בסופו של דבר מהי דת? ספר, זה כל הסיפור

ai27

Well-known member
ספר שהפך לרב מכר,
...
הכל בגלל ספר.
תיאוריה חמודה מכרו לך הקומוניסטים (שהפיצו ספר מתחרה - ששם לו למטרה לחסל כל תחרות, וברצחנותם עלו במאה שנה בסדרי גודל יותר מכל הרציחות שנעשו אלפי שנים בשם הדת)
יש רק בעיה אחת,
במשך רוב אותן מאות שנים,
רוב גורף מהערבים ומהאירופים היו אנאלפביתים.

גם בקרב המיעוט הקורא מהאירופאים, רק מעטים יכלו לקרוא את הספר הנ"ל, שהופץ בעיקר בלטינית עתיקה.
תרגום אנגלי סביר לתנ"ך הופץ רק החל מ1611,
ותרגומים פיראטיים שהופצו לפני 1530 היו עילה להעלאה על המוקד בעוון "כפירה".
לא ממש רב-מכר...
 

jackie111

Well-known member
הדת שאני מכיר לא מתנהלות לפי הספר.

יש הרבה מאד סתירות בין ההוראות הכתובות
בספר להנחיות המנהיגות הדתית.
 

Critical Thinking

Active member
אין הוכחות במדעי-טבע.

במדעי-טבע יש רק הפרכות.

זאת מכיוון שהטבע נתון, אמפירי.

על פי פופר, תאוריה מדעית חייבת להיות בת-הפרכה, falsifiable, שאם לא כן אינה אלא אמונה.

יש הוכחות וגם הפרכות במדעים מדוייקים בלבד.

זאת מכיוון שהם מבוססים על יצורים מופשטים אשר כולם פרי מחשבותינו (קבוצות, פעולות על אברי קבוצה,...).

הגדרנו אכסיומות (הנחות נכונות לכאורה, ככל שניתן לבדקן, אולם מפאת בסיסיותן אין כלים להוכיחן) ועליהן נבנה הכל באמצעות לוגיקה דדוקטיבית וָלידית.

כל טענה מוכחת - יכולה לשמש קרש-קפיצה להוכחה נוספת.



שום טענה אמונית אינה בת-בחינה ומכיוון שאינה בת-בחינה - לעולם לא תודח על ידי מחליפה כלשהי.

מנגד - המדע בוחן עצמו בלא הרף ומשנה פרדיגמות כאשר הקיימות נכשלות.


מדע אינו דת אלא שיטה לבחינת המציאות סביבנו בדרך של בנית ידע וארגונו בצורת הסברים בני-בחינה ובעלי כשר-חזוי...
 

אור גינאל

Well-known member
מבוססים על יצורים מופשטים אשר כולם פרי מחשבותינו (קבוצות, פעולות על אברי קבוצה,...).

הגדרנו אכסיומות (הנחות נכונות לכאורה, ככל שניתן לבדקן, אולם מפאת בסיסיותן אין כלים להוכיחן)
זוהי למעשה נקודת ההתחלה של המדע -יצורים מופשטים אשר כולם פרי מחשבותינו (קבוצות, פעולות על אברי קבוצה,...).
העובדה שיש אפליקציה לאותן אקסיומות לא שוללת את עובדת היותן אמונה.
וזאת גם הסיבה שיש כל הזמן גילויים חדשים במדע, בגלל אותה נקודת התחלה שמבוססת על יצורים מופשטים .
 

Critical Thinking

Active member
זוהי למעשה נקודת ההתחלה של המדע -יצורים מופשטים אשר כולם פרי מחשבותינו (קבוצות, פעולות על אברי קבוצה,...).
העובדה שיש אפליקציה לאותן אקסיומות לא שוללת את עובדת היותן אמונה.
וזאת גם הסיבה שיש כל הזמן גילויים חדשים במדע, בגלל אותה נקודת התחלה שמבוססת על יצורים מופשטים .
טעות.
אקסיומות בכל זאת נבחנות ל"נכונותן" בטרם "הוחלט" שהן אקסיומות, למרות שפורמלית אינן בנות הוכחה.
משנראה כי הן נכונות - "בונים" עליהן, מה שאין כן טענות אמונה (דתית).

הטבע הוא אמפירי ומשום כך אין בו הוכחות, אלא הפרכות בלבד.
מתמטיקה מבוססת על הגדרות.
מאידך, גם מבנה "סגור" של טענות, כמו למשל זה של גאומטרית המשור - אינו בהכרח "נכון" במציאות.
הארץ היא כדורית וגיאומטרית המשור אינה תקפה על פני כדור.


אין שום אמונה בחקירה מדעית. להפך הכל להוטים להפריך את הידוע.
 

אור גינאל

Well-known member
טעות.
אקסיומות בכל זאת נבחנות ל"נכונותן" בטרם "הוחלט" שהן אקסיומות, למרות שפורמלית אינן בנות הוכחה.
משנראה כי הן נכונות - "בונים" עליהן, מה שאין כן טענות אמונה (דתית).

הטבע הוא אמפירי ומשום כך אין בו הוכחות, אלא הפרכות בלבד.
מתמטיקה מבוססת על הגדרות.
מאידך, גם מבנה "סגור" של טענות, כמו למשל זה של גאומטרית המשור - אינו בהכרח "נכון" במציאות.
הארץ היא כדורית וגיאומטרית המשור אינה תקפה על פני כדור.


אין שום אמונה בחקירה מדעית. להפך הכל להוטים להפריך את הידוע.
אקסיומה היא בסך הכל בחירה באפשרות אחת, או אם המרחק הקצר בין שתי נקודות הוא קו ישר. או אם המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות הוא קו עקום, שתי האפשרויות קיימות, ושתיהן אקסיומטיות. ועל שתיהן אפשר בהחלט לבנות מדע.
הבחירה באפשרות הראשונה זו של קו ישר היא הדרך הקלאסית של השכל לפתור בעיות, כי כך הוא בנוי, ודרך הניתוח שלו היא בדרך של אנליזה, ולאחר סילוק כל המיותר עד שנשארים עם הפתרון. זאת דרך מורכבת שמצריכה הרבה משאבים וזמן.
הבחירה השניה, שיש מדענים היום שמכירים בה, זו של הקו העקום, היא זו ששוללת את האפשרות שקו ישר היא האקסיומה היחידה הנכונה.
ולמעשה בסופו של דבר מדובר באמונה.
 
אקסיומה היא בסך הכל בחירה באפשרות אחת, או אם המרחק הקצר בין שתי נקודות הוא קו ישר. או אם המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות הוא קו עקום, שתי האפשרויות קיימות, ושתיהן אקסיומטיות. ועל שתיהן אפשר בהחלט לבנות מדע.
הבחירה באפשרות הראשונה זו של קו ישר היא הדרך הקלאסית של השכל לפתור בעיות, כי כך הוא בנוי, ודרך הניתוח שלו היא בדרך של אנליזה, ולאחר סילוק כל המיותר עד שנשארים עם הפתרון. זאת דרך מורכבת שמצריכה הרבה משאבים וזמן.
הבחירה השניה, שיש מדענים היום שמכירים בה, זו של הקו העקום, היא זו ששוללת את האפשרות שקו ישר היא האקסיומה היחידה הנכונה.
ולמעשה בסופו של דבר מדובר באמונה.
אקסיומה זה הנחה, מדרגה, קנה מידה. מניחים משהו, כדי להסביר משהו ולעמוד/לנוח, שאם לא - אז. זה או לאנשים שיש להם זמן, או לאנשים שאין להם זמן. מי שיש ואין לו זמן לא מתעסק באקסיומות, הוא פשוט - חי.
 

Critical Thinking

Active member
אקסיומה היא בסך הכל בחירה באפשרות אחת, או אם המרחק הקצר בין שתי נקודות הוא קו ישר. או אם המרחק הקצר ביותר בין שתי נקודות הוא קו עקום, שתי האפשרויות קיימות, ושתיהן אקסיומטיות. ועל שתיהן אפשר בהחלט לבנות מדע.
הבחירה באפשרות הראשונה זו של קו ישר היא הדרך הקלאסית של השכל לפתור בעיות, כי כך הוא בנוי, ודרך הניתוח שלו היא בדרך של אנליזה, ולאחר סילוק כל המיותר עד שנשארים עם הפתרון. זאת דרך מורכבת שמצריכה הרבה משאבים וזמן.
הבחירה השניה, שיש מדענים היום שמכירים בה, זו של הקו העקום, היא זו ששוללת את האפשרות שקו ישר היא האקסיומה היחידה הנכונה.
ולמעשה בסופו של דבר מדובר באמונה.
אני מכיר שלוש גיאומטריות:
אוקלידס
רימן
לובצ'בסקי

לשלשתן - חמש אקסיומות.
ארבע הראשונות - זהות בשלשתן.
האקסיומה החמישית שונה:
אצל אוקלידס - דרך נקודה מחוץ לישר נתון עובר ישר אחד בלבד המקביל לו.
אצל לובצ'בסקי - דרך נקודה מחוץ לישר נתון עוברים אינסוף ישרים המקבילים לו.
אצל רימן - דרך נקודה מחוץ לישר נתון לא עובר אף ישר המקביל לו.

הגיאומטריות של רימן ושל לובצ'בסקי "לא היו קיימות" לפני המאה ה- 19. עד אז שלטה הגיאומטריה האוקלידית.

זו אינה אמונה כמו אמונה דתית.
התפישה של גיאומטריה במרחבים - התפתחה.

אמונה דתית - מתאפיינת בקבעון, קפאון, עוינות לשנוי ואינה מקדמת את האנושות.

מה שמקדם את האנושות הוא מדע, לא אמונה...
 
למעלה