בעוד עם ישראל מתאבל על בני משפ' סלומון הטהורים שנשחטו בחלמיש

בעוד עם ישראל מתאבל על בני משפ' סלומון הטהורים שנשחטו בחלמיש

בידי שותפי ויקירי הסמאלנים, סוכני האוייב הנתעבים האלה ממלאים את הערוצים בשאגות שמחה על המכות והאבדות שישראל סופגת.

אנחנו בימי בין המצרים, ימי זיכרון לחורבן, ימי קינה והתכנסות לתוך הכאב הלאומי על אובדן העצמאות וכיבוש ארצנו בידי נוכרים וזדים. עוד מעט תשעה באב שבו נקרא את מגילת איכה:

א אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד, הָעִיר רַבָּתִי עָם--הָיְתָה, כְּאַלְמָנָה; רַבָּתִי בַגּוֹיִם, שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת--הָיְתָה, לָמַס. {ס} ב בָּכוֹ תִבְכֶּה בַּלַּיְלָה, וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ--אֵין-לָהּ מְנַחֵם, מִכָּל-אֹהֲבֶיהָ: כָּל-רֵעֶיהָ בָּגְדוּ בָהּ, הָיוּ לָהּ לְאֹיְבִים. {ס} ג גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי, וּמֵרֹב עֲבֹדָה--הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ; כָּל-רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ, בֵּין הַמְּצָרִים. {ס} ד דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת, מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד--כָּל-שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין, כֹּהֲנֶיהָ נֶאֱנָחִים; בְּתוּלֹתֶיהָ נּוּגוֹת, וְהִיא מַר-לָהּ. {ס} ה הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ, כִּי-יְהוָה הוֹגָהּ עַל רֹב-פְּשָׁעֶיהָ; עוֹלָלֶיהָ הָלְכוּ שְׁבִי, לִפְנֵי-צָר.

ייתמו ימי האבל והזיכרון, ויגיע זמן החשבון.
 
למעלה