בנות - יש לי משהו ממש חשוב בבקשה

אנדראה

New member
בנות - יש לי משהו ממש חשוב בבקשה

תקראו למרות האורך ואבקש לקבל את התייחסותכן טוב, זה מתחיל בהודעה שקראתי בפורום הריון ולידה של YNET וממש התעצבנתי. אני מצרפת לכן את ההודעה של אחת הבנות שכתבה שם: ----"זהו. פירסמתי הודעת מסירה לחתול אני בטח עוד אצטער ואתגעגע, אבל זה בלתי אפשרי. הוא מעיר אותנו, מעיר את איילה, רוצה שישרתו אותו כל היום וכל הלילה: לצאת, להכנס, לשתות מים זורמים מהברז (הוא הרי לא ישתה מהכלי שלו. זה לא זורם). אני רוצה להוציא את העז נראה לי שלטפל באיילה בלי חתול זה כל-כך קל"---- וזאת התגובה שלי: ----"קודם כל, מאחלת לכל החיות שנמסרות ולא משנה מאיזו סיבה, שיזכו לחיים טובים ומאושרים יותר ממה שהיה להם עם הבעלים שמסרו אותם. שנית, לדעתי זה ממש חוסר אחריות כלפי אותה חיה כי כשמחליטים לגדל חיית מחמד יש לשקול את כל הבעיות שיכולות לצוץ ולא לקחת אותן כדי שישמשו רק כצעצוע להנאתנו. יש להם רגשות והם נקשרים לבעלים שלהם כמו שילדים נקשרים להורים ולמסור חיה זה בעצם כמו למסור את הילד שלך כי כפי שהילד שלך תלוי בך כך גם חיית המחמד - ההבדל היחיד הוא שהילדים גדלים ולומדים דברים והתלות שלהם בנו משתנה בניגוד לחיות שאין להם את זה. אז נכון שהרבה פעמים יש בעיות ולעיתים אנחנו מרגישים שזה כבר לא נסבל אבל אם מאוד רוצים, תמיד אפשר למצוא פתרון - אבל רק אם באמת רוצים. לנו יש כלבה בת שלוש, בגודל בינוני, קרציה שאין כמותה- נובחת ומקפיצה אותנו, מנשירה בצורה היסטרית, אוכלת שטויות מהרחוב ואנחנו צפויים ללדת לקראת סוף מאי. אין מה לעשות, בנוגע לנשירה- זה אומר שואב אבק כל יום, נביחות- כשזה מתוך פחד אז מרגיעים ומלטפים כשזה מתוך קירצוץ שמים לה את השוקר ולעיתים נותנים לה לנבוח כי הרי זה מה שכלב עושה בסופו של דבר. לכל דבר יש פתרון אם רק רוצים מספיק חזק. ליבי עם כל החיות שננטשות ונמסרות עקב חוסר אחריות של בעליהן וחוסר רצון להבין שהחיות בעלות רגשות ורגישות שבלתי נתפסים לחלקנו וחבל. מקווה שלא פגעתי ברגשות של מישהי/ו אבל זאת דעתי"---- ועכשיו אני מוסיפה לכן עוד כמה מילים טוב, אז אני עדיין לא יודעת מה זה לגדל ילדה ואני בטוחה שזה לא קל אבל להגיע למצב כזה, זה נראה לי ממש עוול לחיה המסכנה שבסך הכל רוצה יחס. גם אני חושבת לפעמים איזה קל היה לו לא היתה לי כלבה- בית נקי משיערות, בלי נביחות מקפיצות באמצע הלילה וכו' ואז אני חושבת כמה שהיא מקסימה וחכמה וכמה שלא היתי מוותרת עליה לעולם לעולם- רק לראות את העיניים שלה אני נמסה. טיה יקרה שלי, את זה אני מקדישה לך למרות שאת בכלל לא יודעת מזה אבל את יודעת כמה שאני אוהבת אותך ושאת יכולה לבטוח בי תמיד תמיד.
 

איושי

New member
כל הכבוד לך!!! הלואי שהרבה היו ככה|

גם לי יש חתולה אבל זה לא משנה אני מתה עליה ולעולם לא אזרטק אותה כשאהיה בהריון ו/או ילדים היא כמו בת נוספת נשמה שלי
 

kestrel

New member
../images/Emo45.gif ../images/Emo107.gifחשוב להעביר את המסר הזה

ולכמה שיותר אנשים. בעל חיים זה מחויבות לכל החיים. כל פעם מחדש אנחנו משתגעים מההתיחסות של אנשים ועוד לחיות המחמד שלהם שסומכות עליהם בעיניים עצומות ולא מצפות למכה שתבוא פתאום. לנו יש שני כלבים בונבונים, שגם מעירים אותנו בלילה ולפעמים הרבה! הם כמו ילדים קטנים שלעולם לא יגדלו. הם זקוקים לחום ואהבה, לטיפול רפואי כשהם חולים, יש להם פיפי בלילה, והם חולמים גם חלומות רעים שמעירים אותם משינה. וכשהקטנצ'יק יוולד - יהיו לנו 3 ילדים! אם קשה צריך לדעת להתמודד עם זה ולא להיפטר מחיית המחמד. עד מתי יתיחסו לבעלי חיים כאל רכוש דומם?
 

nikit1

New member
נכון, אבל...

גם אני בעלת כלבה מקסימה וגם אני עומדת להיות אמא. הכלבונת שלי וגם קודמתה הן חלק מהמשפחה לכל דבר ואנחנו ממש, אבל ממש לא מתייחסים ולא התייחסנו אלינו כמו אל רכוש דומם. אבל לפעמים קורה שאנשים מגיעים למצב בו אינם מסוגלים גם לטפל בתינוק וגם בחיית המחמד- לא עדיף שיכירו בכך וימסרו אותה לאנשים שמסוגלים לעשות את זה? ברור, עוד לפני שמכניסים בעל חיים הביתה צריך להבין את האחריות העצומה שיש בכך אבל לא תמיד זה מסתדר...ולא תמיד אשמה היא באנשים, קורה שזה פשוט לא הולך ביחד. אז לא צריך להיות קיצוניים, חשוב להיות מודעים לאחריות שבהבאת חיית מחמד הביתה אבל לא צריך גם לשפוט אנשים שנאלצים לבחור (ואני לא מתייחסת להודעה הספציפית שהבאת)
 

dorlim

New member
מסכימה עם כל מילה ../images/Emo45.gif

עדיף שאנשים יכירו בעובדה שאין באפשרותם לגדל ילדים ובע"ח מאשר שכולם יסבלו...
 

cookie1

New member
לצערי לא ממש מסכימה אתכן...

כבר היו כאן דיונים רבים וכואבים בנושא (תאמינו לי כואבים !) היו כאן כמה בנות שבצער רב וביגון קודר מאד מסרו בעלי חיים אחרי הולדת ילד. גם הן לא חשבו שיתכן דבר כזה לפני הלידה, אך באה המציאות וטפחה על פניהן. יש מצבים של קנאה של בע"ח בילד לפעמים עד כדי נסיון לגרום לו נזקים. ויש גם מצבים פחות חמורים אמנם, אך בהחלט בעייתיים, שבעל החיים דורש כל כך הרבה תשומת לב בעקבות הלידה, שזה ממש לא מאפשר להורים לתפקד. אני מניחה שאין כמעט אנשים המצדדים במסירה אוטומטית של בע"ח לאחר לידה, אך לפעמים יש סיטואציות שלא מתירות ברירה אחרת. אני יוצאת מנקודת הנחה שמי שמאמץ בע"ח לוקח את מלוא האחריות לגידולו בטוב וברע, ומסירתו נעשית רק ממש בלית ברירה. ולא לכעוס עלי אני בעד בעלי החיים
 

lulyK

New member
עם כל הכאב, מסכימה עם cookie

אני לא מכירה את הסיפור המלא של הזוג מ-ynet אבל לפעמים נכנס הלא צפוי למשוואה. חברים שלנו נאלצו למסור את חתולתם האהובה (אמנם בתוך המשפחה ואפשר להמשיך לבקר) כהשתגלה שלבתם התינוקת יש בעיות נשימה. גם לנו יש חתול ואני לא יכולה לדמיין מצב ואני מקווה גם שלא יווצר מצב שיעמיד אותנו בפני דילמה כזו.
 

dorlim

New member
ושוב אני "רק" מסכימה ../images/Emo13.gif

אגב, גם אנחנו שקלנו להביא חתול כשעברנו לדירה הנוכחית (אחרי שבקודמת היה סעיף בחוזה שאוסר בע"ח...) והחלטנו לוותר לעת עתה, לפחות עד שנראה איך אנחנו מסתדרים עם הילד.
 

אפרת12

New member
אם כך אני רוצה להתייעץ איתכן בנושא

מאוד קרוב - כי חשוב לי לא לעשות טעויות ולהגיע למצב העגום הזה: לפני כמה שבועות (ואז עדין לא ידענו כמה זה קרוב...) החלטנו סופית שכאשר יהיה לנו
משלנו ניקח כלב, ואפילו קראנו לו בשם - טנגו... והנה קנינו לנו בית, אליו נעבור בעוד חודשיים בע"ה יחד עם השעועון הקטן שכבר יהיה תינוק אמיתי. ז"א שכשהילד שלנו יהיה בן מספר חודשים נאסוף עוד חבר למשפחה. אני מוצאת שזה קצת מפחיד אותי - אני מאוד רוצה להביא כלב, אבל איך מתמודדים עם כלב חדש (סביר להניח גור) ותינוק בן חודשים ספורים
אני חייבת גם לציין שמעולם לא גידלתי
 

cookie1

New member
אפרת - מצב כזה הוא פחות בעייתי

מפני שהכלב יבוא לבית בו יש מציאות מסויימת הכוללת תינוק. קחי בחשבון שלגדל גור זה קצת כמו לגדל ילד. צריך להכיר אותו, לחנך אותו, והוא לפעמים עושה שטויות
אולי כדאי לקחת את הכלב כשהילד כבר בן חצי שנה + , כדי לא להתמודד עם כמה דברים חדשים בו זמנית
 

אנדראה

New member
אפרת

מזל טוב על הבית, לגבי גידול גורים- כאשר לקחתי את טיה היא היתה בת שלושה חודשים, עדיין גורה, מפוחדת, קטנה וחסרת אונים. היה לי מאוד קשה כי גידלתי אותה לבד. אספר לך איך זה היה. היתי חוזרת מהעבודה בשעה 17:30 והיתי מתחילה לנקות את הקקי והפיפי שזה אומר להרים את האיכסה לנגב ואח"כ להעביר שטיפה כמה פעמים עד שהריח היה יוצא- בד"כ תוך שעה הייתי מסיימת (החדר היה ממש גדול). אח"כ להסתובב איתה בחוץ ולחשוף אותה לכלבים, אנשים וילדים ע"מ שתהיה חברותית- הסיבוב אחה"צה היה בערך שעה וחצי שעתיים. היתי חוזרת אח"כ וסוף סוף אוכלת ונרגעת קצת אחרי יום עבודה. אח"כ לשים לב אחרי כל תנועה שלה כדי שלא תשתין או תעשה קקי בבית (בגלל שזה היה בית עם חצר, כל פעם שהתחילה להכנס לתנוחה היתי מרימה אותה ומוציאה החוצה שתעשה בגינה). אח"כ לשחק איתה ולתת לה תשומת לב. בערב עוד פעם סיבוב של פיפי וקקי ועוד קצת ואז שטיפת רגליים, הברשה - אני אח"כ מקלחת קצת טלויזיה והולכת לישון. באמצע הלילה- התעוררויות כי היא שיחקה עם העצם ועשתה הרבה רעשים, אחרי שעה עוד פעם קקי ולקום לנקות ולשטוף אח"כ לחזור לישון ואז עוד פעם לקום כי יש פיפי על הרצפה ואם לא מנגבים נשאר סימן על הבלטות ויש גם ריח. ואז לקום בבוקר, להוציא אותה לעשות לה שיחות מוטיבציה, קצת פינוק ויללה לעבודה. וכך חוזר חלילה במשך כמה חודשים. הייתי פשוט מותשת, כל כך חיכיתי שהתקופה הזאת תעבור וזה לא היה קל אבל משתלם.
 

kestrel

New member
כלבים ותינוקות

הנה מאמר שיכול לעזור בהחלטה. בכל אופן חשוב שתהיו שלמים עם ההחלטה. לגדל כלב זה יכול להיות קל מאוד, אבל ברגע שצצות בעיות, והן אכן צצות, זה יכול להיות קשה מאוד וצריך להיות מוכנים להתמודדות עם מצבים לא צפויים. תחשבו טוב אם יש לכם זמן לטפל בכלב, להוציא אותו לטיולים (זה לא מספיק שהוא בגינה, כלב צריך לטייל לא רק בשביל לעשות צרכים), לדאוג שיהיה איפה להשאיר אותו כשתצאו לנופש אפילו של יום אחד. אם החלטתם שאתם מוכנים לאחריות ולמחויבות תחשבו גם איזה כלב מתאים לכם מבחינת הגודל, זכר או נקבה (מומלץ לסרס/לעקר בכל אופן), גור או בוגר גזעי או לא גזעי. יש בעמותות השונות אלפי כלבים שמשתוקקים לבית חם. אם תאמצו כלב כזה אין סוף לאהבה ולהוקרת התודה שהוא יתן לכם. בניגוד למה שחושבים לא מוכרחים לקחת גור. אין שום בעיה לאלף כלב בוגר ושהוא יתרגל אליכם לא פחות טוב מגור קטן. לדעתי עדיף לכם לאמץ כלב מעל גיל שנה ואפילו שנתיים בעיקר מפני שגור זה בלאגן של חצי שנה לפחות, וסביר להניח שעם תינוק קטן וזה שמעולם לא גידלת כלבלב יקשו מאוד על העניין. אם אתם מוכנים לכל זה ולא הבהלתי אותך יותר מדי, אז בהצלחה! זה יהיה לא קל אבל הסיפוק והאהבה שתקבלו בחזרה זה שווה את הכל.
 

אפרת12

New member
../images/Emo51.gif על כל התשובות ../images/Emo70.gif

זה בהחלט עשה לי סדר בראש. הקטע של לצרף כלב נורא חשוב לי כי הוא חלק מה"התישבות" שלנו - ילד, בית. זה איזשהו שקט בראש ושינוי פאזה בחיים - ונורא חשוב לי שההשתלבות תהיה נכונה. אז נראה לי שבאמת נחכה עם זה כמה חודשים, נכיר את הילד, נתמקם בבית החדש - ואז נפנה למשימה החדשה, שאין לי ספק שאסור להקל בה ראש.
 

ענתש

New member
לפי התיאור שלה הייתי מחכה ששועי

יוכל לטפל בכלב... מה זה הסדר יום הזה ? יותר קשה מלטפל בתינוק. אני זוכרת את תחושת המחנק מהתלות הזו שנפלה עליי לכל החיים אחרי שנגה נולדה תלות נוספת זה הדבר האחרון שמתחשק לך ברגע הזה...
 

yaelia

New member
אפרת

אולי היה עדיף לקחת כלב גדול יותר. גור שצריך המון המון חינוך ויחס בתקופה שבטוח לא יהיה לך כח להסתובב אחריו ולא לכעוס עליו, ופיפי לנקות ולהיות סבלנית כלפיו... יהיה לך תינוק חדש שהשינוי בחיים שהוא מביא ענק, וכלבלב עם כל האנרגיות שלו וכל הצרכים שלו אולי סתם יגזול ממה מהאנרגיות שאת תצטרכי לפצפון שלך. אומרים שמאוד בריא לגדל ילדים עם בעלי חיים, אבל אולי במקרה של תינוק חדש, כדאי כלב קצת יותר גדול ומזן לא תוקפן במיוחד שיגדל עם התינוק וירגיש חלק מהשבט. באגודות למען בעלי חיים יש המון כלבים שצריכים בתים חמים, רבים מהם גזעיים, אם כי זה לא ממש משנה. הכלבים האלה אסירי תודה כלפי מי שלוקח אותם ואוהב אותם. אני בטוחה שאפשר למצוא חבר טוב שחוץ מאהבה רבה, לא ידרוש חינוך מהתחלה ואנרגיות שממילא לא יהיו לכם. בהצלחה מזל טוב על
החדש. יעל
 

כופתאה

New member
אפרת

מניסיון של חברה, כשיש תינוק עדיף לקחת כלב בוגר, ולא גור. גורים צריך לחנך, להוציא הרבה יותר פעמים ביום ולהשגיח עליהם ממש כמו על תינוקות. חברה שלי נשברה לאחר מספר חודשים, מפני במקום תינוק אחד פתאום היו לה שניים. זה מאוד קשה. כלבים בוגרים, לעומת זאת, כבר לא עושים צרכים בבית ולרוב מסתגלים למצב הקיים בצורה מהירה וחלקה יותר. באגודות השונות לבעלי חיים תוכלו למצוא המון כלבים נטושים שמחפשים בית, והם יהיו אסירי תודה לכם כל החיים על זה שאימצתם אותם, וגם לתינוק החדש זה יכול רק להועיל. לנו יש שלושה חתולים וכלב, שיום אחד פשוט הגיע אלינו לגינה ונשאר. למרות שלא הייתה לנו בעיה לגדל גור (אני אמורה ללדת בתחילת יולי), היום אני די שמחה שהגיע אלינו כלב בוגר. בכל אופן, תתחדשו על הבית ובהלצחה בלידה ובאימוץ.
 
חתולים

אנדראה קבלי ח"ח!!!!! אני כ"כ מבינה אותך. יש לי 2 חתולים ולא חשבתי אפילו לרגע אחד להיפטר מהם. אני בשבוע 35 וכמובן שקצת חוששת מהתגובה שלהם לתינוק חדש בבית, אבל אני בטוחה שיהיה בסדר. מקסימום אצטרך לסגור אותם בחדר אחר לתקופת הסתגלות, לכמה שעות (וזה יקרה אם ממש לא אמצא פיתרון אחר). המון אנשים אמרו לי "תעיפי את החתולים, זה לא הולך עם ילדים". אני יכולה רק לספר שמגיל 0 אני עם חיות בבית, ואין מאושרת ממני. רק אנשים שאין להם חיות בבית יכולים לחשוב על דבר כזה. הרי הם חלק מהמשפחה, ואפילו חלק נכבד ולא אסכים לוותר עליהם.
 

scalar

New member
המלצות להורי ../images/Emo107.gifים ו/או ../images/Emo108.gifים

בדיוק בקורס ההכנה ללידה בו השתתפנו דובר גם על נושא זה, והומלץ לבקש מבית החולים לקחת את השמיכה/המגבת בה נעטף הרך הנולד, על מנת שהאבא יוכל לתת לבעל החיים לרחרח זאת - משמע להכיר את בן המשפחה החדש טרם בואו הביתה. המלצה נוספת - חתולים ידועים כסקרנים מאוד, וככאלו שאוהבים עריסות (בטח אם הן חדשות) לכן רצוי לחנך אותם שהעריסה/מיטת התינוק היא מחוץ לתחומם. אפשר למשל (וזה מה שהמדריכה עשתה עם חתולתה) להעזר במתז מים קטן, ובכל פעם שהחתול קופץ למיטת התינוק, להתיז עליו כמה טיפות - זה כבר יעשה את העבודה - החתול יבין שהמקום כבר לא כ"כ אטרקטיבי עבורו. מהכותרת אני מניחה שניתן להבין את יחסי לחתולתינו, ואני בהחלט מאמינה שניתן לפתור כל בעיה בעניין, עם סבלנות רבה ואהבה. ואנדראה, לגבי מים זורמים - גם החתולה שלנו (כמו רב החתולים) מעדיפה זאת, ותמיד רצתה לשתות מברז המים. גם לזה מצאו פתרון; אנחנו רכשנו מתקן מים זורמים. אולי תוכלי להפנות בעלי החתול המדובר לאתר זה.
 
למעלה