"בן אדם כעץ שתול על מים"
- פותח הנושא וויילד
- פורסם בתאריך
"בן אלים שתול על מורדות ההר"
בן אלים שתול על מורדות ההר לא עשה שום טעות, (בעצם בכלל שום דבר). אבל אנו מאמינים, חי כל השדים שהוא לא יעבור את מחסום העשרים. גמני כמובן לא התכוונתי חלילה למשו שקשור ליום ג´ הבא.
בן אלים שתול על מורדות ההר לא עשה שום טעות, (בעצם בכלל שום דבר). אבל אנו מאמינים, חי כל השדים שהוא לא יעבור את מחסום העשרים. גמני כמובן לא התכוונתי חלילה למשו שקשור ליום ג´ הבא.
../images/Emo45.gif תיסלם ווילד
מתאים לאיש מים...סיפור על..
שנים רבות אני דייג כזה..שנות ילדותי והקרבה למקורות מים כנראה שהשפיעו על אהבתי לדיג.ובכל השנים שהייתי דג עם חכה בקישון שבתקופה ההיא היו מימיו זכים ונקיים בזרימתו שליד השכונה שלנו..קרפיונים זהובים ענקיים,בורים צרי גזרה ואפורים,וסרדינים מסוגים שונים..אלה היו דגי נוף ילדותי.בצבא כבר הייתי מדופלם יותר וציוד הצלילה הפך לחלק ממני,ולמרות הכל עזבתי את הדברים הכבדים והתעסקתי בדיג שינור רגיל[שנורקל]אהבתי את דגי השונית והסלעים המעניינים,הצמחיה ונופי הריף עניינו אותי יותר ממימי העומק הכהים.ואמר לי פעם דורון המציל מאכזיב שאני יותר מביט על הדגים מאשר לוכד אותם,ובהחלט יש בזה משהו. בוקר אחד ואני לבד..בפארק של אכזיב מקום קבוע ואהוב שלי לדיג,וקצת לכיוון מועדון הים התיכון.וככה אני מחנה שם את הרכב בצד שליד הכניסה..ומתפשט שם..והשעה שש בבוקר ואין שם נפש חיה.לובש את בגד הים,את הסנפירים השחורים והכבדים,המסיכה ההיא והשינור האדום..וביד רובה הגומיות הישן הזכור לטוב.והופ...למים הקרים.מבט חטוף לסביבה ומתחיל לשחות במים הרדודים שם בין סלעי החוף החדים ומלאי הצמחיה.מבט נוסף מהיר על דג מימין ואני מגלה משמאלי את הטריגון הארסי והדי נדיר בסביבה הזאת,הכתמים הסגולים שעל גבו נראים קצת זוהרים בשעת בוקר זו של טרם קיץ.ובלי הרבה מחשבות מכוון את הרובה וטראח...החץ נתקע בגבו והוא מפרפר.אולי היתה לי מחשבה לייבשו ולהציגו ככה על הקיר בבית,אבל כגודל הציד הזה..כגודל החרטה להתנתק ממנו ולעזוב אותו,וכבר היה מאוחר מדי.גודלו היה כארבעים ס´מ ובהנפתו על הסלע כשהוא עדיין והחץ בגבו היה מעשה שטות..ובהנף מהיר כברק..תקע בי את המחט השחורה והכואבת שבקצה זנבו..וחמק מהרובה תחתי ונעלם.פרץ עז ואדום ניתז מהחיבור הזה שבין הבוהן לכף היד,ובעוד אני אוסף את הרובה והסנפירים וכל כולי מבוהל מהדקירה ההיא..והדם ממלא את חלקת המים סביבי והכל אדום שם..מחזיק את מקום הדקירה וחוסם את פרץ הדם שממשיך לזרום.ובעוד אני מכרכר בין הסלעים בשעת הבוקר המוקדמת הזאת ועם כל הציוד אני רץ לאוטו...זורק הכל וניגש למועדון הצלילה של דני שכבר ער בשעה כזאת ומבקש עזרה..אני מקבל איזה סמרטוט ואינפורמציה מקובלת שאסע מהר הביתה ואניח את היד במים חמים כדי להפיג את ארס הדג הזה הארסי,והוא עוד מוסיף לי מרחוק שאמהר..כי היד תפסיק להגיב ולא אוכל להעביר הילוכים,הוא צדק! לקראת הרמזורים של עכו היד היתה צפודה כבר לגמרי,כל שורש כף היד התנפח למימדי בלון ממש והאצבעות כמעט ולא נראו.ונשארתי בהילוך שני עד הבית...אשתי מילאה פיילה קטנה עם מים חמים,וישבתי שם ככה סובל מכאב איום עד הערב..ובלילה רק התחילה הנפיחות לרדת,והכאב שכך.לאחר ימים ארוכים היד חזרה לדמותה הטבעית,והיום אחרי עשר שנים כמעט אני עדיין מוגבל בתנועת הבוהן.
שנים רבות אני דייג כזה..שנות ילדותי והקרבה למקורות מים כנראה שהשפיעו על אהבתי לדיג.ובכל השנים שהייתי דג עם חכה בקישון שבתקופה ההיא היו מימיו זכים ונקיים בזרימתו שליד השכונה שלנו..קרפיונים זהובים ענקיים,בורים צרי גזרה ואפורים,וסרדינים מסוגים שונים..אלה היו דגי נוף ילדותי.בצבא כבר הייתי מדופלם יותר וציוד הצלילה הפך לחלק ממני,ולמרות הכל עזבתי את הדברים הכבדים והתעסקתי בדיג שינור רגיל[שנורקל]אהבתי את דגי השונית והסלעים המעניינים,הצמחיה ונופי הריף עניינו אותי יותר ממימי העומק הכהים.ואמר לי פעם דורון המציל מאכזיב שאני יותר מביט על הדגים מאשר לוכד אותם,ובהחלט יש בזה משהו. בוקר אחד ואני לבד..בפארק של אכזיב מקום קבוע ואהוב שלי לדיג,וקצת לכיוון מועדון הים התיכון.וככה אני מחנה שם את הרכב בצד שליד הכניסה..ומתפשט שם..והשעה שש בבוקר ואין שם נפש חיה.לובש את בגד הים,את הסנפירים השחורים והכבדים,המסיכה ההיא והשינור האדום..וביד רובה הגומיות הישן הזכור לטוב.והופ...למים הקרים.מבט חטוף לסביבה ומתחיל לשחות במים הרדודים שם בין סלעי החוף החדים ומלאי הצמחיה.מבט נוסף מהיר על דג מימין ואני מגלה משמאלי את הטריגון הארסי והדי נדיר בסביבה הזאת,הכתמים הסגולים שעל גבו נראים קצת זוהרים בשעת בוקר זו של טרם קיץ.ובלי הרבה מחשבות מכוון את הרובה וטראח...החץ נתקע בגבו והוא מפרפר.אולי היתה לי מחשבה לייבשו ולהציגו ככה על הקיר בבית,אבל כגודל הציד הזה..כגודל החרטה להתנתק ממנו ולעזוב אותו,וכבר היה מאוחר מדי.גודלו היה כארבעים ס´מ ובהנפתו על הסלע כשהוא עדיין והחץ בגבו היה מעשה שטות..ובהנף מהיר כברק..תקע בי את המחט השחורה והכואבת שבקצה זנבו..וחמק מהרובה תחתי ונעלם.פרץ עז ואדום ניתז מהחיבור הזה שבין הבוהן לכף היד,ובעוד אני אוסף את הרובה והסנפירים וכל כולי מבוהל מהדקירה ההיא..והדם ממלא את חלקת המים סביבי והכל אדום שם..מחזיק את מקום הדקירה וחוסם את פרץ הדם שממשיך לזרום.ובעוד אני מכרכר בין הסלעים בשעת הבוקר המוקדמת הזאת ועם כל הציוד אני רץ לאוטו...זורק הכל וניגש למועדון הצלילה של דני שכבר ער בשעה כזאת ומבקש עזרה..אני מקבל איזה סמרטוט ואינפורמציה מקובלת שאסע מהר הביתה ואניח את היד במים חמים כדי להפיג את ארס הדג הזה הארסי,והוא עוד מוסיף לי מרחוק שאמהר..כי היד תפסיק להגיב ולא אוכל להעביר הילוכים,הוא צדק! לקראת הרמזורים של עכו היד היתה צפודה כבר לגמרי,כל שורש כף היד התנפח למימדי בלון ממש והאצבעות כמעט ולא נראו.ונשארתי בהילוך שני עד הבית...אשתי מילאה פיילה קטנה עם מים חמים,וישבתי שם ככה סובל מכאב איום עד הערב..ובלילה רק התחילה הנפיחות לרדת,והכאב שכך.לאחר ימים ארוכים היד חזרה לדמותה הטבעית,והיום אחרי עשר שנים כמעט אני עדיין מוגבל בתנועת הבוהן.
ואללה התגובה הראשונה שעלתה במוחי
היתה להגיד לך שמגיע לך אבל אני כמינומס ידוע לא אומר דברים כזה. הטריגון(stingray) הוא דג ממשפחת דגי הסחוס, בן דוד קרוב של הכרישים אינו אכיל ואינו מזיק אלא אם כן תוקעים לו צלצלים בגבף, המשפחה מוכרת בפי העם כחתולי ים. כל הטריגונים מזויינים בקוץ הנמצא במרכז גבם ומחובר לבלוטות ארס אבל כאמור לא תוקף אלא לצורך הגנה. בים סוף מוכרים בעיקר בני המשפחה הנמנים על מחבתן הספירים,, קטנים יחסית עם גוף מנומר בכתמים כחולים. אלו שבים התיכון מגיעים לקוטר של מטר וחצי ויותר עם זנב של שנים עד שלושה מטרים. להלן תמונה של מפלצת קטנה כזו בה נתקלנו לפני כחודש באיזור קניון אכזיב.
היתה להגיד לך שמגיע לך אבל אני כמינומס ידוע לא אומר דברים כזה. הטריגון(stingray) הוא דג ממשפחת דגי הסחוס, בן דוד קרוב של הכרישים אינו אכיל ואינו מזיק אלא אם כן תוקעים לו צלצלים בגבף, המשפחה מוכרת בפי העם כחתולי ים. כל הטריגונים מזויינים בקוץ הנמצא במרכז גבם ומחובר לבלוטות ארס אבל כאמור לא תוקף אלא לצורך הגנה. בים סוף מוכרים בעיקר בני המשפחה הנמנים על מחבתן הספירים,, קטנים יחסית עם גוף מנומר בכתמים כחולים. אלו שבים התיכון מגיעים לקוטר של מטר וחצי ויותר עם זנב של שנים עד שלושה מטרים. להלן תמונה של מפלצת קטנה כזו בה נתקלנו לפני כחודש באיזור קניון אכזיב.
ולהלן בן דודו האילתי
אגב המפלצון שבתמונה הקודמת ארכו ראש + זנב מעל ארבעה מטרים, קרובו האילתי שבתמונה הנוכחית בקושי מטר וחצי כולל הכל.
אגב המפלצון שבתמונה הקודמת ארכו ראש + זנב מעל ארבעה מטרים, קרובו האילתי שבתמונה הנוכחית בקושי מטר וחצי כולל הכל.
יופי שיח..ועוד על אכזיב
את המקום הכרתי ב 84 רק ואיך..אשתי והבת הקטנה אז נסעו לטיול לסקנדי´ למשך שבועיים.אני נשארתי כאן בית עם הבת הגדול[הסיפור של אתמול,זוכרים]וביום ששי אחד לאחר שהבאתי אותם ללוד הגעתי הנה עם הציוד.על הסלע בקצה ישבתי והחלקתי למים בשחיה.לאחר כשעה ראיתי מישהי שם ליד ערימת הבגדים וכשחיתי לכיוון נראתה בחורה צעירה עירומה לגמרי...יצאתי התנגבתי והתחלתי לדבר..אחת מהמתארחות שאצל אלי אביבי,אז הוא התעסק עם צילום של תיירות צעירות והתפרנס מזה לא רע.אשתו היתה שוחה איתי שם בשעות הבוקר. לקראת הצהרים של אותו ששי נסעתי לביתי בקריה וחזרתי לבוש פרנג´י למסעדה שבפארק שם,הניהול שהיה אז של בחור שהתחתן עם בת השכונה,ואנחנו חברים טובים עד היום[ברשותו צימרים נהדרים במושב בן עמי,אז מי שרוצה הנחות בעניין שיפנה אלי,ואני רציני!]הקיצור ביליתי שם את הערב הזה הראשון בחופשה ההיא כשאשתי בחו´ל.היה זה ערב פנויים פנויות ואני הרי הייתי פנוי באותו הערב,לא? ככה התחלתי לבוא הנה לדיג,לצלם ולטייל..ובמשך הזמן אף היה לי מפתח לאחד החדרים שם במקום. בימי ששי בקיץ המקום מקסים אל מול המנורה המאירה את הים,התפריט העשיר שבבית הקפה נותן בילוי אמיתי[אבי שאף הוא ממושב בן עמי,ואחיו יגאל מנהל את הפארק]וככה עד היום אני אורח שם, מכיר את כולם ותגידי מה שתגידו זהו אחד המקומות הכי מסודרים ונקיים,הגן הנהדר,השירותים,ובככל הים שם זה משהו אחר,יש חיים במים..
את המקום הכרתי ב 84 רק ואיך..אשתי והבת הקטנה אז נסעו לטיול לסקנדי´ למשך שבועיים.אני נשארתי כאן בית עם הבת הגדול[הסיפור של אתמול,זוכרים]וביום ששי אחד לאחר שהבאתי אותם ללוד הגעתי הנה עם הציוד.על הסלע בקצה ישבתי והחלקתי למים בשחיה.לאחר כשעה ראיתי מישהי שם ליד ערימת הבגדים וכשחיתי לכיוון נראתה בחורה צעירה עירומה לגמרי...יצאתי התנגבתי והתחלתי לדבר..אחת מהמתארחות שאצל אלי אביבי,אז הוא התעסק עם צילום של תיירות צעירות והתפרנס מזה לא רע.אשתו היתה שוחה איתי שם בשעות הבוקר. לקראת הצהרים של אותו ששי נסעתי לביתי בקריה וחזרתי לבוש פרנג´י למסעדה שבפארק שם,הניהול שהיה אז של בחור שהתחתן עם בת השכונה,ואנחנו חברים טובים עד היום[ברשותו צימרים נהדרים במושב בן עמי,אז מי שרוצה הנחות בעניין שיפנה אלי,ואני רציני!]הקיצור ביליתי שם את הערב הזה הראשון בחופשה ההיא כשאשתי בחו´ל.היה זה ערב פנויים פנויות ואני הרי הייתי פנוי באותו הערב,לא? ככה התחלתי לבוא הנה לדיג,לצלם ולטייל..ובמשך הזמן אף היה לי מפתח לאחד החדרים שם במקום. בימי ששי בקיץ המקום מקסים אל מול המנורה המאירה את הים,התפריט העשיר שבבית הקפה נותן בילוי אמיתי[אבי שאף הוא ממושב בן עמי,ואחיו יגאל מנהל את הפארק]וככה עד היום אני אורח שם, מכיר את כולם ותגידי מה שתגידו זהו אחד המקומות הכי מסודרים ונקיים,הגן הנהדר,השירותים,ובככל הים שם זה משהו אחר,יש חיים במים..
ואללה אתה משכיח לי נזכרות(או להיפך)
בזמנו הסתובבתי באכזיב לא מעט, עכשיו רואה אותה בעיקר מכוון מערב. אולי באמת צריך לקפוץ לשם לבדוק ת´מצלמה החדשה.
בזמנו הסתובבתי באכזיב לא מעט, עכשיו רואה אותה בעיקר מכוון מערב. אולי באמת צריך לקפוץ לשם לבדוק ת´מצלמה החדשה.
וונוס ממילו
New member
יה ווילדי כמה זה ענוג ויפה ..טאגיד
זה סתווניות? כבר לא זוכרת אם כן או לא?
זה סתווניות? כבר לא זוכרת אם כן או לא?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.