיפנית מהתחת, אולי הם היו מגיעים לאנשהו. זו תחרות שירה ולכן רצוי גם שהזמרים ידעו לשיר, או לפחות שישמרו על הטון הרצוי. היא זיפה במשך כל הבית. לעומתה, הזמרת הספרדיה זיפה רק לשניה אחת, ולכן גם לה לא היה סיכוי למקום ראשון (למרות שהימרו עליה בגדול) והסתפקה בסתם מקום גבוה. הרוסיות בהחלט הגיעו לאן שהגיעו בזכות הפרסום. גימיקים בהחלט עושים את זה בתחרות הזו. גם מדינות שכנות. למרות זאת, ישראל זכתה שלוש פעמים. בהיסטוריה של התחרות הזו זה השג אדיר. מעטות המדינות שזכו שלוש פעמים (ואלה שכן הן המדינות שהקימו את התחרות הזו). זה נחשב להמון. דנה היתה גימיק, אבל גם היה לה שיר טוב. אבניבי היה השיר היחיד שהקפיץ בשנה ההיא ולכן לקח בגדול. הללויה באמת היה השיר הכי טוב בשנה שלו. כלומר, שבכל הפעמים שזכינו היה לנו שיר ראוי לנצחון. ואם ממש בא למישהו פה על קטע של פוליטיקה ונאציזם - הרי שצרפת היתה מבין הבודדות שכיבדו אותנו השנה בניקוד, ולעומתה גרמניה ויתרה על התענוג בפעם הראשונה(!) בתחרות הזו.