אור הירח 69
New member
בניתי לי עולם...(טריגר)
בניתי לי עולם חשוך,מלא בסודות אפלים, שם אין כניסה לרגשות,רקוב רק מבפנים, מחייכת לכולם,הכל אצלי תמיד בשליטה, מעודדת את זאת ולזו מוחה דמעה... בפנים הכל כל כך שונה,אחר ולא קשור, חשוך,קר ומפחיד,אבל לבכות אסור, ובטח לא לצחוק,זו עבירה על החוק, להיות מאושרת,נראה כל כך רחוק. טוב,נמאס לי לדבר בחרוזים,אהיה ישירה. אני מרגישה שהפרעת האכילה לאט לאט מתרחקת ממני. כבר לגמרי מוכנה לוותר עליה,נדמה לי שכבר ויתרתי...אבל דבר אחד מטריד אותי,הרצון למלא את החלל שנוצר במשהו אחר. חייבת שתיהיה הפרעה אחרת שתמלא את הפרעת האכילה... ויתרתי על החתכים,מוותרת על הקלונקס אבל יש לי קושי אמיתי לוותר על העולם שיצרתי לעצמי,עולם שמגן עליי,עולם בודד... בעולם הזה אין כאב,אין צער,אין עצב,אין גם שמחה ואושר,אין צחוק אמיתי ואהבה...נראה כאילו רק פחד אינסופי נמצא שם. פחד מוות. מה טוב בזה??? שואלת את אותה השאלה בדיוק אך לצערי אני מוצאת רק תירוצים מטומטמים. כבר טוב לי בבית,מסתדרת מצויין עם המשפחה התומכת שלי,השבת הייתי שם והיה רע... ניסתי לגלות למה היה רע... אמא שלי הייתה בסדר גמור,אחי ואחותי היו נהדרים איתי,אז למה? לצערי נפל לי אסימון די כבד... הבעיה לא איתם,גם לא עם אבא שלי ולא עם אף אחד בסביבה הקרובה או הרחוקה. כבר טוב לי עם האוכל וטוב לי עם עצמי... עצוב,אבל הבעיה היא אצלי. רק אצלי... ורע לי להבין שאמא שלי חטפה סכרת בגלל הלחץ שלי ושאחי נפל לסמים ואלכוהול כי היה לו רע בגללי ושלי,לי(!!!),רע בגללי!!!!!!!!!!! אווווווווווווףףףף!!!! יהיה בסדר,אה? שבוע טוב
בניתי לי עולם חשוך,מלא בסודות אפלים, שם אין כניסה לרגשות,רקוב רק מבפנים, מחייכת לכולם,הכל אצלי תמיד בשליטה, מעודדת את זאת ולזו מוחה דמעה... בפנים הכל כל כך שונה,אחר ולא קשור, חשוך,קר ומפחיד,אבל לבכות אסור, ובטח לא לצחוק,זו עבירה על החוק, להיות מאושרת,נראה כל כך רחוק. טוב,נמאס לי לדבר בחרוזים,אהיה ישירה. אני מרגישה שהפרעת האכילה לאט לאט מתרחקת ממני. כבר לגמרי מוכנה לוותר עליה,נדמה לי שכבר ויתרתי...אבל דבר אחד מטריד אותי,הרצון למלא את החלל שנוצר במשהו אחר. חייבת שתיהיה הפרעה אחרת שתמלא את הפרעת האכילה... ויתרתי על החתכים,מוותרת על הקלונקס אבל יש לי קושי אמיתי לוותר על העולם שיצרתי לעצמי,עולם שמגן עליי,עולם בודד... בעולם הזה אין כאב,אין צער,אין עצב,אין גם שמחה ואושר,אין צחוק אמיתי ואהבה...נראה כאילו רק פחד אינסופי נמצא שם. פחד מוות. מה טוב בזה??? שואלת את אותה השאלה בדיוק אך לצערי אני מוצאת רק תירוצים מטומטמים. כבר טוב לי בבית,מסתדרת מצויין עם המשפחה התומכת שלי,השבת הייתי שם והיה רע... ניסתי לגלות למה היה רע... אמא שלי הייתה בסדר גמור,אחי ואחותי היו נהדרים איתי,אז למה? לצערי נפל לי אסימון די כבד... הבעיה לא איתם,גם לא עם אבא שלי ולא עם אף אחד בסביבה הקרובה או הרחוקה. כבר טוב לי עם האוכל וטוב לי עם עצמי... עצוב,אבל הבעיה היא אצלי. רק אצלי... ורע לי להבין שאמא שלי חטפה סכרת בגלל הלחץ שלי ושאחי נפל לסמים ואלכוהול כי היה לו רע בגללי ושלי,לי(!!!),רע בגללי!!!!!!!!!!! אווווווווווווףףףף!!!! יהיה בסדר,אה? שבוע טוב
