בני אדם מוליכים עצמם בדרכים לא להם.

[אסתרליין]

בני אדם מוליכים עצמם בדרכים לא להם.

את היצירה הזאת כתבתי ושכתבתי כבר עשרות פעמים שיר שלא נותן מנוח...מן שיר מסע שלא נגמר....אפילו שם אין לי... הנה עוד גירסא לשיפוטכם, לטוב ולרע. בני אדם מוליכים עצמם בדרכים לא להם. ואני בדרכי שלי, זאת שלפני האחרונה. אביט לאחור ואראה את כולם. כל ההולכים אחריי בדרך לא להם. העצב, האומללות והכאב - שגם אם אין להם שם יש בהם דמעה. כולם מדדים אחריי, לא במדבר ולא לזכר נעוריי, הקסם, העלבון, הציפיה , החלומות - וכמעט בסוף הבדידות משתרכת ענוגה ודהויית שורשים - היא בדרכי ממנה אני באה ואליה אני הולכת. בתרמילי אין צידה לדרכם האובדת, רק מילים שלא אומר לעולם- רסיסי חיים שנשרו ממני, פירורי אותיות שננעצתי ברחם אדמה עקרה לסמן את הדרך שאין ממנה חזרה. אני בדרכי, ולצידי הולך הנוחם המופלא, נכה הרוח ואדון לה. צילו סדוק ומלטף הוא מגיש לי , כהרגלו, עוד טיפת זכרון לשתות, אולי ארצה לעשות איתו את כל הדרך חזרה. ואחרון ההולכים אחריי - אתה שהיית פיסת השיגעון האחרונה שנותרה בי - פניך נמקים בלובן גסיסה נצחית, כמה יפה לך צל מות האהבה! ואני בדרכי יודעת שעוד מעט ננוח, גם אתה. עוד קמצוץ של אשליה, עוד מעט אכרע ואתעטף שוב בתכריכים לבנים של אמונה. ואני בדרכי יודעת שעוד מעט נבכה, גם אני. עוד כמה צעדים ולקראתי יבוא זה שיספר לי - איך ממשיכים לחיות בין המתים.

 

[קסנדרה*]

אסתרליין זה קורה לפעמים.....

וכאלה מונחות אצלי כמה "בתהליך". לגבי היצירה שלך, קראתי קריאה ראשונה, אני צריכה עוד קריאה אם לא יותר, אחזור אל היצירה אתעמק ואגיב כראוי. למקרא היצירה נזכרתי במשפט יפה שאמר ויסוצקי: "היי אתם האחוריים, עשו כמוני, כלומר: אל תבואו אחריי ! זה התלם שלי הוא. צאו אתם בתלם משלכם ! – ולאדימיר ויסוצקי. קסנדרה

 

[אסתרליין]

למה להעיר את הפילים משנתם? ../images/Emo9.gif

 

[aiziq]

אסתרליין, זו יצירה המצריכה התעמקות

אני אחרי מספר קריאות ועדין חש כי לא גיבשתי את כל התובנות והרעיונות המצויים בה. עד כמה שהצלחתי אני מבין כי מדובר בגדול בעברך, דברים שאת נושאת עימך בדרכך אך הם שייכים בעצם לעבר. אהבתי מאד את ההרמז לשירה של גולדברג ("נכה-רוח, מסתלח ורפה- רמז לי:' עוד אפשר לחיות'" ). התיאורים מקסימים והקישוטים יפהפיים ובכלל נושבת מהיצירה רוח של גילוי, פתיחות וכנות רבה, משהו מפוקח מאד, על סף ההתגלות. אשוב להתעמק עוד. איציק

 

[קסנדרה*]

אסתרליין תגובתי הנוספת.....

בני אדם מוליכים עצמם בדרכים לא להם. * לדעתי הרווח מיותר, השורה הבאה, ממשיכה את הרעיון ואני בדרכי שלי, זאת שלפני האחרונה. אביט לאחור ואראה את כולם. כל ההולכים אחריי בדרך לא להם. * על הפיסקה הזו הייתי מוותרת, היא חוזרת על הנאמר קודם העצב, האומללות והכאב - שגם אם אין להם שם יש בהם דמעה. * הפיסקה הזו "מסבירה מידי", לדעתי גם מיותרת כולם מדדים אחריי, * ואם תוותרי על הפסקאות הקודמות, אז לוותר על המילה כולם לא במדבר ולא לזכר נעוריי, הקסם, העלבון, הציפיה , החלומות - וכמעט בסוף הבדידות משתרכת ענוגה ודהויית שורשים - היא בדרכי * לדעתי שורה מיותרת ממנה אני באה ואליה אני הולכת. בתרמילי אין צידה לדרכם האובדת, רק מילים שלא אומר לעולם- רסיסי חיים שנשרו ממני, פירורי אותיות שננעצתי ברחם אדמה עקרה * צ"ל שננעצו (מתייחס לאותיות) לסמן את הדרך שאין ממנה חזרה. אני בדרכי, ולצידי הולך הנוחם המופלא, נכה הרוח ואדון לה. צילו סדוק ומלטף הוא מגיש לי , כהרגלו, עוד טיפת זכרון לשתות, אולי ארצה לעשות איתו את כל הדרך חזרה. ואחרון ההולכים אחריי - אתה שהיית פיסת השיגעון האחרונה שנותרה בי - פניך נמקים בלובן גסיסה נצחית, כמה יפה לך צל מות האהבה! ואני בדרכי יודעת שעוד מעט ננוח, גם אתה. עוד קמצוץ של אשליה, עוד מעט אכרע ואתעטף שוב בתכריכים לבנים של אמונה. ואני בדרכי יודעת שעוד מעט נבכה, גם אני. עוד כמה צעדים ולקראתי יבוא זה שיספר לי - איך ממשיכים לחיות בין המתים. הרעיון מובן, ההבעה טובה, אך לדעתי היצירה ארוכה מידי (כמעט כמו הדרך

) . הצעתי כמה הצעות, העתקתי את היצירה לעצמי עם התיקונים ולדעתי היא כבר יותר טובה, אם כי עדיין חסרה הנגיעה האחרונה שלך. גם אם לא תעשי שימוש בהצעותיי, אולי זה ייתן לך כוון. לגבי הרעיון, אני דימיתי תמונה של מסע הלוויה, ולא שלא היו רמזים ביצירה, אך בכל זאת היה גם משפט שבלבל אותי "ואני בדרכי שלי,זאת שלפני האחרונה." והרי על לוויה נאמר: "בדרכי האחרונה" ובכל זאת זו התמונה שעלתה בדמיוני. אבל גם רעיון אחר יכולתי לחשוב אם אני חושבת על המשפט של "ויסוצקי". לעתים אנשים הולכים אחרי מישהו באמונה עיוורת, זה יכול להיות בהרבה תחומים, גם באהבה. כל הע/ארותיי הן בגדר הצעה בלבד, את רשאית לדחותן

קסנדרה

 

[מעורפל]

זו הולכת להיות יצירה מופלאה

סנדרלין, איזה יופי, אומנם מרגישים שהיא לא גמורה, אבל קחי את הזמן, בינתיים זה עוצר נשימה . הבית האהוב עלי: "אני בדרכי, ולצידי הולך הנוחם המופלא, נכה הרוח ואדון לה. צילו סדוק ומלטף הוא מגיש לי , כהרגלו, עוד טיפת זכרון לשתות, אולי ארצה לעשות איתו את כל הדרך חזרה." אחלה!

 

[קסנדרה*]

מעורפלי זו אסתרליין לא סנדי ../images/Emo12.gif

 

[מעורפל]

אוי סליחה אסתרליין יקרה

השעה עתה 3 בבוקר בניו זילנד, ואני טיפה עייף, אני מתנצל ומבקש אלפי סליחות, אין לטעות בך, את ייחודית.

 

[bettyboop100]

דרכי האחרונה

המון פעמים יצא לי לדמיין את דרכי האחרונה מלווי לא בכו עלי, כי אסרתי עליהם.... דרכי האחרונה תהיה שקטה כמו המוות עצמו... לקחת אותי למקום מאוד אישי עם היצירה הזו שלך וכמו שלא אוהבים שאומרים את זה פה... ובכל זאת... התחברתי ממש ליצירה

 

[אסתרליין]

אצלי....זאת תמיד הדרך שלפני ההיא...