זה נהוראי. כן, טוהר, גם לי זה מוזר שאנשים מכירים אותי. גם היא, אבל בעקבות שיחה ולא להפך כמו עם אורי ורד. מי צריך את תהילה בכלל...
עדיף בלי תהילה.
כן, מטריד, שמתי לב. כן, טוהר, לא הבנת כבר?
אהובתי! אשת חיל. זה לא מורכב, את מתרבה וזה גנטית הדבר הנכון לעשות. נכון, מושלמת. דותן, היא מושלמת כהרגלה. כן, זאת מירי. חזרה אלינו. דותן, שקט. כן, היא הטובה ביותר. זה נכון. מוריה! די לעצבן כבר. בסוף רק תהילה לא תדע.
תהילה, אגב... לא משנה. לא מעניין אותי הלל. חבל.
מה ציירת שם? החייל זה ראמזי. מה זה האופרציה הזאת? על מה?
הלל, שמע. התחלף לך הקול. זה כבר לא חמוד כמו פעם. מאז תחלופת הקול הלל לא חמוד. בטח זה קרה לו בפרשה.
אה, זה מה שיש בתוך הקיר. עדיף על היונים שאברהם מוציא. כמו שרשרת החושן. כוחות... זה הזוי לי כמה הסדרה מנסה לגעת בפנטזיה אבל אין בה פנטזיה.
עוד פעם אתה מכין פסטה? לא היה במה הבעיה? עזוב, שתחשוב על יהודה וזהו. למה לא לדבר על פסטה? אוי לא. בחייאת.
הלל, מה עשית?! זהו, ממתי הם מיץ באמת? כאילו... היה פיצה והיה שייק והיה... לא השתנה... זה במסגרת זה שהלל שינה את הקול שלו, אז הוא שינה את הלבוש. הלל, אתה יכול למתוח את גומי כמה שאתה רוצה, אתה יכול גם לקפוץ בגומי, אבל בסוף זה יקרע לך ויוציא לך שתי עיניים. חבל.
די עם הקירות האלה כבר.
לא! לא קנו בזיליקום?! אהובתי, אני חושב ש... את אכלת... לא שאני נגדך, אבל... אתה! מושלם בגללה. בגללה. שקט, מוריה. אבל מיקה קודם. מיקה, למה להתעצב כשאמא מתרבה? אוי לא, היא חזרה למוש. בגלל זה שנאתי אותה. סליחה מההורים שלה.
הלל, שמת ג'ל? אוי ואבוי. אם הייתה דרך שאני אשנא את העלילה הזאת יותר... עכשיו היא לבושה כמו האמא המעצבנת שלה?! אולי תזמינו סודה ותעשו את זה במלון כמו הבוגרים?! של שירה? אני לא רוצה להלשין, אבל שירה מציירת קומיקס לא יפה.
לא כמו זאת. יהודה נכנס עכשיו? מתכלה. יפה.
איזה יופי! תראו איזה חיוך נחמד. טכנית מיקה ומוריה יודעות להיות אחיות גדולות. לא, זה חשוב...
אופרציה בעייתית. חלק חסר ביומן?