אכן, על זה אני מדבר. לא יודע במקביל למה חוקק, אבל יודע שחוקק לאחר ביצוע העבירה (ואף לאחר ההרשעה אם זכרוני אינו מטעני). זה כאמור בניגוד גמור לנהוג ומקובל במדינות חוק דמוקרטיות, ישראל ואחרות ברחבי הגלובוס.נראה לי שזה קרה במקביל לחוק זכויות נפגעי עבירה, לכן גם חוקק "חוק יגאל עמיר" שמונע מוועדת השחרורים להמליץ על קציבת עונשו.
זאת השאלה, האם נכון להגדיר זאת "מקרה ראשון". התשובה לשאלה זו היא 'שאלה של השקפת עולם'. האם רצח ראש ממשלה שונה ו/או צריך להיות שונה מרצח 'סתם'. יש שיקולים לכאן ולכאן, ענין של פגיעה בדמוקרטיה למשל כפי שיש הטוענים, או אם מסתכלים בהיבט של סכנה לציבור (ומתוך כך ענישה-מאסר-הרחקה מהחברה) נטו השיקול דווקא הפוך, כאשר להשקפתי לפחות אדם שרוצח אחר בגלל מחלוקת אקראית על מקום חניה מסוכן לחברה פי כמה מאדם שרוצח ראש ממשלה מ'סיבות ענייניות' מבחינתו ועוד. אם למשל תסתכלי על זה כעל כל רצח אחר במדינה, בוודאי שלא שייך לדבר על "מקרה ראשון" ובוודאי שיש נוהג.OK, אם זאת עובדה, בוא הסבר, מה הנוהג כאשר זה מקרה ראשון?האם המילה 'נוהג' משמעותה, לא התבססות על מקרי עבר?
![]()
בכל מקרה, אם תרצה דוגמאות לנוהג בענין הזה באופן כללי אז למשל נהוג שנשיא המדינה קוצב את עונשם של אלה שנגזר עליהם מאסר עולם, מה שמאפשר את שחרורם ביום מן הימים. אני לא חושב שאני מחדש משהו בכך שאני מציין את הנוהג הזה*. כך יש 'נוהגים' נוספים בכל התחום הזה, כמו למשל הנוהג (ויש שיאמרו דין) שחקיקה מחמירה לא יכולה להחמיר את מצבו של מורשע בעבירה רטרואקטיבית. רטרואקטיביות יכולה, במדינות חוק דמוקרטיות וכך גם בישראל עד לאירוע החקיקה המביש הזה, אך ורק לפעול לטובת המורשע ולעולם לא לרעתו (מאחר ובבואו לשקול אם לבצע את העבירה, הוא 'רשאי' לדעת מראש מה העונש הצפוי לו אם יחליט לעשות את המעשה). זה לכל הפחות נוהג וצריך לבדוק אם לא יותר מכך (פשוט לא זוכר בע"פ).
* זולת אולי לכאלה שממש לא מבינים בתחום, עוד פחות מהישראלי הממוצע ו/או מתעקשים לשקר בכוונת מכוון בענין, אולי כמו אלה שהזכרת.