במה או האם אני טועה בציפיות שלי מאחרים?

במה או האם אני טועה בציפיות שלי מאחרים?

סיפור המעשה (כדוגמה)בקצרה:במקום עבודתי פנתה אלי משהי שהיכרותינו בסיסית ,ליצור עבורה תרגיל כתוב ללימודיה.פנייתה אלי לא היתה בצורת בקשה,אלא בפניה "מהאמצע" - אתה מדבר טוב ,אז אתה גם כותב טוב כניראה...? אני הגבתי בהתלהבות ובציון יכולותי בכתיבה,וכי היא פנתה בדיוק לאדם המתאים.הישקעתי בגיבוש התרגיל ע"י כך שראיינתי אותה בנושא ממש מקצועית,ואח"כ כתבתי זאת במשך כשעה וחצי.הבאתי לה את המוגמר,שהיה לדעתי מצוין.היא כלל לא אמרה דבר ,וגם לא עד למחרת היום.אני "בערתי" בתוכי על כך,ובהזדמנות שראיתי אותה ,אמרתי לה - "לפחות אפשר לומר תודה".תגובתה היתה - "אולי אתה רוצה זר פרחים" ?...,ובכך הסתיים המפגש. מניתוח הסיטואציה,חשבתי "בגדול" מה קורה לי בחיי.אני משקיע עבור הצד השני(ילדים,אישה,זרים) אך הם אינם רואים כל צורך להודות או להביע הערכה כלפיי בעניין.כאילו שזה מובן מאליו שמגיע להם מה שאני עושה,ואין צורך להודות על כך,או לעיתים,נוצרת אפילו טינה כלפיי מצידם.איפה הקט'ש הפסיכולוגי? להערכתי - איני "משחק משחקים" בתקשורת,אלא ישיר וענייני,ומוכן לעזור כשפונים או צריכים עזרתי,לעומת אחרים שיודעים איך "לשחק" את המשחק התקשורתי,הוורבלי,ההתנהגותי. אשמח לדעותיכם.
 

sani48

New member
לגבי האישה והילדים

אין לי להרבה מה להגיד,כי לא רשמתה בדיוק איך מיתבטא חוסר הערכה,לגבי זרים,אז לא חסר אנשים כפויים בעולם הזה,אבל זה לא אומר שאתה צריך להפסיק לעזור לאחרים,או להפסיק לאהוב את זה,לי אישית זה עושה טוב לעזור,גם אם לא תמיד אני מקבל הערכה לגבי זה,אני יכול להביא לך דוגמא בזה שאני פעיל בהרבה פורומים(לאוו דווקה בתפוז), הרבה פעמים אני רושם תשובות מושקעות ולאחר מכן אפילו תודה לא רושמים לי,זה תאמרת שאני אפילו לא יודע אם קראו את התשובה שרשמתי,זה מעצבן,אבל זה לא מונע ממני להמשיך לרשום תשובות מושקעות כי זה עושה לי טוב לנסות לעזור לאחרים,לעומת תיתרגל לזה שיש אנשים כפוים שלא יעריכו את מה שאתה עושה בשבילם,אם אתה יודע מראש שמה שאתה עושה זה בשביל בן אדם שלא מעריך,אז כדי שתשנה גישה כדי שילמדו להעריך אותך(לדוגמא עם האישה).
 
יותר עמוק ויותר בסיסי - שאלתי . לגבי השקעה

למשל בפורומים - אני "דורש" את התודה המגיעה לי מאלה שהשקעתי בהם תשובה ורצון כן.לאחר הערתי להם - הם מודים... בענייני "האישה" הכוונה גם לבת זוג קבועה - אוהבת לקבל,פחות נותנת מעצמה...,וגם אין איזון בהערכה מבחינת - חוזקו של הקשר לא נמדד והוערך כיאות בהשקעותי בה ובקשר ,אלא נקבע מבחינתה באינטרסים הבסיסיים והצרים שלה...-אך איני רוצה כעת לפתח זאת,אלא להתמקד במה שכתבתי בפתיחת השרשור. זה שיש אנשים אנוכיים,או "פשוטים" שיודעים לקבל אך לא להודות,או שנדמה להם "שמגיע להם" בכל מצב מבלי להודות - כל זה ידוע לי היטב,וכשאני מבחין בכך,אין להם סיכוי אצלי. אך אני דווקא כעת מתמקד בי - ובאם בהתנהגותי יש פגם תקשורתי,שגורם לאנשים להימנע מהערכה או תודה להשקעתי בהם ? תודה לך.
 
לא פעם ראשונה

שאני קוראת אותך כאן - פחות או יותר אותם נושאים. אותי מעניין לדעת איך קורה שאתה נתקל שוב ושוב באותן תגובות? נשמע כאילו יש לך איזה מגנט לאנשים שלא מעריכים אותך או שלא יודעים להביע הערכה לה אתה זקוק, ואני סקרנית לדעת אם אתה מודע למשהו שאתה עושה שמושך כאלה לסביבתך הקרובה.
 

SimSim314

New member
לדעתי להפך, הבחור רגיש מדי לזה

כולנו נתקלים פה ושם באנשים כפויי תודה, וזה גם ופוגע - אבל אנחנו ממשיכים, לא נהפך עולמנו, לא "שומרים את זה". "ברם אולם" לא מסוגל להמשיך, הוא לוקח את זה מאד קרוב ללב, וטוחן את המים בכוס במשך שעות. האמת אני אישית אפילו לא שם לב האם אנשים "הודו" לי או לא, לא ממש משנה לי - אין לי דרישה כזאת, אני מניח בצורה טבעית שאנשים מודים לי, אם עשיתי להם טובה. ומצד שני אני משתדל תמיד להודות, ואנשים מסביב שאני מכיר גם מאד משתדלים להודות. אני חושב שהדבר הזה נובע מאיזשהי פגיע או "קומפלקס", שאיכשהו קשור לביטחה באנשים אחרים. חשד שאולי הם לא מעריכים אותך, לא אכפת להם ממך והם רק רוצים לנצל אותך. עולם כזה קצת מעוות, אני עושה הרבה בשביל כולם, ולאף אחד לא אכפת ממני.
 
סים - אהבתי את "טוחן את המים בכוס",כן זה נכון

,כי יש לי ציפיות מאחרים,יש לי סטנדרטים אנושיים מסוימים,ולדעתי הם חיוביים.מבחינתי זה מובן מאליו לסייע לאחר ולקחת זאת כאילו לא נעשה דבר ,כשיגרת חיים. כן ,צריכה להיות הערכה עצמית שלנו לסטנדרטים אנושיים והתנהגותיים בין בני אדם.לא כל אחד עוזר לשני,זה לא דבר טרוויאלי בשורותינו.לכן יש מקום אכן להודות כאשר מקבלים טובה מאחר,זו לא בושה לצפות לכך,זה כבוד ! לגבי ,קומפלקס" - לדעתי ,ההפך הוא הנכון.מכיוון שיש לי הערכה עצמית גבוהה לעצמי וליכולותי,אני מצפה לתודה (כדבר בסיסי בין בני אדם בעולם נורמאלי - כיום "אווט הנורמאלי..." ) ממי שקיבל ממני טובה.כך אני גם נוהג כלפי אחרים - באותו סטאנדרט. כעת,העולם אכן מעוות כיום סימסים.הנורמות החברתיות משתנות גם לרעה,אך לא אכנס לזה כעת,רק כהערת ביניים.כעת,גם שנמצאים ביחסי קירבה עם אנשים,ואחד מסייע לשני,גם אז יש לצפות לאמירת תודה,כי זו למעשה "התמורה" הלא גשמית בין אנשים קרובים .
 

SimSim314

New member
אני מסכים עם כל מילה

רק שהתגובה הפסיכולוגית שלי היא שונה, ברגע שאני נתקל בזה. אם זה לא קומפלקס במובן הקלאסי, יתכן שזה סתם ציפיה גבוהה מהאנשים מסביב. אגב זה חלק מהעניין, אנשים שמאד מוטרדים ממצבים אלו ואחרים, סוברים שזה הדבר הנכון מאד לעשות. סתם לדוגמא אנשים שרוחצים ידיים 100 פעמים ביום, אומרים שזה נכון בגלל שנקיון זה דבר חשוב. הם צודקים כמובן שניקיון זה דבר חשוב, זה לא סיבה לרחוץ ידיים 100 פעמים ביום. אני אומר תסתכל פנימה, ותנסה להבין למה זה באמת כ"כ מפריע לך, לדעתי זה יותר מסתם "ככה זה בחברה בריאה", יש פה משהו מעבר לזה.
 

גרא.

New member
ברם אולם,לא אחת,בעוברי ברחוב מול אדם שאיני

מכיר,אומר שלום,או לפעמים רק בוקר טוב,ולא נענה.האם תגובה דומה,מובנת מאליה? האם זו צפייה מוגשמת? בדיון עם עצמי,ממש באופן דומה,תפסתי את עצמי,נוהג בדרך דומה,וכשפשפשתי יותר בתגובותי,הבנתי שהסבה לכך,היא חוסר תשומת לב,בגלל חשיבה ממוקדת בכל מיני נושאים בכל מיני ענינים אישיים,עד כדי כך,שממש כלל לא הרגשתי בעובר לידי..ולא הגבתי.לכן בדיוק כשם שאיני מגיב לאחרים,לעיתים,הם האחרים,שותקים ספק מהורהרים,ספק חולמים בהקיץ בעוברם לידי.כך גם ה"תודה",המובנת לכאורה מאליה בתגובה לעשיית שרות כלשהוא,"טובה" או דבר מה בעל ערך יקר יותר.להבנתי,חוסר התגובה אינו בגלל אי רצון להודות,אלא פזור נפש,חוסר התמקדות בסיטואציה שהיתה ,ולעיתים גם חוסר רגישות לזה שעזר,עשה,או תרם מעצמו. על פניו,יש גם קושי מסויים לאנשים אחדים לומר מילת תודה,שמא זה יחייב אותם לכאורה גם מעבר לכך. מה שחשוב באמת,זה,באיזה מדה,חוסר תגובה ארעית כזו,במידה והיא חוזרת שוב ושוב,משפיעה על נכונותך להמשיך להיות "נחמד" אל אחרים..לעזור ולהודות בעצמך למי שמגיע,או שהיא מעוררת אצלך הירהורים נוגים על נפש האדם והתנהגותו,ומוציאה כל חשק להמשיך בדפוס ההתנהגות שלך.למשל,ע"פ דוגמתך,אם עובדת אחרת במקום עבודתך,שמעה שאתה מוכן לעזור בעבודה ספציפית שלה כשהיא,האם תרגיש הפעם שאינך רוצה להיות שוב פרייאר? ותסרב.או שתמשיך להיות "נחמד" לאחרים כמיקודם.
 

SimSim314

New member
אבל ראוי להסכים שהתגובה (עם הפרחים)

היתה מאד מזלזלת. מצד שני בהתחשב בכך ש"ברם אולם" באופן קבע דורש הוקרת תודה בצורה מופרזת, וזה אולי מחרפן אנשים אחרים, יתכן שזה גם גורם לאנשים לא להודות לו בכוונה.
 
גרא-החלק השני בתגובתך קרוב הרבה יותר לתחושותי

איני יכל לקבל או להבין חוסר תגובה על מעשה טוב שאני עושה,או מישהו אחר עושה,ולא מקבל על כך אמירת תודה.איך לומר,זה משהו טבוע בי ,ב-די. אן.אי שלי...!כך אני נוהג כלפי אחרים בכל דבר ועניין מהפעוט ועד הפנטסטי.אז קשה לי לקבל כהנחה בסיסית "שמותר" לאחר לא להודות כאשר עושים לו טובה ! מעבר לכך,נגעת ברגישות בנקודה שכן יכולה להוות סיבת אי תגובה מאחרים,והיא -בישנות,חוסר נעימות מפני הסובבים "שחס וחלילה" לא יחשבו שיש סימן רומנטי מצידה כלפיי...,או עניין חינוכי/תרבותי/התנהגותי ברקע האישי ממנו היא באה...,או קיי,אבל בכל זאת,בדוגמה שהבאתי,היא יכלה לבוא אלי לאחר מכן,ללא קהל ,ולהודות.אך היא לא עשתה זאת!! כעת להתנהלותי בכלל - לגבי "הרהורים נוגים...." בדבריך גרא - כן,בהחלט יש לי כאלה על בני האדם שלא יודעים,או לא מודעים לצורך להודות על דבר שנשה עבורם ללא כוונה לקבלת רווח כספי,אך מבחינתי - כן לרווח נפשי/אישי/רגשי/אהבה ועוד.יכל להיות שזה בא אצלי גם מהצורך להיות נאהב,או קיי,בטח שמגיע לי הדבר כאשר אני משקיע בשני מיכולותי.זה טבעי,בריא ולגיטימי.אך לא כל בני האדם "ספוגים" באותם ערכים כמוני,ואז זה מאכזב אותי. לגבי הערתך אודות "פראייר" - כן,לאחר שעזרתי לה,והיא לא באה להודות,הרגשתי כעוס ורגוז וגם מופתע.אמרתי לעצמי-אם היא שוב תיפנה אלי - אמצע תירוץ כדי לא לסייע.אך אם משהו אחר יפנה לעזרה ממני - כן אסייע לו.מחשבה שעלתה בליבי לגבי אותה בחורה - במידה ותיפנה שוב,אומר לה: ....אז מה יצא לי מזה ? כדי להעמידה במקום,כדי להדגיש את ההתנייה שהיא יצרה בחוסר רגישותה לומר תודה. מכל מקום,כבר ציינתי קודם שלא התבישתי והערתי לה "ציפיתי לתודה לפחות",כך שאמרתי את שלי,ולא הייתי צריך יותר "לבלוע את רוקי",וגם להעמידה במקום הנכון לדעתי.
 

SimSim314

New member
זה בריא ולגטימי

אבל כשאתה דורש את זה בצורה כ"כ חריפה, ונפגע כ"כ עמוקות - יש דברים בגו. אתה "מתרץ" משהו בעיתי בך, ע"י שאתה מאשים אנשים אחרים, וטוען שאתה צודק. ואני לא אומר שאתה לא צודק, אני אומר שיש משהו מאד בעיתי בתגובה הזאת, מעבר לזה שאתה צודק. אתה אומר שאתה רוצה להיות נאהב, אבל יתכן שזה קומנסציה? שאתה מרגיש לא מספיק נאהב?
 
סים -קודם כל מצאתי ש- קומנסציה = קומפנסציה..!

מסכים איתך שיש קשר לכך ואני ומודע להקשר הפנימי אצלי.בכל מקרה זה מעניין,כי הדיון כאן חידד לי שוב את ההקשר הפנימי,ולאן הוא מוביל.בכל מקרה,זו לא "בבעיה קשה" אך אצלי יתכן והרגישות לדברים חזקה מאחרים.מכל מקום,גם לאחרים ללא הצורך בפיצוי זקוקים למילת תודה על מעשיהם !
 
למעלה